אז גם בחלקי נפל הכבוד לנהוג ב-A5. כמו כל דבר בצבא, אחלק גם את זה ל-3 חלקים:
1. מבחוץ:
ה-A5 החדשה, בניגוד לקודמת שהיתה חגיגה עיצובית לעיניים, פחות יפה ומיוחדת. למרות שהיא מושכת מבטים ותשומת לב, היא בעצם A4 פחות 2 דלתות. חבל שאאודי זנחו ב-A5 את הבידול העיצובי שאיפיין אותה בעבר.
פבל הצליח עם התמונות המעולות שלו להוציא אותה הרבה יותר מרשימה ויפה מאשר היא במציאות. אל תאמינו לו
2. מבפנים:
אין ספק שישר רואים ומרגישים שזו אאודי - הכל מוקפד, איכותי ויעיל. העיצוב הוא עיצוב פנים ואגי טיפוסי – בתור בוגר איביזה ולאון, הרגשתי בבית. בית מפואר ואיכותי יותר, אבל עדיין בית.
עם זאת, יש המון כפתורים – יותר מידי כפתורים.
המושבים נוחים מאוד עם המון אפשרויות כיוון, ההגה קטן, שמן ונעים למגע והלוח מחוונים דיגיטלי ווירטואלי לחלוטין - אני פחות אהבתי, הרגיש לי יותר מידי פלייסטיישן ובהחלט היה חסר לי איזה שעון או שניים "אמיתיים".
עם זאת, אין ספק שזה מרשים ועתידני לאללה.
מודה שלא התעמקתי בתפריטים יותר מידי, העדפתי להתמקד בנהיגה.
3. אז איך היא נוסעת?
פלייסטיישן כבר אמרתי?
אתחיל מהסוף: זאת אאודי טיפוסית. קל (אולי מידי) לנהוג בה מהר ובבטחון רב.
וביתר פירוט: עבודת המתלים ממש טובה, ה-A5 נוחה בכל מהירות ועל כל סוגי הכבישים והבורות (ולא ריחמתי עליה, נסעתי באיזור עם הרבה שיבושי כביש).
ההאצה מהירה מאוד אך לא ברוטלית, ותיבת ה-S-TRONIC מעבירה הילוכים בצורה חלקה ומהירה. תענוג.
אני דווקא החלטתי להתנסות עם האאודי במקומות שהיא אולי פחות אוהבת, כי זה שהיא קרוזרית מעולה (והיא אכן כזו, אין ספק בכך) זה מובן מאליו.
החלקות? לא בבית ספרנו. לא קשה לגרום לה לצאת מאיזון ולהוציא זנב, גם עם בקרות, אבל מהר מאוד כל הדרמה נקטעת עוד לפני שמתחיל להיות מעניין והאאודי חוזרת לסורה ועם טונות של אחיזה במהירות הבזק, ודי בצדק: זה ממש לא הייעוד שלה.
בשורה התחתונה - ה-A5 היא קרוזרית אמיתית. שייטת אוטובאנים וכבישים מהירים מהוגנת, מהוקצעת ומכובדת. רק אל תנסו בטעות לערער או לאתגר אותה. היא תבהיר לכם מהר מאוד שזה לא לכבודה.
בסרגל המפורסם של מבחני הדרכים, בשבילי היא - לשכור (בחו"ל).
ובשורה אחת? ".No alarms and no surprises. Please"