57mmStroke

קורה לכולם. אהוד שחר אומר - זה מה שקורה למי שעובד על מכוניות, 'לרבי - ' הוא מוסיף 'זה לא קורה'. אני בטוח שהתוצאה תהיה יפה מאוד. יישר כח! גדי

ישראל, כל הכבוד על ההתמדה, והנכונות הפסיכולוגית לחזור אל שלב הרתכת (והמתכת) אחרי שהיה בידיך מכסה מנוע צבוע, מה עוד שהוא גם זכה לעבוראת מבחן השחור הייחודי של דפנה. שאלת תם כאן מתבקשת - היות ומטרת התרגיל היא מלחמה בקרקושים ומכסה מנוע שיתאים, למה לא עשיתם טרייל פיט לפני הצביעה? כל טוב גדי

החלקם יושבים ב-INTERFERENCE FIT (בטח יש מונח עברי) מה שאומר שצריך לחמם. אני משתמש בטוסטר אובן ומחם ל-150 מעלות צלסיוס. הדבר הופך את ההרכבה לנטולת מאבקים. כמובן שאם שוכחים משהו אז לומדים שיעור שבהחלט אפשר בלעדיו. למזלי זה לא קרה לי הפעם. סגרתי עם חומר אטימה חביב עליי שאני רוכש כאן מחנות שמתמחה במיסבים ומחזירי שמן. הוא מיוצר כאן באנגליה ע"י חבורה שמתחרה בלוקטייט. לגיר הזה אין אטמים בין החלקים השונים. לסיום סגרתי את חצאי התיבה לפי מומנט סגירה שאלפא מגדירים של 13 ליברה/לרגל. מסתבר שזה מספיק. הגיר לא נוזל. ובאמת ששמתי שמן. החזרתי את הגיר למקומו, חיכית ליום בלי גשם (מזל לא הייתי צריך לחכות הרבה) ויצאתי לסיבוב. גם אחרי כמה וכמה מחזורי חום, הגיר יבש. יצאתי לסיבוב ארוך, וגם נסעתי עם האוטו הביתה. לא חורק בשני. גם לא בראשון או בשלישי. גם הוויברציה שהייתה מגיעהב60מייל נעלמה ולא שבה גם ב80 מייל לשעה. תודה לכל הקוראים והמתעניינים, גדי Four leaf Clover Classics www.fourleafcloverclassics.co.uk אין הרבה מה לראות באתר אני יודע, אני חלש בבניית אתרים!

לא יודע מהו אותו שמן מסתורי, שדיבר עליו ישי. מה שכן מרצדס מגדירים שמן ATF (אדום המתאים לתיבות אוטומטיות ומערכות הגה כח) לגירים הידניים של ה-190SL משנות החמישים והשישים. אני ניסיתי בעבר שמן מנוע בגיר של האלפא שלי. זה לא חולל פלאים, והזיע ביתר קלות, החוצה מהתיבה העייפה. שמן 90 בטח לא יעזור הוא בעל התנגדות גדולה יותר לגזירה, וזה בדיוק מה שאתה רוצה ממנו פחות בגיר שלך כרגע, שייתן השמן לסינכרון לחתוך אל הסלקטור כמה שיותר מה ולאפשר השוואת מהירות עם ההילוך הצף על הציר עד לנעילה המהירה כמה שיותר. ועכשיו לסיום העבודה. כמה אפשר למשוך שרשור על תיבת הילוכים? הלאה - עשיתי רשימה והגיע הכל. תחקרתי הלוך ושוב את ריצ'רד נוריס: הסינכרונים האלה שאתה מוכר לי טובים? הבעיה לא תחזור? איזה פידבאק אתה מקבל עליהם? תשובותיו בכל המקרים הייתה -אפס בעיות. הוא הסביר לי שאני יכול להיות רגוע. כשהייתי אצל אהוד אחרי שהגיר היה מפורק על השולחן היינו מתחילים לחפש חלקים יפים במלאי. מה היה המלאי? גירים אחרים שפורקו בעבר. הילוך שני יפה היה דבר שאין להשיג, שיניים שבורות היו דבר שבשגרה ושיניים מעוגלות בקצוותיהן היו נפוצות מאוד גם. שיניים יפות היו בדכ להילוך רביעי וחמישי שאותם קשה מאוד להרוג. ומכאן סלקטור שהיה עובד על חמישי ורוורס היה נבחר להילוך ראשון ושני. וסינכרונים של הילוכים גבוהים היו מחליפים את הנמוכים הבלויים. כשהיה קושי למצוא הייתי מציע שנפרק גירים נוספים שהיו מונחים בכל מיני מקומות ולפעמים אהוד היה מסכים. אך גם לא באחד מאלו לא נמצא מעולם הילוך שני יפה. אתה יודע למה זה? היה אהוד שואל אותי. 'זה המחלה שלהם' הייתי עונה את המשפט הידוע 'לא!' הייתה התשובה המפתיעה ואז ההמשך 'זה בגלל שכל מי שנוהג בזה חושב שיש לו מכונית מרוץ וקורע לה את הצורה. הגיר הזה עבד במוניות ומכוניות משטרה אתה חושב שזה יכול היה להיות עם הגיר הזה היה גרוע?' ואכן כל אלפא מהסדרה 101 ו-105 שנהגתי עליה בבריטניה מציעה גיר מצוין בלי חריקות בשני, בלי רעשים קרקושים וסיפורים. 'מתכננים את זה חכמים, בישביל שטפשים יוכלו להשתמש' כך היה אהוד ממשיך ואומר. וכנראה ממשיך ואומר גם כיום. פעם בעת חיפושים אמרתי לו: 'מצאתי כאן עוד שני גירים בו נפתח אותם!' 'לא עזוב' הוא ענה ' אין טעם, אני מכיר את הבעלים שהאוטו היה שלו- חיסל את הגיר' אז זהו זה הרכבתי חזרה את כל החלקים על הציר לפי הסדר. קודם הילוך שני, מעליו הילוך ראשון הוא הגדול ביותר כמובן. אחכ המיסב, ואז רוורס ומעליו הילוך חמישי. אחכ הופכים את הציר ומרכיבים את הילוך שלישי.

תודה בני! מה מחלה מה?! גיר חזק, מתוכנן טוב. איך יחזור לחרוק אם אתה מחזיר פנימה הילוך עם שיניים חדות, טבעת סינכרו חדשה, וטבעת חיצונית בוררת הילוכים חדשה עם שיניים חדות כמו סכין? תסביר, אני אלמד, ולא אעלב!

תודה לכל החברים על התגובות, לגביי הנסקטבור - ילד סקטבורד הייתי מסוף שנות השמונים ועד היום, כשטוני הוק היה קרש של פאוול פארלטה ולא משחק בסוני פלייסטיישן! כשהילדות יוצאות על האופניים אני מצטרף על הסקט. יש לו תפקידים רבים בסדנא, והכלל שלי הוא שכל עוד אני מסוגל לעשות OLLY נורמלי, מותר לי להשתמש בסקט גם שימושים נוספים. לגבי הגיר, מויותר לציין שהוא היה יפה יותר מכל גיר שאת חלקיו הפנימיים ראיתי אצל אהוד שחר. כל השיניים של ההילוכים היו חדות למדי, ואף שן לא הייתה שבורה. ה-SELECTOR RING של הילוך ראשון ושני היה קצת עיף, ושיניו כהו והחלטתי להחליפו. בסה"כ החלפתי שלושה סינכרונים, סלקטור אחד, מיסב אחד, מחזירי שמן קדמי ואחורי, תותב פוספור ברונז לקצה הקראנק, קיט מצמד של סאקס, תותב גומי לאוזן האחורית של הגיר, שמן גיר כמובן. התקשרתי לריצ'רד נוריס בקלאסיק אלפא ועשיתי הזמנה שהגיעה יום למחרת מלונדון. הנה כמה תמונות ישן מול חדש: הקלאץ כנראה היה מקורי לפי מצבו. פלטת לחץ עייפה בעלת אזורי התלהטות, כנראה גם מעט מעוותת. מיסב לחץ עם חריץ מהרבה מפגשים עם קפיצי פלטת הלחץ. סינכרון רענן מורכב על ההילוך שלו, סינכרון ישן מבריק מרוב בלאי.

כדי להגיע לסינכרונים וכדי לראות מה מצב ה(SYNCHRO SLEEVES) שהם למעשה החלק הנע העיקרי בתוך התיבה בעת בחירת ההילוכים, חייבים להוריד את גלגלי השיניים מהציר. הזכרתי מוקדם יותר את אהוד שחר. אני זוכר במעורפל כיצד אהוד באמצעות פטיש נחושת, היה מפשיט את כל הציר מכל מכלוליו השונים תוך מספר מכות פטיש. כדרכם של זכרונות הדבר לקח לאהוד כמה שניות. דקה לכל היותר. אני לא רציתי להשתמש בפטישים. גם לא מנחושת. השתמשתי בחולצים כדי לשלוף את כל החלקים. זה לקח קצת זמן אבל הכל יצא, ללא אבדות, חוץ מהמיסב, שאותו תכנתי להחליף במילא. באחת התמונות רואים את שארית המיסב לאחר שהשחזתי אותו עד שנפתח בו סדק כמו ראש שערה (HAIRLINE CRACK)בינו ובין הכתף שעל הציר איך אפשר בלי כמה שימסים. חשובים חשובים. החלקים בעלי שלושת הזרועות הם המחברים בין הציר, ל-SYNCRO SLEEVE ולהילוך הנבחר. צרפתי תמונה שמראה היטב את הקשר בין כל השלושה. בסופו של דבר נשארתי עם ציר חשוף. השלב הבא היה לחלץ את טבעות הסינכרונים. בתמונה רואים את ההילוך הראשון, מיד אחרי חליצת ה-CIRCLIP, ההילוך השני ממתין ליד המלחציים והCIRCLIP שלו עדיין עליו. אחרי הוצאת הCIRCLIP יוצאת טבעת הסינכרון בקלות. מתחתיה יש כמה חלקים קטנים שתפקידם באופן כללי הוא לייעל את פעולת השילוב באמצעות הגברת הלחץ. בתמונה הבאה הילוך שני ללא טבעת הסינכרון, כאם כבר יש הבדל קל החלקים הפנימיים. בשלב הבא עשיתי רשימת חלקים שלא יחזרו לעבוד בגיר הזה. על כך מחר.

וכאן חשבתי לי אולי אשלח את כל הגיר הזה לקלאסיק אלפא ואקבל אחד אקסצ'יינג'? בוב דאב עושה עבורם את העבודה והוא פתח וסגר יותר גירים כאלה מאשר שעות שינה שישנתי כל חיי (ואני אוהב לישון). התייעצתי עם הלקוח והוא אמר לי, לא לא רוצה. תעשה אתה. ייצא לך יותר יקר, ניסיתי. לא עזר. הגיר הזה קל לפתיחה. בניגוד לגירים רבים אחרים גיר זה בנוי משני חצאים. אחרי נקיון ראשוני לבוץ החיצוני פתחתי את הגיר, תחילה מכסה אחורי, שמראה את הילוך חמישי ורוורס, אותם משלב אותו המוט. המוט צריך להישלף ראשון (מוט-SELECTOR SHAFT), ישראל במידה ואתה קורא אשמח עם תעזור במינוחים הנכונים בעברית. וכו וכו, עד שהגעתי לציר הראשי (MAIN SHAFT) ואכן ניכר בלאי על הסינכרונים (רואים ברק במקום החומר השחור המחוספס שצריך להיות על סינכרונים של GEOTZE הגרמניים (מדינות הציר ממחהע 2 משתפות בטכנולוגיה חחח).

זו הייתה בקשת הלקוח. והוא גם הוסיף ואמר, קח את האוטו לסיבוב ארוך ותראה מה אתה חושב על הגיר, קלאץ' ובכלל. מדובר באלפא ברלינה שנת 74 והשעון מראה 85K מייל, כנראה אמיתיים. איכשהו האלפא הגדולה שרדה את השנים את המלח על הכבישים בחורף ונשמרה יש לומר באופן המקובל לכלי רכב שהיו יקרים כשהיו חדשים, וכשהפכו לישנים ולפחות יקרים ואפילו לא משכו את אלו המחסלים את המכונית תוך כוונות טובות, או אלו המשתמשים ללא תיחזוק עד שמשהו באמת יקר נשבר. הסיבות לכך הן כנראה צירוף של צריכת דלק גבוהה יחסית מצד אחד, ותג מחיר שלא מצדיק מכונית שרבים צוחקים ואומרים עליה שהיא נראית כמו לאדה מהצד השני. בכל מקרה האוטו מרגיש רענן בצורה ואופן שרק מכונית וותיקה שמעולם לא פורקה לגורמים והורכבה מחדש יכולה להרגיש. והגיר, נכון חורק במעבר מראשון לשני, משלישי לשני בכלל מלחמה. גם מניוטרל לראשון משמיע חריקה ומשני לשליש חריקונת. אפילו ביתי הבכורה שמה לב לחריקה, מהמושב האחורי כולה צוהלת על כך שאין חגורות מאחורה. נהנית מחופש שעליו גדלתי כשכולם היו חכמים כמו היום רק לא מודעים, והרבה לפני שילדים הוכנסו לקסדות גדולת שמעוגנות לשאסי. חייב לציין ולומר שהגיר הזה היה כמו חדש לעומת הגירים שהעברתי בהם הילוכים בכל אחת מה-105 שנהגתי בהם בישראל (כחמש דוגמאות) בשנות התשעים המאוחרות ועד 2003. אז דבר ראשון הוצאתי את הגיר מהאוטו. ושיערתי לעצמי שכשיפתח הגיר הפנים שלו לא יהיה דומה כלל לגירים שפתחתי יחד עם אהוד שחר אצלו במוסך באותן השנים.

אתה בהולנד?

תדמיין שהידיים שלך הם הכוח המיוצר בבוכנות בעת שריפת תערובת הדלק והאוויר, ועכשיו לך עם אותן הידיים למגרש המשחקים הקרוב אליך ותסובב את הקרוסלה פעם אחת כשהיא ריקה ופעם אחת כשיש עליה עשרים ילדים, באיזה מקרה היה לך קל יותר להאיץ את הקרוסלה למהירות גבוהה זהה? ולכן גלגל תנופה קל מאפשר לבוכנות להאיץ אותו מהר יותר, ועזיבת הדוושה מאפשרת לו להאיט מהר יותר. אותו הדבר כלפי האחרונים להסתובב במערכת (הכוונה לגלגלים) ולכן חישוק קל הוא למעשה פי עשרה יותר קל (בגסות) בעת האצה ובלימה. ולכן מכונית שיש לה ג'אנטים ששוקלים במקום 10 קג כל אחד רק 5 קג כל אחד היא בעצם קלה במאתיים קג בעת תאוצה ובעת בלימה ממכונית זהה עם גלגלים ששוקלים 10קג.

אחלה תמונות, תודה על השיתוף. מוזר שלמרות שאנחנו העם הנבחר משום מה פיסת האדמה הטובה ביותר בעולם היא לא שלנו. שוב תודה על התמונות ותהנו בטיול

בדוק גם אפשרות של איזון דינמי לגלגל התנופה ופלאטת הלחץ. אם לא עושים בארץ (הקושי הוא במציאת תותב מתאים להרכבת גלגל התנופה) אולי יוכלו לעשות זאת בחנות ממנה תקנה, בהנחה שאתה קונה מסדנא מתמחה. יש לאוטו מספיק כוח בסטוק בישביל אימוני דריפט על מסלול יבש?

http://www.alfa-spares.co.uk/cars-for-breaking/Alfa-Romeo/1996-Alfa-Romeo-164-Super-30-V6 עכשיו ביקרתי אצלם באתר, מפרקים 164. אל תשכח לעדכן

תרים טלפו ל- SHERBURN MOTOR SPARES תעשה גוגל תמצא אותם בקלות 00441977684222 תגיד שאתה מתקשר מחול (OVERSEAS) ואני בטוח שתסתדר עם המבטא שלהם... דלת הנהג בישראל היא FRONT NEAR SIDER INTERIOR DOOR HANDLE בבריטניה. הם מגרש שמפרק רק אלפא רומאו, ויש להם לדעתי לפחות כמה 164. אתה יכול להגיד להם שקיבלת את הטלפון מבחור שעבד לפני 6 שנים בטרנטסייד קלאסיקס בהצלחה גדי

TATRA לגבי המטרו, מסכים. לגבי מה שכתבת על הפיג'ו 505 מסכים בהחלט. כשקיבלתי רשיון לאבא היה 505 1.8 אוטו וכמובן שעם מזגן. עם כל המשפחה באוטו הביטוי האנגלי ההולם לתאר את הסחיבה של האוטו הוא אמנם מעט גס אך הולם IT COULDN'T PULL YOUR FORESKIN BACK. לא שיש לנו כזה, אבל אילו היה - זה היה נכון. אבי לא הבין למה אני מסרב לנהוג באוטו, וכשהסברתי לו שהוא מסוכן מרוב איטיותו הוא לא הבין עד שפעם בקושי הצליח להשלים עקיפה ואז הבין. האלטרנטיבה לא הייתה טובה בהרבה לאמא היה סובארו 83 1.3 אוטומט. שתיהן ביחד היוו עבורי עלטה מוטורית... מזל שהיו בנמצא (שנת 93) גרוטאות אלפא רומאו 105 פה ושם שאף אחד לא רצה וכך יצאתי מחושך לאור. חן - כשעבדתי במוסך מעיין צבי שעל הכביש הישן דרומית לצומת פרדיס מקיץ 93 עד קיץ 94 (זו הייתה תקופה יפה אבל זה לסיפור אחר) היינו מטפלים במטרו טורבו של בחור צעיר מזכרון. אני זוכר איך שמעון המכונאי הראה לי את השבלול כשהאוטו היה על הליפט. היא דווקא הייתה בצבע בורדו כלשהו, או אולי TWO TONE? אני כבר לא זוכר. אולי יוחאי יידע להרחיב.

אכן, ולמרות שאני חובב איטלקיות הMR2 הייתה טובה יותר. זכורים לי מאמרי PERIOD ממועדון פיאט אנגליה שבהם בעלי X1/9 שוברים את הראש מה ואיך לשפר כדי לעמוד עם היפנית (שהייתה מאוחרת יותר יש להוסיף)

קברנות אינה אספנות.

תתחדש, מכונית נהדרת, אייטיס אמיתית. ובנויה כמו שטויוטה יודעת. תהנה.

אילו הייתה עוברת אצלי מיורה, לא הייתי מחכה עד הלילה בישביל להעלות לפורום... תהיה סקירה מרב הפורום? אחרי הכל אולי הסופר-קאר 2+2 האמיתית היחידה שיוצרה...

איזה פר. כידוע לרבים וכפי שחן פרחי וודאי ידע להרחיב שמות דגמי למבורגיני הן מעולם מלחמות השוורים (יש לומר מלחמות פרים). אספדה היא החרב שעמה המטדור מסיים את חיי הפר. (מיורה הוא זן של פרים, וכך גם הדיאבלו החדשה יותר וכו' וכו' עד ימינו אנו) הרכב רחב ונמוך באופן חריג נוכחות שאין איך לתאר. סדרה ראשונה - הנחשקת ביותר. עד לפני עשור המחירים היו ברצפה 6-8K לישט היה ניתן לקנות גרוטאה נוסעת. היום גם 60K לישט לא תמיד קונים אוטו שכבר לא נוסע הרבה זמן. מנוע V12 ארבעה גלי זיזים. שעון סלד שיש עליו 10K סלד על הלוח, ושעון מהירות שמראה 300! חחח איזה פרטים ששייכים לעולם האגדות מכל הבחינות. שימו לב לידית המאסיבית עטופה בעור לפתיחת החלון האחורי. פרטים שהאיטלקים אלופים בהם. תכנס אליי לעבודה תוך שנה שנתיים. עד אז כמה תמונות לפני שהיא הולכת לאחסון.

ראית איך 355 נראית? היצרן -אגדה המכונית - בדרך להיות אגדה כל השאר זוטות. יותר נוח לנסוע בVW טרנספורטר חדש אז מה? זה יגרום למישהו לא לרצות פרארי? לבחור במשהו אחר? נהגתי ב-328 ב-355 אבל לא ב-348. נוסעות כמו שהן נראות. גם טיימינג עשית ל-328 וגם ל-355 (בין שאר העבודות שכל אחת מהן דרשה) . ב328 זה היה יותר קשה, לי לפחות. בשתיהן מנוע החוצה, ב-355 כל ה-SUBFRAME. בשתיהן מדובר בעבודה שיש בה אחריות כבדה, אך לא מדובר במדע טילים, זה בסופו של דבר מנוע. תמשיך לרצות ולפעול למימוש - עוד עשר שנים אולי גם יתחלף השר והפקידות במשרדו, באנשים שיבינו שהם מוותרים על ענף כלכלי מדהים לכל המשק במדיניות שלהם כלפיי ייבוא של קלאסיות.

כך בחשבון שמה שקרה ל 308 יכול לקרות בכל רגע גם למונדיאל (ברגע שיתעוררו) וגם ל-348. ה-308 עלתה כ-30K ליש"ט לפני 5-7 שנים והיום על אזור ה-70K ליש"ט. פרארי שייכת לאצולה של עולם הרכב, כל אחד רוצה כובע, חולצה, ספר, ספל - משהו לא חשוב מה שיש עליו את הסוס המרקד(PRANCING) . את המכוניות עצמן על אחת כמה וכמה. אם אתה מחפש פתורון אחסון בתשלום לכמה שנים באירופה עד שהיא תגיע לגיל המיוחל צור קשר בפרטי גדי

יפה הבחנת. המשולש הוא המקום להצמיד את ה TAX DISC אשר מוכיח שהאגרה עבור הלוחית משולמת. אולי לא ידוע לכל הקוראים ולכן ארחיב טיפה. בבריטניה המבחן השנתי ומס השימוש בכביש מופרדים. כל רכב חייב במס שימוש בכביש, במידה והוא נע או חונה בכביש ציבורי. משחר ימי הרכב בממלכה ועד לפני חודשיים שלושה כל רכב היה חייב להציג את אישור התשלום (בצורת דיסקית נייר שמצמידים לחלון הרכב בצד שמאל למטה. ) במסגרת הקיצוצים השונים שהממשל הנוכחי מבצע (התייעלויות וכו') הוחלט להפסיק עם ההנפקה של דיסקת הניר, דבר אשר יחסוך כעשרה מיליו ליש"ט, שזה כלום במונחי כלכלה של מדינה שיש בה 65 מיליון איש, ובכל זאת חסכון זה חסכון. מה שחביב הוא שבמקביל לביטול הניר, הורחבו אפשרויות התשלום באתר הרישוי ברשת, ע"ע הוספה של אפשרות לשלם בהוראת קבע חודשית, וכך לא צריך לשלם את כל האגרה במכה אחת. מכוניות מתחת לשנת 74 פתורות ממס שימוש בכביש, שאר המכוניות - המס תלוי בפליטת המזהמים. מיני קופר D למשל לא משלמת אגרה בגלל פליטת מזהמים נמוכה, כך גם מכוניות יעילות רבות אחרות. פיאט 500 בנזין משלמת 30 ליש"ט לכל השנה וכן הלאה. ידוע שהאנגלים לא אוהבים להיפרד ממסורות ארוכות שנים, אך במקרה זה בן לילה נפרדו רוב המכוניות מדיסקת הניר שהייתה מוצגת בשמשותיהן. הפיקוח על התשלום נעשה באמצעות מצלמות לזיהוי לוחית רישוי הפזורות בכל מקום. מי שרוצה לאחסן את רכבו חייב לחדש את ההצהרה כי הרכב מושבת כל שנה. גם את זה עושים דרך הרשת. ד"א נמרוד, האם יש לך לוחית המתחילה באות Q (לוחיות השמורות למכוניות שנבנו בבית, מכוניות של חברות קיט וכו')

הגיעה אליי עוד אחת, מנוע שעמד 12 שנים, והבעלים ביקש רק שנניע את המנוע. רק שהייתה בעיה קלה, המנוע היה תפוס לגמרי. לא זז כלל. לאט לאט התברר הסיפור המלא, והמנוע סיפר לי אותו. אנשים מספרים סיפורים, מנועים מספרים את מה שעשו להם. לטוב ולרע. לא הייתה ברירה פירוק, עבודות חריטה, והרכבה מחדש. הנה הוא שוכב מוכן מחכה למכונית שלו שתבוא (אחרי שליפת המנוע שלחתי את האוטו לבית בעליו על גרר - קטנה קטנה אבל תופסת מקום!)