natco

אני חושב שמשלב כלשהוא זה הופך להיות אנונימי יותר מבבניין של 7 קומות. תחשוב על "שכונה" שלמה שבנוייה לגובה. יש כל כך הרבה שכנים, שהם הופכים עבורך למשהו כמו השכנים מהמשך הרחוב. יש חברת ניהול, ושלום במעלית אתה אומר מקסימום לאלה שהפרצוף שלהם נראה לך מוכר מהקומה שלך. ברור שזו חתיכת שינוי תפיסה מקונספט ה"שכנים" של ילדי שנות ה-80 הישראלים. אבל זה מקובל כבר בתוך המטרופולינים בהרבה מקומות בעולם המערבי. תכל'ס? גם לנו לא תהיה בקרוב יותר מידי ברירה, בטח למי שירצה לגור בלב המטרופולין התל-אביבי. צריך לעשות את הסוויץ' הזה. אין ברירה. בנייה של 7-8 קומות היום בתוך המטרופולינים זו בכיה לדורות.

מעניין אותי ההסבר הלוגי לחשש מבניין בגובה 30/60/90 קומות. (בהנחה כמובן שמתוכנן היטב, כמו שמקובל בעולם, כולל מעליות מהירות נפרדות לקומות הגבוהות, כל התשתיות התומכות וכו').

גם אצלנו בשכונה אותו הדבר. (ואנחנו ממש לא שכנים, כמה שאני זוכר מהודעות קודמות שלך). גם אני חושד בקונספירציה שכתבת פה. זה תמיד בזמנים של עומס. מי כתבתי בזמנו הודעה בקבוצת הפייסבוק השכונתית, וקיבלתי כמה עשרות תגובות מכל רחבי השכונה. כולם, מסתבר, סובלים נזה. פנינו במסודר דרך וועד השכונה לנציב פניות הציבור של חברת החשמל (לא סתם פניה ל-103), הבטיחו שיבדקו, לא חזרו אלינו מעולם, אבל אחרי הפניה היתה כמעט שנה של שקט בלי קפיצות. לאחרונה התחיל שוב. אני חושד שמזגן ישן ועוד טלוויזיה שהתפגרו לי בזמן שהיו הרבה קפיצות, היו קורבנות של הקפיצות הללו. המחשבים עצמם מוגנים באל-פסק, אבל כל הסוויצ'ים של הרשת קופצים, והראוטר מתאפס ומפסיק לעבוד ומנתק את הרשת בכל הבית. המזגנים נכנסים להשהיה (למזלי האמת, כי אחרת כל המדחסים היו מתים מזמן) כך שאחרי קפיצה כזו של שניה, הבית כולו מושבת לכמה דקות טובות. אין טלוויזיה (פרטנר דרך הרשת) אין מצלמות אבטחה, אין מפסקים חכמים, אין מיזוג, המקרר נכבה ל-5 דקות (מוגן עם "מגן ברקים" עם השהיה, כמו שב-ירו הציעה לך לקנות).... חלק מהדברים דורשים שאגש ואאפס ידנית כדי שיחזרו לעבוד (בעייתי למשל לגבי מוצרי הבית החכם ומצלמות האבטחה, שכל ה"חוכמה" שלהם זה שאפשר להפעילם מרחוק) גם אני חיפשתי פתרון בזמנו, ולא מצאתי.

עוד שאלה: מה מבשלים? גפילטע פיש או חריימה? 😁 ברצינות: הקונספט של פקע"ר היום הוא אכן מערכות הדיחוס, כמו שאמר אלכס. זו התשובה הטובה ביותר לחל"כ. האיטום הפאסיבי חשוב, אבל לא קריטי כמו בעבר. חלון ההדף החדש (האלומיניום) כבר הרבה פחות מוקפד באיטום מה"גזית" קיפ של לפני עשור, ונפתח כנף-על-כנף. זו עוד הוכחה לשינוי בתפיסה. כמו שאמרו- גם האיום השתנה. ההקפדה על עצירת רסיסים הרבה יותר ישובה מאיטום נגד חומרים שכנראה כבר פחות נפוצים אצל השכנים. קציני הרישוי של פקע"ר ממש מוציאים לנו לאחרונה את הנשמה עם הגנה על הדלתות (קירות הדף). *צינור האוורור עם השבשבת הוא גם שסתום חד-כיווני, אז הוא לא אמור להחזיר ריחות.

עיכובים גדולים כאלה נובעים בדרך כלל מ"עיניים גדולות" בבקשות להקלות כמותיות. זה יהפוך ממש עוד מעט ללא רלוונטי. כשמדובר במשקיעים, הם פחות רכץגישחם לבעיה הזו, אם זה ממקסם להם רווח. בשונה כמובן ממי שצריך את הנכס לדיור. ההשוואה שנעשתה לתקופות מאוחרות יותר לא רלוונטית. ההשוואה הרלוונטית היחידה היא בין דירה שנמסרה בקבוצה מול דירה שנמסרה בפרויקט יזמי סמוך ביום קבלת טופס גמר. שהרי מאותו יום והלאה, שתי הדירות אמורות לעלות/לרדת במחיר בדיוק אותו הדבר. אגב- לא טענתי שקבוצות רכישה הן מקור הרוע (ואני אגב סתם טמבל מהפורום שמביע דיעה. אני לא חלק מהתקשורת, או "תשקורת" בביביסטית...). רוב הקבוצות הן לגיטמיות ומתנהלות בצורה הגונה. הן יכולות ליצור חסכון של כ-15-20 אחוז ממחיר דירה מקבילה בשוק החופשי, אם התנהלות מנהלי הקבוצה היא נכונה, והכל הולך לפי התכניות. אבל מאחר ואין הגנת חוק מכר ולרוב אין גם ערבויות בנקאיות, מי שמשתמש במכשיר הזה, צריך להתנהג בעצמו כמו בנק מלווה. כלומר, לשלם לפי התקדמות ותוך קבלת בטוחות. נניח, מיד עם תשלום רכיב הקרקע, יש לבצע רישום של החלק היחסי בספרי המקרקעין, ולא להתפתות להמתין לשלב הסופי ולרישום בית משותף. מעבר לזה, אין להעביר תשלומים יותר משלב אחד קדימה, גם לא תמורת קיזוז מדד תשומות או כל מיני פיתויים אחרים. צריך לדרוש לראות את התכנית המלאה מול התב"ע והבינוי המנחה ולהבין משם איזה הקלות עומדים לבקש בה, ומה סיכויי האישור שלהן. כך לא יווצר מצב שקנית דירת 5 חדרים, ובסוף- "סורי, לא אישרו את ההקלות. אתה מקבל דירת 3 חדרים"

מסכים עם כל מה שכתבת, חוץ מזה. קבוצת רכישה היא המקבילה בשוק הנדל"ן של מניות ספוקולטיביות בשוק ההון. המחיר הנקוב ביום החתימה לעולם אינו המחיר הסופי, אבל החמור מכל, הוא שאתה לא מוגן תחת חוק המכר, כי כמשתתף בקבוצה אתה הוא היזם. כך שגם ההשקעה הראשונית שלך יכולה לספוג הפסד משמעותי מאד. קבוצות רכישה הן (טוב, אמורות היו להיות), עסק למשקיעים מנוסים, שיש להם את היכולת להפסיד את הסכום שהשקיעו בקבוצה מבלי להתמוטט כלכלית. כל הסיפורים סוחטי הדמעות על אנשים מסכנים שהפסידו את כל חסכונותיהם בקבוצות רכישה, נוגעים בי כמו הסיפורים על אנשים שהעבירו 40 אלף דולר לאיזה ניגרי בתחנה מרכזית ישנה כי הוא הבטיח להם כספת מחאה דולרים בתמורה.

נו, ברצינות .. מה זה הקשקוש המבושל הזה... ראשית- חבל על 140 שקל כדי לרכוש את התקן, כי הוא לא רלוונטי (הסבר בהמשך), אבל ממה שאני זוכר, החוזק המינימלי בהדבקות, הוא 0.15 מגפ"ס לטיח פנים רגיל בתוך דירה, מה שאומר שרוב הבדיקות עוברות, והממוצע עובר. הוא כנראה מכוון לחוזק הדבקה עבור טיח מיוחד המיועד להדבקת חיפוי, אך היה אמור להיות ברור מראש למבצעים, שטיח בתוך סלון של דירת קבלן סטנדרטית אינו אמור להיות כזה. (עריכה: וכמובן שלא היו אמורים לכסות אותו בצבע במקרה כזה) אבל זה לא רלוונטי, כי הטיח פה בכלל אינו הסיבה לכשל, והטיח לא התקלף בכלל (חוץ כנראה, מבנקודה ספציפית שהבודק מצא אחרי חיפוש מדוקדק). מה שהתקלף זה הצבע העליון, כי ברור שהוא לא בנוי להחזיק משקל כזה. אגב, גם אם הטיח היה מתקלף, הם לא היו יוצאים נקיים, כי גודל ה"אריחים" שהם השתמשו בהם הוא מעל המותר בהדבקה (בטח על טיח רגיל שלא נוצר במיוחד להדבקת אריחים). המומחה מטעמם גם מציין בטבלה הראשונה את גודל האריחים (למרות שאין לכך רלוונטיות לבדיקה שביצע)- שים לב, נראה לי שהוא בחר בפינצטה את ה"אריח" הכי קטן מבין אלו שהודבקו. בקיצור- יש כאן נסיון התחכמות של המבצעים, ונסיון להרתיע אותך מתביעה. אם אתה מתכוון להוציא את נזקיך בבית המשפט, אתה חייב להתחמש בעד מומחה מטעמך, כי אחרת השופט, שאינו בעל מקצוע בענף הבניה, ישתכנע מדברי המומחה שלהם.

האמת היא שעוד לא התקדמתי לםלא הטכנולוגי הזה, אני עם ג'ימי נטען... אני לא חושב שהקפיצה של 1 ס"מ במפלס היא מפגע עיצובי/שימושי נוראי. אבל סתם חבל שאם כבר חושבים על הנמכה, אז לא חושבים עד הסוף על השיעור שלה....

1 ס"מ מצמצם אותך לסוגים הזולים של הלמינציה (8 מ"מ+פלציב). רוב הלמינציות הטובות הן בסביבות ה-12 מ"מ (+פלציב) , וכמובן שתלת-שכבתי טוב זה כבר בעוביים אחרים לגמרי. **כמובן שהכל בעצם עדיין פתוח אם מוותרים על הפינוק של גובה אחיד ברי וף בבית (שואבים רובוטיים וכו') - אפשר לבצע פרקט עם סף מעבר שמגשר על הפרשי הגובה העודפים שיווצרו, ולקצר מעט את הדלתות).**

ת"י 1872 לא פשוט להבנה (כי הוא מנסה לכסות טווח ענק של מקרים). בעקרון, על רגל אחת - מותר לחפות ללא קיבוע מכאני עד גובה של 2 מטר בתוך הבית, ושל 1.5 מטר בחוץ. בנוסף, אסור שמשקל של אלמנט חיפוי אחד יעלה על 15 ק"ג, והאורך של הצלע הכי ארוכה על 80 ס"מ. חוץ מזה יש כמה עשרות עמודים של מפרטים שקובעים איזה אלמנטים מותר להדביק ועם איזה דבק. (לא זוכר את כל התקן, אבל אני בטוח שסופר7 על צבא אקרילי/סיד סינטטי לא מופיע שם כמשהו מותר). כל הנושא הנ"ל נמצא בתחום האחריות של מהנדס הקונסטרוקציה, ולא של האדריכל, לכן אני פחות מתמצא בנבכי הפרטים, ולא רוצה לדבר שטויות ולהטעות מעבר למה שכתבתי.

נראה ש"הקיר הדקורטיבי" מסתכם בלוחות סנדוויץ'/MDF במידה די גדולה שהודבקו עם סופר7 על הקיר? אם כן, מי שהתקין אותו כך וללא שום קיבוע מכני, הוא ללא שום ספק האשם. סופר7 הוא דבק פולימרי (סיליקון המתקשה בריאקציה עם האוויר) שנצמד למשטח עליו נמרח ולא חודר לחומר. כך שהוא נצמד רק לצבע. מי שחשב שהצבע (גם אם יושם על ידי סופרמן) יכול להחזיק משקל כזה, צריך לתת את הדין. הכן בנוסף למה שהעלית כאן גם תמונות של הקיר הדקורטיבי לפני שנפל, של הפלטות מהצד שהיה דבוק לקיר, ושל כל אלמנט שקשור למקרה (כמו מידות הלוחות) ופנה למהנדס בודק שיכתוב לך חו"ד עם הסבר של הכשל. עם חו"ד כזו, תוכל לכתוב מכתב נוסף לחברת הרהיטים, שיהווה התראה לפני תביעה.

אני לא חושב שעל המשפט הזה יהיה מי שיתווכח איתך. לפני שני עשורים היה גם EMI, ואפשר היה להתאבד גם על 90 אחוז משכנתא בלי צורך בערבים או הלוואות משלימות. וכן, חייבים להודות שהסכום האבסולוטי (גם דולרית, אם אתה מתווכח עם אנשים שיגידו לך ש"כח קניה" שונה וזה) התנפח בסדרי גודל. ללא שום פרופורציה לעליה ביוקר המחיה בתחומים אחרים, או בכח קניה או בעלייה במשכורת הממוצעת/חציונית. מה שווה שיש לכם דירה בזול אם אתם יושבים בה לבד בחושך ?

זה אולי מנוסח בהומור, אבל מבטא בעיה רצינית מאד. אנשים "ממיסים" את כל הכסף שיש ברדיוס שלהם בשביל חלום הדירה. קרנות השתלמות, הלוואות משלימות, פנסיות שלהם ושל ההורים... אישית אני לא מבין את הגישה הזו של להישאר בלי שום "שולי ביטחון" לשום דבר אחר, ולא לשנה שנתיים, אלא ללא שום רזרבה או מרווח נשימה ל-30 שנה הבאות.

לך תסביר את זה לעדרי המתלהמים בפורומי יוקר הדיור. יותר מזה, יש עכשיו "במערכת" כמה עשרות אלפי יחי"ד שתומחרו במקור לפני שנתיים ויותר, שהן כבר בהליכי היתר מתקדמים יותר (או פחות), שאולי אפילו התחילו פריסייל, שיש להן כבר ליווי בנקאי עם דוחות אפס מחייבים... מי שחושב שפתאום יסתובב איזה שהוא סוויץ', והמחירים ירדו בחדות תוך כמה שבועות/חודשים, משלה את עצמו. זה דבר שיכול לקרות רק במצב של קריסה , כמו משבר הסאב-פריים, ואני מקווה שאפילו אף אחד מהמתלהמים לא מייחל לאירוע כזה.

מעניין. אני לא יודע אם המורה שלי, אדר' א. לובל עדיין חי, אבל הייתי רוצה לשלוח לו את זה

לפי ההערות בתכנית הריצוף ב-1:50, ניכר שלא שורטטה פרישה ב-1:25. זה מקור הכשל, כמו שכבר כתבתי קודם. (ואני פוחד לשאול אם ההנמכה של 1 ס"מ לפרקט היא בתיאום עם מתקין הפרקט, או ניחוש של המעצבת מפרויקטים קודמים) עוד משהו חשוב שהעלית פה- יש מצב שהמעצבת אכן בעלת נסיון רב בשיפוצים וכו', אבל היא כנראה לא מנוסה מספיק מול פרויקטים ומערכת שינויי דיירים/מנהלי עבודה וכו'. עצם זה שפות"ש כתב שהיא התקשתה מול אדריכל השינויים (אפילו אם זה על דברים שהוא אישר או לא אישר) מראה שהיא לא יודעת שיש הרבה דברים שלא יעברו בסוג הזה של קונפקציה, ובבית פרטי אתה עושה אותם אפילו בלי לחשוב. ואני גם עדיין חושב שהקבלן יוצא כאן דאבל נקניק. גם שכזה דבר בכלל התחלק לו, וגם שהוא לא מוכן לתקן. כל היזמים שאני עובד איתם, היו שולחים צוות תיקון גם לפרויקט שנמסר ונגמר. בטח כשעוד יש להם צוותים באתר. כמובן שהיו מבהירים מעבר לכל ספק, שזו מחווה של רצון טוב, והטעות לא עליהם. לסיום רוצה לנטפק ברשותך, כי אני כידוע, טרחן זקן: פרישה, כמו שפורשים מפה/מפרש, ולא פריסה כמו שפורסים לחם. אנחנו פורשים את כל הקירות ע"ג הגליון ולא פורסים כלום לפרוסות. (כך הקפיד איתי איזה טרחן זקן בבית הספר, כשהייתי צעיר ופוחז) זהו פרקתי.

לא נעים לי לומר זאת, כי חכמת הבדיעבד וזה, אבל זה ללא ספק היה רמז מטרים. מעצבת מקצוענית לא זקוקה לשיעורי תכן מאדריכל שינויי הדיירים של הפרויקט

זה אפילו עוד יותר סביר מזה. הרצף לא מכיר ולא יראה בזמן שהוא מרצף את סוג הדלת/משקוף שעומדת להיות מותקנת. אלו יגיעו לשטח הרבה אחרי שהוא כבר יהיה בפרויקט הבא. מבחינתו, זו אולי דלת פנדל, או השד יודע מה. הוא רצף. תפקידו לבצע הוראות בדיוק כפי שהוא קיבל אותן. כמו שנהג לילה כתב, בפרויקטים מסדרי הגודל הללו, מנהלי העבודה חולשים על הרבה צוותים, המפקח של הפרויקט בטח שלא יכול לעקוב אחרי כל אמבטיה שמרוצפת. בשביל זה יש תכניות. במקרה דנן -אם היתה תכנית פרישת חיפויים לאמבטיות ב-1:25, ופרט אדריכלי - זה לא היה קורה. ב-99 אחוזים המנהלים תופסים את הטעויות בזמן. אחד מתפספס. גם לנו יש לעיתים (רחוקות, למזלי) טעויות. גם כאלו שגדולות בעלותן מזו בסדרי גודל. גם למבצעים של היזמים שאנחנו עובדים איתם יש לפעמים טעויות. דברים שמבוצעים לא נכון למרות שכל התכניות היו נכונות וקיימות. הקונץ הוא להתכנס מיד בשטח, ולטכס עיצה לפתרון הטוב ביותר של הטעות. בלי להטיל האשמות או לחפש מי ישלם. ומי משלם בתכלס? לפעמים היזם סופג פירוק ובניה מחדש של איזה שהוא אלמנט, לפעמים אני סופג יום עבודה בשטח פלוס יום עבודה של ההנדסאית לבחינה ותיקון תכנית שלא בוצעה כלשונה.

בדיוק. הקטגוריה הספציפית אליה קישרתי באתר של אייל ציפויים, היא לספים שמיועדים להתקנה לאחר התקנת הקרמיקה. כמו שאיציק כתב, מאחר והמעצבת לא כתבה את שיעור ההנמכה, הקבלן החליט גם את זה על דעת עצמו, מה שמסבך את העניין במקרה ואין לך שם לפחות 5 מ"מ קפיצה (ועוד הרווח שמתחת לדלת צריך להיות סביר). אני מדגיש, במידה וזה לא היה ברור- יש למעצבת "רשלנות תורמת" במידה גבוהה מאד בתקלה הזו. החא היתה צריכה לפרט יותר בתכניות, היא היתה צריכה לפקח בשטח, והיא צריכה עכשיו לתת לך פתרון. שתתכבד עכשיו ותפנה למחלקת אדריכלים ב"אייל ציפויים", ותתייעץ איתם, אחרי שתבוא ותמדוד את המצב בשטח, כולל מינימום רוחב לכסוי ומקסימום גובה אפשרי לפרופיל. אני מקווה שהיא מספיק מקצוענית כדי לא להזדקק לאיום בתביעת רשלנות מקצועית כדי לבוא ולפתור את הבעיה. אני חייב שוב להסכים עם איציק- גם לטעמי, סף רחב כל כך זה לא פתרון יפה במיוחד. אבל מצד שני, הפירוק הדרוש סביב המשקופים הלבנים העדינים והמבהיקים מעורר בי גם הוא כאבי בטן. לדעתי עצר החול מתחת לריצוף נמצא בדיוק בקו הקיר. חיתוך בדיסק באיזור הזה, כמו שהציעו כאן ( ושוב -אוי, המשקופים!!!) יכול בהחלט לפגוע באיטום באיזור הקריטי הזה. מצד שני, קח בחשבון שפירוק אריחים בצד האמבטיה (כמו שאיציק מציע) מצריך מישהו ממש מיומן, שכן אריחי החיפוי יושבים על אריחי הריצוף, כך שהפירוק יכול לפגוע בהם או לכל הפחות באיטום שבינם לבין הרצפה.

קודם כל, מחמיא לי מאד התיוג, עוד בשלב הכותרת. אני מרגיש כמו "הבורר" p-: אבל האמת היא, שאין לי הרבה מה לתרום מעבר למה שכבר נכתב. בתכניות 1:50, אכן מקובל לסמן כמו שהמעצבת סימנה, אבל מקובל לשרטט את המפגש שוב בפרישות ב-1:25, ושם מפרטים יותר. אצלנו במשרד יש פרט סטנדרטי (ב-1:5) שמצורף לתכניות ריצוף ופרישות (ומפרט חוץ מאת מקום המפגש ומיקום סרגל הפרדה 30/3, גם עצר הפרדת חול ורולקת איטום ואת הקפיצה במפלס) בדיוק נגד קבלנים חכמולוגים כנ"ל. הקבלן ביצע בדיוק לפי התכנית, ויהיה קשה לבוא אליו בטענות. אבל ברור שיש כאן "הקטנת ראש" קלאסית. כמו שאמרתי, בתכניות 1:50 זה סימון מקובל, כך מלמדים בבית הספר. רצף מנוסה מבין היטב שהכוונה היא לסיום מתחת לכנף, או לכל הפחות עוצר רגע כדי לוודא שהמזמין באמת רוצה את הגימור החריג הזה. לסיכום: מעצבת שחסכה בשעות שרטוט+ קבלן מקטין ראש= לקוח מאוכזב. מה לעשות? כבר הציעו כאן את כל הרעיונות הטובים האפשריים: סף מעבר רחב חיתוך והשלמה מצד המסדרון (עם כל ההערות החשובות של איציק לגבי המשקופים) להתרגל לחיות עם זה ככה. עריכה: ראה כאן פרופילים ליישום "לאחר מעשה" עוד עריכה: הייתי מתדרך את המעצבת לטעון בבית הדין ( (-: ) שהיא סימנה קו התחלת ריצוף עם הקיר. האריח שחורג לכוון המסדרון אינו לפי תכנית...

לקרוא לי "בור" (לא משנה באיזו שפה)זה באמת השיא. תבדוק מה המקצוע שלי, ותחליט אם אני בור בנושא, או קצת מבין. תחפש מה המשמעות של "אינטגרלי" בגוגל. אני איתך סיימתי את הדיון. אתה מאוגנר אצלי (מרגע שאני אבין איך עושים זאת במערכת החדשה). עריכה: עכשיו אני "מוכר בשוק"? יפה. רמת דיון גבוהה.

"מרצפה" שעולה 400 ש"ח למ"ר בארץ היא כנראה יקרה מאד גם בשער המפעל. זה נובע מטכנולוגיות יצור מתקדמות מאד, שמביאות לאפשרות לייצר מרצפות במידות גדולות מאד, בעובי נמוך, באחידות גוון מרשימה, ובדרגת יישור וריבועיות מושלמים. יש סחורה טורקית/ספרדית/סינית ברבע מחיר (לאותן מידות) והכל מיובא לארץ בחופשיות. גם אתה יכול לייבא (את הסחורה היקרה) ולמכור ב-30 אחוז פחות, תעשה אחלה קופה, אני אישית אדאג שכל היזמים שאני עובד איתם יידעו על המחיר המדהים של הסחורה המושלמת אצלך. למקרר לא הוסיפו "את המילה אינטגרלי", אלא הוסיפו לו טכנולוגיה שמאפשרת לו להיות להיות סגור בתוך ארון, עם מידת רוחב מיוחדת שדורשת תכנון מיוחד, וכן, משלמים קצת גם על זה שזה טרנדי, אבל זה כך גם אצל החברים העשירים שלך בארה"ב. לבכות שהטופ של הטופ עולה ביוקר זה באמת לבל חדש של התלהמות...

^ במשכנתא עם תקופת החזר של מעל 15 שנה, זה יוצא כאילו השנה הוא לא שילם בכלל משכנתא. (הקרן נשארה באותו סכום). והשנה לא נגמרה עדיין. זה עלול עוד לצאת שהקרן אפילו תגדל יחסית לתחילת השנה הקודמת. (אני לא באמת מבין בזה, סתם מצטט משהו ששמעתי מישהו שכן מבין אמר )

כל מה שמתחיל ב"לכפות" "להפקיע" "להכריח" נראה לי תמיד רעיון גרוע. בכל תחום שהוא, אגב. לעומת זאת, לייצר אלטרנטיבה ראוייה, שתוביל לירידת הלחץ זה כן רעיון ולידי. כאן נכנסת השאלה, האם במדינה שכולה בגודל של מטורפולין ממוצע, יש מקום ליותר מ"נקודת ציר" אחת, או שמא זה יגרום לקניבליזציה בין שני המרכזים- זו כבר שאלה לדיון אקדמי. (תשובה טובה, אגב, אין לי)

פיספסתי משהו. זה נשמע מעניין. באיזו תכנית מדובר?