ד"ר פוליצ'וק

אינני בטוח אם אני שולח את הבקשה הזו לפורום הנכון, אך בכול זאת זה הפורום היחידי בו השתתפתי עד היום. נאמר כי מחר אני הולך לקבל בס"ד את הרכב החדש. בזמנו ויתרתי על התקנת חיישני רוורס, דיבורית וכו' עצל היבואן עקב המחירים הבלתי-סבירים (רק על החיישנים רצו 1610 ש"ח). המקום היחידי שאני מכיר כיום הוא אוטו-דיפו בפ"ת, אך נאמר כי הם יקרנים וגם לא הכי טובים. אולי מומחי הפורום יכולים להצביע על מקומות יותר מוצלחים?

רכב יוקרה לא קונים "על התקציב"

אלה הדברים שידועים לי היטב. שוב אבהיר את עמדתי. אינני אומר כי נושא הכוכבים הוא זניח ובטל בשישים. להפך, אני תמיד מדגיש כי הנושא חשוב, אלה שאת חשיבותו האמתית קשה לי להעריך, במיוחד כאשר מתלהט הויכוח בין 4 ו-5 כוכבים. אני באופן אישי לא הייתי בוחר רכב אך ורק על סמך הכוכבים, אלה מתוך מגוון רחב של שיקולים.

נושא הבטיחות הוא מעניין ביותר אך איננו מתפתח בצורה אחידה בתחומים שונים. כך למשל נושא בטיחות ברפואה וטיסה מפותח ונחקר יותר מתחומים מסויימים אחרים. לכן FDA איננו מסתמך על תוצאות בדיקה או ניסוי כזה או אחר, אלה ישנה סידרה ארוכה של בדיקות, מבחנים, תקנים וכו כו'. לאחרונה יצא לי לטפל במכשיר הינשוף (בדיקת נשיפה לנהגים שיכורים). זה שבארץ לא מקויימים תקנים הבינלאומיים בסיסיים ניחה... אלה שלערכתי אפילו לאחר קיום התקנים שנכתבו על ידי מומחי התביעות מכשיר שכזה היה נזרק מכל המדריגות על ידי FDA. במקום להרבות במילים בנושא הניסויים אני מציעה לקרוא מאמר מעניין ביותר: http://works.bepress.com/cgi/viewcontent.cgi?article=1000&context=dr_boaz_sangero ברמת הידע שיש לי כרגע אינני יכול להעריך עד כמה רציני הנושא של הכוכבי הבטיחות. אך מתוך החומר שלמדתי עד כו נוצר הרושם שהנושא קצת מאחור בהשוואה לתחומי בטיחות אחרים. ביחס לרצינות הפגיעה במהירויות כאלה ואחרות הייתי מציע לך לפתוח ספרים לפיזיקה וחוזק החומרים. דברים נחקרו מזמן וידועים היטב. כאשר אנרגיה קינטית איננה מספיקה על מנת להפוך את כיוון התנוע של שני הרכבים גם יחד היא תתבזבז ברובה על עצירה תוך מעיכה. כאשר היא גדולה יותר ומספיקה על מנת לשנות את הכיוון גם של הרכב השני, פחות אנרגיה תתבזבז על מעיכה אלה על תנועה בכיוונים אחרים, כולל התעופה באוויר. אגב, לא תמיד התאונות של התנגשות במהירויות גדולות הן קטלניות, הכל עניין של מזל. אך אציין שוב כי לא למדתי את הנושא לעומק ואין בידי ניתונים אלה הערכות גסות.

לאחר מספר שנים לרוכשי קורולה תהיה הבחירה בין הדגמים 2007 ומטה עם הגיר האוטומתי לבין 2009+ שבהם כנראה בעיות הגיר יתקנו. ו-2008 - הגדם מאותה השנה בה הגיר היה "דפוק". כך שבאופן כללי קורולה זה טוב, שנת 2008 - כנראה פחות ושמירת הערך בהתאם. בכלל, ככל שרמת החיים עולה, כך הציבור מגלה פחות ופחות עניין ברכבים משומשים ויותר עניין ברכבים חדשים. לכן כנראה בעתיד ירידת הערך בארץ תהיה גדולה יותר ותתקרב למימדים שמקובלים בחו"ל - איבוד של כי-50%-40 בשנתיים הראשונות ו-70-80% לאחר 6 שנים.

לפי מה שראות עניי, הקורולה הרובוטית לא הולכת להיות המופת לשמירת הערך. לדעתי קיא סיד ועוד בגירסה המאובזרת זאת בחירה מצויינת בהחלט. מזל טוב ותתחדש!

ועוד בא לי להגיד דבר מה על הניסוי שבסרטון. ראשית כל שוב אחזור על כך כי אינני מומחה לנושא הבטיחות ואינני פיזיקאי, ובכל זאת מותר לי לבטא דעות משלי... בניסוי הרכבים נסעו אחד לקראת השני במהירות עירונית. לדעתי מדובר במצב יחסית נדיר, כי במהירויות כאלה לנהגים בד"כ ישנה האפשרות להגיב - אולי לסטות ממסלול ההתנגשות, אולי לעשות ברקסים ואולי אף למנוע את ההתנגשות לגמרי או לפחות להקטין את מימדיה. לא כך בד"כ מתרחשות רוב ההתנגשויות החזיתיות. המהירויות שם הרבה יותר גבוהות וגם ההתנגשות החזיתית במהירויות כאלה תראה אחרת לגמרי. ניתן לחשב בקלות מה צריכה להיות המהירות ומשקל הרכב על מנת שתהיה אנרגיה קינטית מספיקה על מנת להרים אותו לגובה כזה או אחר. אזי ככול שמהירות ההתנגשות תהיה גבוה יותר, כך חלק גדול מהאנרגיה תלך לא על מעיכה של הרכב השני ועצירה בתוכו אלה אל המשך התנוע תוך שינוי כיוון. המשך תנועה כזה הוא בד"כ באוויר. הרכב אף. אגב יכול לעוף די רחוק. סביר להניח כי רנו יעוף הרבה יותר רחוק מוולוו כאשר מהירותם זהה. במצב כזה יתכן כי וולוו רק יזרק הצידה ורנו כן יעוף. אזי לא יעזרו לא כריות האוויר ולא התקני בטיחות כאלה ואחרים. חוץ מזה ברוב המקרים המהירויות של רכבים לא תהיה זהה. יתכן ונהג אחד זיהה את המצב לפני אחר והספיק ללחוץ על הברקסים. זה גם יכול לשנות את המצב. לכן לדעתי אין ערך רב לניסוי שהוצג. לחזות תוצאה של התנגשות כזות או אחרת ניתן על ידי הסימולציה במחשב על. לא שמעתי כי נעשים דברים כאלה. לא שאני מזלזל לגבמרי בנושא של הכוכבים, אלה לוקח אותו בערבון מוגבל.

אחזור שוב ושוב - אינני מומחה לנושא - ורק יצא לי לקרא כמה מאמרים כאלה ואחרים. וגם שאלתך לא ברורה לי - לוקח במה - בבטיחות? אז שמעתי כי ג'יפים לא הכי יציבים כי מרכז הכובד נמצא גבוה. אלה הדברים שבטח כולם יודעים.

אינני מתיימר להיות מומחה בנושא, פשוט יצא לי לקרוא אי-אלה מאמרים על ריבוי כריות אוויר, כוכבי בטיחות ומלחמות תדמית בתעשיית הרכב. אז אני מבין כי יש דעות לכאן ולכאן. אגב, הרנו בסרטון לא נראה לי סופר-מיני עליו היה מדובר. חוץ מזה, יתכן ובזוויות או במהירויות אחרות התוצאות גם כן יכלו להיות אחרות. נושאים האלה הם כל כך מורכבים שאינני משתכנע כו בקלות מניסוי בודד כזה או אחר. אך אין ספק כי בעשורים האחרונים נושא הבטיחות שופר רבות. אגב, כפי שאני מבין, וילונות צד זה לא בדיוק כריות אוויר. בסיוויק ישנם 2 וילונות צד בנוסף ל-4 כריות אוויר. ואני עומד על כך כי אינני מחפש יותר מכך. אין לי צורך רב ב-7 כריות אוויר, לא מתחת ולא מהאחור.

לגבי המבצעים ניתן להתעדכן בין היתר כאן: http://www.wheel.co.il/35/section.aspx/page/1

היום חברתי הרשתה לי לנהוג ביונדאי גטס שלה מאריאל לבית שאן וחלילה דרך כביש חוצה שומרון, ירידה לבקעה וכביש הבקעה. הרכב משנת 2006, אוטומט, 1.4. התרשמותי שלילית. בכיש הבקעה עצמו המהירות המותרת 80 קמ"ש, כך שאם שומרים על החוק - גורמים להפרעות תנועה וזוכים בללות עסיסיות מצד באי הכביש. בגטס בהחלט ניתן לשמור על החוק, אך לא מומלץ לעבור, גם מפני נוכחות מוגברת של המשטרה וגם בגלל אחיזת כביש די גרוע. העלייה מהבקעה מגלה חולשה והפרעות עוד יותר גדולות לתנוע. הרכב פשוט לא סוחב. בקיצור... מומלץ לחניות בת"א, לא מומלץ לטיולי הארץ.

אני בהחלט אעדיף לשבת בוולוו, וכזאת הייתה גם כוונת הנכתב. יתכן ולא הובנתי נכון.

תוצאות מבחני הריסוק בסופר-מיני פחות חשובים מאשר ברכבים גדולים. זאת מפני כל סופר-מיני תהיה לא ממש בטיחותית בהתנגשות עם רכב גדול יותר, במיוחד בעל מספר כוכבים קטן. כך שלדעתי 4 או 5 כוכבים בסופר-מיני אומנם מהווה שיקול חשוב, אך לא מכריע. הרצת חיפוש בפורום בטח תניב אשקול לגבי בעיות צבע של סוויפט. מאז אותו אשקול התחלתי לשים לב על הסוויפטים - ואכן זו בעיה של ממש. בכל רכב שני או שלישי ניתן לראות בעיות צבע פחות או יותר חמורות. בחלקם ראיתי קילופים של ממש. אני בעצמי רכשתי רכב שצביעתו ידועה כי בעייתית ומתכוון לשמור עליו מפני השמש והציפורים. אך לערכתי במקרה של סוויפט הדברים יכולים להיות אף יותר חמורים.

ועוד כמה מחשבות שאולי לא קשורות ישירות לפורום. דווקא בתחילת שנות ה-60 לברה"מ הייתה ההזדמנות להשתלב בכלכלת העולם. היצור הסובייטי אז עדיין היה תחרותי. כך לדוגמה רכבי וולגה היו מוצר מבוקש במערב ואף אופנתי בין נהגי מוניות בלונדון. עד עצם היום הזה הם רכבי אוספנות יקרים ביותר וישנם אמריקאים ואנגלים למטיילים ברחבי חבר העמים בחיפושים אחרי אקזמפלרים שמורים. אילו המשטר היה ממשיך ברפורמות ולמשל היה אופך את מפעל הוואז לקאוופרטיב ומשחרר אותו משליטה הבורוקרטית - יתכן והיה הופך לשחקן די חשוב בשוק הרכב העולמי. אגב באותה התקופה חלק מהקולחוזים הפכו למשקים עצמיים (בניגוד ל"סובחוזים" שנשארו בבעלות המדינה). היו בין היתר קולחוזים המיליונרים לסיפקו בתים פרטיים ורכבים לכל חבר. אלה המדיניות של מחירי הקנייה, ניהול השוק על ידי ביורוקרטים שלא הבינו דבר וחצי דבר בכלכלה חנקה את סממני ההתפתחות. בשנות ה-70 כוחות השוק הולידו יצור מחתרתי של מוצרי הצריכה ומיליונרים סמויים. כך למשל סבה שלי היה איש עסקים במחתרת. הוא בנה את בית הקברות היהודי בלנינגרד, מקום מדהים ביופיו. מצד אחד הוא הרוויח הון, מצד שני היה מתסכן יום יום במעצר. ההתפקחות של המשטר בא באמצע שנות ה-80 וזה היה מעט מדי ומאוחר מדי. במקום להלבין את עיסקיהם של אנשים כמו סבי, המשטר הכניס שחקנים חדשים לשוק - ראשי הפשע המאורגן. מערכת הפניטנציארית הפכה אז למדינה בתוך מדינה. לא הייתה להם שום יכולת ורצון יצרני וההיסטוריה ידוע. ולגבי מדינתינו - לא יזיק ללמוד מההיסטוריה - בפרט מסיפורה של ממלכת ירושלים שהתקיימה בארץ הקודש במשך 200 שנה. תוך כמה עשורים ממלכת ירושלים הגיעה להתפוררות השלטון הרכזי ונוהלה על ידי בעלי הממון האיטלקיים. לאותם בעלי הממון כמאט ולא היה אינטרס בפנים הארץ אלה בערי הנמל והמסחר שם. ולמרות מסעות הצלב המוצלחים שבכל פעם יכלו להחזיר לממלכת ירושלים את פנים הארץ אשר היא הפסידה פעם לסאלאח-עד-דין, השלטון ה"ירושלמי" שישב כבר בעכו לא גילה בה שום עניין. הממלכה הצטמצמה מעשור לעשור, המלכות עברה מעבר לים (הקיסרים הגרמניים צירפו לעצמם את התואר "מלכי ירושלים" ונשאו אותו עד לשנת 1918. העיר עכו הנוצרית נפלה לידי ממלוקים בסוף המאה ה-13. הסיפור של "מדינת תל אביב" ופשיטת רגל של הפריפריה בימינו הוא עצוב ומדהיג.

הקומוניזם מהסוג הנוקשה ביותר שרד יפה בסין והציג יכולת התפתחות ושילוב מעולה בתנאי העולם המשתנים. בכלל הייתי מתייחס לאו דווקא למעטפת אידאולוגית כזאות או אחרת, אלה לתוכן הכלכלי. עד כמה המדינה מעורבת לטוב ולרע בניהול הכלכלה וחיי היום יום של האזרחים. כך למשל ביורופה יש יותר "קומוניזם" מאשר עצלינו או בארה"ב. גם בתוך אירופה ישנם ההבדלים. כך למשל הממלכה המאוחדת היא יותר בכיוון של הקפיטליזם החזירי ואילו המערכת בנורווגיה לא רחוקה ממה שהיה פעם בברה"מ לשעבר. לדעתי עצלינו בישראל לא היה מזיק קצת יותר כוח בידי הממשלה שהייתה להתבטה ביכולת להזיז פרוייקטים כאלה ואחרים (למשל רכבת לאילת), למנוע את הנפילה בהסכלה, לטפל בשכבות החלשות וכו וכו. המצב של אימפוטנטיות של המערכת הפוליטית, כאשר העיניינים מנוהלים על ידי הפקידות האנונימית שמחוברת לבעלי ההון אומנם רחוק מקומוניזם, אך גם כן לא הכי בריא ומושלם.

בתקופת חיפושיי בחנתי את האופציה אופל וקטרה ופעם אחת אף שלפתי את פנקס הצ'קים ורק ברגע האחרון לא חתמתי רק בגלל אי-הסכמה על איזה 2000 ש"ח. רכב גדול, מכובד ויפה גם מבחוץ וגם מבפנים, מדהים בנסיעה וחיסכוני יחסית לגודלו. לרוב מוחזק כי יד 1 על ידי גימלאים עשירים לכן גם יכול לבוא במצב מעולה וקילומטרז' נמוך. יחד עם זאת הרכב הוא די נדיר ויש להזדיין בסבלנות בחיפושים. ירידת הערך בשנים הראשונות פשוט סטראטוספרית, לכן גם מהווה קנייה מעולה בתור יד 2. לחובה יש לציין טיפולים וחלפים יחסית יקרים, אך לא בתירוף ובהחלט ניתן לעמוד בזה. בקיצור, מומלץ בחום.

הנפט וכל הכנסה חינם זו צרה צרורה לחברה. אתן לך דוגמה. במאה ה-15 וה-16 ספרד ופורטוגל היו המדינות החזקות והמתקדמות במערב. עובדה כי הן ולא המדינות האחרות ביצעו את הגולויים הגאוגרפיים הגדולים של העט החדשה וכבשו שטחים ענקיים. אך יחד עם הגילוים הנ"ל באו גם רווחי חינם וחוסר מוטיבציה להיתפתח. במאה ה-17 וה-18 שאר מדינות האירופה הסיגו ואף עברו אותן ברמת ההתפחות. ספרד ופורטגל הפכו לתורפים מזדקנים, חסרי יכולת צבאית ותרבותית, פרפריה נשכחת ושימשו צינור להזרמת מזומנים לאירופה, כאשר המזומנים לא נשארו שם אלה עברו הלה. סיפור דומה קרה לברית המועצות לשעבר. עוד בתחילת שנות ה-60 היה ברור למנהיגי המפלגה כי השיטה הקומוניסטית איננה יעילה והמדינה מפגרת משנה לשנה. אז באו גם הנסיונות ליעל את השיטה, להכניס בהדרגה את יסודות של הכלכלה הנכונה (הקאופרטיבים) ולהתפשר מבחינה האידאולוגית. מי יודע איך הייתה מתפתחת ההיסטוריה אילו לא גילויי הנפט הגדולים בסיביריה בשנות ה-60. המשטר התחיל לקבל הזרמות של $ מנפט, כיפל את הנסיונות לרפורמות וכך המשיך לשלוט עוד שני עשורים ללא דאגות ותוך פיגור הולך וגובר. אך גם קריסת המשטר ההוא לא הביאה לשינוי, כי הרי שרידי המשטר שיקמו את עצמם בלי לבצע רפורמות של ממש בתקופת עליית מחירי הדלקים. כתוצאה המדינה שהייתה יכולה להפוך למובילה והחזקה בעולם הפכה לספקית חומרי הגלם ללא יכולת לעבד אותם וחור תרבותי וטכנולוגי. הסיפור של העולם המוסלמי פרט אולי לכמה נסיכיות המפרץ הקטנות הוא דומה לנ"ל ואף יותר חמור. זה שאין לנו בישראל נפט זה פשוט מתנה משמיים.

"אוטו דיל" המסגר 21 תל אביב 03-6396484 http://www.d.co.il/25289170/28320/

קשה לי להסכים עם הנ"ל. תאוריות הקונספירציה לא מחזיקות מים ואסביר מדוע. נכון, לפני 60 שנה מדינות המערב שלטו על רוב מקורות הנפט והקורטלים היו עבדה מוגמרת. אך הזמנים השתנו. כיום רוב רובם של מקורות הנפט נמצאים בידיים מוסלמיות ורוסיות. אומנם עדיין קיימות חברות הותיקות ומכובדות כמו BP או Shell והן מנפיקות נפט בכמויות כאלה ואחרות בניגריה והים הצפוני, אך משקלן לא חשוב כלל וכלל. המצב הנוכחי בו המערב תלוי בחסדיהם של אויביו המושבעים כמו הפקידים בקרמלין או האייטולות בטהרן הוא לא טוב ולא בריא. המערב חולם להשתחרר מהתלות הזו, הוא ישמח שלא לסבסד את המשטרים הנ"ל, הוא מחפש בנרות את התחליפים ולא היכפת לו מתעסוקה של גאולוגים בסיביריה או חופרי בורות בערביה. בעייה אחת ויחידה היא טכנולוגיה וחוסר רווחיות.

יש להם סניף ברחוב המסגר מול הסוכנות סוברו. לא מזמן היה נמכר שם רובר 75 ובאנו לראות אותו ולהתלהב. הרכב כנראה היה במצב מעולה ונמכר תוך שבועיים.

פשוט מאוד - לוקחים את הנתון שישנו ומחלקים בנתון הקריטי. למשל הגז נמצא ב-100 אטמוספרות, כאשר הלחץ הקריטי הוא 50 אטמוספרות. אז הלחץ המקוצר בו שרוי הגז הוא 2. כנ"ל לגבי הטמפרטורה ושאר התכונות.

לא בדיוק. אם מתגלה טכנולוגיה חדשה בעלת פוטנציאל שיווקי אזי ישקיעו וגם ישקיעו בה. לראייה הרעיון ההיברידי שכבר עובד והרעיון החשמלי שכן משקיעים בו כרגע. ולגבי הגז הדחוס. בדקתי והיסתבר שכבר קנו את זה. ומי? חברת טאטא ההודית. זאת החברה שמייצרת רכבים ב-2500$. יתכן ורעיון להתניע בזיל הזול בחוסר מחפיר של בטיחות וביצועים של תחילת המאה הקודמת יכול להיות רווחי בשכונות המצוקה של הודו. אבל לדעתי הסיכוי לראות דבר כזה בישראל כרגע הוא פחות מלראות את הטאטה ב-2500$.

גם הונדה מבטיחה לי כי אסע בהייבריד שלי 1200 קמ על מיכל מלא אחד. אבל אלווי ואסע 800. לערכתי ההבדל בין הבטחות למציאות ברכבים המונעים על ידי אוויר דחוס יהיה עוד יותר גדול. אז החברה מבטיחה תחזיקו אותי - אוטוטו אני הולכת לשווק את זה - אולי בינתיים תעשה איזה הנפקה פה ושם, תשלם משכורות לעובדים, אולי בתקווה מישהו גדול יקנה אותה וכו' וכו'. הרי כאן בארץ אנחנו מכירים את הקומבינות הנ"ל היטב. המרחק בין זה לבין שתבוא ותרכוש דבר כזה בסוכנות איננו קטן כלל וכלל. ובא נעזוב את תאוריות הקונספירציה של התאגידים הגדולים. אילו בדבר היה שמץ של רווחיות - היו מזמן קונים ומייצרים. הרי מזמן עברה התקופה בה היטלר או סטאלין נתנו פקודות מה וכמה לייצר. מי שהכי רווחי ומתקדם זורק החוצה את אלה שחזקים פחות ולא דופק חשבון לאיש.

בדיוק כך, פרט לדבר אחד קטן. ניקודה קריטית זה המצב בו הגז נהיה זהה לנוזל. לניקודה קריטית ישנם הטמפרטורה, הלחץ ושאר התכונות התרמודינמיות מסויימים. ערכים של התכונות בנקודה קריטית מהווים מין "תעודת זהות" של החומר. כך למשל לגז בישול (מתן) הטמפרטורה הקריטית 191 K וזה 81- מעלות צלזיוס (מתחת לאפס). בנוסף יש לו לחץ קריטי של 49 אטמוספרות. נניח שגז בישול נמצא בבלון בטפרטורה של 300 K ו-98 אטמוספרות. אזי יגידו כי הטמפרטורה המקוצרת 1.57 והלחץ המקוצר 2. נקודה זו נמצאת באופן ברור בתוך עקומת ג'אול-טומסון. לכן כאשר גז בישול יברח מהבלון החוצה הוא יתקרר. ולהפך, אם נקח גז בישול בתנאי החדר ופתאום נדחוס אותו ללחץ של הבלון - הוא יתחמם. המסכנה: קירור או חימום של הגזים בדחיסה-התפשטות תלוים בתעודת זהות שלהם (הטמפרטורה והלחץ הקריטיים) והימצאות של תנאי התהליך בפנים ומחוץ לעקומת ג'אול-טומסון.