הרבה זמן חשבתי על השרשור. למה אני מרגיש חוסר נוחות בגללו. הרי אני בדיוק אותו אחד שפאלו כתב עליו. אני זה שעפתי בפניה למערת הנטיפים (ב5 בבוקר בכביש ריק) בנסיון להיות הכי מהיר בשיירה. אני זה שקבוע מוציא רכבים לתת היגוי וא היגוי יתר בנס הרים ובית אורן במסגרת מבחנים כדי לבחון מעטפת ביצועים דינמית של רכבים שזה רלוונטי עבורם. (אבל תמיד עם בקרות כי יש לי קטן ואין לי בעיה להודות בזה. האגו כמובן, לא מה שחשבתם). פות"ש הוא בשר מבשרי. אז למה, לכל השדים ורוחות, אני מרגיש לא נוח עם מה שכתב?
הרי פות"ש הוא סמן ימני של כולנו. הוא הrole model. נוהג ביום יום במכוניות מעניינות ++, פעמיים בשנה עושה טיולי נהיגה בכלים הכי משובחים שקיימים עלי האדמות. מי מאיתנו לא היה רוצה להיות כמוהו? אז למה לא טוב לי עם להיות כמוהו בשרשור הזה?
ואז הבנתי. שמתם לב שבערך עד לפני שנתיים כל מוצאי שבת בווטסאפ היו רצות תמונות של כל אותם הרכבים שהתרסקו במהלך הסופ"ש והתופעה כמעט נכחדה? זה לא בגלל שהפסיקו לנסוע חזק, לא בגלל שהפסיקו לעשות טעויות, אלא בגלל שנבנו בישראל מסלולים וזירת התגרזנות עברה לשם. למקום שהיא שייכת לו.
גם כשציין שהוא בחיים לא היה במסלול עם RS3 זה היה לי מוזר. על אחת כמה וכמה לא ברור לי הקטע למה לא לנסות את מגבלות הרכב במסלול. יש אפילו אפליקצייה מצויינת למדידת זמנים וצילום המקצה כדי ללמוד ולהשתפר. כמובן שכולנו נוהגים חזק כאשר מזדמן לנו להגיע לכביש נהיגה ויש רכב שמסוגל לספק סחורה. אבל נדמה לי שרובנו הפסקנו להתגרזן בכבישים באלה כי פשוט בנו לנו ארגזי חול הרבה יותר מתאימים לצעצוים שלנו.
זאת הנקודה היחידה שבעייתית כאן. רוצים להנות מהרכב - לכו למסלול. הסיכוי שבכביש זה יגמר לא טוב הרבה יותר גבוה. רק בגלל זה לא נוח לי עם כל מה שפות"ש כתב. ניסוי הכלים היה צריך להתרחש במקום אחר. הגיע זמן לשכוח מנס הרים המיטולוגי. מתקדמים.