אמיר שליט

פרק את הדיסקיות סביב הצילינדר. קח ג'פקה ותפוס את קצה הצילנדר הבולט בחלק התחתון שלו (בחלק הישר, לא העגול). הפעל כוח ימינה ושמאלה (מאוזן). אם היית צריך יותר משני נידנודים, כנראה שמדובר בפלדה של טנק מרכבה. אחרי שהמנעול נשבר, הוצא את שני חלקיו משני צידי הדלת, הוצא את הבורג והכנס מנעול חדש. זאת הדרך המהירה, השקטה והנקיה. .

אז"ש - העיריה רק צריכה להוכיח שהמכתב נשלח. זאת הסיבה שגם אם לא לקחת את המכתב מסיבותיך שלך, רואים אותך כמי שהתחמק מלקחת את המכתב אלא אם תוכיח אחרת באופן מובהק כגון שהיית מאושפז בבי"ח תקופה ממושכת. אומנם זאת לא סיבה לפתור אותך בלא כלום, אבל זאת סיבה מספקת בכדי שיתן נקודת התיחסות להתחשב בך ואולי יפחיתו חלק מהוצאות הגביה ויעמידו הקנס על הסכום המקורי או על המקורי + הצמדות. .

כפי ששי אמר, את המסגרת אפשר להחזיר ולקבל זיכוי או לקנות אחרות במקומן. במקרים מסויימים אפשר להתאים את העדשות למסגרת אחרת ואז נזקך קטן יותר. אם לא ניתן להתאימן, הזמן עדשות חדשות המתאימות למסגרת החדשה שתבחר. את העדשות שנותרו תוכל להתאים למסגרת זולה מאוד ויהיה לך זוג נוסף על כל צרה שלא תבוא. .

תומר, הדו"ח המופק מבית הדפוס שמציין לכאורה אילו מכתבים נשלחו, הוא חלק מדו"ח המצבים המוזכר בהודעות אחרות. זה לא אומר שהמכתב אכן נשלח, זה לא אומר שהמכתב בכלל הודפס, זה לא אומר שהמכתב לא אבד בדואר. דו"ח בית הדפוס שלכאורה מהווה אסמכתא לאילו מכתבים נשלחו, הוא בפועל לא יותר מאשר אילו מכתבים התכוונו לשלוח, אך אחד לא בודק אם באמת הגיעו 5,000 מכתבים או רק 4,990. 10 מכתבים חסרים - אולי בגלל טעות בהפקה, אולי בגלל באג, אולי בגלל ששתי תזכורות נדבקו זו לזו, נעטפו יחדיו ונשלחו כאחד (היו דברים מעולם), אולי כי נפלו תוך כדי אריזה וכיו"ב. אותם 10 מכתבים יופיעו בדו"ח המצבים כאילו נשלחו, למרות שמעולם לא הגיעו לדואר. הבעיה היא שעד שיתחילו טיפול, לא תוכל לבדוק האם באמת המכתב עשה מסלול בדואר, או רק נרשם כהתקבל במיון ונעצר שם. מסלול פירושו שהדואר רואה במחשב מכתב שהתקבל במיון בתאריך X, משם עבר לבית דואר בעיר היעד בתאריך Y, משם עבר לסניף המקומי בתאריך Z, בסניף המקומי נשלחה הודעה לנמען בתאריך A, נשלחה תזכורת בתאריך B, אם הנמען לקח, יצויין התאריך שלקח, אם הנמען לא לקח, המכתב עושה את כל המסלול בדרך ההפוכה בציון תאריכי תחנות. מספיק שהמכתב נעצר באחת התחנות ולא המשיך הלאה בכדי שאפשר יהיה לומר שהמכתב אבד ומעולם לא הגיע לנמען. במצב שכזה אומנם יש לרשות המקומית דו"ח מצבים המאשר שהמכתב נשלח, אבל הנמען מעולם לא יכול היה לדעת שהוא אמור לקבלו. באינטרנט אפשר לראות רק את התחנה האחרונה של המכתב. אם מכתב רק לכאורה התקבל למשלוח, אנחנו נראה שרשום רק שדבר הדואר התקבל למשלוח בסניף... בתאריך .... אבל את המידע הזה נראה גם בעוד שבוע, גם בעוד חודש כשבעצם המכתב היה אמור להתקדם. הבעיה היא שאנחנו לא נראה את המידע הזה בעוד 3-4 שנים בהם יתחילו הליכי הגביה. במצב שכזה לא נוכל להוכיח שהמכתב בכלל לא הגיע אלינו כי דו"ח המצבים הופך לאורים ותומים. מי שרוצה לבדוק את הדבר, יחפש אצלו מכתב ישן שהגיע בדואר רשום וינסה לבדוק האם הוא מוצא מידע עליו באינטרנט. תוודאו שהתאריך המופיע תואם למועד שקיבלתם, כי אולי כעבור זמן מסויים ממחזרים מספרי רשום. .

בד"כ מה שיש לרשות המקומית זה דו"ח מחשב הכולל רשומות למי נשלחו הדוחו"ת. את הדו"ח מכין בד"כ בית הדפוס שמדפיס את הודעות התשלום/תזכורת. צריך להבין שבית הדפוס מכין אלפי הודעות תשלום ולפעמים קורה שאיכשהו מתפספסים כמה עשרות הודעות שלפי הדו"ח הן הודפסו, אך בפועל לא הודפסו. אף אחד לא יושב לבדוק האם אחד לאחד הדו"ח המופק תואם לכמות המכתבים בפועל. הדואר מקבל מכתבים אלה ואינו סופר אותם אלא שוקל אותם. אם מכתב שוקל לדוגמה 8 גרם, אזי 5,000 מכתבים אמורים לשקול כ-40 ק"ג. אם יסתבר שיש רק 39.920 ק"ג, אף אחד לא ילך לחפש להיכן נעלמו 10 מכתבים ואיזה מהם חסרים. יש מקרים שבהם גם פחות מ-5,000 מכתבים, ישקלו 40 ק"ג בגלל נספחים שמצורפים לחלק מהמכתבים. הדואר חותם על דו"ח המחשב שלכאורה התקבלו אותם 5,000 מכתבים שמופיעים בו, אבל כאמור אף אחד לא בדק פרטנית כל מכתב ומכתב כפי שקורה כאשר אדם עומד בדלפק ושולח מכתב רשום. לזה צריך להוסיף שבאופן שיגרתי הולכים לאיבוד מכתבים בדואר ישראל. איך אפשר לדעת אם מכתב שנשלח אכן התקבל בפועל למשלוח ? הדרך לדעת זאת היא לבדוק את מסלול המכתב בדואר. אם דבר דואר התקבל בבית המיון והגיע לסניף כלשהו והמכתב לא נמסר, הוא מוחזר לשולח. מי שיבדוק תעוד באינטרנט יראה את תאריך החזרת המכתב לשולח. אבל אם מכתב שלכאורה נמסר למשלוח, לא הגיע לשום סניף דואר, הוא גם ממילא לא יחזור, משמע המכתב הזה היה חסר מלכתחילה במשלוח או אבד בדואר, למרות שהדואר חתם שהתקבל למשלוח. לכאורה פתרון פשוט - אז"ש (כפי שאומר גיא זוהר - אז זהו שלא), עד שהרשות המקומית מתחילה בתהליכים, התעוד בדואר נמחק ואובד ולכן לא ניתן לבדוק מה קרה עם מכתב מלפני 4 שנים. האם הוא באמת התקבל למשלוח או שהוא רק נחתם כהתקבל למשלוח. .

אם הוא במקום, ואתה מבקש לסלקו, אין טעם לנעול כפי שכבר הוסבר לך. ההגיון אומר שאם הוא לא במקום ואתה נועל בתום לב כהרגלם של השכנים במקום, הרי שאתה יכול להניח שמדובר ברכב של אחד השכנים או אורחיו וסביר שכשיצטרך לצאת השכן גם יפתח את השרשרת. .

לא ברור לי מדוע כל הזמן חוזר העניין של פיצוי לשנייהם. במקרה הטוב פיצוי לאחד. הנוהג לא יקבל אגורה שחוקה ולכן אין לו את מי לתבוע. אם הטיפול בו לא מכוסה במסגרת כלשהי של ביטוחי הבריאות האישיים שלו, הוא יאלץ לשלם אישית לבית-החולים ואולי גם את השיקום במסגרת קופ"ח. קרנית בשום מקרה לא משלמת לנוהג בין שיש לו רשיון, בין שאין לו רשיון, בין שנהג ברשות, בין שנהג לא ברשות. אם מישהו חושב אחרת ויכול להביא תימוכין לדבריו, זה המקום לעשות זאת. .

לשניים בטוח לא, אולי רק לאחד. ככלל - קרנית אינה מפצה נהגים בין אם היה להם רשיון ובין אם לא היה להם רשיון, בנסיבות מסויימות היא מפצה את אלה שנפגעו מהנהגים. יתרה מזאת, היא תובעת את הנהגים על הנזקים שנגרמו לה עקב כך. .

כדרכה של תביעה החפצה להראות שחורות, גם אם העבירה הבאה תהיה בעוד 15 שנה, הם יציינו שהוא הורשע בעבר. .

הקבוצות לצורך מס הן: קבוצה 1 - עד 92,000 ש"ח קבוצה 2 - מ-92,001 עד 111,000 קבוצה 3 - מ-111,001 עד 130,000 וכו'. רכבים המותאמים לשוק הליסינג בד"כ מתומחרים קרוב מאוד לגבול העליון של הקבוצה. אם רוב השוק הוא מכוניות ליסינג, אזי הקביעה של מחירון רשמי עושה עוול לצרכני הליסינג. אם חברת ליסינג מקבלת הנחה של 15 אחוז, אזי אפשר לטעון שכמעט כל קבוצה 2 היתה יכולה להתכנס לתוך קבוצה 1 וכל קבוצה 3 היתה יכולה להתכנס לתוך קבוצה 2. יוצר מכאן שהמחירון הרשמי עושה פעמיים עוול: פעם ראשונה לצרכן הליסינג כאשר שווי השימוש עולה, ופעם שניה כאשר באים לרכוש את הרכב והמחירון הפקטיבי הופך לנקודת מוצא לתמחור המשומש. אח"כ אנחנו באים ללוי יצחק בטענות על המחירונים שלו במקום קודם כל לבוא בטענות ליבואנים שמלכתחילה מתמחרים פיקטיבית בכדי שחב' הליסינג ירוויחו במכירה. .

אני בטלתי דו"ח בשל טעות מהותית בצבע. .

ההגבלה לא יורדת באופן אוטומטי - מי שרוצה להסיר את ההגבלה חייב לפנות לרשויות וליזום את ההסרה. .

נראה שהפתרון המתבקש הוא שתבצעו העברת בעלות נוספת - חזרה למוכר. נכון, תתווסף עוד יד. באפשרותך לבדוק מול משרד הרישוי ובמקרה שיתחולל נס, לשתף גם אותנו. .

הציטוט הזה: והציטוט הזה: אומרים את אותו הדבר רק במילים אחרות. .

אם מדובר בחברה השולחת חבילות רבות בכל יום, יותר זול לה לשלם לשליח שעובד יומית, מאשר לשלם לדואר. הדבר נכון בעיקר באזורים בהם יש ריכוז גבוה של משלוחים. .

עוד יותר גרוע - קרנית לא תעזור, היא רק יכולה להחמיר המצב. קרנית אינה מכסה נזקים שנגרמו לנהג חסר הרשיון. יתכן ונזקים שנגרמו לחבר שישב ליד הנוהג יכוסו ע"י קרנית, אבל קרנית תהא רשאית לתבוע את נזקיה מהנוהג ברכב. מצד שני לא בטוח שקרנית תעזור בכלל, כיוון שהעבירה נעשתה בהסכמת החבר וכיצד זה יהא זכאי לפיצוי על עבריינתו ? .

לא ידוע לי שהדבר אפשרי. זכור לי מקרה שבו משהב"ט מכרו רכב ושכחו לציין שהרכב עבר תאונה. את הרכב קנה סוחר במכרז. התאונה התגלתה לאחר שהסוחר ביצע העברת בעלות ובו ביום שלקח את הרכב. הסוחר פנה למשהב"ט והם הסכימו לבטל את העסקה ולהשיב לקונה את כספו. הרכב יצא למכירה במכרז חוזר ושם כבר היה מצויין שהרכב עבר תאונה אבל גם ציינו שהרכב יד שניה (יד 1 - משהב"ט, יד 2 - סוחר). .

בדיקת שיעבודים אפשר לבצע באינטרנט או בדואר לפני ביצוע העברת בעלות. אם אתה מבצע בדיקה בדואר והכל תקין, אתה צריך לקוות שתוך 3 דקות הבאות (עד לביצוע העברת בעלות בפועל) לא ירשם שיעבוד, אחרת אכלת אותה. .

ככלל, נת"צ נועד לתח"צ בהתאם לתמרור המופיע מעליו. שימו לב שאין הכרח שבנת"צ תותר תנועת מוניות, במקום שהותרה גם תנועת מונית הדבר מצויין בפירוש מעל הנתיב. בהתאם לאמור, גם לא בכל נת"צ מותר לרכב פרטי עם 4 נוסעים לנסוע. אם יש תמרור שמתיר - מותר. אם אין תמרור שמתיר - אסור. .

תאורטית אפשר לבטח את הרכב ב-10 חברות ביטוח שונות, כלכלית זה לא משתלם בכלל. צריך לקחת בחשבון שבמקרה של כפל ביטוחים, זכותן של חברות הביטוח להתחלק ביניהן בנזק וכך אם יש 10 חברות שביטחו את הרכב, אזי הן יכולות להחליט שכל אחת משלמת רק עשירית מהנזק. במקרה שכזה "שרפת" 10 פוליסות שבחידוש יבקשו תוספת פרמיה עקב תביעה. מה שכתוב כאן, זה לצורך ההסבר הסכמתי על קצה המזלג. מעשית זה יותר מורכב וממש לא כדאי להתחכם בדברים שכאלה. .

האדום, זאת הואריאציה שלי לתרחיש אפשרי. .

מי שחפץ ברשיון מעודכן טרם מועד הטסט, צריך לשלם עבור כפל רשיון. .

וכך כתוב באתר משרד התחבורה/רשות הרישוי: ההדגשות שלי. .

כפי שאמרתי קודם לכן, על בדיקה שגרתית ההנחיה הפנימית נכון למועד פרסום הכתבה (לפני מס' חודשים) היתה לא לתת דו"ח. זה שלא שמעת, לא אומר שאסור לו - ירצה יתן, לא ירצה לא יתן. .

מותר להשתלב בנת"צ רק ברגע שעל הכביש מופיע הסימון לפניה ימינה. שלט הדרכים מוצב הרבה לפני שמופיע הסימון בכביש. אאל"ט, הסימון בכביש מתחיל באזור ה-50-100 מטר לפני הפניה. לפעמים 50-100 מטר זה קצר מידי להשתלבות, אבל זה מה שהחוק נתן. (כנראה שהאלטרנטיבה גרועה יותר - לאסור את הפניה בכלל). .