העולם הגיע לזה כבר. לא כל העולם אבל חלקים ממנו (אירופה למשל, וחלק מהתנאים גם בארה"ב).
כמו שאמרו פה לפני, מס ירושה יש בכל העולם המערבי למעט ישראל. זה מס הוגן, למה? כל עוד מי שהרוויח את הכסף בחיים - אין שום בעיה והוא לא צריך לשלם מס שוב פעם. ברגע שהכסף עובר ידיים (עקב קניה, מתנה גדולה לאחיין וכו') מי שמקבל את הכסף צריך לשלם מס - כי זאת הכנסה לכל דבר (גם אם חד פעמית).
אני וצביקי לא מכוונים לסוציאליזם קלאסי - כי זה מודל רע ומנהיגי המדינה לא יכולים להכתיב את השוק כי הוא מסובך מדי. מצד שני נסיון העבר (המהפיכה התעשייתית בצרפת ואנגליה) מראה שגם קפיטליזם טהור זאת שיטה גרועה. אנחנו מציעים שיטת ביניים בה האדם הוא לא סך ההון שבידיו אלא זכאי מעצם היותו אדם לדברים מסויימים. כדי להבטיח שזה יקרה המדינה מחוקקת חוקים סוציאליים, והעובדים מתארגנים. וזה עוד ממשנתו של מר סמית'. אחרת השוק יהיה לא מאוזן ומוטה לצד המעסיקים.
אני לא רוצה לרמוז שהעשירים והאמידים במדינתנו נהנו מהטיות של השלטון כדי לצבור את הונם פשוט כי בד"כ זה לא נכון.
והנה דוגמא מהחיים במדינת ישראל למה שוק חופשי הוא לאו דווקא תחרותי (ויש הבדל עצום בין שוק חופשי שזה דבר רע לשוק תחרותי שזה דבר מצויין) :
במצפה רמון יש רק סופר אחד, של חברה גדולה וידועה. המחירים בסופר הזה הרבה יותר גבוהים מהמחירים ברמת אביב למשל. למה? כי הוא הסופר היחידי. (ולא לשכוח שמצפה רמון רחוקה מאוד מכל עיר אחרת).
יזם מסויים החליט להיכנס לנישה הזאת ופתח סופר משלו עם מחירים שפויים (אבל עדיין רווחיים). בסופר הגדול עם הגב הכלכלי ראו את זה, והחליטו להוריד מחירים מתחת לסף הרווחי שלהם. הסופר החדש עמד בזה במשך כחצי שנה שבסופה הוא נסגר, ומייד עם סגירתו עלו המחירים שוב בסופר הגדול שהוא חלק מרשת ידועה.
וזאת הבעיה עם שוק חופשי לחלוטין - הוא פשוט הופך ללא תחרותי בשלב מסויים, ובשביל זה חייבים רגולציה.