danniel

כמה הארקות שלא תחבר ועדיין תקבל הפרעות במסך הסקופ. ברור שאם חיבורי הארקות יהיו לא תקינות תקבל הפרעות חזקות יותר. צריך לדעת מה מחפשים, ונסיון לגבי סוג הרב הנבדק. לכל רכב יהיו הפרעות מסוג אחר ועוצמה אחרת, תלוי במבנה מערכת ההצתה והאלטרנטור, ומצב קיבוליות וטעינת המצבר. לכן אני אומר, שבדיקת הארקות בסקופ עלולה להטעות, לכן שימוש ברב מודד יספיק.

הרעיון יפה, אבל לא פרקטי. עקב הפרעות RFI של מערכת ההצתה, ועבודת מיישר זרם של האלטרנטור, תקבל הפרעות חזקות במסך הסקופ, ואני מדבר על דיגום בבסיס זמן מהיר וואלטאז' נמוך. אתה תתחיל להרכיב הארקות מפה ועד מחר, וללא שינוי.. תאמין לי..הייתי בסרט הזה...(יתכן ופילטר יפתור את הבעיה - לא ניסיתי). בכל אופן בדיקת עם רב מודד דיג'יטלי, בזמן עבודת אלטרנטור בעומס, תציג מצב אמיתי לארקות הרכב.

אתה באנת חושב, שיש סיכוי, שיעשו לך את העבודה במוסך מורשה, בחינם...? עצתי היא, אל תפתח ציפיות. לגבי הוספת בקרת שיוט: נתן להוסיף בקרת שיוט AFTER MARKET, ההתקנה יחסית פשוטה, אבל רק בתנאי שאין לך ברכב מצערת מבוקרת מחשב (מצערת עם מנוע חשמלי)

בהחלט תקין.

איציק, בדיקת התנגדות זו לא שיטה אמינה לבדיקת מפלי מתח. רצוי לבדוק מפלי מתח ע"י בדיקת מתח, - לכוון את הרב-מודד למיליוולט - להניע את הרכב ולהפעיל צרכני חשמל 'כבדים', כדי ליצור עומס על המערכת. - לבדוק את מפל המתח כאשר מודדים לדוגמא, בין קוטב המצבר השלילי לגוף הרכב. - תוצאה שואפת לאפס מצביעה על מפל מתח קטן ותקין.

אני מכיר את הנושא. לאו דווקא מהפורומים הציינת. ושוב, תחשוב היכן מקור ההארקה, ותבין שכל העיניין מיותר. לגבי חיזוק הארקה לאגזוז: בחיישני חמצן ללא הארקה נוספת ממחשב ניהול המנוע, החיישן ממוקם על סעפת הפליטה בצמוד לראש המנוע, שם מפלי המתח אפסיים. ברור שעם הזמן יגדלו מפלי המתח, וחווט נוסף להארקה ישפר את דיוק עבודת החיישן.

חשוב לזכור, כאשר מנוע עובד המינוס של מערכת החשמל הוא האלטרנטור ולא המצבר. ליתר דיוק הגוף האחורי של האלטרנטור. האלטרנטור מחובר ע"י שני ברגים מסיביים לגוף המנוע , זה המינוס הכי טוב שאני מכיר. עקב כך אני מאוד סקפטי לגבי השיפור שעבודת מנוע שניתן לקבל ע"י הוספת כבלים. יתכן שהורגש שיפור ברכבים לא חדשים, שעם הזמן נבנה, באופן טבעי מפלי מתח על החווט הקיים. באותה מידה, עם היו מחליפים את החווט הארקה הישן או 'מחזקים' אותם, היו מקבלים תוצאות טובות יותר של עבודת מנוע. רוב החיישנים מקבלים את הארקה שלהם ממחשב ניהול המנוע, וזה מקבל את הארקה שלו מגוף המנוע, ומהאלטרנטור. איזה כבל בדיוק תרכיב, והיכן כדי לשפר את הארקה??

לצערי עלי לבשר לך שהמנגנון שבור (ראה תמונה). נסיון הדבקה או תיקון במקום כזה כמעט ואינו אפשרי, אולי לבעלי המקצוע פיתרונות.

דווקא כן מסוכן. היה לי מקרה של מוט קישור למייצב שניתק ממקומו, ושפשפף את הצמיג, עד שזה התפוצץ!

איציק ענה לך תשובה מדוייקת בדיוק לחלק שסמנת .

הנה דוגמאות איך לאבחן ואיך לתקן חימום שמשה אחורית. http://www.frostfighter.com/ff_troubleshoot.htm http://www.popularmechanics.com/automotive/sub_care_sat/1272291.html?page=1&c=y

לא התבלבלתי. CO2 זה סוג הגז הנמדד. הוא תוצר שריפה שנפלט ברמה גבוהה (כ 15%) הניתן לאיתור ע"י מכשירי הבדיקה השונים. CO נפלט ברמות מאוד נמוכות יחסית (1%), לכן יהיה קשה לאיתור במערכת הקירור.

בעלי מיקצוע בדקו לך את הרכב ונתנו דיאגנוזה...ועכשיו אתה רוצה חוות דעת שנייה דרך האינטרנט? בחייך...סע למוסך בבוקר, ותתקן מה שצריך.

כמעט... הנה הסבר על מראה פנימית מסוג אלקטרוכרום: המראה בנויה מחומרים אשר מתכהים כאשר עובר בהם זרם חשמלי, שני חיישנים אור (פוטו-דיודה)ממוקמים על המראה אחד לפנים ואחד לאחור, ומודדים את עוצמת האור. כאשר הבקר האלקטרוני מזהה הפרש בין שני החיישנים- ז"א יותר אור מאחור מאשר מלפנים, כתוצאה של סנוור, המראה מתכהה בהתאם לרמת הסנוור. פטנט חמוד מאוד ושימושי.

עוד מידע (באנגלית) על בעירה ונצילות תקרא כאן.

הסקת נכון, יחס התערובת לא משפיע, אלה הכמות הכללית . אבל חשוב לזכור, שצריך כמובן גם תערובת עשירה, עקב מהירות השריפה בעומס. דווקא התערובת העשירה עוזרת לצינון הצילינדרים במידה מסויימת. מנוע בנזין נצילותו התרמית כ 20% . כל השאר אלו הפסדים מכניים ותרמיים שמועברים למערכת הקירור. בסרק או בעומס קטן המנוע לא מייצר אפילו את ה 20% . לכן אינו נוטה להתחמם.

לא, תערובת עשירה בלבד לא תגרום לחום להפך, במנוע בבנזין, תערובת ענייה תגרום לבעירה חמה יותר. אך בזמן עומס, הכללים שונים, צריך הרבה חמצן ודלק, העומס, ההתנגדות של הרכב להתקדם, על המנוע יוצר את החום הרב. היה לי סרטון שמציג את הבעירה בצילינדר בזמן עומס ובזמן סרק, רואים את הבדלי צורת הלהבה וצבעה באופן ברור. אני אנסה למצוא אותו בשבילך.

לנורות H7 יש נטייה להשרף מוקדם מהצפוי. נתקלתי בתופעה זו בהרבה סוגי כלי רכב. נתן להשיג נורות LONG LIFE H7 שאורך חייהם גבוה מהרבה מהנורות הרגילות. הנורות יקרות יותר אך שוות את המחיר (כמדומני 80 ש"ח למנורה). ניתן להשיג אצל משווקי מוצרי החשמל לרכב הגדולים כגון גל-אור, ביתן ספארק וכו'.

למנוע בעירה פנימית יש נזילות נמוכה. ז"א קיים 'הפסד' אנרגייה- איבוד חום של השריפה בצילינדר שמועברים למערכת הקרור. ככל שהמנוע מתאמץ יותר, חום ולחץ הבעירה גבוה יותר, ובאופן לינארי גם איבוד חום הבעירה גבוה יותר. אבל אתה נתת דוגמא לא טובה.. רכב שטח, במאמץ ,מתנהג אחרת לגמריי. ראשית, למנוע דיזל הנצילות גבוהה יותר 50-60% . שנית, דיזל מתחמם במאמץ, יותר מאשר מנוע בנזין. שלישית, בנסיעת שטח (ביחוד ברכב אוטומט) יש נטייה טיבעית למנועים להתחמם, עקב סיבובי המנוע הנמוכים (משאבת מים לא מסחררת נוזל קירור במהירות הדרושה), והתנועה האיטית של הרכב בשטח, (מניפת המאוורר מסתובבת לאט), קשה יותר למערכת הקירור לפנות חום במהירות. לכן, יש לקחת את הנתונים הנ"ל בחשבון בנסיעות שטח, ביחוד בימים חמים.

עכשיו : impulse sensor / g28 sensor/ rpm sensor שמות שונים לחיישן אחד-- חיישן סיבובי מנוע או חיישן הצתה. knock sensor - זהו חיישן נקישות והוא לא יכול לכבות לך את המנוע . לגבי מיקום רכיבים. ציין את קוד דגם המנוע שלך וננסה לעזור לך.

אני מרגיש שאנחנו מנהלים ויקוח עקר, ואת האמת קצת התעייפתי לנסות להסביר . בכל אופן, בא נמתין לעוד מומחים שיכריעו את הכף.. הערת שוליים- דווקא כן מחברים את הוואקום סעפת (יניקה), למגבר סיבובי סרק עם מזגן, מכוון שאתה זקוק להגברת הסיבובים במצב סרק, ודווקא אז הוואקום גבוה.

בדייהו יש 'מחלה' של דליפה מהצינור הכפול שיוצא מהמדחס. עלות משוערת של החלק כ 200 ש"ח, לא כולל עבודה וגז.

זה בסדר , מותר לך לחלוק עלי, אבל... תאמין לי אם יש משהו שאני לא סגור עליו 100%, אני לא אכתוב אותו. וואקום סעפת, וואקום מתחת למצערת הם אותו הדבר. אין דבר כזה במנוע, וואקום חזק וקבוע, אלה אם כן מדובר במנוע דיזל עם משאבת וואקום.

אין כאן שום טעות. זה לא משנה לאן זה מתחבר פיזית, לסעפת יניקה ישירות, או לקרבורטור. זה עדיין חיבור מתחת למצערת- ז"א וואקום סעפת.

ובכן, הוואקומים האלו עדיין בשימוש ברכבים מודרניים, לדוגמא: וואקום הסעפת -> לחיישן ה MAP. וואקום המצערת -> למערכת הקניסטר. דרך אגב, במפלג שמחובר לווקום מצערת, אם מסנן האויר סתום, וואקום המצערת יהיה גבוה, ואז כמובן יתחילו הצילצולים...