Pika007

אצטרך לשנות את הכתובת למשלוח דואר לכתובת של בעל הבית, מה שבהרבה הסכמי שכירות לא מאופשר, זה א'. כל המכתבים/חשבונות וכו' שלי יגיעו לתיבה של בעל הבית, מה שלא מקובל עליו (וחלקית בצדק. בשביל לקבל רק מכתבים אני יכול לשכור תיבת דואר וזה נותן מענה שלם) במידה ולא אשנה- ברגע שהדואר יגיע לסניף זה יוחזר לשולח בטוענה המוצדקת ש "אין אדם כזה בכתובת הזו".

לכתובת של העבודה- לא אפשרי, אני חייב שהשם על החבילות יהיה עלי באופן אישי שכן חלק מהן עוצרות במכס. תא דואר משוכר- כאמור, חלק נכבד מהמקומות לא שולחים לתאי דואר, חייב שבכתובת למשלוח תהיה כתובת שלמה נראה שאין מנוס מכתובות פיזית כלשהי

שבוע טוב לכל יושבי הפורום. מצאתי את עצמי במצב מעט מוזר אבל אני בטוח שאני לא היחיד- אני גר בשכירות, כאשר כתובת המקום היא "כתובת שניה" כנהוג בהרבה מקרים (כלומר- זו אינה הכתובת שלי במשרד הפנים ו/או הכתובת למשלוח דברי דואר, וגם לא אמורה להיות. יחידת דיור, חס וחסה שבעל הבית בטעות יקבל את החבילות שלי) עד עכשיו הדואר הגיע לבית של המשפחה- שנמכר מאז ויפונה בקרוב. דה פקטו, אין לי כתובת. איך למעשה אוכל לקבל דואר, ובעיקר חבילות מחו"ל במקרה זה? יש אפשרות לשכור תיבת דואר, אבל זה רק פתרון חלקי- הרבה מקומות מציינים ש "no shipping to P.O", כלומר חייבת להיות גם כתובת. אשמח לשמוע אם למישהו יש נסיון דומה ואיך פותרים את המצב הבעייתי הזה שירות 171 של הדואר are about as useful as a baloon made of bricks

נאנו79 זה לא באמת local dimming, הלדים מהמסגרת מחלקים את המסך ל 8 איזורים ומאירים עמודה שלמה. כאשר יש סצינה חשוכה ועצם בהיר, עמודה ברוחב שמינית מהמסך תואר כולה באופן ניכר לעומת השאר. בקטע מסוים זה אפילו חיסרון. ממליץ ללכת לראות את זה בחנויות קודם כל. בנאנו85 ומעלה זה לוקאל דימינג אמיתי

treesize https://www.jam-software.com/treesize_free "מה לעזאזל לוקח לי כ"כ הרבה מקום במחשב?!#?!" עכשיו תוכלו לדעת במהירות ובקלות. משמש גם כ file manager מאוד בסיסי, אבל הפונקציה העיקרית היא מיפוי קבצים לפי גודל בעץ מסודר לפי תיקיות על ותת תיקיות

עם מאסות של אופניים וקורקינטים חשמליים. לא כמו היום, אבל כמויות לא מבוטלות. אם אתה רוצה נקודת רפרנס שהעיר הייתה כמעט ריקה מכאלו, נסה את 2006. הגל התחיל ב 2008-2009 בערך ב 2006 היו פחות כלי רכב על כבישי ישראל משמעותית. heck, אוכלוסיית המדינה הייתה קטנה יותר באופן ניכר, והמדד של אורך כביש פר כלי רכב היה מעודד יותר. (יש כיום כחצי מיליון כלי רכב יותר על הכביש לעומת 2010, או באחוזים- כ 20% יותר.) כמות הכלים למיקרומוביליטי גדלה במקביל לצמיחת כמות הרכבים. לדעתי על חשבון חלק מהצמיחה, ואם התחום הזה לא היה קיים- הצמיחה בתוך מטרופולין תל אביב הייתה גדולה אפילו יותר.

אני לא מדמיין קצב, אני מציג אפשרויות אמיתות שכבר נעשו במקומות אחרים. העובדה שלא נשכיל לבחור באפשרויות האלו היא כבר סיפור אחרי לגמרי. לגבי ההרלה- במידה והמכתב למעלה היה מבוצע, היא משמעותית מעבר לכל דבר שאתה מסוגל לדמיין. אבל זה כבר ויכוח עקר, שכן אין סיכוי שיבוצע כנכתב או אפילו קרוב לזה

זה בכלל לא נכון. את הפירות מתחילים לקצור בשניה שהמערכת מופעלת. שבועות בודדים מרגע שהיא תופעל אנשים יבינו מה הולך לאן, כמה ולמה, ואתה תראה הפחתה דרסטית בכמות המכוניות על הכביש בצירים העמוסים. אפילו במדינה הבעייתית שלנו, תכנית מסודרת גם אם לא הכי יעילה יכולה להביא לכך שיהיו פה 3 קוי מטרו מתפקדים תוך פחות מעשור. ואם אנחנו מדברים על 3 קוים ולא אחד, העומס בגוש דן יהפוך מאסון ומכת מדינה למשהו שהוא רק "מציק". זה בטח שלא יעלים את הפקקים, אבל ידאג שאף אחד לא יבלה בימים מסוימים שעה וחצי בין פתח תקווה לתל אביב.

וזו בדיוק הטעות שבה המדינה תקועה כבר עידנים. יש 2 דרכים להתמודד עם העלויות: 1- השקעה למרות תקופת גרעון תוך כדי הבנה שלאחריה התועלת בצמצום הגרעון תהיה פשוט כבירה, משהו לא מהעולם הזה שלא נראה במדינת ישראל מעולם, תוך כדי העלאת מיסים מתונה וקצוצים איפה שפחות דרוש כרגע (ויש איפה.), ומכרז מקוצר שכולל את כל הפרויקט (לא קבלן א' למסילה, קבלן ב' למנהרה, קבלן ג' לחשמל, קבלן ד' לאיתות וכל אחד מתתי הפרויקטים האלו דורש מכרז של שנתיים) 2- קבלן זר ו BOT. היפנים בונים רכבת מהירה (שינקאנסן) בהודו, מסילה ראשונה באורך של 500 ק"מ בערך. בישראל פרויקט שכזה היה לוקח כמעט 2 עשורים. מסגרת הזמן שהיפנים הציגו לפרויקט, כולל חפירת המנהרות הדרושות ומה שלא תרצה, הוא 3 שנים (וגם הציגו חריגות אפשריות, המקסימום מביא את הפרויקט ל 4.5 שנים) בסיאול בנו מערכת מטרו שלמה בתוך עיר שכבר בנויה, בדומה לתל אביב. כאשר לקוריאנים היה 0 נסיון, בדומה לישראל, לקח להם 9 שנים להרים 3 קוים למצב מתפקד. כיום זה לוקח להם 5. אולי נכיר בעובדה שאנחנו פשוט לא יודעים איך ונביא לפה את מי שכן יודע. ההשקעה מצד המדינה תהיה נמוכה לאין שעור. הרווחים האפשריים פה הם מטורפים, גם עבור המפעיל וגם עבור המדינה. במטרופולין כמו גוש דן, התנועה הממוצעת אמורה להיות בסביבות ה 2 מיליון נוסעים ליום, וזה בהערכה מאוד שמרנית. בוא נציב תעריף נסיעה ממוצע של 7 שקלים (שזה קצת נמוך, אבל חפיף), תגיע להכנסות ישירות של 5 מיליארד שקלים בשנה, עוד לפני שמתחילים בכלל להעריך את התועלת הכלכלית בכל המסביב (החסכון בפקקים, זיהום אוויר, שעות אדם אבודות, הוצאה ציבורית עולה כי קל יותר לצאת מהבית). ואל תשכח שהנסועה הולכת ועולה עם השנים, בקצב שהולך וגובר. חלק מהמימון אגב יכול לבוא מביטול שאר פרויקט הרכבת הקלה, רכבת שזזה בקצב ממוצע של 15-18 קמ"ש לא באמת עוזרת לאף אחד. אפשר להאריך טיפה את הקו האדום שיעבור בכמה תחנות מרכזיות ולתת לו יעד תיירותי, בזמן שהריל ביזנס יתרחש במטרו (בו המהירות הממוצעת לפי ערים אחרות בעולם היא 28-38 קמ"ש, בתוואי ישר מאוד בין נקודות)

היום שבו כלים חשמליים יאסרו הוא היום שבו תל אביב תחדל מלהתקיים. בישראל הכלים האלו לא ממש מחליפים הליכה- הם מחליפים רכבים (בעיקר קטנועים) מישהו חושב שבגוש דן יוכלו להתמודד עם הכפלה של כמות הקטנועים? (שגם ככה נוסעים כמו פושטקים, כנראה גרועים יותר מנוסעי החשמלי) אני מקוווה שהממשלה החדשה מבינים שאסון התחב"צ בישראל גרוע עשרות מונים מהתמודדות מול חמאס.

באיזה תחום הנדסה אתה? אתה כנראה זוכר שלא מזמן חיפשתי עבודה- מסתבר שעד שאתה מוצא את המקום הראשון, זה ממש קשה. מהרגע שאתה משנה סטטוס בלינקדאין ל "עובד איפושהו/נסיון מאיפושהו", עטים עליך עוד לפני שאתה מספיק לנשום. ממצב שבו לא הצלחתי לקבל הצעה אחת, זה הגיע למצב שדחיתי 2 הצעות. העצה הראשונה היא- קח חופש לחודש. והשניה- קח מהעבודה הנוכחית שלך כל דבר שמותר לך ויכול לשמש כדוגמה לפרויקט שתוכל להראות למעסיק עתידי, זה יעזור שיחרבשו לך בשכל הרבה פחות בראיון העבודה עם שאלות תיאורטיות שאולי לא רלוונטיות

להצליח להגיע עם אופניים חשמליים ל 80 קמ"ש זה מקרה קיצון, דורש סוללה ממש גדולה ומנוע יקר. סטאפ כזה חוצה בקלות את ה 10,000 ש"ח, ואני לא חושב שקיימים יותר מדי כאלו בארץ. לצערי אפילו אצל דתיים "מודרניים" יותר כמו בנט, הסנטימנט הדתי עולה על הכל, והוא לא יתמוך בשום צורה בתחב"צ בשבת.

חשמליים? ההצהרה האחרונה נכונה באופן די גורף לרוב כלי הרכב בארץ. תחזוקת שבר זה כמעט הסטנדרט פה (אבל אחרי זה ישכנעו אותך, "תשמע אחי אירופאי זה חרא, כל הזמן מתקלקל") בנוגע לאופניים חשמליים ולשאלה בכותרת השרשור, מה עובר להורים בראש- "איףףףף חפר לי זה טוב יאללה קח קח רק תעזוב אותי בשקט" נורמה של גידול ילדים בישראל. טעות בידך אם אתה חושב שהערים האירופאיות לא מפוצצות בקורקינטים ואופניים חשמליים. בפריז יש כאלו בכל חור, בוינה יש יותר קורקינטים מבת"א פר שטח נתון, בברלין יש אולי טיפה פחות מפריז. לא יודע ספציפית לגבי הולנד, המון זמן שלא הייתי. לגבי דעתי מה ההבדל שגורם ששם זה לא יהיה אסון כמו פה- בישראל הכלים החשמליים כפופים לתקינה האירופאית (250W ו 25 קמ"ש), זה פשוט איטי וחלש מדי לכל נסיעה בטוחה על כביש. במיוחד לנוכח העובדה שבכל עליה קטנטנה המהירות נופלת לכיוון 15 קמ"ש, לא 25. בסופו של דבר מה שקורה זה שהמהירות הממוצעת של אופניים/קורקינט כזה או אחר קרובים יותר ל 17-20 קמ"ש, זה לא משהו שבאמת יכול להשתלב בתנועה על כביש בשום צורה בטוחה. להעלות טיפה את המהירות המותרת של הדברים האלו היה מועיל, לא מזיק- ואולי מונע מאנשים להתעסק יותר מדי בכלים שלהם בלי הבנה מה הם עושים. אז למה באירופה זה בסדר? פשוט, יש הרבה פחות אינטראקציה עם הכביש. בפריז כרגע, למשל, יש בערך פי 2 שבילי אופניים פר שטח נתון לעומת ת"א. זה הבדל דרמטי, לפריזאי הממוצע יש פחות אינטראקציה עם הכבישים. בוינה במרכז העיר יש אפילו יותר, אין מקום שלא ניתן להגיע אליו על שביל אופניים. אז המהירות הלא גבוהה וההאטות בעליה הן לא כזה סיפור, במיוחד שמזג האוויר הרבה יותר נוח. לכן גם הרבה יותר אנשים מדוושים. אני לא מסוגל לדמיין לדווש בקיץ אפילו 5 ק"מ עלובים בתל אביב בשעות שאחרי 10 בבוקר ולפני 7 בערב.

נראה מיליון דולר. טאבון?

כבר הייתי באמצע יצירת קשר עם given imaging כדי לדאוג לעניין. טוב, נו...

ושלא תתבלבלו מהצבע, הקשה קשה ומתפצפץ. קראנצ'י מלמטה ואוורירי בפנים, עובי בינוני. בפעם הבאה שאכין דקות אדאג לצלם, אני תמיד נזכר רק כשהן כבר איפושהו במעי הדק

לגבי OLED, לא לשכוח דגרדציה עם הזמן- והבעיה הגדולה בעניין זה היא שקצב הדגרדציה של סאבפיקסלים שונים הוא שונה. כלומר הצבע שהטלויזיה מציגה ישתנה עם הזמן. לגבי זליגת האור- זה פחות עניין של FRAME LED ויותר עניין של פאנל IPS מול VA+פחות שכבות פילטור בדגמים הנמוכים יותר. אגב, OLED סובלים מסטורציית יתר, כל מה שדורש דיוק צבעים יהיה עדיף על טלויזיית LCD מסורתית יותר. מבין ה LCD, התחרות היא בין IPS ל VA, כאשר לכל סוג פאנל שימושים אחרים בהם הם מצטיינים. והעובדה שעם פאנלי VA עושים טלויזיות QLED, יתרון לא מבוטל. בכל הנוגע לטלויזיות ה LCD- המצב האופטימלי הוא QLED עם local dimming שמחולק להרבה איזורים, שילוב של QLED+MINI LED כבר יציג את רוב היתרונות בלי החסרונות. וכמובן שאף אחד לא דיבר על MICRO LED, שכבר לא מדובר על צורה של תאורה אחורית, אלא פשוט מטריצה של subpixels מלדים קטנטנים. צפוי להיות טוב יותר מ OLED בלי חסרונות ממשיים, וחיים ארוכים בהרבה.

מה שדי מצחיק פה שמדובר בנבואה שמגשימה את עצמה- והרבה יותר חזק משוק המניות. אנשים לא בורחים "כי הביטקוין יורד", הביטקוין יורד בגלל חוסר האמון של אנשים. במקרה הזה, האמון וחוסר האמון מושפעים בצורה חדה ממה שפולט לחלל האוויר אילון מאסק ועוד כמה שכמותו. אי אפשר באמת לדעת אם תהיה עכשיו עוד קריסת קריפטו, הרבה אנשים רואים בזה "הזדמנות" ובמחיר הנוכחי שעדיין גבוה, "נקודת כניסה טובה" או שזה יעזור לייצב את המצב או שלא- הנבואה ניתנה לשוטים.

יש דבר כזה שנקרא shoutbox, מעין צ'אט "תמיד פתוח" בתחתית של העמוד הראשי של הפורומים. לא מקפיץ נוטיפיקציות ולא נותן אפשרות להציק לאנשים באופן אישי

קצת לגבי מה אומר החוק, כי נראה שיש בלבול- יש הרבה אינפורמציה שגויה לגבי "אורך מותר לסכין" ומה לא. אז פעם אחת ולתמיד: אסור להסתובב עם סכין למעט אם מדובר במטרה כשרה שאותה אפשר להוכיח. דוגמאות: סכין מטבח באריזה- הרגע קניתם ואתם בדרך הביתה. הכי כשר בעולם. או- אתה חשמלאי ובארגז הכלים יש סכין יפנית כדי לחתוך איזולירבנד אתה דייג ובתיק הציוד סכין פלסים מטרות לא כשרות: "הגנה עצמית" להחזיר לדרמן "לתיקוני רכב מזדמנים" אולר "כדי לקלף תפוזים" כמו שהזכירו פה, ספריי פלפל דורש הרבה פחות מיומנות, מאפשר טווח גדול יותר, ובונוס- יאפשר לרסס 3-5 אנשים במכה אחת אם מוכנים לרוקן את המיכל. הרבה יותר סיכוי להינצל מחמולה זועמת לעומת סכין. גם חוקי למהדרין גם בתחב"צ!

אתה קצת עושה סלט, שים לב שהמשוואה מתייחסת לשלב בודד. טכנית אתה יכול לחלק את הטיל למספר שלבים ולקבל יעילות שילוח גבוהה יותר עם payload גדול יותר. אתה יכול למעשה להגדיל את הטיל כמה שבא לך ולחלק אותו ליותר שלבים כרצונך, זה לא שיש נקודת שוויון אבסולוטית. המגבלות שתיתקל בהן קשורות יותר למבנה, עומסים והתנגדות אוויר (כלומר, בזבוז אנרגיה...) זו ממש לא משוואה שניתן להחיל על כל הפלנטה. חוץ מזה שכמו שכתבתי בפוסטים קודמים, יש מספיק דרכים להעלות מטען למסלול. המרחק שמאפשר שימוש בגרביטציה ככח צנטרפטלי הוא משהו כמו 40 אלף ק"מ. לא גיאוסינכרוני אלא גיאוסטציונרי. אין לנו חומרים כרגע שמאפשרים בניה של כבל כזה. מה שאתה מציע נקרא מעלית חלל

שמת לב שהמאמר עוסק בהיתוך, כן? ועם זה אני מסכים לחלוטין, wishful thinking/מד"ב. הוא גם צודק בזה שהוא אומר שאף מדינה לא תרדוף אחרי האופציה הזו לבד, כי רק ה proof of concept של תהליך הכריה זה סיפור יקר ברמה של לרושש מדינה.

א'- שימוש לא נכון במילה תיאוריה ב'- לא, בכלל לא. אפשרי היום, המניעה היא כלכלית ופוליטית, לא טכנולוגית. אני מדבר על ביקוע, לא היתוך. אם וכאשר נגיע להיתוך- שיגעון, נקבל אפילו עוד יותר אנרגיה.

יש סיבה שאני מדבר על הליום 3 1- הוא בכמויות גדולות למדי על הירח 2- מדובר ממש במשהו שיכול לפתור את משבר האנרגיה של האנושות לפחות ל 150-200 השנים הבאות. ולמעשה זה אפשרי עם הטכנולוגיה של היום. למה לא עושים את זה? העלות הראשונית תהיה כל כך מפלצתית שזה ידרוש ממספר מדינות בלוק לחבור ולהשקיע כמות אדירה של משאבים. כלומר משהו כמו קואליציה של ארה"ב+סין+האיחוד האירופי+יפן+רוסיה, רוב העולם המפותח כלכלית בגדול. אני לא חושבת שאפילו קיימת בדיחה בה כל הגופים האלו מסתדרים אחד עם השני. לגבי השימוש במנועי מימן- פרקטי מאוד ועם יתרונות לא מבוטלים, אבל השורה התחתונה היא שלא מדובר בדרך הזולה והיעילה ביותר להעלות מטען, לכן רוב הגופים נמנעים מזה.

אני מצטער אם זה קצת בוטה, אבל זה לחלוטין לא נכון, אם תרצה אני גם יכול לחשב לך את זה. רקטות לחלל לרוב לא משתמשות במנוע מימן כשלב ראשון (מימן הוא אחד מהדלקים הנפוצים ביותר לשלבים 2/3) כי הדחף שמקבלים ממנו נמוך יותר עקב נפח השאיבה הנדרש (מימן הוא ממש קל, אז צריך ספיקה ממש גדולה ויש גבול למה שמשאבות מסוגלות לספק) ככה שיעילות השיגור מעט נמוכה יותר והמשאבות פחות אמינות. בנוסף, לאחסן LH2 בכמויות גדולות זה ממש לא משהו שאתה רוצה להתעסק איתו. אבל כל זה לא אומר שאי אפשר- תעיף מבט על הדלתא 4 של בואינג, משגר שמשתמש בלעדית ב LH2+LOX כדלק ומחמצן, והוא ממש לא היחיד. לגבי הליום ושאר מחצבים בחלל- בכלל לא אותו סיפור. קודם כל תסתכל מה זה בכלל הליום 3 ולמה הוא כל כך מדהים ונהדר. הכמויות שתצטרך להזיז קטנות למדי עבור תפוקת אנרגיה כבירה, ואל תשכח שמשגרים אותו מהירח, שכח המשיכה שלו נמוך בהרבה+אין אוויר, אז כל שיגור נעשה קל בעשרות מונים. רק תסתכל על רכב השיגור שהחזיר את האסטרונאוטים על הירח למסלול הקפה לעומת מה שצריך כדי להגיע למסלול הקפה סביב כדוה"א. אין פה קשר למד"ב, יש לי רקע בהנעה רקטית.