חנן-ג'יפולוג

אכן, WABCO, ובאמת כדאי למחוק תקלה עם המחשב, אם יש כזה זמין, אבל אם מישהו מחליף את החיישן בבית, אני לא חושב שהוא צריך לרוץ למוסך שיאפס תקלה. בפעם הבאה שתהיה תקלה אחרת, כבר יראו את התאריך של התקלה הזו, או שימחקו את התקלה ויעשו נסיעה קצרה שתתעדכן התקלה החדשה, ויבינו שהיא לא רלוונטית.

אז המחשב כתב שהחיישן לא טוב. עם כל הכבוד למחשב, אתה ווידאת שבודקים את התנגדות החיישן? לגבי מה שירחמיאל כתב, אני לא מכיר BMW אבל במערכות של משאיות וולוו-רנו אין צורך לאפס מערכת עם המחשב. מחליפים חיישן (פעולה מאוד מאוד פשוטה, אגב) , עושים נסיעת מבחן שבה בודקים שנורת החיווי כבית, וזהו.

כמו שדניאל כתב, מבחנים השוואתיים של מרחקי עצירה מראים במספרים מוחלטים שבמערכות ABS מדור ראשון באמת היתה פגיעה במרחק הבלימה. במערכות המודרניות התוצאה התהפכה ומרוויחים גם יכולת בלימה וגם שליטה בהיגוי תוך כדי בלימה.

הסבירות לכך ששני החיישנים נדפקו בבת אחת היא נמוכה. בדוק אם לא ניתקו את הקונקטורים שלהם משאר הצמה במהלך העבודה. בדרך כלל גם יש הבדלה בתקלות שהמחשב מוציא במצב של נתק מול מצב של זר לא קיים או רחוק מדי. המחשב מוציא קוד תקלה שונה עבור כל אחד מהמקרים, ובדרך כלל אתה גם יכול לקרוא במחשב את הסיגנל שמגיע מהחיישנים. בדוק התנגדות בחיישנים והשווה לרשום בנתוני הרכב. במידה ואתה רואה בתקע שמגיע אל המחשב התנגדות תקינה של שני החיישנים האלה, אז תבדוק מה קורה עם זרי השיניים. אם הם קיימים ומספיק קרובים לחיישנים (בד"כ משהו כמו 0.5-1.5 מ"מ) . סתם להחליף חיישנים בלי לעשות את הבדיקות שרשמתי, זו בגידה במקצוע, לעניות דעתי.

בד"כ ניתן לבדוק את המזרקים במכון שמתמחה בכך. אלף-בית של דיאגנוסטיקת דיזלים זה לבדוק לחץ הזנה בהתנעה ולהשוות לנתון המינימלי שרשום בספר היצרן. בנוסף, צריך לבדוק מהו הלחץ במסילה המשותפת בזמן נסיון ההתנעה (במידה וזה אכן מנוע מסילה משותפת) והאם הוא תואם למה שצריך להיות. מזרקים לא תקינים במסילה מושתפת בהחלט יכולים להפיל את הלחץ במסילה ולמנוע התנעה. ישנה בדיקה בסיסית שעושים כדי לבדוק אם מזרק לא תקין וזה לחבר צינוריות שקופות ליציאות העודפים של המזרקים, ולראות אם יש מזרקים שבהם יוצאים הרבה יותר עודפי דלק מאשר באחרים.

אני לא מבין אם עשו לך בדיקת דליפות, אז איך זה שלא אמרו לך מהיכן הדליפות, ואני גם לא מבין למה חן אומר שיהיה ניתן לדעת מהיכן הדליפות רק לאחר פירוק מנוע.

אני לא מכיר בכלל את האוטו שלך אז קח את ההשערות שלי בהסתייגות הנדרשת, אבל זה נשמע כאילו אמור להיות אצלך שסתום אלחוזר והוא לא מתפקד. אולי כי הוא בגוף המנוע והוא לא תקין, ואולי כי הוא אמור להיות במסנן השמן, ואתה קנית מסנן חליפי ללא השסתום הזה.

לפני שתקבל תשובה רצינית, אתה תצטרך לבדוק דליפות לחץ, כדי לדעת מהיכן הדליפות. רק אז תוכל לדעת את מה צריך לתקן.

גם במנוע מהסוג הזה אתה רוצה שהלהבה תתחיל להתפתח מהמצת, ותעבור לכל התערובת בחלל השריפה, ולא שתיווצר התלקחות עצמית בנקודות שונות בחלל השריפה, דבר שיגרום לצלצולים (חזיתות שונות של להבות שמתנגשות אחת בשנייה) ועומסים מכניים גדולים מדי על המנוע. אגב, אם זכרוני אינו מטעני, אמר לי אחד מהספצים של צ'מפיון שהמנועים שלהם שאמורים לעבוד בתערובת ענייה שהגיעו לישראל, בפועל, מסיבות שונות, מתוכנתים לא לעבוד עם התכונה הזו אלא כמנועים רגילים. מישהו יודע לאשש/להפריך את זה?

בזמן שהשקעת בשרשור הזה, היית יכול כבר שמונה פעמים למשוך בלם יד תוך כדי נסיעה איטית ולראות אלו גלגלים ננעלים.

המחשב עצמו, הקופסה, החומרה, כן מתוכנן לעבוד עם חיישן. אבל לקופסה הזו יש תוכנה, שמגיעה בתוך רכיב זכרון שנקרא EPROM . את הרכיב הזה ניתן לתכנת, אם יש לך את הידע ואת התוכנה המתאימה ומוחק EPROMים וצורב EPROMים. וישנה גם אפשרות, שאני השתמשתי בה, לקנות EPROM עם תוכנה צרובה על פי דרישות הלקוח, מארה"ב. בכל מקרה, אתה צריך לדאוג לEPROM שצרוב עם תוכנה שכן מאפשרת שימוש בנתוני החיישן. תיקון, מתנצל, אבל לא שמתי לב שאתה מדבר על חיישן WB . אני דיברתי על חיישן סטנדרטי. לא, המחשב הזה לא יודע לעבוד עם WB , וגם אם תצליח לחבר זה לא יעזור לך, כי המחשב מתוכנן להביא את התערובת לרמה אחת ויחידה 1:14.7 . זו לא התערובת הכי חסכונית שיש, ולכן בהחלט ייתכן מצב שבו עבודה ללא חיישן (או אפילו עם מאייד) תתן תוצאות חסכוניות יותר. זו פשרה בין כוח (תערובת קצת עשירה יותר) ובין חסכון (תערובת קצת ענייה יותר) , וזו התערובת שהממיר אוהב לעבוד איתה.

מהנסיון שלי עם מחשב של ספארי 89 שלא היה מותקן בו חיישן במקור, המחשב לא קרא את הערך של חיישן הלמדה, כשניסיתי לשדך ביניהם. עם EPROM אחר, שתוכנת כן לעבוד עם חיישן, המחשב עבד תקין וקרא את ערך החיישן.

לאחר שתפרק את משאבת השמן, אתה אמור למדוד בד"כ מרווחים בין השיניים ובין הקייס של המשאבה ולראות שזה תואם למידות המקס' שהיצרן נותן. כנ"ל בין גלגלי השיניים ובין הפלטה שסוגרת את המשאבה.

36 מ"מ, למיטב זכרוני, אם זה זהה ל309.

ביום בהיר הלחיצה על ידיות הדלת נהפכה לקלה מדי. משהו בקפיץ המחזיר נשבר או יצא מהמקום. אפילו משקל הידיות עצמן גורם להן לרדת מעט כלפי מטה ולדלת להיפתח. פירקתי את הידיות, הצילינדר וכו' על מנת להוציא את המנגנון החוצה, כדי שאוכל להחליפו, או לראות מה קרה שם ולתקן, אבל המנגנון מחובר לפינים ארוכים שהולכים לצידי הדלת, ולתחתיתה ולחלק העליון שלה, והפינים האלה לא מאפשרים למנגנון לצאת. מישהו מכיר? יכול לתת איזה טיפ? איך אני מנתק את הפינים מהמנגנון? יש תמונות, אבל מטבע הדברים הן לא מראות מה הולך בפנים, כי הגישה לצילום ובכלל מוגבלת מאוד.

בדקת. דיווחת. המצמד שלך לא מפריד טוב. הבדיקות הנוספות שאתה צריך לעשות הן בשביל להבין למה הוא לא מפריד טוב.

האלטרנטור שלך יודע להתמודד עם צריכה של 20 אמפר. השאלה היא אם בזמן השימוש במכשיר כשהוא בשיא העוצמה, אתה מתכוון גם לעמוד בסל"ד סרק בפקקים, אורות, מזגן ומערכת דולקים בשיא העוצמה. במצב כזה העסק עלול להיות גבולי מדי, ובהחלט יתכן שהמצבר יתרוקן. אם מדובר בהפעלה של מכשיר, שאתה יכול לוודא באותו זמן שאין צרכני חשמל מיותרים עובדים, ואתה מוצא את הדרך שלך להרים קצת את הסל"ד, אז לא תהיה שום בעייה. אני מגיע מעולם השטח, שבו אני מפעיל כננת שבשיא הצריכה שלה מגיעה ל400 אמפר, אבל אני עושה את זה בצורה מבוקרת, עם רכב עומד ללא צרכנים אחרים, סל"ד מורם ל1500, והפסקות לטובת שיקום טעינה של המצברים.

המצמד לא מפריד היטב. תופעה שיכולה להיגרם ממצמד מעוות, אבל יכולה להיגרם גם ממנגנון הפעלה לא תקין. בדקת נוזל בלמים במיכל של המצמד? אולי השטיח נכנס מתחת לדוושת המצמד? מהו המהלך החופשי של הדוושה בתחילת ההפעלה? האם הוא תואם לנתון בספרות? מהו המהלך הכולל של הדוושה? לפעמים יש נתון למהלך הזה בספרות.

העמד את הרכב עם מנוע עובד, גיר בניוטרל. לחץ על דוושת המצמד. המתן שלוש שניות. שלב בעדינות לרוורס. שמעת חריקה? המצמד לא מפריד טוב. עדכן, וננסה להמשיך לעזור לך. אין חריקה? משהו בגיר לא עובד טוב. אתה מדבר על בעיית שילוב לראשון בעמידה? או בנסיעה? מנוע קר או חם? כנ"ל גם לגבי ההילוך השני.

אם אני לא טועה, לפחות זה מה שהנסיון שלי לימד אותי, 86 ו85 סימטריים. אין חשיבות מי מהם מינוס ומי פלוס. לשואל: בדוק עם מד מתח, לא עם נורת ביקורת, כל אחת מהנקודות במערכת, איזה מתח היא מקבלת בזמן נסיון ההתנעה. בדוק גם מהו מתח המצבר, ואם אין נפילות מתח בינו ובין הסטרטר בזמן נסיון ההתנעה. אני גם מסכים עקרונית עם מרק: תקן את מה שלא תקין, במקום לעקוף את הבעייה על ידי הוספת ממסר.

אני לא אתווכח איתך על נושא המחירים גם כי הנושא רחב ושייך לשרשור אחר, וגם כי כדיאגנוסטיקאי במוסך יבואן אני בהחלט מבין על מה אתה מדבר. ובכל זאת, אני מרשה לעצמי להניח שמוסך שמוכן לעבוד בצורה כזו הוא נואש מבחינה כלכלית, כי הסתמכות על שעתון העבודה בלבד לצורך פרנסה זה עניין לא כלכלי. אפשרות אחרת היא, שעלול להיות מצב, שבו מוסך שמוכן לעבוד בצורה כזו ידאג לפצות את עצמו ע"י גביית העמלה בצורה שונה, כמו גביית מחיר גבוה יותר על מרכיב העבודה, או שיספק פחות שעות עבודה עבור אותו חיוב של שעות עבודה (במילים אחרות, יחפף היכן שהוא יוכל) . בזמנו סיפר לי חבר שעבד במוסך, שכשמגיעה לקוחה לטיפול קטן, מחייכים אליה יפה, לוקחים ממנה את המפתחות, ואומרים לה לחזור תוך כמה שעות. הרכב עומד בצד בשעות האלה ואף אחד לא נוגע בו. כשהיא חוזרת היא מקבלת חשבונית מסודרת על ה"טיפול", גם כן עם חיוך. אני מתאר לעצמי שמוסך כזה דווקא היה מאוד שמח אם היא היתה מביאה לו את החומרים לטיפול. מה רע בעוד קצת חומרים בחינם למחסן? בכל שנותיי כבעל רכבים טיפלתי ברכבים שלי בעצמי. עדיין, היו כמה פעמים שכן הכנסתי אותם למוסך, ובפעמים האלה אף פעם לא חשבתי לעשות את מה שאתה מציע, בדיוק בגלל שכמו שכתבתי כאן, חשבתי שזה לא הגון. אין סיבה שאני אתן את העמלה למקום אחר במקום למוסך שעובד קשה על הרכב. אני הולך בד"כ על חלפים מקוריים, ובחלפים האלה בד"כ אין הבדל במחיר שהמוסך מציע והמחיר שאתה יכול לקנות אותם במקום אחר.

גם המוסך לא יכוון לך טורים, כי מי שקובע את סל"ד הסרק זה המחשב ע"י מנוע הצעדים ולא בורג טורים. במקרה שלך יכול להיות שמשהו גורם למחשב לקבוע טורים גבוהים יותר, כמו למשל חיישן טמפ' לא תקין/מנותק, או שיש גניבת אוויר כלשהי מצינור וואקום סדוק או יחידת וואקום פרוצה או אטם כלשהו שגורמת למנוע לקבל כמות אוויר גבוהה יותר בסרק, מה שלא מאפשר למנוע הצעדים לווסת את גובה הסל"ד.

אתה מדבר על תותב. הליקויל הוא לא שרוול אלא סליל.

מאיפה הבאת את זה? אין צורך בליפט, ובד"כ גם אין צורך להגביה את הרכב, גם לא קצת. אגב, הבחור לא שאל על לעשות לבד, אלא על לקנות את השמן ולהביא למוסך. אגב, אם היית מביא למוסך שאני עובד בו חומרים או חלפים, היו שולחים אותך למקום אחר. חלק ניכר מהרווח של המוסך מגיע מסעיף החלפים, והוא זה שעובד לך על האוטו, אז למה שתתן את העמלה על החומרים/חלקים לחנות החלפים ולא למוסך?

UIS אלו מזרקים שמותקנים כבר לפחות 10 שנים בחלק ממנועי המשאיות של וולוו. יש לי חומר מקצועי של וולוו בעניין, אבל בשביל לא לפגוע בסודיות החומר ובזכויות יוצרים, במקום שאני אביא לכאן חומר אני מעדיף שתחפשו בגוגל את המושג UIS INJECTION . מדובר במזרקים שמשולבים בהם גם בוכנה שמייצרת את הלחץ הגבוה להזרקה וגם סולנואיד שקובע את כמות הדלק שתוזרק. אין משאבת הזרקה או לחץ גבוה נפרדת, אלא רק משאבת לחץ נמוך ושישה מזרקי יחידה, עם סולנואיד אחד ושני פינים. בשנה האחרונה הם הכניסו למנועי DXI הגדולים של משאיות רנו, וכן למנועי D16E וD12E מזרקים עם שני סולנואידים וארבעה פינים. ניסיתי כבר שבועיים למצוא תשובה לשאלה הזו והיום קיבלתי תשובה רצינית. הסולנואיד הראשון, זה שהיה כבר קודם, אחראי על כמות הדלק המוזרק. הסולנואיד השני, החדש, אחראי על לחץ ההזרקה. במידה והוא לא מופעל מסיבה כלשהי, הדלק יוזרק לתא השריפה בלחץ הגבוה ביותר, כ2200 באר. הסולנואיד עוזר לפתוח את מחט המזרק ומוריד את לחצי ההזרקה עד לכ300 באר בסרק, ללא עומס.