falou

תרבות ניהול דומה, יש יותר סיכוי. מוצרים חופפים, זה יכול להיות ברכה ויכול להיות קללה אני חושב ״שמיזוגים״ עובדים יותר טוב כשהם בעצם רכישות ויש בעל בית ברור שמכתיב מה יהיה (ע״ע VAG). אלו מותגים. מדבקות. אין מאחוריהם אלא שיווק, לא עובדים, לא מהנדסים, לא מפעלים. סוגייה אחרת ממיזוג פעילות בפועל.

בזמנו, כש-BMW רכשה את Rover, בצעד לא ברור ושגוי על פניו (ושגוי גם בדיעבד), BBC צילמו דוקו על התהליך שעקב אחרי המנהלים וצוותי שיתוף פעולה שנוצרו ליישם את התהליך. בדוקו אפשר היה לראות בדיוק איך תרבויות ניהול שונות (או העדרו, במקרה של רובר...) מתקשות לתפקד וזה עוד במיזוג בו היה ברור מי בעל המאה ובעל הבית. זה בנוסף על כך שרובר הייתה חברה גרועה לרכישה.

חלק מהפיצ׳רים שם בכלל לא זמינים בארץ (כמו call screening) ככה שכל הכתבה צועקת ״פרסומת״. אין כזה דבר ״אנדרואיד נקי״. מערכת ההפעלה של הפיקסל היא לא ״נקייה״ יותר מכל אחת אחרת. לאחרות יש פיצ׳רים וממשק כזה ולה יש אחר. אני מוצא שלושה דברים מאוד מאוד מאוד שימושיים (יש לי פיקסל 7): ג׳מיני בתור האסיסטנט (גם האסיסטנט הקודם היה מאוד נוח). זה נוח לשוחח איתו על משהו שרוצים לברר, וזה נוח לקבוע פגישות ולכוונן טיימר בפקודות קוליות וכו׳ (אני דובר שני השפות שוטף. למישהו שפחות שוטף באנגלית, אולי פחות שימושי). הדבר השני הוא circle to search. פגז. מאוד מקצר תהליכים. השלישי הוא שכל דבר שאתה עושה לו copy עולה מייד עם אפשרות לקישור לאפליקציה אחרת. נוח. מעבר לזה הממשק נהיה מאוד נחמד עם האנימציות שלו, ככה שבסה״כ החוויה של מערכת ההפעלה משתפרת, אבל (1) אין לי ניסיון עם אחרות כבר כמה שנים (הייתי קצת באפל) ו-(2) לא מבין מה ״נקי״ בזה. זה שבאחרות פיצ׳רים אחרים, ויותר מהם?! לא יודע... לפיקסל 7 היה יתרון מחיר. לחדשים אין. אם הייתי צריך לסמוך על המכשיר לבצע עבודה, לא הייתי משחק וקונה משהו ש-(1) יודע שעובד ו-(2) יש לו תמיכה יותר זמינה במקרה של תקלה/שבר. כלומר, אני מאוד אוהב את הפיקסל (הוא טיפה גדול לי, חוצמיזה אין לי תלונות), אבל הוא מכשיר נדיר בארץ ובא עם סיכון.

עכשיו?! כשיצא ה-M4 Mini וכל הבית אפל והכל יכול לנגן ביחד בקלות?! ועוד בפחות מהתקציב שלך... למה?! מה כבר לא רץ לך על המק שאתה צריך? בשביל מה את מחפש התעסקויות מיותרות? בשביל מה לקנות מחשב פחות טוב ביותר כסף בשביל משהו שאתה לא יודע שאתה צריך? אם היית קונה משהו סקאלבלי, מודולרי, שאפשר לגדול איתו... מילא. אבל אתה קונה קופסא סגורה. אז אם קופסא סגורה, אז מק.

די נו. אפשר להשוות את קצב התפתחות הדברים והשינוי בין הזמן העתיק לימינו?!

תודה. שאלה טובה. התשובה היא שגם אסטרטגיה של רוע היא מועילה, אבל בטווח קצר יותר. המונגולים הצליחו לכבוש חצי עולם, אבל התרבות שלהם נכחדה. זה בדיוק לב העניין, המאבק בין טוב לרע ואילו ערכים נחשבים אוניברסלית ל-טוב. אנחנו גם צריכים את הרוע, אבל בדמוקרטיות, כמו אצל הגיבור המיתי, הרוע, האגרסיביות, הפעלת הכוח להשגת המטרה, היא נשלטת, מ מנוהלת ולא מהווה ערך או דרך חיים אלא כפופה לערכים 'הטובים'. היווצרות הדמוקרטיות היא זיקוק מתמשך של אופן בניית החברה שינהל בצורה מיטבית, ככל הניתן, את המתח הזה זכר האלפא אצל שימפנזים או אצל זאבים אינו החיה הכי אגרסיבית בקבוצה, אבל הוא גם לא פראייר. כמו שהוא מונע הריבים הוא גם מונע אותם בכוחו. אם ללכת על המחשבה הפיטרסונית (שלקרוא לה פשטנית זה מוזר), המשותף לכל בע"ח זו היררכיה. אם ההיררכיה מבוססת על ערכים לא 'טובים', היא תקרוס. היררכיות, כמו תרבויות (שהם סט של היררכיות של ערכים והסדרים חברתיים) יכולות להתנוון, לא להתפתח, להתפתח בכיוון רע, ולקרוס. אנחנו בתהליך קבוע של בנייה והריסה,אבל אני טוען שבדמוקרטיות התהליך, הווקטור שלו, מגלה אילו ערכים בסיסיים מצליחים יותר (יותר, לא אבסולוטית) ליצור סביבה טובה יותר לחיים של בני אדם. באמת, יש לך ספק שעדיף לחיות עם אנשים שדוברים אמת, את האמת שלהם, ולא לשקר? (ואל תכניס לי שקרים לבנים למשוואה, הם עניין אחר. לשקר זה להונות את האחר כדי להשיג את שלך) מישהו רוצה לחיות עם גנבים? בחברה שכל דאלים גבר? יש כאן מישהו שלא מתכווץ כשעוקפים אותו בתור? מישהו שרוצה לחזור הביתה ולמצוא במפתיע את אשתו עם גבר זר? אילו לא רצונות אוניברסליים?

לא ביססו ולא מאות. ארה"ב לא הייתה שונה בשימוש בעבדים מרב העולם, כשהיא האומה היחידה שניהלה מלחמת אזרחים כדי להפסיק את העבדות. אבל זה ללא ספק ההיילייט של הנרטיב הווקי, לטעון שכל תרבות המערב מבוססת עבדות. אחלתי לך בזה המשך דיון פורה, אני לא מבזבז זמני על ווקיסטים. הם הערת שוליים, אט בסט.

מי דיבר על זכות לקניין? זה ערך בסיסי? זה לא. עבדים היו ויש, השאלה היא מה הווקטור של התרבות ומה מצליח, תרבות שמבוססת על עבדים או תרבות שמבוססת על חירות הפרט. הכיוון מאוד ברור. כמו שברור ערכים של מי הצליחו יותר, של נוודים או של יושבי קבע. ההיסטוריה של הצוויליזציה מבוססת על פשרה בין שני ווקטורים סותרים ומהותיים, שחרור הפרט מעריצות הקבוצה וקיום נרטיב מאחד לקבוצה, לטובת כלל הפרטים. שימפנזים יוצאים למסעות מלחמה נגד קבוצות יריבות והם גם מטפחים לאורך זמן זכרי אלפא חברתיים, גם לאחר שירדו ממעמדם, כשהם מחסלים זכרי אלפא אלימים במיוחד. הם גם מקיימים היררכיה, שזה מאפיין גלובלי אצל כל בעלי החיים. אתה מבלבל מאוד וכנראה מבולבל. זה שהתנהגות מסוימת מושרשרת ביולוגית ושניתן לזהות את המהות של ערך בשורשי התנהגות בע"ח לא אומר שבעח הם ערכיים. זה רק מסביר למה תגובות למצבים מסויימים הם אוניברסליות כל ילד שקבוצת ילדים לא משתפת אותו במשחק, מרגיש דחוי אותו הדבר כל אדם מאוהב מאוהב אותו הדבר. ברור שלבני אדם יש עוד כמה שכבות מנטליות נוספות על בע"ח. קודם כל, יש לנו עתיד מדומיין ונרטיב. לאף חיה אחרת אין. אנחנו גם יכולים לשים את עצמנו כאילו אנו האחר. חיות לא קרובות לזה ועוד ארה"ב, על כל מגרעותיה, ושכחת כמה כמו Eugenics למשל, הביאה לעולם יותר רווחה מכל אימפריה לפניה. זה בכלל לא תחרות... אתה בן חסות של האימפריה הזו, יושב ומקליד על מכונות שהיא אפשרה את קיומן וסופר לה את חטאיה, כאשר בלי הגיבוי שלה לא היית בכלל בחיים... אתה צריך לזכור מאיפה באת ומה מאפשר את חייך ואז לנסות להבין מה עובד טוב, לפני שבטעות הורסים משהו שצריך...

לא רק שזה לא נכון, אפשר למצוא את הבסיס לזכויות האלה, כלומר בהכרה שהן מבוססות על ערכים אוניברסליים, שהם אוניברסליים בגלל שהם מבוססים בביולוגיה שלנו, אצל בעלי חיים חברתיים (ראה פוסט קודם שלי), כי פועלים אצליהם אותם מנגנונים פיסיולוגיים/הורמונלים. הסיבה שמבנים חברתיים מסויימים מצליחים יותר מאחרים זה כי הם הרמוניים יותר עם הטבע שלנו, כבני אדם. אומנם כבני אדם הצלחנו לעצב את הסביבה שלנו לרמה שהסביבה שלנו היא לא ״הטבע״, אלא הסביבה שלנו היא בעיקר... אנשים אחרים. אנחנו בעיקר מתקיימים בתוך סדר חברתי. אבל המנגנונים שמפעילים אותנו כבני אדם בתוך הסדר החברתי, הם הרבה יותר בסיסיים מהאונה הקדמית והמחשבות בה. והמנגנונים האלו הם אחידים אצל כולנו, פחות או יותר.

רק לסכם עניין אחד שעלה כאן לגבי מהות 'הגניבה' בחברות של נוודים וציידים לקטים: 1. גם אצל נוודים בדואי לא יכול לקחת גמל של בדואי אחר. מה שמותר לגזול זה מהפלאח, והיריבות בין הנוודים לתושבי הקבע עתיקה בתרבות האנושית עוד מימי קין והבל. ואני לא אכנס לזה. כי... 2. אפשר לזרוק את כל הדוגמא של נוודים וציידים לקטים לפח מבחינת הישרדות תרבותית, כי אלו מודלים כושלים, בסופו של דבר. קודם כל, כבר לא נשארו כמעט כאלו והם בטח לא תרבויות ששורדות, וגם כשהן מצליחות (ע"ע המונגולים), זה לכאורה. בסופו של התהליך, כתרבות, המונגולים כבשו ונטמעו. יענו, ערכי התרבות שלהם לא כבשו אלא נכבשו.

רצח עם, במסגרת מלחמה, ורצח בתוך החברה הם שני דברים שונים. גם רצח כעונש על עבירה על החוק הוא עניין אחר. בכל מקרה, רצח העם בתורה (לא בתנך) הוא ציווי. לא ערך.

אתה צריך להבדיל בין הכרה בערך לבין פרשנות הערך לבין פעולה לפי הערך. יש הרבה סיבות, חלקן טובות, להתעלם מערך או להעדיף התנהגות שאינה מתיישרת איתו. זה לא מבטל את הערך. ״לא תרצח״ הוא ערך אוניברסלי, ורב הזמן אנחנו באמת לא הורגים חופשי את מי שלא בא לנו טוב, וכל תרבות רצח הוא אסור. עם סייגים. אנחנו מקיימים, כתרבות, את ״לא תרצח״ גם ביחס לאוייבים. עם סייגים. יש לנו מוסדות מוגדרים עם מנגנונים מפקחים, עם ויסות בקרה וביקורת, שמבצעים רציחות על בסיס אינטרס הכלל, באופן מושכל, מתוכנן ומקצועי. כלומר, אנחנו מכירים, כתרבות, בצורך לפעול באלימות, אבל אנחנו מנהלים את הפעולות האלימות שלנו באופן מבוקר, דרך שימוש במוסדות של שירותי הביטחון, שכפופים לדרג המדיני, שמייצג את הכלל. אנחנו לא הולכים כל אחד עם עצמו ומחסלים לפי ראות עיננו. זה לא מקובל, לא חוקית, לא מוסרית ולא חברתית. בתחום הבינלאומי אין לנו שוטר עליון או חקיקה אחידה ומוסכמת (יש ״חוק בינלאומי״ אבל, כמו שאנחנו למדים, הוא לא באמת ״חוק״ הוא יותר עוד מגרש אינטרסים כמו האו״ם, אבל לא אכנס לזה כרגע. בקצרה, אני לא מאמין בחוק ״בינלאומי״), אבל זה שאין חוק בינלאומי ואכיפה בינלאומית, זה לא אומר שאנחנו, כתרבות, יכולים לפעול במרחב הזה במנותק מהערכים הבסיסיים שלנו. אי אפשר להיות ערכי רק כלפי פנים, ופסיכופת נטול מוסר כלפי חוץ. זה לא אומר שאנחנו מנהלים את אותם שיקולים כלפי פנים וכלפי חוץ, אבל אנחנו צריכים לקיים איזון. בגלל זה אנחנו לא שוחטים נשים הרות בעזה במצ׳טה ולא עושים הפצצות שטיח, כי זה לא מי שאנחנו, כתרבות. לא סוג האנשים שאנחנו רוצים להיות. עכשיו, אתה אומר, כל מי שמסביבי הוא חיה מגעילה אז גם אני... לא מקבל את זה, ולא רוצה להיות מחלק מההתבהמות הכללית בעולם, כי אני צריך לשמר את היתרון המוסרי היחסי שלי, בשבילי. בשביל התרבות שלי, בשביל העם שלי. אחרת, אם אני אכנע לסחלה, בסופו של דבר גם כלפי פנים אני אהיה אותו הדבר. ואם אני אהיה אותו דבר אני אאבד את כל מה שהופך אותי לטוב יותר, לא רק מוסרית אלא גם מעשית.

היה לי בן דוד ז״ל שהיה חולה סרטן. הייתה תקופה שהבריא והוא קיבל נכות וכל ההטבות הנילוות, כאשר תכלס הנכות שלו הייתה רק בחוסר היכולת להרים את היד מעל זווית מסויימת. הוא אפילו בא לביטוח לאומי ואמר להם שלא צריך כלום ותודה רבה (הוא היה איש אמיד), אבל... יוק. ענו לו שזה אוטומטי וזהו.

תגיד לי, אתה עובד אצלי או אני עובד אצלך?! מעניין אותך, תלמד את זה. לא מעניין, לא צריך. יש לי יידע נחמד במיתולוגיות שונות, וזו דעתי, ואני חושב שהיא מספיק מבוססת, גם אם תביא איזה שבט טיבטי שאצלו לרצוח את אשת רעך ולאנוס אותו זה דווקא נחמד. זה פורום דיונים, לא מוסד אקדמי ואני לא צריך לעשות דיסטרציה על כל דעה שאני מביע. בטח ובטח לא בקשתי ממך לאשש או להפריך את מה שאני חושב. אתה יכול לקבל, לדחות, להחליט שזה מעניין אבל אין לך דעה משלך בעניין... כל זה בסדר. אם נחזור לפיטרסון, פרטים שהוא מביא שהם, בעיני, מרתקים, זה שמזהים התנהגויות של ״הוגנות״ גם אצל בע״ח. למשל, אצל שימפנזים אלו לא הזכרים החזקים והאלימים ביותר שמטפסים למעמד אלפא, ומצליחים להחזיק בו לאורך זמן. אלו הזכרים שהם גם חזקים אבל גם מנהלים קשרים הדדיים טובים עם שאר חברי הלהקה, ובעיקר עם הנקבות. זכרים כאלו זוכים לתמיכה מהלהקה גם בזקנתם. זכרים אלימים מוצאים לבסוף להורג ע״י כמה זכרים אחרים שחוברים נגדם. אצל זאבים, בניגוד לדעות ישנות יותר, זכר האלפא אינו מנהיג את הלהקה בכל מקום ובכל אספקט, ויש רוטציה של מי עומד בראש והיררכיה מיקומית שמגנה גם על בוגרים חלשים. אצל חולדות קיים משחק בין פרטים בו לעיתים פרט חזק יותר מפסיד בכוונה, כדי שהפרט החלש יותר ימשיך לשחק איתו [ולא, אני לא מתכוון ללכת ולחפש מובאות לכל מחקר כזה, אם כי כבר עשיתי את זה בעצמי] כלומר, תחושת חוסר הוגנות היא עניין התנהגותי ביולוגי, לא שכלתני בלבד. יענו, מוסר אינו רק עניינה של קליפת המוח הקדמית. משטר דמוקרטי הוא ביטוי של מערכת שיש בה יותר הוגנות. אם אתה חושב שזה לא נכון, סבבה. אשמח לשמוע למה, אבל אין לי כוונה לנפק הוכחות ומובאות כל דעה שאני מביע. כאמור, אני לא עובד פה...

לא אני מבסס את עליונות הדמוקרטיות על קיומם של ערכים אוניברסליים שההוכחה לקיומם היא מיתולוגיות בעלי נרטיב ערכי משותף חוצה תרבויות, כשאני טוען שערכים אלו באים יותר (דגש, יותר) לידי ביטוי במשטרים דמוקרטיים

לא חייבים להכנס לדיון או להמשיך אחד שלא מעניין אותך, אבל לא חבל על האנרגיה שלך להכנס לפינה הזו, שאתה לא טורח ללמוד, כל פעם מחדש? אני לא מבין מה הקשר של האום לדיון... האום הוא לא מסגרת דמוקרטית ואני לא טענתי שהרב קובע מה מוסרי ומה לא ראה תגובתי לגבי האום זה לא דיכוטומי. אם תקרא מה שכתבתי, הכל קיים על רצף. כל אחד הוא גם דובר אמת וגם שקרן. השאלה היא, מה אתה יותר תקרא מה שכתבתי, לא אמרתי לו לקיים יחסים עם סעודיה, כתבתי שהיא לא משטר מתון. בסעודיה יש משטר עריצות.

למה לא סקילה וזהו?

לא ברור מה אתה רוצה, איזה חלק משוחרר, ממתי, איזה מוסך עשה מה ולמה. מכיוון שציינת את שם העסק רצוי, מין הצדק וההוגנות לציין את העובדות בדיוק ובמלואן.

התפיסה שאנחנו חיים ע״פ נרטיבים אוניברסלים אינה מקורית לפיטרסון. מה שמקורי לפיטרסון היא ההצלבה בין פסיכולוגיה, סוציולוגיה ונוירוביולוגיה. אבל זה עניין אחר. מה שמבדיל בין דיקטטורות לדמוקרטיות זה שדמוקרטיות מקדשות את יותר את חשיבות או אפילו קדושת חיי הפרט, כל פרט באשר הוא. החברות שלנו חיות בתוך פרדוקס והמתח בין טובת הכלל לטובת הפרט. שיטת המשטר הדמוקרטית מבטיחה איזון טוב יותר בין שני הקטבים הללו. היא היתוך עדיף של הצורך להתחשב בכלל לעומת הבטחת הקיום והזכויות של הפרט. אם נחזור לפיטרסון, הנחת הבסיס שלו, האקסיומה שלו, אינה מהו ״טוב״ אלא מהו ״רע״. הדבר שאי אפשר להכחיש אותו הוא כאב (פציעה, רעב וכו׳). אתה לא יכול לשכנע את עצמך שאתה לא רעב. לפיכך, הרע המוחלט הוא גרימת כאב בכוונה תחילה ללא סיבה קיומית, רק על מנת לגרום לזולת לסבול (תופעה ייחודית לבני אדם, כמדומני, כי אני לא מכיר התעללות לשם התעללות אצל בע״ח, אבל אולי אני טועה). אם כך, כל דבר שמרחיק אותך ממציאות כזו, הוא מסע בכיוון ״הטוב״. לדעתו, הדרך להתרחק מהרע היא ע״י דיבור חופשי ומציאת האמת באמצעות שיח תמידי. הוא מאמין (וזו אמונה ברמה הדתית) שאם דוברים אמת ברמת הפרט, זה מוביל לשיפור מתמשך וחברה טובה יותר. זה ללא ספק קיים בדמוקרטיות הקשר למיתולוגיות הוא... תמצא לי, בבקשה, סיפור מיתי שמקדם ערכים של בגידה, הונאה, עריצות, שקר, דיכוי וכו׳. לא מתאר אותם, מקדם. מעודד. אם ניקח את הערכים האוניברסלים, כפי שהם באים לידי ביטוי במיתולוגיה, ונבדוק באילו תרבויות הם באים יותר לידי יישום, אני חושב שנמצא אותם יותר בדמוקרטיות. לכן, זה לא במקרה שמשטרים דמוקרטים טובים יותר, גם לתושבים וגם בכלל. יש לי חבר ערבי ישראלי שסיפר על על מכר, מנתח גרמני שמצא עבודה בנסיכויות. רצה הגורל ואשתו של המנתח מצאה חן בעיני איזה שייח׳ מקורב. באותו הלילה הגרמני ואשתו היו על מטוס חזרה הביתה. וזה הכל.

אני לא מסכים לחלוטין. תרבות היא אופי קולקטיבי. כמו שאופיו של אדם מורכב, כך גם תרבות היא מורכבת יש בה טוב ורע וניגודים ושונות

זה לא נכון. יש ערכים אוניברסליים. הם על תרבותיים וכשתרבות מתרחקת מהם, היא משמידה את עצמה. המצב האנושי לא יכול לקחת כל צורה ובניגוד לניטשה, האדם אינו יכול ליצור את ערכיו יש מאין. כשם שלא כל מוטציה ביולוגית מצליחה, כך לא כל מחשבה, ערך ותרבות שורדים את הדורות המיתולוגיות הגדולות של העולם אינו שונות כ"כ זו מזו. המלך העריץ, המתבגר שמוצא דרכו, הגיבור שנלחם על החופש , האם החכמה... אותם סיפורים שחוזרים שוב ושוב. כולם מתאהבים אותו הדבר, אצל כולם (אם הם לא פסיכוטים) מתכווץ משהו כשהם משקרים. יש אמת. אנחנו יודעים אותה. בגידה היא אותו חטא בכל מקום. אנחנו לא חיים בתרבות שנוצרה יש מאיין במקרה.ההגות שעליה מושתת התרבות שלנו חוזרת על אותן מילים ומחשבות שהגו אלו שהניחו את הבסיס המשותף שלה לפני אלפי שנים ולאורך הדורות. כל הבינה המלאכותית מבוססת על זה שהדיבור חוזר על עצמו ואינו מקורי. אבל יש אמונות וערכים שיהרגו אותך ויש שיקיימו. ואתה, כמו כולם, יודע מה ההבדל בין טוב ורע, בעצמות מרגישים את זה, וזה לא שונה כאן ובקצה השני של העולם. בכל מקרה, לטעון כמו גדי שמה שחשוב זה מי איתי, כי מה שחשוב זה אני ואפסי, אז זו תפיסה שמשותפת לפאשיסטים ולווקיסטים הראשונים אומרים, אין ערכים מלבד מה שטוב לי והחזק לוקח. השניים, אין ערכים והחלש צריך להתגבר על החזק, רק בזכות היותו חלש. אלו חסרי ערכים ואלו חסרי ערכים,רק שהראשונים חושבים שחוזק זו הצדקה והאחרונים שחולשה היא הצידוק.

לגבי עם מי כן או לא לעשות עסקאות, אני לא אומר לא לעשות עסקאות עם שלטון שלא חולק איתנו ערכים. גם המשטרה מפעילה עדי מדינה ועושה עסקאות עם פושעים. מדינה, בניגוד לפרטים שחיים במסגרתה, יכולה כלפי חוץ להפעיל שיקולים תועלתנים גרידא. זה כורח המציאות. אבל אסור לשכוח עם מי ולמה עושים עסקים וברגע אחד השלטון יכול ליפול ונישאר עם הזין ביד. לקרוא להם מתונים, זה פשוט לא נכון. סעודיה לא יותר מתונה מאיראן. היא פשוט נגדה נ. ב. כל החרא שאנחנו אוכלים מאיראן הגיע מזה שארהב ובריטניה הפילו שם שלטון לגיטימי והושיבו תחתיו בובה שלהם.

זו בדיוק עמדת ה-Woke, שמוסריות היא יחסית ולא אבסולוטית, לכן אין טוב ורע יש רק חזק וחלש, מדכא ומקופח והכל זה משחקי כוח מה שחסר לנורווגי זה ידע והכרה במציאות, לא פרשנות לפי הקשר

לגבי האו''ם, הוא לא מוסד שלטוני ובטח לא דמוקרטי. הוא מסגרת לשיתוף פעולה. דמוקרטיה לא מבטיחה מוסריות, אבל העדרה מבטיח העדר מוסריות, כי השלטון אינו לגיטימי. כמובן, כמו כל דבר בחיים, בכל נמדד כל רצף, ויותר מאחד. לא כל הדיקטטורות רעות באותה מידה, ולא כל הדמוקרטיות שוות. אבל כל שלטון שהעם אינו יכול לבקר ולהחליף, הוא רע יותר מכל שלטון שכפוף לרצון העם. זה אבסולוטי זה שאיזה שלטון רע תומך בך, זה לא הופך אותו לטוב. אתה גם יכול ליהנות מגב של גורם עברייני כזה או אחר, זה לא מכשיר את השרץ.

ברור. מה קיצוני להוציא להורג עיתונאי שלא בא לך טוב? לגיטימי. נראה לי שחסר לתפיסת העולם שלך מצפן מוסרי, וזה מאפיין ווקי, להיות חסר ערכים, להסתכל רק על מאזן של כוח ולטעון שערכים זה יחסי.