אני לא שופט אף אחד ולא יודע מי זה כל השאר. אני משתדל לחיות לפי ההעדפות שלי (ושל אשתי) ולא של אחרים.
אני חושב שהמסיבות האלה זה דבר מיותר, זה הכל.
אני חושב שלא נכון חברתית להפוך את זה לנורמה שכולם צריכים להתיישר לפיה, כי היא לא מתאימה לכולם.
למה קבעת שאני מנסה לשלוט ברגשות של מישהו? המטרה שהילד ידע לעשות את זה.
תבחר את המלחמות שלך. לא חושב שזה משהו כ"כ קריטי שצריך לעשות ממנו סיפור.
לא מבין שוב מה הקשר בין זה לבין שלפעם היה פוליו וילדים עבדו בגיל 7. מדברים פה על התנהגות פלצנית, לא על עוני ומחלות.
אפשר לעשות הכל, השאלה כמה זה חשוב לך. לי זה לא כזה חשוב.
יפה. אני לא מעוניין להיות חלק מזה.
אם לא הזמינו את הבן שלי, הוא לא יגיע ואם זה מפריע לו אנחנו נדבר על זה ונבין מה הסיבה.
אם יזמינו אותו למסיבה שלא כולם מוזמנים אליה, אני אשאל אותו אם הוא רוצה ללכת. אם כן, אז למה להעניש אותו?