Arilou

אני אשמח להסביר לך למה הטיית האישוש רלוונטית גם פה: אותו אדם התקין את זה. בתת מודע שלו הוא רוצה שזה יפעל, אז הוא נוהג קצת יותר רגוע מהרגיל ולכן שורף פחות דלק. מחקר רציני ייקח 100 רכבים ו-100 נהגים, כאשר בתחילה כולם ינהגו כרגיל ואחרי חודש (למשל) יתקינו את המערכת בחצי מהרכבים בלי שהבודקים והנהגים יודעים אצל מי היא הותקנה. ואז צריך למדוד האם הצריכה נשארת דומה בשתי הקבוצות. ועכשיו, למה לא יעשו מחקר כזה: 1. כי חוק שימור האנרגיה עובד גם פה 2. כי חוק שימור האנרגיה עובד גם פה 3. כי חוק שימור האנרגיה עובד גם פה אם יש לך את התקציב (או לאותו שרלטן שמוכר את המערכת) אתה מוזמן לעשות את המחקר בצורה שהצעתי. רוצה עוד רעיון? הנה, תחבר את המערכת למנוע שנוסע על מסוע במהירות נתונה וסל"ד נתון פעם כשהיא מופעלת ופעם כשהיא כבויה (כמובן עם בקרה על טמפרטורות הסביבה, לחות ושאר פרמטרים). אם היא תחסוך אנרגיה אמורים לראות את זה. גם את זה אתה מוזמן לעשות. Extraordinary claims require extraordinary evidence

אילי, אני רוצה להכיר לך מושג מעולם הפסיכולוגיה - הטיית אישוש או הטיית אישור http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8 ואנקדוטה שמדגימה את ההטיה הזאת: http://sharp-thinking.com/tag/%D7%94%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A9/

אם אני זוכר נכון, בבריטניה מספר הונאות האשראי ירד בכ-90% מאז שהתחילו להשתמש שם בכרטיס עם צ'יפ שמחייב את הלקוח להקליד את הקוד שלו בזמן הקניה. לא מבין למה בארץ לא מאמצים את השיטה הזאת.

6vxHkAQRQUQ דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

the bureaucracy is expanding to meet the needs of the expanding bureaucracy. הגיע הזמן להכיר בעובדה שאפשר לשרת בתפקידי מטה ומנהלה גם עד גיל 67. הגיע הזמן להכיר בעובדה שאפשר וצריך לתת שכר דיפרנציאלי בהתאם לתפקיד. הגיע הזמן להכיר בעובדה, שתפקידים מיותרים - לא משנה איך מתמחרים אותם, הם מיותרים. והגיע הזמן לשקיפות תקציבית בצבא. לא יתכן שועדת הכספים בכנסת תשמש כחותמת גומי. הצבא בולע כל סכום שזורקים לכיוון שלו, ואז עוד קצת. חריגות של 10 - 15 מליארד ש"ח בשנה הפכו להיות הנורמה. ההתחייבויות הפנסיוניות של צה"ל גדלות בקצב גבוה מתקציב המדינה, ואם החובות של חברת החשמל מדאיגות אתכם, הרי החובות של צה"ל צריכים להדאיג פי כמה.

אנחנו מחפשים מפתח ווב הדרישות הן: לפחות 3 שנים ניסיון בכתיבת אפליקציות WEB בשימוש JS, HTML5, CSS3 לפחות שנה נסיון בפיתוח AngularJs - חובה ניסיון בעבודה בצד שרת - יתרון ניסיון בעבודה עם nodeJs - יתרון הפיתוח הוא גם לדסקטופ וגם למובייל. קורות חיים מתאימים לשלוח אל: [email protected]

ותמיד אפשר לחיות על סנדביצ'ים מהסופר. מצד שני, אם אתה יודע להעריך אוכל טוב אז מסעדות עם כוכב מישלן הן חוויה נהדרת. להרבה מסעדות יש תפריט עסקית שמוגש בדרך כלל עד חמש אחר הצהריים. תחפש set menu.

אין לסוכנויות שום יתרון. בכל מקרה בשגרירות יחליטו על סמך מה שתגיד להם, ותוציא את הויזה כבר עכשיו.

לגבי המשחק כדורגל - אם זה משחק של קבוצה עם בסיס אוהדים חזק (כל אחת מהליגה הראשונה, וסביר להניח גם מהשניה) תתחיל לחפש כרטיסים כבר עכשיו - כי בדרך כלל הם נמכרים לאוהדים מהר מאוד. אפשר תמיד לקנות מספסרים במחיר מופקע (יכול לעבור את ה-1000 פאונד למשחקים חשובים בקלות). לגבי אטרקציות: אם מגיעים ללונדון ברכבת (או אפילו קונים כרטיס נייר לאנדרגראונד שיש עליו את הסמל של שירות הרכבות) אפשר לקנות כרטיסים כמעט לכל האטרקציות בעיר בחצי המחיר (2 במחיר 1) פרטים פה: http://www.daysoutguide.co.uk/2for1-london מחזות זמר: יש שעות שבהן המחירים נמוכים משמעותית מאשר סוף השבוע בערב. תבררו בקופות. כמו כן, כרטיסים ברגע האחרון (אם נשארו) המחיר שלהם יורד משמעותית. לגבי מה לראות בלונדון - אם זאת הפעם הראשונה שלכם, לכו לכל המקומות הרגילים. מסיבות - אם אתם קצת קינקיים יש (או לפחות היה עד לפני שנתיים) סוג מסיבות שרץ כבר לפחות 10 שנים (שזה מתי שאני גיליתי אותו) שנקרא school disco. חוצמזה יש סיורי אלכוהול מודרכים שנקראים pub crawl שזה תמיד נחמד מצד שני, אני לא בטוח מה הגילאי מינימום.

אני לא מבין למה זה רע שמרכזי פיתוח יהיו בארץ? המרכזים האלו משלמים מיסים (ארנונה, מס מעסיקים וכו') ומקיימים עובדים יחסית יקרים שבתורם צורכים יותר וכו'. יצוא (או יבוא) הם לא חזות הכל. ההשפעה המיידית של מרכז פיתוח בארץ היא דיי גבוהה. אם במיסים ותשלומים, ואם העסקת עובדים יקרים. לטווח הארוך היא אף כדאית יותר כי החברות האלה מכשירות דור של חוקרים ומהנדסים והידע שלהם הופך להיות בחזית הטכנולוגיה. לעומת זאת קו ייצור הוא קו ייצור, וזה לא משנה אם הוא של אלקטרוניקה, שבבים, או תרופות. אז נכון שהשכר בהם גבוה יותר משכר הרעב שמקבלים במקומות אחרים בעולם (ואפילו במצרים או ירדן) אבל זה קו ייצור, ובגלל זה למעט עלות המכונות קל להעביר אותו. אולי זה יפתיע אותך, אבל חברות בין לאומיות רבות מעדיפות לשלם את המס שלהם לא איפה שפס הייצור נמצא. למשל לנוברטיס יש פסי ייצור בכל העולם כמעט, ואת המס הם משלמים בשוייץ. למה? תשאל אותם. כמובן, יכול להיות שבלי שום הטבת מס לא היינו מקבלים כלום, והמפעלים של טבע לא היו פה. אבל כנראה שאם המס זה השיקול העיקרי שלהם - אז זה היה נשאר בארץ כי בחו"ל חברות הפארמה משלמות יותר מס מהם. אם זה היה המס, אז חברות אחרות היו פותחות פה פסי ייצור על ימין ועל שמאל בתמורה לפטור ממס הכנסה. זה לא קורה. כנראה שמשהו אחר מונע מחברות פארמה אחרות לפתוח פסי ייצור בארץ או לשלם פה את המיסים שלהן. אין לי שום עניין במצבת כח האדם של חברת טבע. מבחינתי זה עניין פנימי שלה, ואם המדינה הייתה דואגת לסוג של הדדיות תמורת הטבות המס הנ"ל הייתי הרבה יותר מרוצה. מכיוון שזה לא קרה (ההדדיות) צריך לשקול את התנאים שהחברה מקבלת מחדש. בנוסף למנכ"ל יש עוד כלים חוץ מפיטורים - אבל זה באמת עניין שלו. אם הוא רוצה ליצור אנטגוניזם בחברה אז פיטורים זה הדבר הכי פשוט. אם הוא בכל זאת רוצה הזדהות של העובדים עם החברה, אז להתייחס לאנשים כמו אל מכונה זאת טעות קלאסית. אני מחבב מאוד את המחקרים שדן אריאלי מפרסם, בעיקר בגלל שהם מנערים פרדיגמות שונות לגבי התנהגות אנושית. טיעונים דומים יש לי גם נגד המענקים שאינטל מקבלת כל פעם בשביל לשדרג את המפעלים שלה.

אם הבנתי נכון, אתם טסים ב-30 לאוקטובר וחוזרים ב-4 לנובמבר. אז בדקתי בשבילך: טיסה עם איזיגט לתאריכים האלה תעלה 610$ לאדם כולל מזוודה (בלי מזוודה זה פחות 67$) מלון של פרימייר אין באולד סטריט או בקנסינגטון (שניהם קרובים לתחנות רכבת מעולות ונמצאים באזור 1) יעלה 690 פאונד לשני אנשים שישנים ביחד בחדר סה"כ 1170$ לאדם או 4160 ש"ח לאדם. המלון שלכם במיקום יותר טוב (במארבל ארץ') ובאתר הוא עולה 1000 פאונד לתקופה לשני אנשים, מה שמקפיץ את המחיר ל-5010 ש"ח לאדם. השאלה היא האם המלון הזה קריטי לכם או לא. על זה כמובן צריך להוסיף נסיעה מלוטון ללונדון (כמו שצריך לנסוע מהיתרו ללונדון), תחבורה ציבורית בתוך לונדון עצמה, מחיה וכניסה לאטרקציות כאלה ואחרות. סתם מתוך סקרנות, מה התוכניות שלכם?

האנלוגיה למצבה של נוקיה לא הוגנת לחלוטין, אצל נוקיה זה לא היה ברור לחלוטין לאן שוק הסמארטפונים וכשהוצג האייפון שעשה מהפכה עצומה הם עדיין לא הבינו את הכיוון של שוק הסמארטפונים. (אל תשכח שכשהאייפון הוצג, חנות אפליקציות לא הייתה עדיין בתוכניות). לקח להם המון זמן להבין את השינוי בשוק, ועוד יותר זמן לתכנן מוצר שיתחרה בשוק הזה. אצל טבע המצב שונה, הם יודעים כבר דיי הרבה זמן מתי יפוג התוקף על פטנט הקופקסון, והם צריכים למצוא מנוע צמיחה אחר. אם אין להם אז העסק יקטן למרות פיטורי העובדים. ואם נחזור לנושא המקורי של השרשור, המחירים הגבוהים בארץ (דיור, מזון, מלט, חלפי רכב וכו') נובעים אך ורק משוק לא תחרותי. בחלק מהמקרים מדובר בקרטלים של ממש (דבש למשל), ובחלק מהמקרים ממחסור בתחרות ומשק סגור לתחרות. אם ישחררו את חסמי התחרות במשק נראה ירידת מחירים בכל התחומים האלו, בדיוק כמו שקרה עם פתיחת שוק השיחות לחו"ל, פתיחת התחרות בענף הסלולר, וכמו שארומה פתאום יודעת גם להוריד מחירים כתגובה לרשת קופיקס. בנושא הנדל"ן העסק מורכב יותר, אבל גם הוא פתיר ודורש קצת יותר רגולציה ורצון של הממשלה לפעול בנושא, כולל הכנסת תחרות מחו"ל.

לחברה כמו אינטל או טבע יש הרבה מאוד פנים. יש להם מרכזי מו"פ שאנחנו מאוד רוצים שיהיו כאן, ויש להן קווי ייצור שזה נחמד שיהיו כאן אבל קצת פחות מענינים אותנו. מרכז הפיתוח של גוגל לא נפתח בשל הטבת מס כזו או אחרת, וגם לא זה של אינטל, מוטורולה, יבמ וחברות ענק אחרות. מרכזי המחקר והפיתוח נמצאים כאן כי יש כאן הוא אנושי שכנראה דיי קשה למצוא אותו. כנראה שזה גם למה יוצאות יותר חברות סטארטאפ מישראל מאשר מכל מקום אחר בעולם למעט ארה"ב. מרכזי פיתוח זה דבר שקשה לעקור ולהעביר, אלא צריך לייבש באופן הדרגתי - ואז נשאלת השאלה לאן להעביר אותם? בנוסף מכל מרכזי הפיתוח האלה פורשים לא מעט אנשים כבר היום שפשוט פותחים חברות חדשות בתחום שהם התעסקו בו קודם. אז אולי עדיף לא לייבש את מרכזי הפיתוח האלה אחרי הכל. עסקים אחרים כדוגמת מפעלי ים המלח, גז וכו' אי אפשר להעביר מכאן וגם מפעלים שהשוק שלהם נמצא כאן (למשל שופרסל, סלקום וכו'). קווי ייצור זה יחסית פשוט להעביר ממקום למקום, ואכן עושים את זה. מצד שני - האם היינו רוצים להתחרות על קווי ייצור של בגדים למשל? (תעשיה שהייתה מאוד מפותחת ואיננה עוד). אז יאללה מיסים - הלכתי וחיפשתי את חברות התרופות הגדולות בעולם ואת שיעור המס (מההכנסות הכלליות ומההכנסות לאחר הוצאות) שהן משלמות: פייזר - הכנסות של 58.9 מליארד דולר. רווח לפני מס 12 מליארד דולר, מס: 2.5 מליארד דולר או 20% מהרווח. אבוט - הכנסות של 39.8 מליארד דולר, רווח לפני מס 6.2 מליארד דולר, מס: 300 מליון דולר או 5% מהרווח (2011 10%, 2012 20%) אסטרא זינקה - הכנסות של 27.9 מליארד דולר, רווח לפני מס 7.7 מליארד דולר, מס: 1.4 מליארד דולר או 18% מהרווח אלי לילי - הכנסות של 22.6 מליארד דולר, רווח לפני מס 5.4 מליארד דולר, מס: 1.3 מליארד דולר או 24% מהרווח GSK - הכנסות של 42.5 מליארד דולר, רווח לפני מס 11.9 מליארד דולר, מס: 3.5 מליארד דולר או 29% מהרווח סנופי - הכנסות של 47.4 מליארד דולר, רווח לפני מס 7.7 מליארד דולר, מס: 1.5 מליארד דולר או 19% מהרווח ג'ונסון את ג'ונסון - הכנסות של 67.2 מליארד דולר, רווח לפני מס 13.7 מליארד דולר, מס: 3.2 מליראד דולר או 23% מהרווח מרק - הכנסות של 47.2 מליארד דולר, רווח לפני מס 8.7 מליארד דולר, מס: 2.4 מליארד דולר או 27% מהרווח נובארטיס - הכנסות של 57.5 מליארד דולר, רווח לפני מס 11.2 מליארד דולר, מס: 1.6 מלארד דולר או 14% מהרווח Roche - הכנסות של 51.8 מליארד דולר, רווח לפני מס 13.4 מליארד דולר, מס: 2.7 מליארד דולר או 20% מהרווח ועכשיו ליקירתנו: טבע - הכנסות של 20 מליארד דולר, רווח לפני מס 1.8 מליארד דולר, מס: מינוס 137 מליון (זאת אומרת שהם קיבלו כסף...) אז אולי הם שילמו ב-2011? רווח לפני מס 2.9 מליארד דולר, מס: 127 מליון דולר או 4% מה עם 2010? רווח לפני מס 3.6 מליארד דולר, מס: 283 מליון דולר או 7.5% אז כל חברות הפארמה הגדולות בעולם משלמות יותר מיסים (באחוזים, לא בסכום) מאשר טבע? התשובה היא כן! אז המס זה מה שמחזיק אותם בארץ? אני מקווה מאוד שלא, כי בשאר העולם הם ישלמו יותר מיסים. מה שיותר מעניין זה שאני לא רואה את החברות האחרות עוברות לישראל... (למרות שחלקן משלמות יותר מס מאשר מס החברות המלא בישראל) את 12 מליארד השקלים שטבע קיבלה בהטבות מס כנראה היה עדיף להשקיע בתשתיות טובות יותר לעסקים, בחינוך והשכלה, או אפילו בתמריצים לחברות קטנות יותר - כי כמעט בכל מקום אחר גם ככה טבע הייתה משלמת יותר מיסים

אתה שאלת שאלה נהדרת ומורכבת מאוד לתשובה. התשובה לשאלה שלך תלויה בהשקפה הכלכלית של המשיב. בגדול, מדינה היא לא משק בית ובדרך כלל כאשר מדינה ספציפית נקלעת למשבר מקובל שהיא נוקטת בכמה פתרונות: פיחות במטבע שלה הורדת הריבית על הלוואות (ואם צריך אז הזרמת כסף למערכת הבנקאות כדי שתיתן אשראי) פרוייקטים ממשלתיים רחבים צמצום הוצאות המדינה מלחמה בהון שחור ושילוב של כל אלו כמובן. פיחות במטבע נועד כדי לשפר את התחרותיות של המשק של המדינה. המשכורות יורדות ביחס לחו"ל, העלות של היצואנים יורדת ויותר קל להם להתחרות בשוק העולמי. זה משפר את מצבם ובתורם הם משלמים יותר מיסים, מעסיקים יותר אנשים ומעוררים את הכלכלה. במקביל האזרחים מעדיפים לקנות תוצרת מקומית על פני מיובאת כי מחירי המוצרים המיובאים מתייקרים. הורדת הריבית במשק נועדה כדי לתמרץ את האזרחים והפירמות לא לחסוך. כאשר האזרחים לא חוסכים ומוציאים את הכסף שלהם על צריכה שוטפת הם מעודדים את הכלכלה וממריצים אותה. במקביל עסקים יכולים לקחת הלוואות ולהתרחב ולגדול, ומשקיעים יוציאו את כספם מהבנק וישקיעו אותו במגזר הפרטי. פרוייקטים ממשלתיים נועדו בעצם כדי למנוע אבטלה מצד אחד, ומצד שני להגדיל את העושר של המדינה. לכבישים, מסילות ברזל, מפעלים וכו' שהמדינה מקימה (אם לבד ואם באמצעות קבלני משנה) יש ערך כספי והמדינה יכולה לממן אותם וע"י כך להניע את הכלכלה. (ראה ערך הניו-דיל כדוגמא) אגב, מלחמות (מלחמת העולם השניה למשל חילצה את גרמניה מהבוץ הכלכלי לפני שנורה כדור אחד) נחשבות בתור מנוע צמיחה. צמצום הוצאות המדינה - בסעיף הזה צריך להבדיל בין הוצאות שמגדילות את התוצר ומזינות את המערכת הכלכלית, לבין הוצאות שלא עושות את זה ואני כבר אסייג שמאוד קשה להבדיל בין השתיים. הוצאות רכש על צבא למשל (רכש מחו"ל הכוונה) לא מגדילות באופן ישיר את התוצר, אבל בדרך כלל הן נעשות כחלק מעסקה כוללת שבה הצד השני משקיע בחזרה במדינה. הוצאה על קצבאות למשל, בניגוד למה שנדמה אינטואיטיבית, מניעה את המשק - אבל רק עד גבול מסויים. וקצת על הדפסת כסף - כיום לא מקובל פשוט להדפיס כסף, אלא הבנק המרכזי (זה שמדפיס כסף) עושה את זה כנגד נכסים אחרים. למשל כשסטנלי פישר קנה דולרים (זוכרים שהדולר ירד אל 3.1 ש"ח?) הוא למעשה הדפיס כסף ובתמורה אגר דולרים - והנה נכנס כסף למערכת כמעט בלי אינפלציה. עוד הערה - ישראל מקטינה כל שנה את החוב שלה (טוב, זה היה נכון עד ללפני שנתיים - לא יודע מה קרה מאז) כדי שבעתיד נוכל לחיות יותר טוב מאותו תקציב. מעניין לציין שלפני 2008 גם ספרד, אירלנד, צרפת וגרמניה היו עסוקות בלצמצם את החוב שלהן. השוואה ליוון המסכנה - יוון נמצאת בנקודה מאוד קשה. מצד אחד היא לא יכולה לבצע פיחות במטבע (בכל זאת זה יורו), מצד שני היא לא יכולה להפחית את הריבית אצלה (סביבת הריבית בעולם היא אפסית נכון להיום) מה שלא משאיר לה הרבה מרחב תמרון. לארה"ב מצד שני יש הרבה כוח ואופציות. היא יכולה למשל לבצע פיחות במטבע שלה (גם ככה היא מסוגלת לייצר בעצמה) דבר שיגדיל את הכדאיות לייצא בארה"ב וגם יצמצם את החוב שלה באופן מיידי, היא יכולה לשחק עם הריבית איך שבא לה (וגם לקבוע אותה על אפס מוחלט לתקופה), והיא יכולה לאלץ מדינות אחרות ליישר קו איתה.

א. אם אתה לא מושך את כספי הפיצויים שלך, הם מתווספים לקצבה שתקבל בגיל פרישה. בגלל זה חשוב לא למשוך אותם. ב. בעקרון בעצם העזיבה שלך חל ארוע מס. בגלל זה אתה צריך ללכת למס הכנסה ולבקש מהם לעשות שומה ולהחליט כמה מס אתה צריך לשלם. בגלל שאתה לא מושך כלום, אז המס יהיה אפס, אבל צריך את האישור. ג. התקנות השתנו.

אני ממליץ לך להתחיל כאן: http://shulit.com/

רועי, אם הריבית הייתה אכן משקפת את הסיכון - דעתי הייתה נחה. מה שקרה בפועל הוא שבחלק מהמקרים השתלטו על חברות ואז התחילו לחלוב מהן כספים בצורת דיבידנדים והלוואות לחברות אחרות עם ריבית נמוכה מאוד. ואז כשהחברה נקלעה לבעיית תזרים, פשוט זונחים אותה ומנתקים אותה מהמערכת. בפועל הריבית נמוכה מאוד ואינה משקפת את הסיכון ככל הנראה. בתור אדם פרטי אני יכול לבחור האם להשקיע אצל תשובה או דנקנר בהתאם להתנהגות החברה האם והעומד בראשה, אבל בתור מישהו שמחוייב לנהל את כספי הפנסיה שלו וקרנות ההשתלמות אצל אותם טייקונים - אני בבעיה.

אני רוצה להכיר לכם את הבלוג "חשיבה חדה": http://sharp-thinking.com/ ואת הקבוצה שקמה בעקבותיו בפייסבוק, חשיבה חדה: https://www.facebook.com/groups/sharp.thinking/ מומלץ לכל מי שסקרן ולגבי חלב: רועי צזנה סוקר את הקמפיין של "חלב - עובדות או מיתוסים": http://mada-duh.com/2012/10/07/a6/?doing_wp_cron=1352143969.658170938491 (יש שם הרבה הפניות למחקרים) הפודקאסט ספק סביר מנתח את הסרטון שרץ ביוטיוב: (שוב, יש שם הפניות למחקרים רלוונטיים) המחקר שמקשר בין חלב לפרקינסון: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2232901/ ועוד אחד כזה: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15781824 ועוד אחד: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12447934 והמחקר הפיני עם תוצאות הפוכות לגמרי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22716925 אף אחד מהמחקרים לא הראה קשר עם מובהקות סטטיסטית אצל נשים (אצל הגברים, היו 2 מחקרים שהראו קשר עם מובהקות ו-2 מחקרים שבהם לא היה קשר). מדוע יש הבדל בין גברים לנשים? אם אכן חלב מעלה את הסיכוי לפרקינסון, צריך להביא הסבר מדוע יש הבדל בין המינים. בקיצור, בנושא הזה צריך עוד מחקרים, כי כרגע אין מספיק בשביל לבחון את הקשר בין חלב לפרקינסון. מה שכן נבדק כבר המון זה הקשר בין צריכת מוצרי חלב לצפיפות עצם, השוואה בין צריכת מוצרי חלב לעומת צריכת סידן ממקורות אחרים וצפיפות עצם, עומס חלבונים על מערכות הגוף בהקשר של שתיית חלב, קשר לסכרת, ועוד ועוד ועוד. לפותח השרשור, בלי לזלזל - אבל האם יש לך את ההשכלה הרלוונטית (המינימום זה שיטות מחקר ורקע מתאים בסטטיסטיקה) בשביל לקרוא מחקרים כאלה ולהסיק מהם מסקנות?

חן, אני חולק עליך. אפשר ללמוד רטוריקה ואיך להתדיין. אפילו עושים את זה. אפשר ללמוד איך לנהל עסקים וגם את זה עושים. העניין הוא שתואר ראשון (ושני) במנהל עסקים הוא תואר להעשרה בלבד, שכן צריך להשתפשף בשטח. תואר במשפטים נותן את הבסיס שחייבים כדי לעבוד בתחום. אבל אין ספר שיש אינפלציה בתארים היום, פחות מדי למידה מקצועית - ועדיין אם המדינה רוצה לשרוד, היא חייבת לתכנן קדימה את הכלכלה שלה עד כמה שאפשר. ולגבי יוקר המחיה, עלות הדיור הגבוהה גורמת למשפחות לקחת משכנתאות גבוהות וארוכות בחסות הריבית האפסית, מה שאומר שנשארת להם פחות הכנסה פנויה לדברים אחרים. מה שאומר ששאר המשק סובל ממחסור בלקוחות. אפשר לראות את זה בתפוסת הצימרים בקיץ האחרון למשל, בפדיון של עסקים קטנים וכו'. לריבית האפסית יש עוד אפקט נוראי, אנשים לוקחים הלוואות זולות כדי לצרוך. כדי לטוס לחופשה, כדי לקנות רכב, בשביל לעבור את הקיץ ובשביל לעבור את החגים. לא סתם יש המון פרסומות לעניין של חברות שונות. הם יודעים שיש לזה דרישה. ודבר אחרון, אין סיבה שירקות ופירות בישראל יעלו יותר מאשר אותם ירקות ופירות שיוצאו לאירופה (מקרה אמיתי לחלוטין). אין סיבה לא לאפשר לאנשים להקים מכוורות דבורים, מפעלי מלט, לייבא דבש או מלט או כל דבר אחר. העובדות הן שיש המון מונופולים בישראל שצריך לפרק (וחברת חשמל היא אחד הנושאים המורכבים והקשים בהם. צריך להזהר) והם משפיעים על המחירים איך שבא להם.

סתם אנקדוטה, כששלחו לערביי ישראל צווי גיוס לראשונה, רבים מהם התייצבו ובאו להתגייס לצה"ל. אבל מדינת היהודים נבהלה ופטרה אותם משירות. כאשר ערבי מנסה להתגייס לצה"ל, הוא עובר בד"כ חקירה צולבת מקיפה ואז פוטרים אותו. כאשר ערבי רוצה לשרת שירות לאומי, אומרים לו שאין תקנים. ובעוד אתם מתווכחים, עוד 225 מליון ש"ח עברו לחטיבה להתיישבות מחוץ לתקציב. ככה זה, כשצריך להתיישב (ועיקר הפעילות שלה נמצא בשטחים) מוצאים תקציב יש מאין. כנראה שחשוב לרצות את האח בנט. * אין לי בעיה שאנשים יגורו בשטחים, הבעיה שלי היא עם אלו שגרים שם ולא נחשבים לאנשים.

זה נקרא קריאה קרה, וזה בר אימון.

אני ממליץ על הבלוג הנפלא הזה: http://sharp-thinking.com/2011/11/07/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-i-%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9/

יודע מה - אתה צודק. טוב כאן. יותר טוב מבארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה, הולנד, אוסטריה, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, שווייץ, איטליה ושאר מדינות המערב. כל כך טוב כאן שאנחנו רואים אירופאים ואמריקאים רבים מתדפקים על שערי ההגירה ורק מפנטזים להתחתן עם ישראלי/ת ולעבור לגור בישראל. אולי האנשים כן מרוצים כי כאלה אנחנו - לא יכולים להודות באמת קצת, וקצת מייפים את המציאות. אולי באמת ממש טוב כאן ואני ספציפית פשוט קוטר ומשתדל להיצמד למדדים אובייקטיביים. אולי. לפחות בטוח שאתה מרוצה, וטוב לך ואתה לא שואף ליותר. יותר טוב מזה ונשתגע, אה? מה זה משנה בכמה פוחת מטבע איקס לעומת מטבע וויי? פיחות של מטבעות יכול לנבוע מהמון דברים. ואם אני מוסיף את שנות השמונים העליזות לתמונה, אני לא בטוח שהפיחות בשקל יהיה קטן יותר. אבל לא זאת הנקודה. נכון, יש לנו את צ'קפוינט וטבע. אז? האם כל מדינת ישראל נשענת על שתי החברות האלה? האם רוב ההכנסות של המדינה ורוב האנשים לא מועסקים בכלל בחברות ועסקים קטנים? תראה מה קרה במדינות שהסתמכו על מעט מדי חברות ואותן חברות קרסו בסוף. אז נכון שפורטוגל קצת פחות זוהרת בעשור האחרון. אז? זה אומר משהו לגבי שאר העולם? למה שלא תשווה אותנו להודו? (האמת, אני יודע למה - הצמיחה בהודו גבוהה יותר) או יותר טוב, לדרום סודן. הנה, לעומת דרום סודן החיים פה פשוט נהדרים! אולי תשווה אותנו לאירלנד? מה יש להם כבר? גינס וקצת וויסקי? (אני צוחק, יש בסיס רחב ובינלאומי לאירלנד). אתה בוחר בכוונה להשוות אותנו לאחת המדינות הבעייתיות באירופה (יוון, אני שמח לפחות שירדת מספרד ואיטליה). ולשאר הטענות שלך: בטחון תעסוקתי - למי יש בטחון תעסוקתי? פרט לעובדי מדינה מסויימים כמובן. לכל השאר אין בטחון תעסוקתי כלל וכלל. המשק בצמיחה מתמדת - ורק השכר הממוצע והשכר החציוני נשאר תקוע במקום, במיוחד כשמשווים את כח הקניה של השקל לשאר המטבעות. נהדר. האמת שזה בגלל שצריך לנרמל כחלק מהצמיחה גם את הגידול באוכלוסיה. כשעושים את זה מגלים שהמשק בצמיחה דיי נמוכה, גם ביחס לעולם. אחרת היינו אמורים לסגור את הפער מול מובילת הטבלה כבר. מליון ישראלים יצאו השנה לחו"ל - מליון ישראלים זה 12% מהאוכלוסיה. אתה קולט שרק מליון ישראלים יכלו להרשות לעצמם לנסוע לחו"ל? אתה מבין ש-12% מהאוכלוסיה זה העשירון העליון ועוד קצת מהעשירון התשיעי? ועוד כיום כשאפשר לטוס ב-100 יורו הלוך ושוב. בתי המלון בארץ בתפוסה גבוהה אולי, אבל אז מה? באופן יחסי הישראלים חרוצים - עובדים יותר שעות ובעבור פחות כסף משאר המערב. הפריון לשעה של הישראלי נמצא בשליש הנמוך של מדינות המערב. ולגבי האמירה האומללה שעמי דרום אירופה לא אוהבים לעבוד וכל הכלכלה שלהן זה תרגיל עוקץ - עד לא מזמן אמרו על האירים שהם שיכורים ועצלנים. ואז אחרי שלל רפורמות קראו להם הנמר הקלטי. הרפורמות לא היו בעם אלא במערכת השלטון. עד 2008 ספרד נחשבה לאחת הכלכלות היציבות עם גידול מתמיד בתוצר. החוב שלה היה 36% מהתל"ג (כיום ישראל נמצאת עם 68% למשל) - נראה אותך אומר ב-2007 שהספרדים פשוט לא אוהבים לעבוד והכלכלה שלה היא תרגיל עוקץ. אז נכון, לכאורה אין לי על מה להתלונן. אחרי הכל אנחנו בעשירון העליון וחיים לא רע בכלל. ואז אני נזכר בחברים שלי שחיים באנגליה, ארה"ב, אוסטריה, גרמניה, אוסטרליה וספרד. עד כמה שהחיים שלהם הרבה יותר נוחים מהחיים שלי. איך הם יכולים להתגורר בבית או דירה מרווחים, לנהוג אך ורק ברכבים חדשים, הילדים שלהם הולכים לבתי ספר ויש פחות מ-20 ילדים לכיתה, בית הספר דואג לארוחה חמה, ואחרי שעות הלימודים יש שלל אפשרויות להעשרה לילדים או רק לעזור להם עם שיעורי הבית. איך מוצרי בסיס בסופר זולים יותר מבארץ, איך העושר התרבותי שם (הופעות, הצגות, מחזות זמר, מוזיאונים וכו') גדול בעשרות מונים מאשר בישראל. איך התח"צ שם פשוט עובד, גם בסופ"ש. וכו'. רובם אפילו עובדים פחות שעות ממני. ובונוס נחמד הוא שהם יכולים לצאת את המדינה שלהם לאן שבא להם במחיר סביר. גם כשמדובר על טיסה. אבל אני מכוון גבוה. אני רוצה לחיות כאן עם התנאים שיש שם. ויודע מה? זה אפשרי, אבל מצריך שלל רפורמות במדינה הקטנה שלנו, אבל הצעד הראשון הוא להכיר בבעיות. וסתם אנקדוטה לגבי מדד האושר העולמי שהוזכר - לפיו עדיף לחיות בקוסטה ריקה מאשר באוסטריה או ישראל. אהא. וישראל מדורגת מעל צרפת, וצרפת מעל גרמניה. כנראה פשוט צריך לשאול את האנשים הנכונים

כמו אפקט סטוקהולם. וברצינות, מדד האושר לא משקף דבר לגבי התנהלותה של המדינה. יכול להיות שאנשים מרוצים שיש להם אייל גולן ונעים פה סך הכל. או שהם פשוט משקרים. שוב העניין של הבטלנים? אני צריך לחזור על הדברים שלי? מה לגבי אירלנד? גם בטלנים? איסלנד? ארגנטינה? כולם בטלנים ורק אנחנו והגרמנים חרוצים? אם ננרמל את התל"ג ביחס לשעות העבודה, נגלה שאנחנו בתחתית הרשימה של המערב. וכן, המעבר לאירו (שגרמניה לחצה עליו מסיבות מובנות - אחרי הכל ככה היא כבשה את היבשת בלי לירות כדור אחד) פגע בכל הכלכלות היותר חלשות, כי הן לא מסוגלות כרגע לבצע פיחות במטבע שלהן וליישם צעדי הבראה.

דיי. נמאס לי לשמוע את הטעויות האלה חוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב. לספרד למשל ב-2007 היה חוב לאומי של 36% מהתוצר והממשלה שלה לא הייתה פזרנית בכלל. למען האמת ההכנסות ממיסים היו יותר מתקציב הממשלה, וספרד נהנתה מגידול בתוצר שנה אחרי שנה. מה שגרם לכלכלה הספרדית לקרוס היה ענף הנדל"ן. משנת 1999 הריבית על משכנתאות בספרד הייתה נמוכה מאוד, ועד 2008 ערך הבתים יותר משילש את עצמו. כאשר התחיל הבלגאן בעולם בועת הנדל"ן הזאת התפוצצה וערך הנכסים התחיל לרדת. מספר חברות נדל"ן גדולות קרסו והבנקים נקלעו למשבר. ממשלת ספרד נאלצה לחלץ את הבנקים ומכאן הכל הסטוריה. אז דיי להגיד שספרד נמצאת איפה שהיא נמצאת בגלל הממשלה הפזרנית שלה. דיי לשקר הזה. אז אם כבר רוצים להגיד שאנחנו בדרך להיות כמו ספרד, תעיפו מבט על הריבית למשכנתאות ועל העליה המטאורית במחירי הנדל"ן בארץ. אם אנחנו דומים למישהו במשהו - הרי שבנושא הזה אנחנו כמו ספרד. לא מאמינים לי? http://www.bbc.co.uk/news/business-17753891 http://en.wikipedia.org/wiki/2008%E2%80%9313_Spanish_financial_crisis פורטוגל - בפורטוגל הסיפור היה קצת שונה. שם היה מדובר על שחיתות והעדפה של חברות של מקורבים ויחסי הון שלטון עמוקים במשך שנים. כאשר התברר ששני הבנקים הגדולים במדינה נמצאים בהפסדים עצומים ב-2008 הממשלה נאלצה לחלץ אותם, ונקלעה לצרות בעצמה. המנכ"ל של הבנק הגדול היה חבר ושותף לעסקים של הנשיא ובסופו של דבר נעצר ונכלא. עכשיו נשאר לתהות על החברים העשירים של ביבי ויהיר והאם קשרי ההון שלטון אצלינו לא קרובים כל כך. לדעתי לא. איטליה - מדדים כלכליים אובייקטיביים מראים שהכלכלה שם לא קרסה ב-2008. למען האמת היא הצטמצמה אבל בהתאם לשיעור הממוצע של שאר הכלכלות של אירופה, וחזרה לצמוח ב-2009. ככה שאולי מצבם לא קשה כמו שמנסים למכור לנו. למען האמת התוצר לנפש באיטליה דומה מאוד לישראל. בניגוד לישראל יש קיטוב עצום בין צפון איטליה לדרומה. יש בעיות של ילודה נמוכה ומאוחרת ועוד דברים אבל שום דבר שרלוונטי לנו. סתם דמגוגי לומר שאנחנו בדרך ללהיות כמו איטליה במשהו. מצטער לפוצץ לך את הבועה חן, אבל מאכילים אותך לוקשים. בוא נעשה תרגיל חשבונאי פשוט - שירות של שלוש שנים בצבא בשכר מינימום חודשי של 4300 שח בחודש זה 154800 שח, או 51,600 שח בשנה. שכר של חייל הוא נגיד 600 שח (אני מצטער אבל אני לא זוכר) או 7200 שח לשנה. יוצא שכל שנה כל חייל מפסיד 44,400 שח. הסבסוד השנתי של סטודנט עומד בערך על 30,000 שח לשנה. אז המדינה חייבת לכל חייל עוד 43,000 שח, גם אחרי שהוא למד והמדינה סבסדה לו את שכ"ל. תוסיף לזה שלימודים גבוהים הם מפתח למוביליות חברתית, ולצמיחה של המשק ומסתבר שזה אינטרס של המדינה שילמדו.