lanosforce

באיזו נקודה אתה חותך את ה1800 מלמטה ובאיזה סלופ? עזוב את ה200 וואט לנפשם לרגע. ואם יש לך דאבל 12 מאחורה אבל אין לך יותר יכולות TC, לא הייתי מוסיף את ה2000.3 מקדימה - יש לך די והותר ברכב ואם אתה עובר לדאבל 1800.3 אז בכלל אני לא רואה כרגע סיבה לעשות את זה אם אין לך מספיק יכולת DSP לסטאפ שכזה.

זה הכל ביחד - הדיור עלה למעלה מ50% בזמן שהמשכורות נשארו כמעט אותו הדבר - זה אומר שבכדי שכל אחד יוכל להרשות לעצמו בארץ הזו דירה - כל אחד גם צריך למצוא דרך להכניס לפחות 25% יותר רווחים לכיסו ובמקביל להצטמצם ב25% נוספים של הוצאות. מה התוצאה של זה? מחאת הקוטג'? אבל למה קוטג' פתאום הגיע למחיר של שישה שקלים במקום ארבעה שקלים? - בגלל שאמציה הרפתן צריך לשלם משכנתא בדיוק כמוך וכמוני אז הקוטג' פתאום עולה יותר. ואז הכל נהיה יקר יותר. וכשהכל יקר ואתה מקבל דור של מיואשים - מה עושים? לדירה כנראה לא נגיע נכון? אז נקנה מכונית חדשה ונטוס לחו"ל ונאכל במסעדות יוקרה. (ונגור אצל ההורים) במקום לקום על הכנסת ולהפוך שם את הכסאות על יושבם.

CHEMGUY אני מבין אותך מצד אחד ומצד שני - זה לא דבר שהוא בהכרח נכון לכל מקום שמוגדר אצלך כפריפריה. גדלתי בחולון - אוכלוסיה, חייב לציין כילד - בררה! החברים היחידים שרכשתי היו מתקופת סוף התיכון ואף אחד מהם לא נשאר בחולון בדיוק כמוני. בראש העין לעומת זאת - הילדים שלי פורחים, מאושרים - וממה שאני רואה משאר הילדים במשפחה שגדלים בחולון - אני שומע על אותן הבעיות שהיו כאשר אני הייתי ילד - לא אומר שזה משהו שלא יקרה במקומות אחרים אבל עובדתית אני רואה את זה על פני השטח. מקום ללכת על המדרכות - בחולון יש מקומות שלא הצלחתי לרכב בהם על אופניים מבלי לרדת אל הכביש. בראש העין - גן עדן להולכי רגל ורוכבי אפניים לעומת כל עיר גוש דן אחרת שהכרתי בחיי. עבודות - אני נוסע אמנם לרמת החי"ל כל בוקר וחוזר כל ערב אבל אשתי מנהלת משרד בראש העין, טפו טפו טפו הילדים לא בצהרונים בכלל, יש להם אמא שאוספת אותם כל יום בין 14 ל16 והם מקבלים ארוחה חמה בבית ולא בצהרון. ואני גם - יוצא רב הזמן מהעבודה ב17:00-17:30 ואני מגיע הביתה כמעט תמיד תוך 30 דקות - נהנה מהזמן שיש לי עם הילדים, עוזר בלרחוץ אותם, משכיבים אותם לישון ואז מתפנה לנו זמן ללכת לאימון, לראות קצת טלוויזיה ביחד וכך הלאה. מחולון המרחק שלי לעבודה היה 17 קילומטר - מראש העין 19 קילומטר וההבדל המצחיק הוא שה17 קילומטר האלה מחולון היו גיהנום של צמתים והשתלבויות ברמזורים, עצבים, קללות ולפעמים אף נהגים שמאבדים את זה ויוצאים מהרכב. וה19 קילומטר מראש העין הם ברובם קו אחד ישר שנקרא כביש 5 - ברקס, גז, ברקס, גז - רק סבלנות (בשביל זה יש מערכת סטריאו טובה ובגלל זה אני הגעתי לתחביב הזה) אז שוב - זה תלוי בנסיבות ומה אתה מגדיר כאיכות חיים. והסיבה שאני עובד בת"א היא שמצאתי שם מקום שטוב לי לעבוד בו וזה שווה לי להשאר - אבל היצע עבודה בערים סמוכות יותר למקום מגורי לא חסר - כאן אני באופן מודע בוחר בחוסר נוחות של הדרך לעבודה - אני יכול גם אחרת. נכון, יש תחומים שתמצא בהם עיסוק בעיקר במרכז - האם זה אומר שזה הדבר היחיד שהמוח שלך יודע לעשות? - קיבעון מחשבתי - אני כבר חייב לך גלידה.

רק רוצה להוסיף כמה אנקדות במידה ולא צויין - את ארונות התקשורת תתקין גבוה ככל האפשר בכדי למקסם את טווח הכיסוי האלחוטי. אם יש שתי קומות אז בקומה אחת תתקין את הנתב\מודם ובאחרת תתקין את הACCESS POINT עם חיבור קווי לנתב. הקומה בה רוב הזמן אתם שוהים ומשתמשים ברשת - בה תתקינו את הנתב\מודם ותשאירו את הAP לקומה אשר נמצאת בשימוש מופחת. לחדרי ילדים אם אתה יכול לנטרל שימוש באלחוט אז תעדיף חיבור קווי לרשת אם כי - התקנה מרוחקת של המחשב מגוף הילד (מעבר לכמה עשרות ס"מ בודדים) ולא אמורה להיות סכנת חשיפה למוצרים אלו. איפה כן ישנן סכנות - מישהו כאן הזכיר את זה - מקררים, מאווררים, אינהלטורים, מייבשי שיער וגם מכונת כביסה ומייבש כביסה - להרחיק מחדרי ילדים! בטח שלא למקם ילד בחדר שגובל מצידו השני מקרר או מכונת כביסה. מייבשי שיער ואינהלטורים בטווח המיידי שלהם (10 ס"מ) מייצרים הספק שיכול להגיע לאזור ה2000 מיליגאוס שניה - בשום פנים ואופן לא לתת לילד לגעת במכשירים האלה כשהם פועלים וגם אתם - אם זה מייבש שיער, להחזיק מהקצה של הידית ואם זה אינהלטור למתוח אותו כמה שיותר רחוק ומרגע ההפעלה לא לגעת בו עד לרגע הכיבוי.

בן-אור (שם יפה כשחושבים על זה), אתה נגעת כאן בעיני בלב הבעיה. הרי איפשהו בשנת 2008 נפתח הפער השטני בין עלות הדיור לרמת השכר הממוצע ומאז רמת השכר הממוצעת נשארה כמעט ללא תזוזה בעוד עלות הדיור קפצה באזורים רבים בלמעלה מ50 אחוזים! הרי אני הוכחה ברורה לכך - קניתי דירה ב700 אלף ומכרתי אותה כשאני מגרד את ה1.5 מיליון ומוכר אותה לזוג צעיר מקסים עם ילדה ותכלס - עצוב בשבילם מאוד! שמח שהם קנו דירה חדשה כן, אבל כל כך עצוב שזה היה המחיר שהם נאלצו לשלם. וגם עצוב בשבילי כי ה1.5 מיליון האלה לא עוזרים לי כמעט בהתחשב בעלות הדירה אליה אני מדלג. עכשיו - אני מדמיין לעצמי את הילדים שלי, שיצטרכו להתחיל מתג מחיר כנראה גבוה אף יותר לדירה הראשונה שלהם - איך??? איך הם יעשו את זה? אוקיי -נניח והם הסתדרו בחיים והצליחו להניב פרנסה שתהפוך אותם לעמידים מאוד עד עשירים - אז כסף זה לא הצרות. אבל מה אם ילדיי יהיו בעלי עבודות יום עם שכר ממוצע בשוק? - בכוחות עצמם - ברור לי, כי אין להם סיכוי! וזו צרת הדור הנוכחי וזו צרת הדור הבא. אם פעם עם 5 אלף שקלים אדם בודד היה יכול להסתדר ולחיות איכשהו בכבוד - אז נכון, אתה צודק היום אתה צריך 7-8 אלף שקלים נטו שכר לפחות! בכדי לחיות באותה רמה בסיסית אבל טובה. אז כן - זה צפוי מאוד שילדים יבחרו לגור עם ההורים ובין אם זה טוב או רע - חלק ניכר מההורים יאלצו להסכים לזה בין אם הם מעוניינים בזה או לא. אני באופן אישי מאוד אשמח אם ילדי יגורו איתי אבל בפורמט של לבנות בית גדול יותר ביחד - במקום שהם יקחו על עצמם משכנתא משל עצמם - כולנו כתא משפחתי ניקח משכנתא אחת גדולה יותר אבל הגיונית יותר ונקים בית גדול עם יחידות דיור. ואם אתה שואל אותי אם אני אקח סכום של 600-800 אלף שקלים ואקנה בו דירה זולה בשכונת מצוקה רק בשביל שאוכל לקרוא לדבר הזה פנסיה - אני אעדיף לחפש קרקע פרטית מרוחקת ולהרים עליה בניה אלטרנטיבית אבל איכותית ולהשכיר את הנכס הזה במקום - כל אחד ודרך המחשבה שלו. או להשקיע בנכס בחו"ל וכן לקחת סיכון או כל דבר אחר - יש המון פתרונות היום. אחד רואה בפריפריה "מחסן" - השני רואה הזדמנות להתחיל חיים טובים יותר בהמשך הדרך. זו מדינה צעירה למרות הכל אבל יש לנו כל כך הרבה תחלואים - חינוך לא טוב לפלח אוכלוסיה עצום, חוסר תרבות, בעיות בטחוניות, בעיות תשתית וכך הלאה וכך הלאה. הבעיה היא שבמצב הנוכחי אם נמשיך ככה - אנחנו בוודאי נקרוס. מה שהכי לא ברור לי זה למה דווקא הדור הצעיר לא קם על רגליו ואומר "די!!!!" לדורות הבוגרים יותר אני מבין - הם רובם מבוססים, עובדים בעבודות יום, יש להם פיות להאכיל - הם לא יסכנו את זה למרות שאנחנו רואים את הדברים נוזלים לנו בין האצבעות. אבל איפה הדור הצעיר? למה הדור הצעיר בארץ הזו עדיין חושב שיש לו מה להפסיד???

נו, שויין

למי שמבין קצת פולנית (אההמ אההמ - אני פולני ) חלק מהמילים מהקטע הסלובקי הזה יהיו מובנות

תראה - אתה בסוף באמת תבין שזה לא עובד ככה - אתה לא מתאים רכב למערכת, לא משנה עד כמה אתה חולה סאונד - הרכב צריך לשרת אותך קודם כל ואת המטרות שלך מהרכב. היום להרבה רכבים יש תמיכה ברמקולים גדולים יותר בדלתות הקידמיות - כמעט כל הסיאט היום ואאודי יגיעו עם מקום לרמקול 8 אינטש בדלתות הקידמיות. האמריקאיות - ביואיק, קדילאק וJEEP גם כן - רבים מהם יכילו מקום ל8 אינטש או 6*9 טויוטה - קאמרי - גם כן, מקום ל6*9 וכך גם הלנד קרוזר סובארו בפלטפורמות שתואמות את הB4 שזה גם הXV והפורסטר בד"כ - מקום ל7 אינטש בדלתות, 3.5 אינטש בדש וגם בחלק מהדגמים יש מקום לסנטר אבל הרכב צריך להתאים למה שאתה מחפש ממנו קודם - אם מה שאתה רוצה זה במוו, מרצדס או אולי אפילו יגוואר - ברור לי שאתה לא תיקח ברצינות המלצה על 6, B4 או קאמרי.

הי ערן - א. איך ה2000.3? מה הרשמים שלך ממנו? כוח, טונאליות, דיוק. ב. אם יש לך יכולת לבצע TC נפרד לסאב הקידמי ולזוג האחוריים - אז אתה תצליח לשלב אותם די בקלות (מנסיון) אבל קודם כל תגיע למצב של איזון עוצמות בינם וקיום פאזות וקטביות ביסיסיים ומשם תעשה תיקון עדין עם TC מהנסיון שלי דווקא TC על הסאבוופרים המרוחקים - איפשהו מ0 עד 0.4 מילישניות בד"כ עושה את הטריק - זה לא אמור לעבוד במובן של מרחקים כי אתה משהה עוד יותר גם ככה רמקול איטי מאוד שנמצא רחוק אל מול הקרובים וזה הפוך להגיון - אבל עובד.

נתק את הCAN BUS אז הם כנראה לא יופיעו בכלל. אבל גם כשהם לא זזים - עדיין הם אינדיקטור מספיק טוב למתי לסובב את ההגה אם אתה לומד להבין את הנקודה שבה שפת המדרכה נוגעת בקווים - כמה נסיונות ואתה קולט את הקטע.

מאזדה 6 מספר אחת אצלי. מקום לתשע אינטש בדלתות, מיד וטייטר בפינות הדש ומקום לסנטר.

GOO GONE - תריץ חיפוש בגוגל\אמאזון - חנויות דיטיילינג

יש אזורים בחיפה שאתה יכול למצוא דירה 3 חד' באזור ה700 אלף ש"ח ואני מתאר לעצמי שאם תרחיק לערים כמו עכו או נהריה מצד שני דרומה לכוון ערד\דימונה (שמתחרדת היום במגמה מהירה במיוחד) תוכל גם כן למצוא ""מציאות"". דירות בשכונות עם סביבה קשה מלאה במפגעים כמו למשל זיהום אוויר מכל סוג אפשרי - בספק אם יהיו מעליות, חניות מה שכן יכול להיות מציאה אם תמצא זו דירה במקום שמיועד לבינוי פיצוי. מצד שני תבדוק אם יש אפשרויות מעניינות לקרקע או אפילו בית קטן במושבים כמו כפר גליקסון למשל ואז אולי כדאי גם לבדוק היתכנות להציב על קרקע שכזו בניה אלטרנטיבית - אם המחירים יהיו פלוס מינוס כמו מחיר דירה בשכונת מצוקה - אני באופן מובהק הייתי מעדיף את הפתרון האלטרנטיבי.

עוד אפשרות היא מוצר מהסוג הזה -> תלחץ. הבסיס נכנס למיקום של 1 DIN ובולט קצת החוצה ואז עליו בעצם מתלבש החלק שהוא סוג של טאבלט.

האמת היא שאני מנסה להבין אם יש איזשהו מקום שבו כדאי לעצור כשמשהו כבר עובד. מה תקבל מזה שהקווים יזוזו עם ההגה? כל כך קשה להחנות A1??? בעיני - לא בכל מחיר.

תיכנס לBIOS קודם כל ותוודא שכרטיס הקול ONBOARD מאופשר.

גם אשדוד וגם חדרה היום הן כבר הרבה יותר רחוקות מסטטוס הפריפריה שהן היו בו לפני עשור. ואם ניקח את הדרום עכשיו ונבחן את המעבר של צריפין לעיר הבהדים ונוסיף לזה את כל פיתוחי התשתיות שיהיו שם בשנים והקרובות וגם אלו הקיימים היום כמו כביש 6 למשל והרכבת אז אפשר להבין כבר שבעוד מספר שנים תהיה שם אוכלוסיה גדולה מאוד עם אזורי מסחר ותרבות מפותחים. להגיע מאשדוד לתל אביב בשעה וחצי לא שונה מלהגיע מראש העין לתל אביב בשעה וחצי והדבר הכי עצוב שזה גם כמעט ולא שונה מלהגיע מיהוד לתל אביב או אפילו, בבקרים עמוסים במיוחד מרמת גן לאזורים מסויימים של תל אביב. אם אני יוצא מוקדם - לפני 7 - אני מגיע מראש העין ב40-50 דקות לת"א (לפני 6:30 אני מגיע לפעמים בפחות מחצי שעה) אם אני יוצא בין 7 ל7:45 זה בד"כ שעה היום לקח שעה וחצי בגלל ריבוי תאונות על כביש 5 והבאלאגן שהיה בגהה. ואם אני יוצא בין 8 ל8:30 זה שעה וחצי! וזה כמעט לא שונה מאף עיר אחרת וכמו שכבר ציינתי הכי עצוב זה - שיש לי בעבודה חברי צוות שגרים ברמת גן - ולוקח להם שעה שעה וחצי לעיתים רבות - להגיע לרמת החי"ל! אז עכשיו תחשוב שאתה עובר לפריפריה - מוצא שם עבודה או עובד מהבית - אתה בפועל חי לא פחות טוב אולי אפילו יותר טוב מאחד שגר ברמת גן. קיבעון מחשבתי - אמרנו?

אני חושב שMAX רשם שצריך להפעיל דרך VAG COM - ואני מתאר לעצמי שכאן אתה אכן תצטרך את מחשב הרכב בכדי לתמוך בתנועת הקווים. אני לא בעל נסיון עם הפרוטוקולים האירופאיים - הם בהחלט מסבכים את הדברים לעומת היפניות במובן הזה.

מזמין אתכם לפורום אודיו - השרשור הראשון בדביק: סקר - מה אתם שומעים באוטו

לא למטרת מגורים ממה שידוע לי - אתה לא תקבל אישור של אף ועדה מחוזית, שירותי כיבוי והצלה וכך הלאה. אבל קרקע חקלאית מה שחשוב לברר לגביה זה האם היא ניתנת להפשרה ואם כן תוך כמה זמן - ממה שידוע לי זה בד"כ תהליך של מספר שנים בודדות במינימום ואם מאיזושהיא סיבה השתנו תכניות התוואי\מתאר לאותו השטח אתה יכול למצוא את עצמך תקוע עם הקרקע הזו. והרבה פעמים זה מה שקורה - אתה צריך לעשות את שיעורי הבית שלך היטב ולברר אם יש בעיות שמונעות היתר בניה לאחר מכן על אותה הקרקע בגלל רשויות התעופה, אי יכולת לסלול תשתיות וכך הלאה וכך הלאה.

תבדוק גם את כפר תבור ומושבים ליד הכנרת כמו פוריה למשל - הנוף מקסים. הבעיות הן מוסדות חינוך, תחבורה אבל אם אתה מוכן לזה ואתה מחפש סגנון חיים שקט יותר - לדעתי אתה תהנה. אם פעם הית שואל אותי איפה אני הכי הייתי רוצה להקים בית פרטי התשובות הן - 1. זכרון יעקב. 2. כפר תבור. 3. ניר דוד ואזור גלבוע. והסדר בינם לא חשוב.

בסין זה נקרא "חוטונג" ומה שקורה שם זה עולם אחר לגמרי - כמות האנשים שונה בתכלית ואיך שהממשלה שם מתייחסת לאדם הקטן זה גם משהו שאנחנו עוד רחוקמים ממנו שנות אור ובמקרה הזה - תודה לאל. אין שום דבר רע בלעבור ולגור בפריפריה במידה וזה תהליך גורף של הגירת המונים - כי אז בסופו של דבר אותה פריפריה תתפתח ואם תיקח מספר פריפריות ותאגד אותן - אתה תקבל מרכז חיים חדש. אבל זה לוקח זמן וזה דורש סבלנות והקרבה. לדעתי האישית - ממשלה חכמה היתה מפתחת את הפריפריה גם ע"י הוצעת חוק שמכריחה חברות או יותר נכון לא מאפשרת לחברות להקים את בסיסי העסקים שלהם בערים מרכזיות. זה היה נחמד לראות אם חברות במרכז היו עושות החלטות עיסקיות נבונות יותר ומעתיקות את מקומן מהמרכז לעבר הפריפריות. בסופו של דבר זה יקרה, זה בלתי נמנע. המודל העסקי שהארץ הזו נאחזת בו קורס, נכשל.

שלומי תחבר את הTRIG IN על ממסר. הפיקוד של הממסר יגיע מהרוורס המתח של הממסר יגיע מהמצבר או מכבל שמוציא מתח גבוה יותר מזה של הרוורס.

הוווו ואם יש דבר אחד שקבוצה גדולה של אנשים טובה בו (חברה) זה להכנס לפניקה ולהכניס את כולם סביבם לפניקה. ולגבי דירה כנכס - מקור הכנסה קבוע לבין דירה למכירה - יש כאן כל כך הרבה שיקולים נוספים. אדם שנמצא בחובות גדולים וצריך לכסות אותם באופן מיידי - לא יעזור לו להשכיר נכס אשר נמצא ברשותו אבל כן יעזור לו למכור את הנכס. אדם שנמצא בחובות שניתן להתמודד מולם לאורך זמן עלול לבחור להשכיר את הנכס אשר נמצא ברשותו. ולפעמים החלטות בחיים הן הכל חוץ מכלכליות - אין רצון\כוח להתעסק עם שוכרים ועם תחזוקה של דירה בבניין ישן וכך הלאה וכך הלאה.

הזמנים משתנים והקיבעון המחשבתי של הדור הצעיר (שמוכתב מהדורות הבוגרים יותר) יהיה חייב להשתנות בסופו של דבר. חבר ילדות אחד שלי מכר את הדירה שלו במודיעין ובנה בעצמו בית על הר בסביבת כרמיאל ועוד נשאר עם כמה מאות אלפים עודף ביחד. חבר ילדות אחר של אשתי נמצא כרגע בחיפושים אחר בית יביל - אפשר למצוא כבר בסכומים שנעים בסביבות ה150-200 אלף שקלים למצוא בתים בגודל של 4-5 חדרים ואני מדבר על בתים ולא דירות. הדבר הכואב זה לרכוש את הקרקע - אבל גם לזה יש פתרונות אם אתה מוכן להרחיק לפריפריה - אם אתה מוכן לשקול מקצועות שמאפשרים לך להקים משרד בתוך הבית או מחוץ לערי המרכז הגדולות. אני בעצמי - הייטקיסט שעובד במרכז הארץ וגר בראש העין - כרגע, אשתי, ילדי ואנוכי עתידים לעבור מהדירה שרכשנו ב2008 לדירה חדשה. אני כרגע נאלץ לנהוג את כביש 5 בדרך לרמת החי"ל כל בוקר וזה הולך ונהיה קשה יותר ובלתי נסבל ככל שראש העין הולכת ומתאכלסת (60 אלף תושבים חדשים אמורים להתאכלס בעיר הזאת במהלך השנים הקרובות) וברור לי - שזה לא משהו שיצליח להחזיק הרבה זמן מעמד. גם הרכבת היא לא פתרון מספיק הולם ונוח ואפניים חשמליות או קורקינט חשמלי גם לא פתרון הולם כרגע. האם התחבורה הציבורית תתפתח בשנים הקרובות למשהו נוח ויעיל? לא יודע. מה שאני יודע כרגע זה שלאחר המעבר לדירה החדשה יהיה לי סוף סוף, מחדש - חדר עבודה ואם המנהלים שלי לא יסכימו לכך שאתחיל את הבקרים שלי מהבית ואצא לאחר הפקקים לפחות שלושה ימים בשבוע - הרי שזה זמן להתחיל לחפש עבודה חדשה בערים קרובות יותר למקום מגורי - ויש, יש מספיק היצע. אני בן 40 - מבוסס כלכלית כבר אבל אם היום הייתי צריך למצוא פתרון מגורים - בית יביל, בית עץ, בניית בית על שלדי מכולות (שבהחלט הראו כאן כבר למה אני מתכוון) היו בסדר עדיפות גדול יותר מלשים את עצמי בדירה זולה בשכונת מצוקה. ולגבי ילדי - אם הם יהיו מוכנים לבנות ביחד איתי בית גדול עם יחידות דיור בעתיד וזה יספק להם פתרון מגורים איכותי - אני הראשון שיקום וימכור את הדירה ויעשה איתם את הצעד ה"אמיץ" הזה. אנשים פשוט מקובעים על נורמות חברתיות ולא חושבים מחוץ לקופסא - למען האמת זה אפילו לא לחשוב מחוץ לקופסא, זה להשתמש באותה הקופסא - אחרת.