dny

אני ממליץ לך להתקין את התרמוסטט המקורי. השיטה הנהוגה (לפעמים) בארצנו, של התקנת תרמוסטט קר יותר, בדרך כלל סיבתה האמיתית - לחפות על תקלות במערכת. אבל תקלה מחופה (כלומר מוסתרת) - עדיין קיימת. אני מציע לך לדאוג שמערכת הקירור תהיה תקינה, להרכיב תרמוסטט מקורי - והכל יהיה בסדר. אוטו חדש לא מתחמם, נכון? דני

ישה, בלי להכנס לפרטים הקטנים, נראה לי כי גישתך לענין נכונה. בבית המשפט הנטיה היא להאמין לשוטר, ולא כל שכן אם מדובר במספר שוטרים. אם תוכל לערער את אמינותם יהיה סיכוי להצלחה. השיטה המשטרתית של תקיפת אזרח והגשת אישום כנגדו בשל תקיפת שוטרים היא שיטה ידועה. בתקופת ההתנתקות שברו השוטרים שיאים כאשר האשימו נערות בנות 14 שתקפו שוטרי יס"מ (שהם בגודל של מקרר בערך). כפי שאמרתי, הנטיה בבית המשפט היא להאמין לשוטר - אבל אם הפלת אותו במשהו אז יש סיכוי. דני

כפי שהעירו לפני, רצוי לבדוק את ענין נוזל הבלמים. נראה לי כי הריח של הדלק יכול להיות בגלל צינור דלק סדוק או פגום, בדוק גם את זה. דני

אם אין צלצולים כנראה שאין בעיה. דני

כאשר מחליפים את אותו החלק יותר מפעם אחת, מבלי לאתר את הבעיה, זה סימן מובהק של חוסר מקצועיות (חוסר הבנה טכנית או חוסר יושר, ולפעמים - שניהם גם יחד). אני מציע לך לתקן את רכבך במוסך אחר. דני

גם אני חושב שהטויוטה המדוברת היא טובה - יחסית לאוטומטית. נכון שהיא זריזה יחסית למתחרות, ונכון שהעברת ההילוכים טובה (השווה למשל לפוקוס, שמעבירה בין הילוך רביעי לשני בעקיפות ושוכחת שיש גם שלישי... ובמהירויות גבוהות מחפשת את עצמה בין שלישי לרביעי ולא מצליחה לשמור על מהירות קבועה בהילוך קבוע...). אבל, כפי שאמרת, מי שאוהב לנהוג לא יהנה מנסיעה ברכב עם ממיר כוח. דני

בלי להתיימר להיות מומחה למשאיות, גם אני חושב שדבריו של אלון סבירים בהחלט. ראשית, אני לא מקבל את הטענה שהמשקל המותר ע"פ החוק זהה למשקל שאותו יכולה המשאית לשאת, בדיוק מאותה סיבה שהמהירות המירבית הקבועה בחוק אינה בהכרח המהירות המירבית המתאימה לתנאי הכביש. דוגמה פשוטה - במסחריות עד 4 טון יש לפעמים מצב שרכב חזק יותר, ולכן כבד יותר, מורשה לקחת משא קל יותר (כדי לא לעבור 4 טון סה"כ). כמו כן - שוב, בלי להתיימר להיות מומחה למשאיות - השיטה של בלימה בירידה לסירוגין (בלם מנוע ובלם "רגיל") נפוצה בשימוש אצל נהגי משאיות (לא קשה לשמוע את זה - למי שטורח להקשיב כמובן). כך שגם כאן איני רואה מה כל כך נורא. ואם אלון מנסה להתחשב בנהגים אחרים, הרי זה דבר טוב ולא דבר גרוע. דני

לידיעה כללית: אפשר בקלות להראות הבדלי הספק של 10% ויותר ללא שום שינוי במנוע. אחת השיטות היא למדוד כשהשמן קר ואח"כ כשהוא חם - הספק המנוע עולה. יש גם שיטות אחרות. משום כך יצרן מסננים א' מראה שיפור בהרכבת המסנן שלו, אבל יצרן ב' מראה דווקא ירידת הספק אם מרכיבים מסנן מתוצרת א'. חשדהו וחשדהו. דני

אני מניח שכשאתה אומר "מסנן קטן" אתה מתכוון למסנן שחוסם את האוויר יותר. לכן: המשמעות של מסנן קטן, או "סתום" (במקצת), היא פשוטה - נפילת לחץ האוויר בכניסה למגדש, וזאת בשעת ספיקת אוויר גבוהה (מנוע במאמץ). בפעולה בסיבובי סרק לא יהיה הבדל. אם המסנן מוריד לחץ, הרי שהלחץ בכניסה למגדש יהיה נמוך יותר. המגדש הוא משאבת שמעלה את הלחץ באופן יחסי ללחץ בכניסה, כלומר מגדש מסויים עם זרימת גזי פליטה מסויימת יעלה את לחץ האוויר מ-1 באר (נגיד) ל-1.5 - גדישה של 1.5 באר. אם המסנן גורם לירידת לחץ בכניסה למגדש, והלחץ יהיה 0.8 באר, אז הלחץ ביציאה יהיה 0.8*1.5=1.2 באר. כלומר, לחץ הגדישה ירד. בהתאם לשיטת בקרת הלחץ במנוע שלך, ולגודל המגדש, יתכן מאד גם שהמגדש יעלה בכל זאת את הלחץ ל-1.5 באר (באותה דוגמה דמיונית), אבל בגלל הלחץ הנמוך בכניסה מדובר לא על יחס דחיסה של 1.5 אלא 1.5/0.8=1.875. כלומר, המגדש עובד ביחס של 1.875 כדי לגדוש 1.5 באר. המשמעות של יחס דחיסה גבוה יותר היא - שוב, תלוי במגדש - אבדן יותר כוח בטורבינה, ולכן חום אוויר נכנס גבוה יותר. בעברית פשוטה: אם תחסום את הכניסה למגדש יהיה לו יותר קשה לעבוד, והקושי הזה משליך על כל הפעולה של המנוע. לכן, צריך להתקין מסנן כזה שיוכל להזרים כמות אוויר מספיק גדולה ללא ירידת לחץ מוגזמת, אבל מצד שני שיסנן את האוויר היטב. אינני מחווה דיעה על מסנן מסוג מסויים. דני נ.ב. באותה דוגמה, כדי לדחוס ביחס גבוה יותר המגדש צריך להסתובב מהר יותר. אם המהירות גבוהה מדי יכול להגרם נזק למגדש, אבל לדעתי תיתקל בבעיות אחרות לפני כן.

הסיבה שתערובת דלילה ("עניה" היא תרגום לא נכון של המילה האנגלית "poor") גורמת לבעיות במנוע בנזין היא שטמפרטורת הבעירה של בנזין עולה אם יש חמצן עודף. החום הגבוה גורם להתכת חלקי מתכת, בדרך כלל של הבוכנה. כמו כן יש בעיה של פיצוץ - "detonation" בלע"ז - שמתארת מצב שבו הדלק מתפוצץ במקום לבעור. דבר זה גורם לגלי הדף בעוצמה רבה מאד, שגורמים נזק לחלקי המנוע הפנימיים. הצליל האופייני של "צילצול" אינו אלא הדהוד של גלי ההדף בתוך חלל הבוכנה. שתי הבעיות האלו לא קיימות במנועי דיזל, ולכן אין למנועים אלו מצערת וגם לא מאייד. במקומם יש משאבת דלק אשר מזריקה כמויות שונות של דלק ובכך מווסתת את הספק המנוע. במנועי בנזין היחס בין האוויר לדלק חייב להיות קבוע ולכן יש מצערת שמווסתת את כמות האוויר, וגם מאייד או מערכת הזרקה שמתאימים את כמות הדלק לכמות האוויר שנכנס. כמות הדלק שנשרף מווסתת את הספק המנוע. במנועי בנזין מוגדשים שתי הבעיות שהוזכרו, בעירה דלילה ופיצוץ, חמורות יותר מפני ששתיהן מושפעות מחום האוויר הנכנס למנוע, והמגדש מחמם את האוויר בצורה משמעותית. משום כך מותקן מצנן ביניים ("intercooler") שתפקידו לקרר את האוויר הנכנס למנוע. יש גם שיטות של הזרקת מים, בתוך המצנן או מחוץ לו. דני

כל המוסיף גורע. יצרני השמן מכניסים תוספים ברמות מדודות. לא כל יצרן משתמש באותה שיטה או אותו שילוב של תוספים; לכן, ערבוב של שמנים שונים יכול (אולי) לגרום למצב של שילוב לא רצוי. אני לא חושב שזו בעיה משמעותית, אבל כפי שאמרתי - לא מומלץ. להלן קישור. דני

אפשר בהחלט, ועדיף על פני נסיעה במצב של חוסר שמן. אבל לא מומלץ, מפני שכל יצרן שם תוספים שונים ולא תמיד שילוב של תוספים "מסתדר". דני

מעצור היד בולם כל גלגל בנפרד, לעומת מצב החניה שנועל את הדיפרנציאל. לא, מפני שהוא פחות אמין מנעילת ההילוכים. אולי. לא. צריך לזכור את מהלך ההסטוריה: מעצור היד הומצא לפני ההילוכים האוטומאטיים. פשוט לא בטלו אותו. ועוד הערה: כדי שלא יהיה לחץ על גלגלי השיניים ולא תהיה נקישה בהוצאת הידית ממצב חניה, רצוי - במיוחד בחניה שיפוע (עליה או ירידה, לא חשוב) להחנות כך: 1. לתמרן למקום הסופי שבו תחנה המכונית. 2. להעביר להילוך סרק. 3. למשוך את מעצור היד. 4. לשחרר את דוושת הבלם. 5. האוטו יזוז קצת ויעצר. לאחר שיעצר, לשלב את מצב החניה. בצורה זו מעצור היד הוא שבולם את הרכב, ואין שום לחץ על גלגלי השיניים, אבל אם מעצור היד אינו תקין או שהרכב קיבל מכה - גם נעילת ההילוכים תבלום את האוטו. דני

כפי שהעירו לפני, דוושת הבלם אינה אמורה לרדת למטה כמו דוושת המצמד. ההרגשה של דוושת הבלם שונה מרכב לרכב. על פניו, נראה כי הטענה של המוסך שצריך להחליף את כל הבלמים אינה לענין. אם את מודאגת, אני מציע שתפני למוסך אחר ותבקשי בדיקת בלמים בלי לציין אם יש תקלה או מה היא. דני

גם אני מכיר אחת כזאת, שנסעה לאחור והרגה כלב שהיא בעצמה דרסה. ולמי שלא מבין - מתוך רחמים ולא מתוך רוע (כי הוא במילא גסס). שתי הערות: 1. לא תמיד אפשר או כדאי לעצור, לפני או אחרי שפוגעים בחיה. המחיר של סטיה מהנתיב יכול להיות תאונה, וכנ"ל עצירה בכביש סואן. כפי שהעירו לפני, חיי אדם קודמים לחיי חיות. 2. לא תמיד מעשי להזעיק וטרינר - במיוחד בכביש בין עירוני. בכביש כזה גם יתכן שלחיה (נגיד שועל) יש כלבת, ולכן לפני שניגשים לחיה צריך לחשוב פעמיים. דני

הכל נכון, אלא שמדינת ישראל בכלל ומשרד התחבורה בפרט אינם רואים את תפקידם כשירות לאזרח, אלא כשלטון על האזרח. משום כך אין להם ענין להיטיב עמך - ההיפך הוא הנכון: הם מעדיפים שיהיו הגבלות רבות ומסורבלות ככל האפשר. דני

נכון, ולכן הזכרתי במפורש דברים כמו שמירה על נתיב (סתם דוגמה). לגבי "ללמוד מהאמריקאים" - אני חושב שבארצנו נהוג ללמוד מכל מיני עמים אחרים את כל הדברים הלא טובים, ולהסתפק בכך. יש דוגמאות בשפע - למשל, העתקנו מהאמריקאים את השיטה של כבישים מרובי נתיבים שבהם כולם חוסמים את כל הנתיבים בנסיעה איטית. דני

אני מסכים. למי שיש ספק בדבר, הרי ניסוי קטן שכל אחד יכול לעשות בבית: בפעם הבאה שאתם רואים ניידת, תסעו אחריה קצת - נניח דקה - ותספרו כמה עבירות תנועה היא עוברת. מנסיוני, יש מעט (בערך 10%) מנהגי המשטרה שנוסעים בהתאם לכל החוקים, והשאר עוברים על החוק באופן כמעט קבוע - מהירות כמובן, אבל גם אי שמירה על נתיב, פניה ללא איתות, ועוד. מנסיוני, נדיר לראות רכב משטרה נוסע 60 שניות רצוף ללא עבירת תנועה כל שהיא. יש כאלה, אבל מעטים. רמת הנהיגה הכללית של השוטרים היא נמוכה ביותר, ופעולתה של משטרת התנועה היא כפי שאפשר לצפות ממי שאינו יודע לנהוג. דני

... אלא אם כן נהג המכונית ה"רגילה" יוריד הילוך (להילוך המתאים) - שאז פתאום יעבור היתרון למנוע החזק (כ"ס) יותר, קרי - בנזין. אבל נכון שללא הורדת הילוך, לדיזל (המוגדש) יש יתרון ברור. דני

חלק כבד יותר הוא בדרך כלל חזק יותר. מגבלת המהירות של מנועי בנזין קשורה למהירות סגירת השסתומים וכן למהירות הקווית של טבעות הבוכנה. דני

היכן אפשר להשיג חלקים פנימיים לתיבת הילוכים, כגון סינכרו וכדומה? דני

מנועי דיזל אכן מפיקים הספק (כ"ס) נמוך יותר. ההשוואה הנכונה היא כמובן מוגדש מול מוגדש ולהיפך, כי אם משווים מוגדש ללא מוגדש - אז בודקים את המגדש ולא את סוג הדלק. הסיבה שמנוע דיזל מפיקים הספק נמוך יותר היא בדיוק כפי שאמר PROXIMA: למיטב ידיעתי, הסיבה למגבלת הסל"ד היא מהירות פתיחה וסגירה גדולה יותר של השסתומים (שהיא גם הסיבה לרעש האופייני לדיזל בסיבובי סרק). דני

בדוק את הרצועה ואת המותחן. יכול להיות שהרצועה קצת רפויה. אין במנוע זה מרימים הידראוליים. לגבי ההספק - אפשר להגדיל את הלחץ במגדש, אבל מומלץ מאד לתקן את כל הליקויים לפני כן. דני

בסדר גמור - תקרא לזה "התחממות איטית עד להגעה לטמפ' עבודה". שאלתי בעינה עומדת: אם, כפי שאתה טוען, התרמוסטט פתוח לגמרי עוד מלפני העליה, ואם מערכת הקירור תקינה, כלומר - מספיק חזקה לקרר את המנוע גם במאמץ העליה, אז מדוע יש "התחממות איטית" כלשהי? למה החום לא נשאר בדיוק כפי שהיה? (רמז - ההפרש מקביל בדיוק למידה שבה התרמוסטט נפתח יותר כדי להזרים יותר מים כדי להוציא מהמנוע יותר חום, מפני שמנוע שמתאמץ יותר פולט יותר חום. מאחר שהתרמוסטט נפתח באופן הדרגתי, כדי שהוא יפתח קצת יותר צריך החום לעלות קצת - וזה בדיוק מה שקורה) ועוד שאלה: אם התרמוסטט פתוח לחלוטין כל הזמן, מה הוא הדבר שגורם לחום המנוע להתייצב דווקא על 90 מעלות, ולא על כל מספר אחר? דני

אם כך, אנו חוזרים לשאלה קודמת ששאלתי: אם התרמוסטט פתוח לחלוטין כל הזמן, מדוע אין כמעט שינוי בחום המנוע בין נסיעה רגילה לנסיעה מאומצת - כאשר ההבדל בהספק המנוע הוא בערך פי עשרה? מה הוא הדבר אשר משנה את הספק מערכת הקירור ביחס של 10:1 (בערך), אם לא התרמוסטט? אם אתה רוצה לטעון שמדובר במאוורר, אז כבר עניתי - המאוורר מתפקד במצב עמידה בלבד. בשעת נסיעה יש זרימת אוויר על הרדיאטור כל הזמן. עוד על נושא המאוורר - אילו היה המאוורר החשמלי של מכונית ממוצעת יכול לקרר 120 כ"ס, אז לא היו שמים בגנרטורים עם מנוע 120 כ"ס מאוורר גדול הרבה הרבה יותר מזה. כל מי שראה אי פעם גנרטור כזה יודע במה מדובר - במאוורר חזק בערך פי עשרה... דני