Fkl0ster

פאלו, מה זה היגוי יתר קצר עבורך? משהו רגעי שמסתיים באופן מיידי בעקבות התערבות הבקרות? ובכן, אני מתעקש לומר שזה היה היגוי יתר ארוך שנמשך שניות ארוכות ולווה ברעש צמיגים מתחככים - זה אפילו גרם לאחד האזרחים ברחוב לצעוק לעברינו, משהו שלא היה קורה אם היה זה דבר רגעי הגם שהיה חוזר על עצמו (כי כמה כאלה כבר היו מתרחשים לפני שהכיכר הייתה מסתיימת?). גם אם זה היה מורכב משרשרת של מצבי היגוי יתר קצרים לדבריך, הרי שבמשך ההחלקה אף אחד מהם לא הסתיים לגמרי אלא סיומו נקטע באיבו לטובת החמרתו שלו - כלומר, זו הייתה יציאה להיגוי יתר שתיקונו נקטע שוב ושוב ובכך נוצר היגוי יתר רציף = החלקה. חבל שהנהג המדובר לא יכול להגיב, הוא קיבל פה "מיוט".

מסכים עם amiger, האוטו נותן לי להרגיש כמו תינוק המושלך כנופל חופשי בזרועות הבוטחות של אביו. נא לא להשתמש כחומר לחתימה!

היה מדובר בכיכר גדולה במיוחד, כך שרדיוס הסיבוב לא היה חריף. מה שכן, זכור לי במפורש שההחלקה - הגם שהייתה תנודתית (דועכת\מתחזקת) - הרגישה עקבית, מפני שהיינו במצב איבוד אחיזה במשך זמן רב. מבחינת אורך ההחלקה, גם אם זיכרוני מטעה אותי ומדובר בחצי כיכר, הרי שבהתחשב ברדיוס הגדול שלה זה נמשך למרחק רב יחסית.

אז מה זה היה?

לא מדובר בהחלקה "קלה" כמו במכוניות הנעה אחורית כמו BRZ, אלא כזו שדורשת מינון קפדני ועדין בין עוצמת הלחיצה על דוושת התאוצה לבין רדיוס הסיבוב הנקבע על ידי ההגה על מנת "לנוע סביב" נקודת שיווי המשקל בין היגוי יתר לבין ניסיון מתמיד לתיקונו, ושאם נעשה במיומנות גדולה דיה יכול להימשך כדי כיכר שלמה.

יש קופר S 5 דל' והטיפולים לא יקרים במיוחד, בטח לא כמו שנדמה.

אכן היה נדרש תיקון של הגה. אבל יודע מה? עליתי על אוטו של חבר עם קיט SS, והוא עשה כיכר שלמה בהחלקה אגרסיבית - כמו לנסוע במעגל כשהחרטום נמצא בזוית ניכרת ביחס למשיק. אין ספק שזו החלקה - לא רק מרגישים את זה, גם שומעים את יללת הצמיגים.

להשיג סף אחיזה גבוה במכונית מודרנית זה לא עילוי, זה דווקא מאד קל. לאפשר סף אחיזה נמוך במכונית מודרנית וחזקה, זה העילוי.

טפטוף הוא מצב שיש בו גשם או שאין בו גשם?

מבחינה פיזיקלית, החלקה היא מצב מאד מוגדר - כמו גשם: או שיש, או שאין. וכשיש החלקה, אי אפשר שלא לשים לב לכך, ואחת היא מה הגורם.

מסכים איתך לגמרי - בשורה התחתונה הקומפ' צריכה לתת, כחבילה, יותר תענוג מאשר כל מה שנמכר במחיר שלה. ויודע מה? יש סיכוי שעבור רוב האנשים בחלק מועט מהזמן - או עבור מרבית הזמן למיעוט מהאנשים - היא אכן נותנת את זה. עריכה: כדי להעמיד דברים על דיוקם, אני מדבר על כך שיש סכוי שעבור רוב האנשים, אפילו בחלק מועט מהזמן, התענוג שהם יפיקו יצדיק את המחיר (ואז הם יחזיקו את האבארט כרכב סופ"ש). ויש סכוי שעבור מיעוט מהאנשים, בחלק גדול מהזמן, התענוג שהם יפיקו יצדיק את המחיר (כרכב יחיד של רווק צעיר וחסר כל שאיפות או יומרות להקמת משפחה כמוני).

לא רוצה להיכנס שוב לויכוחי תמחור, אבל קח בחשבון שני דברים: המקבילה של הקליאו הרגילה אצל פיאט היא הפונטו. קטגוריה מתחת לפונטו יש פנדה ולא 500.. זה הבדל אחד. הבדל שני הוא הייחוד שבחוויה. אם אלפא נניח לא הייתה בידיים של סמל"ת והמיטו תלתן הייתה מתומחרת נמוך עוד יותר, יש מצב שהיא הייתה גונבת לקוחות מאבארט - ולהיפך - ואז הייתה לנו תחרות "בתוך הבית". מה שאני מנסה לומר הוא שיש גרעין של אנשים שהדרך היחידה לגנוב אותם מאלפא זה להיות אבארט ולהיפך.

כי מרגישים את התחת נזרק ואת הרכב יוצא מתוך הקו שציפית שהוא ידבק בו עם הפניית ההגה.. או שאני מבלבל בין דברים?

תראה, אני לא תמים ויודע היטב ששיווק טוב מביא לתוצאות מכירה טובות. א-מ-מה? מכיר את הססמא ההיא "באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות"? באבארט זה הפוך. שמעתי על השירות הטוב, רציתי את היחס ה"מיוחד" ויותר מזה - את החברותא, האווירה, המכנה המשותף. אני לא מכחיש את זה. איפה עוד בארץ אתה יכול לסמס לסוכן מכירות ולתאם איתו נסיעת מבחן מעכשיו לעכשיו? היחס באבארט גורם לי לא לרצות להרים את הטלפון למתחרים יותר. את הרכב קניתי מבלי בכלל ללכת לסוכנויות של המתחרות, כי לא היו מספיק גורמי משיכה שיביאו אותי לשם (פולו GTI ו-208GTI). זאת אומרת, שעבורי כל ה"מסביב" הזה הוא רק בונוס, הדובדבן שבקצפת. באותה נשימה, אני יודע שאם וכאשר ארצה להחליף, אני אבצע נסיעת מבחן אצל המתחרים באם יהיו כאלו שיגרמו לי לרצות זאת, כי בית מלון פעם בשנה, מתנה ליום-הולדת ואירוע אחת לרבעון לא משנים במאומה את הרכב עצמו. בשורה התחתונה אתה נשאר עם הרכב ביום-יום. אז למה הנשארתי בגלל המחיר? כי מה לעשות, אי אפשר להשיג את ה"חוויה האיטלקית" בשום סוכנות אחרת בארץ. כן, יש לסמל"ת מונופול על כל התוצרת האיטלקית ה"שפויה" (התאום הכי קרוב לכך בשוק הוא התוצרת הקוריאנית, שאם תהיה בידי יבואן אחד יהיה עליה מונופול; אבל ביננו, בלי להעליב את בעלי הקוריאניות, כמה מהם יכולים לדבר על "חוויה קוריאנית"?) ועם כמה שזה כואב בכיס - וזה כואב - עבור מי שאין למתחרים משהו שיכול למשוך אותו (ע"ע נהג מתחיל) אין למוצרים הללו תחליף.

אכן, נסעתי עם TCC מופעל. המערכת הזו דוחקת כלפי מעלה את סף האחיזה; אני לא יודע אם ה-ESP הופך להיות יותר ליבראלי כשהיא מופעלת (קיזוז ה"ידיעה" שיש TCC ברקע) אבל בהחלט יותר קשה לאבד איתה אחיזה. ובכל זאת, כניסה לכיכר במהירות עירונית חוקית לגמרי (30-40 קמ"ש) תוך הפנייה לא חדה במיוחד של ההגה תגרום לאחוריים להשתחרר מאחיזה. אצלי באבראט הרגילה, תחת אותו מצב, אני נדרש למהירות כפולה בערך כדי לגרום לזה לקרות. במילים אחרות, כדי להשתוות לקומפי' (עם TCC) בסיטואציה הזו אני צריך לנתק את ה-TCC ולהסתכן באיבוד אחיזה ממשי ביציאה, כי אין לי מי שיעזור לי לתקן את הקו (ואז אתה נכנס למצב "התכנסות כדי קו ישר" כמו תנועת מטוטלת בדעיכה - לוחמת הגה ימין-שמאל עד השגת האחיזה).

אם עשו שם שימוש במפתח זוית רחב דיו (קאמבר) זה יכול לפתור את המתח המדובר, תרתי משמע.

טוב, אז אחרי כמות הגירויים שנפוצו פה לכל עבר, גם לי הזדמן לנהוג בכלי המדובר. במקרה הייתי באזור המרכז, הרמתי טלפון לעומר והוזמנתי לנסיעה. רשמים: ראשית כל, מבחינת מראה היא מאד לטעמי. כל הגימורים החיצוניים הכסופים הוחלפו בשחור-מט, כאילו המכונה הזו מאותתת לך: "לא אכפת לי ללכלך את הידיים כי !I mean business". נכנסים לתא הנוסעים ומגלים את הגירסא המפוארת ביותר שיש לפיאט 500: עור בצבע חום בהיר מכסה חלקים נכבדים סביב, כולל המושבים האחוריים ודיפוני הדלתות. מוט ההילוכים המקוצר עשוי מאלומיניום (פרארי סטייל) ומאד נוח לשימוש. בית תיבת ההילוכים עטוי עור איכותי יותר ואפילו השטיחונים בעלי נגיעות של עור מאותה איכות גבוהה. הדאשבורד בגימור מט שאינו תלוי בצבע המרכב מה שמצמצם את התחושה המצועצעת. מערכת האודיו שופרה בצורה ניכרת והצליל הרבה יותר מספק; בנוסף, גם המראה המתכהה למניעת סינוור עשתה עליה ואיך אפשר בלי אגזוז המונזה המוכשר שמגיע עשוי נירוסטה ותורם לטענת היצרן למנעד צלילים עוד יותר ייחודי. למרות מה שרשימת האבזור מכובדת למדי ביחס לגרסאות הבסיס, ה-game-changer מבחינתי הם הכסאות! בתחילה התאכזבתי על שום נוקשותם - אחר כך למדתי להעריך זאת. המושבים הללו תומכים, עוטפים ונדיבים הן כלפי מימד האורך הן כלפי מימד הרוחב (עבור ממוצעים לפחות). אז איך היא על הכביש? ובכן, הרכב משמעותית קשיח יותר אבל איכשהו נמנע מהתרסקויות שיגרמו לנוסעים - לפחות אלה שבמושבי הסאבלט הנהדרים - לפלוט אנחות מרירות. על הכביש המהיר המצב כמובן שונה: נסעתי לאיילון, הקפתי את האוניברסיטה ושוב בחזרה לסוכנות. ההבדל הדרמטי מבחינת מה שאני מורגל אליו טמון באופן הגשת הכוח ובנייתו. להערכתי, על מנת למזער טורק סטיר מוגזם, בניית הכוח הדרגתית (הכל יחסי, כן? היציאה מהמקום עדיין מהירה ונחושה יותר מאשר אצלי מן הסתם), עד שבאזור 3-4 אלף סל"ד, כמות הכוח שיש פשוט מעיפה את הדבר הזה קדימה במידה מטלטלת ומותירה אותך ללא שותפים לכביש, משתומם על איך זה שמחוג הגדישה לא נשבר תחת לחץ התנופות החוזרות ונשנות שהביאו אותו אל המקסימום. הטורבו המשופר שהותקן ברכב הפיח רוח חיים באזורים העליונים של קשת הסל"ד. לצערי לא יכולתי לשים לב מתי בדיוק מתרחש פרץ הכוחניות הזו כי בזמן שאתה מסתכל על מד הסל"ד אתה מכסה מרחק כזה שאתה עלול להסתכן אם עיניך לא תחזורנה מיד לכביש! מזל שהבלמים בולמים היטב ומתאפיינים בנשכנות המתבקשת מרכב בעל מעטפת ביצועים שכזו. מה עוד? תנועת המצמד הרבה פחות ליניארית, מה שמתאים יותר לאופי הרכב (אצלי המצמד מרגיש "צמיגי" בהשוואה). הישבן יוצא לטיולים בקלות כמעט מטרידה, אולי בזכות המישלין פיילוט ספורט אותם נועלת המכונית המטריפה הזו. נדמה לי שגם כיול מערכת ההיגוי מעט שונה: ההגה מרגיש קל יותר ככל שהוא מתקרב לנעילה. יכול להיות שזה קשור בצמיגי המישלן ו\או במידתם השונה. מה בשורה התחתונה: האוטו יוצא הדופן הזה מצויד בכל הטוב שיש לאבארט לתת (נכון לטרום הופעת האבארט 124 ספיידר). הוא מרגיש כאילו הוצא מתוך סדרה מצוירת, מעין קריקטורה על גלגלים. ואתם יודעים מה? העולם הציני בו אנו חיים זקוק לתרופה הזו כיום, יותר מאי פעם.

בשורה התחתונה, למי שלא צריך מרחב, עדיף לקחת מיני מודרנית?

אני מתחיל לחשוב ש"זו" בדיחה של המנהלים על חשבוננו..

מממ ומה עם הבראבוס?

זה גם יכול להיות עניין של יחסי העברה וכיול לא נאות של התיבה. מצד שני, זה לא ממש משנה בפועל..

אתה טוען שהאבארטיסטים משמרים את המחיר המופקע לכאורה מאחר והם מסכימים לשלם את מה שנדרש מהם. אותו הטיעון יכול להיאמר גם נגדך, מצידם של כל המבקשים לרכוש מכונית חדשה ולא יכולים - כי אתה, בעצם הקניה של רכב חדש מונע ממהפכת מחירים להתרחש. מה הטעם בלהיטפל לחבורה כל כך זניחה ושולית מנפח המכירות השנתי, הן מספרית הן רווחית? היעדרה של הסולידריות היא לא מחלה של שוק הרכב; שוק הרכב הוא רק סימפטום של היעדר סולידריות חברתית כללית בחברה הישראלית (ע"ע הפגנות 2011 שהתמסמסו).

אף אחד לא מכחיש את זה, גם לא הקונים עצמם - הם רק לא רוצים שינופפו להם עם זה מול העיניים. הרי את מס השמפו אפשר לקחת עד מרקיונה ולומר שהאיטלקים עושים רווח גדול יותר מהגרמנים כי הם מוכרים לך עיצוב משובח במקום הנדסה משובחת, כאילו שעל הנדסה משובחת מוצדק לשלם יותר מאשר על עיצוב משובח. הפטרונות הזו היא שמקוממת.

על פי גישתו הוא עשו עליו קופה! זה שמחיר המתחרים זהה, לא משנה במאומה את העניין. זה מה נקרא סה"כ צרת רבים חצי נחמה. מה שמפריע ל"מחנה האיטלקי" הוא שיש הבדל בין לומר "לא הייתי קונה במחיר הזה"\"יקר מידי לטעמי"\"התמורה לא מספקת" לבין לומר "אחינו דפקו אותך"\"יצאת פראייר"\"אתה מממן למיכאל לוי את השמפו".

הטעות של החבר שלך היא שהוא חושב שיש תוכן הנפרד מהצורה, מעין גלעין אובייקטיבי של מאפיינים שאפשר לאייך אותם. מה חבל שאין - וכך את מה שהוא טען אפשר למעשה להחיל על כל העדפה באשר היא, כולל אפילו את העדפתו הברורה לקלמנטינה ללא מדבקה מהסופר.