חברי הפרלמנט ברובם המכריע, לפחות המשפיעים שבהם הם בוגרי אוניברסיטאות העילית הבריטיות Russell 24, ובהרבה מקרים בוגרים של בתי ספר פרטיים. זה כולל ידע בלטינית, יוונית עתיקה, התעמקות בהיסטוריה קלאסית וקאנון נרחב של יצירות ספרותיות ופילוסופיות. זה לא הופך אותם לאנשים טובים יותר, אבל היכולת שלהם לבנות ולנמק טיעון היא מרשימה. יצא לי לנהל שיחות אחד על אחד עם כמה מהם. את חלקם (בעיקר זו שמייצגת אותי) אני לא סובל, אבל בהחלט מרגישים שהאדם שעומד מולך בעל הכשרה וכישורים רלוונטיים לתפקידו.
אני רואה את זה גם בשדרת הניהול בארגון בו אני עובד, וגם אצל עורך הדין שלי שעשה שני תארים בספרות קלאסית בטרם פנה ללימודי משפטים. ההשכלה הזו מתבטאת בלא מעט דברים.
הנימוס הבריטי הוא כסות דקה לאלימות האנושית הטבעית, בסופו של דבר הם נלחמים זה בזה ומשפילים זה את זה בפרלמנט, אבל באלגנטיות.