חנן-ג'יפולוג

לא. יש מסנן שמן בדרך. עם זאת, תיתכן בעיית אספקת שמן כללית במנוע, אולי בגלל רשתית סתומה בבוצה או ג'יפה אחרת, והמיסבים הראשונים שסובלים מרעב לשמן אלו מיסבי הטורבו.

...או שבמהלך המשחק בהם הצינורות נסדקו, או שלא סגרת בנד בחוזק ובצורה הנכונים, ויש חדירת אוויר לדלק. כמו ששמר כתב, גם למיטב זכרוני, ברכבים שיצא לי לשחק במע' הדלק שלהם היה הבדל בקטרי צינורות ההזנה וההחזרה.

אני לא יודע מהי ההגדרה המדויקת להסמכה ל"בדיקות לפני קנייה", אם בכלל יש כזו. אני כן יודע שיצא לי כמה פעמים שלקוח הגיע למוסך וביקש שאבדוק לו את כל מה שאני יודע לבדוק. את תוצאות הבדיקות שביצעתי במחשב הסברתי ללקוח והוא קיבל תדפיס של הפעולות שבוצעו במחשב האבחון. הלקוח שילם על אבחון לפי שעתון העבודה שמקובל במוסך. אני יכול לספר שבבדיקות המועטות האלה שערכתי, כל הלקוחות קיבלו מידע ששווה הרבה אלפי שקלים, וסוג מידע כזה שמכון בדיקה לא היה יודע לספר להם. במקרה אחד אחת התקלות (תקלה שלא אותרה או נשמרה כקוד תקלה ע"י מי מהמחשבים האחרים שיש ברכב) שזיהיתי היתה שמחשב מנוע הוחלף בעבר במחשב מרכב מושבת, ולא תוכנת אל הרכב שבתוכו הוא הותקן. זה אומר שבכל פעם שמאבחן ינסה לעשות שינוי כלשהו ברכב, כמו תכנות פרמטרים למשל, הוא ייכשל. בעקבות הבדיקה הלקוח אילץ את בעל הרכב לחזור אל המוסך שהחליף לו את המחשב כדי שייבצע תכנות של מחשב המנוע בעלות של 4500 ש"ח. זה בנוסף לכמה תקלות נוספות שזיהיתי שם, שעלות תיקונן הגיעה לכמה אלפי ש"חים. במקרה אחר, אחת התקלות שזוהו (בלי שמחשב המנוע זיהה ושמר קוד תקלה) היתה ערכים עם סטייה בחיישן לחץ טורבו. חיישן שעולה כ2500 ש"ח. הלקוח הוריד לבעל הרכב את מחיר החיישן והגיע מאוחר יותר למוסך כדי לטפל בו. בכל המקרים הלקוחות קיבלו תשואה של אלפי אחוזים על ההשקעה שלהם בבדיקה וגם ידעו להודות למוסך על כך. זו כמובן רק בדיקה אחת מני רבות שניתן לעשות במוסך, ובראייה כוללת מדובר בבדיקה עם ערך מוסף גבוה בהרבה מאשר בדיקה במכון בדיקה (אם כי אין מניעה לבצע בדיקה גם במוסך וגם במכון). למי שיצעק "אחריות", התשובה היא שהאחריות שמוטלת על מכוני הבדיקה גורמת להם להוציא טפסי בדיקה שגם אנשים מאוד מנוסים מתקשים או לא מצליחים להוציא מהם מידע חיוני על הרכב. 98 אחוז כסת"ח, ואת ה2 אחוז הנותרים קשה או בלתי ניתן לזהות בתוך הכסת"ח. אני כבר הרבה שנים לא בודק רכבים שאני קונה במכון בדיקה. מדובר, לטעמי, בבזבוז זמן וכסף. מדובר אפילו בהונאה ידועה מראש.

זה תקין. לעומת זאת, מוזר שאתה לא רואה נורות טעינה, כריות אוויר וABS. אני לא מכיר את הרכב הספציפי ואת האבזור שלו, אבל כדאי לבדוק אם הנורות האלו אמורות לדלוק, ואם הן אמורות, אז לדעת למה הן לא דולקות ברכב שלך. מצב כזה עלול להעיד על קיומן של תקלות חמורות ויקרות ברכב.

במידה ואין טבעות נחושת זמינות ניתן לחדש אותן ע"י חימום עם ברנר עד שהן יאדימו מחום ואז לשים אותן בכלי עם מים.

בשביל לבדוק חיישן טמפ' אתה צריך סורק? בדוק את ההתנגדות שלו כשהמנוע חם וכשהוא קר, כתוב כאן, וכנראה שתקבל תשובה אם הערכים תקינים.

אצלי מדובר במפסקי זרם של משאית שעולים כל אחד כ650 ש"ח, והיו אמורים להיזרק לפח עקב RECALL, אז הם היו חינם בשבילי. ניתן למצוא מפסק דומה לזה בכל חשמליה או חנות לחלקי חילוף, בעלות של כמה עשרות שקלים.

מזכיר לי משהו: את הסוזוקי DR600 העתיק שהיה לי, ש"העבירו אותו טסט" בעודו קשור בנגרר, כי לא היה להם כוח לחכות שאשחרר ואוריד אותו מהנגרר. אני בהחלט מצטרף לשוקה עם הרעיון שלו לסלק את המוסד המסואב והמיותר של הטסט השנתי ממדינת ישראל.

מכיוון שמדובר במדידה של מס' מילימטרים, יש חשש שקו שתעשה לא יהיה מספיק מדויק על כל היקף הצמיג, אם כי הספרות מדברת על צביעת קו כזה. אני חושב שיש בזה בעייתיות בדיוק. לגבי ההגה, אני מניח שאתה מדבר על הגה ללא תגבור? כן? אם זה המצב אצלך אז ההגה יהיה קשה, בפרט אם הרכב בעמידה. זה מה יש.

אם הסידור הזה הוא קבוע, של השארת הרכב עומד לתקופות ממושכות, שווה לך לעשות כמו שאני עשיתי ברכב הטיולים שלי, שמשמש אותי לטיולי שטח פעם בכמה שבתות ומלבד זה עומד בחנייה. להתקין מפסק זרם למצבר. החסרון של זה הוא שהתחנות ברדיו נמחקות. לא נורא. בנוסף, זה לא יעבוד ברכב עם אזעקה. אצלי המצברים כבר בני שנתיים וחצי, ומניעים את ההיילקס בנגיעה, גם אם הוא לא הותנע במשך שבועיים. יותר מזה לא ניסיתי.

לא. הכיוון צריך להיעשות כשמערכת ההיגוי והגלגלים מועמסת בעומס האמיתי שלה- משקל הרכב. אני לא יודע לגבי מודל 70. למיטב זכרוני בCJ שהיה לי, מודל 86, זה היה 0-3 מ"מ TOE IN.

המדידה עצמה היא ה"אתגר הגדול" בכיוון השפור, והיא גם האלמנט החשוב בעניין הזה, הדרך שבה תגיע למצב של מידה נכונה פחות מעניינת, והסבר נוסף היה נראה לי מיותר שכן זה כבר ממש מתבקש מאליו למי שנכון להחזיק כלים ביד, אבל הנה הוא לבקשת ההנהלה: ביצעת שתי מדידות? קדימה ואחורה? את ההפרש ביניהן אתה משווה לנתון שצריך להיות ברכב הספציפי. נגיד שיצא לך הפרש של 6 מ"מ בין המדידה האחורית למדידה הקדמית, כשהקדמית קטנה מהאחורית. אם למשל בספר כתוב שצריך להיות TOE IN של 3 מ"מ, אז אתה רוצה להגדיל ב1.5 מ"מ את המדידה הקדמית. במידה ומדובר בCJ אז אתה משחרר מעט את שני האומים בשני הקצוות של מוט השפור שאחראים על אבטחתו שלא יסתובב, ומסובב את מוט השפור בעזרת מפתח צינורות כך שתתקבל המידה הנכונה. בסוף אתה מחזק את שני האומים למומנט הנקוב בספר. במכוניות אחרות, ובפרט ברכב עם מתלה קדמי נפרד, כל רכב לגופו, התיאור של כיוון השפור עלול להיות שונה קצת.

על איזה רכב מדובר? ואיזה כיוון אתה רוצה לעשות? אם זה CJ כמו שמשתמע משם המשתמש שלך אז לא ניתן לכוון בו קמבר ורוב הסיכויים שלא התכוונת לקסטר, אז אתה מדבר על TOE ואת זה ניתן וקל לעשות בבית, כשהציוד המאוד משוכלל שצריך בשביל זה הוא מטר. אגב, גם לרכבים אחרים, הכיוון הנפוץ ביותר הוא TOE, גם אם ניתן לכוון בהם את שני הכיוונים האחרים. אתה מסמן נקודה על הצמיג בחלק הקדמי שלו, בשני הצמיגים הקדמיים. מדוד את המרחק בין שתי הנקודות. סע עם הרכב קדימה או אחורה כך שהנקודות יהיו עכשיו בחלק הכי אחורי של הצמיג. מדוד שוב את המרחק בין הנקודות והשווה לנתוני הTOE הנדרשים וכוון כך שתקבל את הTOE הנכון. לאחר שאתה מכוון אתה נוסע כמה מטרים קדימה ואחורה עם הרכב כדי לשחרר את הגלגלים מהמתיחות שיצר בהם הכיוון, ואז בודק שוב את הTOE. בהצלחה.

מאוקטובר 2007 הרכבים שהגיעו עם מע' אוריאה מענישים את מי שמנסה לתחמן, וכשיש עלייה ברמת הנוקס, שנמדדת ע"י חיישן נוקס ביציאה מהממיר/אגזוז, או ע"י צמד חיישני טמפרטורה לפני ואחרי הממיר/אגזוז, מחשב המנוע מעניש את הנהג בהורדה של 25-40 אחוז מהספק המנוע, כך שהתכמון הזה, אם בכלל הצליח, היה רלוונטי לרכבים הישנים יותר. מזרקי אוריאה? ע"פ הנסיון המצטבר עד עכשיו אם הם נפגעים אז זה כתוצאה משבר מכני. בד"כ זה קורה במהלך התקנת הארגז על שילדת המשאית או התקנות אחרות, ולעתים רחוקות יותר מעצם חיצוני כגון ענף סורר שנכנס בין הגלגלים. משאבות האוריאה רגישות הרבה יותר לזיהום באוריאה (בד"כ סולר או שמן) והן הראשונות שקורסות. יש עדיין יבואנים שמביאים לארץ משאיות שמצליחות להתחמק מהשימוש באוריאה ע"י שימוש בטכנולוגית EGR ומסנני חלקיקים. ע"פ מה שמסתמן נכון לעכשיו, חלקם יעברו כבר ביורו5 לאוריאה והשאר יעברו ביורו6. כולם בסוף יזדקקו לאוריאה.

הצריכה הגיונית.

יש ברשותי מכשיר כזה (וגם את שאר המכשירים שהוזכרו כאן). במקרים מאוד גבוליים שינוי הצבע הוא לא חד-משמעי. כמו-כן, אתה יכול לחשוב שאתה רואה שינוי כלשהו בצבע, גם כשהמערכת תקינה לגמרי.

עזוב את עניין סדר כבלי ההצתה. זה לא המקרה שאתה נתקלת בו. אתה לא היית נוסע חודש עם חוטי הצתה מוחלפים ועוד עם טענה שכוח המנוע לא ירד באופן משמעותי. תחליף במנוע סדר חוטי הצתה והוא בקושי יסכים להתניע ולעבוד, שלא לדבר על לסחוב את הרכב.

זה מכשיר אחד, ויש עוד מכשיר, שנדמה לי שדני דווקא התכוון אליו והוא מאוד מהיר וקל לשימוש, במיוחד במקרים קיצוניים של בריחת קומפרסיה למע' הקירור. המכשיר מזהה הימצאות של CO2 בנוזל הקירור.

אם המזרק יושב בראש המנוע, בחלק שמכוסה במכסה השסתומים, חלק שמוצף בשמן, ואטם הגומי שמקיף את המזרק ומפריד בין החלק העליון שלו ובין תעלת העודפים בתוכה יושב המזרק לא תקין, אז שמן יכול לעבור לתעלת העודפים.

לא שוכח, בהחלט, אבל חלק מסדר היום שלי הוא לקבל רכבים תקולים ישירות מהנמל, עוד לפני שהלקוח רואה אותם. לדפוק את הראש בקיר במשך יומיים שלושה כי הרכב חותך ב1800 סל"ד בלי שום הסבר נראה לעין, ובסוף לגלות ששינוי תוכנה לתוכנה אחרת שלא יועדה לרכב הזה (בניגוד מוחלט להוראת היצרן ולפעמים על בסיס אינטואיציה בלבד) פותר את הבעייה, זה הפרנסה שלי.

צ"ל: להזכירכם ! רוב הבעיות ברכב ניתן לפתור בעזרת ספרות הייצרן. כי עם כל הכבוד ליצרנים, ובהחלט יש כבוד, יש להם גם מקום של כבוד ביצירת בעיות בלתי פתירות (לפחות עד שהיצרן מוציא להן פתרון מסודר), כמו תוכנות מחשב עם באגים ורכיבים תקולים סדרתית.

תודה, אבל כבר ניסיתי את מזלי באתר הזה עוד לפני ששאלתי כאן. יש שם קנור-ברמסה בודד 4s/4m עם 48 פינים.

מחשב ABS KNORR BREMSE 4s/4k קונקטור יחיד 36 פינים. איזה פין צריך לקצר לאדמה בשביל לקבל הבהוב של הנורה לקריאת קודי תקלה?

אולי יש למישהו?

כשהרכב עומד עם מנוע מונע, בניוטרל, אתה דורך על דוושת המצמד עד הסוף, ממתין שלוש שניות, מנסה לשלב באיטיות לרוורס: נשמעת חריקה? אם כן, המצמד שלך לא מפריד טוב. לא קשור לגיר.