חנן-ג'יפולוג

גם הזרקת דלק במנוע בנזין לא תמיד באה עם מחשב.

אגב, ניתן לבצע את כל סוגי הטיפולים והתיקונים ברכב ללא ליפט. אפשר להרים עם הג'ק הפניאומטי שנראה כאן, לשים בוקים ולסגור עניין. זה מספיק טוב, לדעתי, לכל אחד שלא מרים רכבים על בסיס יומיומי אלא פעם ב... לגבי הרמפות שנראו כאן: ממילא ברוב העבודות מפרקים גלגלים ובמצב כזה הרמפות לא עוזרות.

לא תחליף לליפט אבל מהווה בשבילי עזר רציני לטיפולים: ג'ק פניאומטי בחינם-CHEAP TRICKS

1. כן. בוודאי יותר בטוח מלשלוח אותו למוסך ישראלי ממוצע. 2. שאלה דמגוגית אבל התשובה היא כן. לא כי זה בטוח, אלא כי אני מאפשר לו לעבור במעבר חציה מול מכוניות שמטופלות במוסכים, שאיכות הטיפול הממוצעת בהם לא משתווה לאיכות הטיפול של מכונאי חובב שעובד בצורה קפדנית ע"פ הוראות.

מכאן, תגובה #5 : http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=156788 צריכת דלק של רכב שטח גדול דיזל תהיה באיזור ה1:9 לגיר ידני ו1:7 לגיר אוט' . קח בחשבון שבנוסף על כך שבבסיס כל החלפים ברכב שטח יותר יקרים, בקניית רכב שטח אתה גם מדבר על רכב הרבה יותר ישן ומשומש עבור אותו תקציב, ואז גם האמינות היא פחותה.

צריך קצת יותר סבלנות משלושה פמפומים כדי לנקז אוויר ממערכת שרוקנה מנוזל. תתחיל מלנתק את שני הצינורות שיוצאים מהמשאבה המרכזית. שים על הפתחים שתי אצבעות ותפמפם את הבלם, תוך כמה פמפומים יצא רק נוזל מהפתחים. חבר חזרה את הצינורות ותמשיך לנקז אוויר עד שהכול יצא. בכל פעם אתה מפמפם פעמיים שלוש, מחזיק דוושה לחוצה, פותח קצת את פיטמת הניקוז וסוגר אותה, ורק אז משחרר את דוושת הבלם וממשיך לפמפם. תתחיל מהגלגל הכי רחוק ממשאבת הבלם עד לגלגל הכי קרוב. יכול להיות שתצטרך לעשות שני מחזורים של ניקוז עד שהכול יצא. צא לנסיעת מבחן זהירה רק כשאתה מרגיש שהתחושה בדוושת הבלימה חזרה לנורמלי ומפיטמות הניקוז יוצא רק נוזל, בלי אוויר.

אני מבין מה אתה אומר רק קח בחשבון שברכבי שטח זו האופציה היחידה להרים את הרכב, מהמתלים, כי אחרת המהלך הגדול של המתלה גורם לזה שהג'ק מגיע עד הסוף והגלגל עדיין לא התרומם מהקרקע, אז זה עניין שבשגרה , וגם תקני, לעבוד ככה מתחת לרכב. אם זה בסדר לרכב שטח אז זה בסדר גם לפרייבט, ואם אתה לא שקט עם זה, אז בזמן עבודה תשים את הבוקים מתחת למרכב.

אם הרכב שלך הוא לא רכב מיושן, מעל 19 שנה, הנושא של הקפאת רשיונות נוגע רק לאגרה שאתה מפסיד או מרוויח. לא קשור לטסט. אם תקפיא לחצי שנה, הרווחת זיכוי של חצי שנה אגרה. אם בזמן הזה הטסט עבר, כשתפשיר את הרשיון תקבל תאריך עד לתאריך הטסט הרגיל של המכונית, יחשבו לך כמה אגרה יחסית אתה צריך לשלם עד לטסט הזה בניכוי הזיכוי שמגיע לך. תצטרך לשלם את האגרה ולעשות טסט, טסט רגיל. תצטרך גם לקבל רשיון זמני כדי שתוכל להגיע עם הרכב עד למכון הטסטים, וזה יעלה לך עוד כמה עשרות שקלים. לגבי הנחת הרכב על בוקים, אני לא בטוח עד כמה זה קריטי, אבל הייתי משתדל להניח את הבוקים מתחת למתלים, ולא מתחת למרכב, על מנת שידמו את מצב המתלה כשהרכב יושב רגיל על הגלגלים שלו. אחרת, תותבי הגומי במתלים ינוחו לאורך זמן במצב שהוא לא מצב המנוחה שלהם, כשהם מתוחים ומעוותים, וזה עלול לפגוע בהם.

לADEEB_M ולWONDERD, יש לי בשבילכם חדשות טובות וחדשות רעות: הטובות: הולכים להחליף לכם את הגירים. הרעות: הולכים להצריח את שני הגירים בשני הרכבים שלכם. הגיר של ADEEB_M הולך לWONDERED והגיר של WONDERD הולך לADEEB_M.

לא יודע, אני לא רואה סיבה לבדוק את נכונות האזהרה הזו. ראיתי אותה מופיעה בספרות מקצועית יותר מפעם אחת. יש בשוק גם RTV לרכב שלא כתוב עליו O2 SAFE, ויש כאלה שכן כתוב עליהם, והם לא עולים יותר, אז למה לקחת צ'אנס?

אם תעשה חיפוש בגוגל על המילים: O2 SAFE RTV תגלה אינסוף אזהרות חמורות מפני שימוש בRTV שהוא לא SAFE שיגרום למוות בטרם עת של חיישן החמצן. הטענה היא שהוא גורם לציפוי כלשהו על חיישן החמצן שדופק את התפקוד שלו. לדוגמא: http://www.ptcruiserlinks.com/forum/turbo-performance/7700-silicone-rtv-bad-o2-sensor.html

ואם כבר חייבים להשתמש בסיליקון, אז רק כזה שרשום עליו O2SAFE, למניעת נזק לחיישן החמצן.

בלי להיכנס לפינות, לאפשרויות הפחות סבירות, ערך CO גבוה לא שולח אותך דבר ראשון לבדוק חורים באגזוז.

ראשית: אז 2 אחוז זה גבוה מדי, ובכל מקרה 2 אחוז זה גבוה, אבסולוטית. זה בטח לא ערך שבגללו אתה אמור לשלוח אותו לחפש חורים באגזוז. למיטב ידיעתי חורים באגזוז יגרמו ללמדה גבוהה מדי עם ערך CO תקין, נמוך.

הנגרר צריך שיהיה עם רשיון רכב וביטוח חובה. צריך שיהיה כתוב ברשיון של הטנדר שיש בו תפוח, אנקול או וו גרירה. צריך לוודא שמדובר במשקל מתאים של הנגרר לטנדר, וזה כבר מורכב יותר לדעת בדיוק מהו המשקל, אלא אם כן זה רשום לך במפורש ברשיון הטנדר. לא תמיד יש רישום כזה.

דוד, הוא מדבר על ערך CO גבוה מדי, למה אתה כותב שהוא נמוך?

נראה לי שבאמת תצטרך להוריד גיר לבדיקה.

ככל שהקורולה תהיה פחות בטוחה, היא תגרום לכך שפחות חובבי קורולות יצליחו לשכפל את הגנים שלהם, מה שאומר שבדור הבא כבר יהיו פחות חובבי קורולות, וזה בעצם מה שהרוב כאן רוצה, לא ככה? SRONIS? אז על מה הרעש? חנן, ניצול קורולה.

בהנחה שהבנתי נכון והכלבה היא שלך, בצע חיפוש ברשת על electric dog fence . אפשר לקנות מערכות כאלה החל מ100 דולר. מדובר במערכת אלקטרונית, עם חוט שאתה קובר באדמה והוא יהיה הגבול שאליו הכלבה לא תגיע. לכלבה יש קולר שכשהיא מתקרבת אל הגבול הוא משמיע צפצוף, וכשהיא מתקרבת עוד יותר הוא נותן לה מכת חשמל שהולכת ומתחזקת. אני סבלתי שש שנים עם אחד הכלבים שלי, סן-ברנרד במשקל של כ60 ק"ג, שברח בכל הזדמנות מהחצר. בכל פעם עיביתי, חיזקתי והגבהתי את הגדר ותמיד הוא הצליח לברוח בסופו של דבר. הבן-אלף מעקם ברזלי בניין 10 מ"מ, ועושה חורים ברשתות פלדה מעוינים. קיבלתי מחבר את המערכת הזו, התקנתי אותה ומאז יש לי שקט באגף הזה. אפשר לגדל עכשיו גינה יפה בשאר החצר, עם צמחים חד-שנתיים עדינים יותר, מה שעד היום רק חלמתי עליו. בעוונותי, לא השקעתי את הזמן שדרוש כדי לאלף אותו עם המערכת הזו, ופשוט נתתי לו ללמוד לבד היכן מותר לו להגיע והיכן לא. צריך בהתחלה קצת עצבי ברזל כדי לראות אותו סובל מזה ולא לכבות את זה באותו רגע, אבל בסופו של דבר המערכת תואמת גם את האינטרסים שלו, מניעת הרעלות, דריסות, נשיכות, כניסה להסגר וטרינרי או קשירה בשרשרת. אנשים טובים יותר ממני אמורים קודם לאלף את הכלב, והלפעיל את המערכת רק לאחר שהכלב כבר יודע מה רוצים ממנו, כמחסום אחרון. יש בערכה חוברת הדרכה מצוינת, עזרי לימוד ולפעמים גם קלטת וידאו. ההתקנה עצמה פשוטה ומהירה מאוד. מהר מאוד הכלב לומד היכן נמצאים הגבולות, לא מגיע בכלל למצב של התחשמלות או צפצוף, ואפשר להוריד לו את הקולר לכמה ימים לפני שהוא תופס שזה לא עליו.

בדקת אם אחת מהציריות מסתובבת כשמנסים לנסוע?

אבי הוא מהטיפוסים שמכלולים שורדים אצלם ברכב לקילומטראז' בלתי נתפס. בשביל הדוגמא: בשנת 97 הוא קנה סיטרואן C15 חדש. בשנת 2005 הוא מכר את הרכב למגרש גרוטאות עם 380000 ק"מ, כשהמצמד המקורי עוד ברכב! הוא הפתיע כבר הרבה פעמים מכונאים בקילומטראז' שהוא עושה על רפידות בלם. מדובר במאות אלפי ק"מ. הבחור הוריד קצב עם היציאה לפנסיה אבל עד אז הקילומטראז' השנתי שלו עמד על 70K ק"מ. בקיצור, לא מסוג הנהגים שמחממים בלמים. ובכל זאת, כשהסיטרואן הנ"ל הגיע לכ60K ק"מ, הרכב התחיל לרעוד בבלימה. הרפידות המקוריות שבאו עם הרכב היו עדיין בעובי של רפידות חדשות. בשרודר חרטו לו את הצלחות ע"ח האחריות. לאחר יום יומיים הרעידות חזרו. אז כבר החליפו את הצלחות לחדשות (הפעם על חשבונו של אבי. הם הסכימו רק לחרוט שוב את הצלחות במסגרת אחריות, ואנחנו כבר התייאשנו מהטרטור הזה) ומאז הכול היה בסדר. אז, לא מחייב שהעיוותים האלה קשורים לסגנון נהיגה.

חיובי. כוון את הידית לאמצע הדרך, 25 NM

קורה ברכבים ישנים שצינור הגומי של הברקס מתחיל להתפורר מבפנים וליצור סתימות, שבאות והולכות. קורה שהבוכנה נתפסת מחלודה ולכלוך. שהפינים שעליהם הקליפר אמור לצוף נתפסים מחלודה ולכלוך, ועוד. על מנת להבדיל בין תפיסה הידראולית שתוארה בהתחלה ובין תפיסה מכנית שתוארה בהמשך, אפשר לפתוח את פיטמת הניקוז על הקליפר, ולראות אם הבלם משתחרר מיידית. אם כן, זו סתימה הידראולית. אם לא, זה זמן לפרק ולבחון את מצב כל הרכיבים בקליפר.

מגאן 2001 אוטומטי זה רכב שהיה צריך לגרוט על פי עוד באוניה בדרך לכאן עקב רמת אמינות קטסטרופלית. קרעתי ב2001 מרכב כזה את הניילונים, ותוך שנה וחצי הספקתי לעלות 3 פעמים על גרר, ולקרטע למוסך עוד כמה פעמים, בלי גרר. תקלות שונות ומשונות, רובן בגיר, ואחת משמעותית במנוע. כל זה ב60K ק"מ. אם חייבים מגאן מהמודל הזה, אז לפחות עם גיר ידני. מנסיון של עוד חברים מסביב, לא מדובר ברכב לימון יוצא דופן, אלא ברכב שמייצג היטב את האחים שלו לאותה שנת ייצור. רק דבר אחד טוב יצא מהרכב הזה ומהקנגו החדש שהגיע אחריו: הם הצליחו לשכנע את אשתי שטויוטות בנות 10 יקיפו את כדור הארץ 10 פעמים עד שיגיעו לכמות התקלות שיקרו לרנו בדרך מהאוניה למוסך רנו הקרוב.

כן, אפשרי. נגרר למשקל כזה לקנגו חייב להיות עם בלמים עצמאיים.