חן פרחי

הווריאטור הוא למעשה גיר אוטומטי רציף,שמופעל ע"י רצועת גומי. המישקולות קיימות על מנת להבטיח פעולה חלקה וללא רעידות.

ליונדאי סונטה 94 יש בסיס גלגלים של 2.70. לפני כ 10 שנים עבדתי בחברה להשכרת רכב שהחזיקה בכמה סונטות כאלו עם מנוע 2.0 ועם מנוע 3.0(בקבוצת מכוניות הפאר). הסונטה נראית כמו מיליון דולר ונוסעת וננהגת כמו אמריקאית משנות ה70,קרי,רכה ומתנדנדת,הגה קל מידי וחסר כל תחושה,בלמים איומים וביצועים די חלשים ב 2.0. לעומת זאת היא מרווחת,המושבים נוחים,והביצועים בדגם ה 3.0 מצויינים. ממה שזכור לי הסונטות היו אמינות מאד וחוץ מטיפולים שוטפים לא היו בעיות מיוחדות. בגדול-עדיף לחפש משהו אחר.

המאגנום,למרות שניראה ביריון מסיבי,יש שילדה חלשה יחסית,מנוע בהספק לא גבוה ביחס למישקל,וגיר אוטומטי שלא מיועד לעבודה קשה,ולגרור טון זוהי משימה קשה מידי עבורו. גם הגאלופר לא מיועד למשימות כאלו,כך שהאופצייה היחידה היא שברולט נבאדה,שמיועד מלכתחילה לעבודה מסוג זה.

יצא לי לנהוג שלושה שבועות על לומינה(שעזרתי לחבר למכור)וצריכת הדלק הממוצעת שלה היא 7.5 ק"מ לליטר,בנסיעה מעורבת ולא איטית במיוחד...

בני ידידי,דווקא אני פמיניסט לא מבוטל... ידוע הוא שאנשים נוטים לזלזל במה שהוא לא רכושם,ובייחוד במכוניות. תאמין לי שאם תראה מה עובר על רכבים המושכרים לצה"ל,ייצא לך כל החשק לקנות רכב מהשכרה. למעט ההיבט הכספי,אין פסול בקניית מכונית מהשכרה,אם כי לא כל מי שמפרסם מכונית בעיתון הוא בהכרח רמאי או נוכל. ישנם אנשים שאין להם סבלנות לכך,ודי בצדק.לחפש מכונית בלוחות העיתונים,ריצות לבדיקה,משרד הרישוי,רשם המשכונות...הבנתם? בחברת השכרה או ליסינג אתה פטור מכך,ויש בזה יתרון,שוב-אם אתה מוכן להפסיד כסף.

בני ידידי,היית מיתחתן עם בחורה שהיתה זונה בעברה?(סליחה על ההשוואה והמילה הגסה). למכוניות של ימנו באמת לא מזיז 30 או 40,000 ק"מ,אפילו אם התעללו בהם. הבעייה מתחילה כשרוצים למכור,ואז מיתברר שצריך לרדת הרבה במחיר ולהמתין פרק זמן ארוך יחסית.

מהמחלה הזו אני חי... לפי מה שתארת הקופלונג הגה ניקרע.תחליף אותו ללא דיחוי מאחר וזהו רכיב בטיחותי.

לפי כל הפרמטרים שציינת,המכונית במצב טוב לגילה(10)וגם היד סבירה-כל שנתיים וחצי הוחלפה בעלות. תיקבע מחיר מינימום ואל תרד ממנו,מי שהמכונית תמצא חן בעיניו ישלם. מי שמתחיל לנהל משא ומתן בטלפון סביר להניח שלא הוא יהיה הקונה. קצת סבלנות,והמכונית תימכר.

צודק איש העכביש. הקונטסה נימכרה בעיקר ביפן וישראל,ויוצאה בכמויות ממש זעומות ליוון וספרד. קשה מאד לשפץ קונטסה,החלפים קשים מאד להשגה מהסיבה שכל מי שהיו לו חלפים פשוט זרק אותם...למרות שהיא היתה מאד פופולרית בארץ. הינו ניבלעה בטויוטה ב 66,ואז למעשה פסק ייצור המכוניות הפרטיות,ולי שתוהה איך יש קונטסות 68 בארץ,זה פשוט בגלל היצטברות של ערכות מוכנות להרכבה.

לפי מה שבני טוען,כל מי שמפרסם את ריכבו בעיתון,הוא נוכל/רמאי/סוחר או הכל ביחד(בצחוק כמובן...). תמיד,אבל תמיד,עדיף לקנות מכונית מיד פרטית,לא ליסינג ולא השכרה. המכוניות האלו עוברות נסועה כפולה ויותר משל מכונית מיד פרטית,נופלות לעיתים קרובות אצל שוכרים שלא חסים עליהם,ובנוסף ההנחה שהם מעניקים לא מספיק משמעותית. מכונית מליסינג או מהשכרה יהיה הרבה יותר קשה למכור,והפסד כספי מובטח. דווקא בטרייד-אינים אפשר פעמים רבות למצוא מכוניות טובות ושמורות,ואז זהו עסק מצויין.

לפי קוד המנוע. כמעט כל הגולפים 1.8 שנימכרו בארץ צויידו במנוע בעל 90 כ"ס. הגיעו בודדות עם מנוע 75 כ"ס,כולן ידניות משנת 94. היית גם מרגיש היטב בביצועים,יש הפרש ניכר בין הגירסאות. ולהונדה 91-ביררתי שוב עם מקור די בכיר בצ'מפיון,ואין גולף 1.6 אוטומטית עד 98(כולל).

עשיתם סלט שלם מהמנועים... את מנועי הוונקל הבעייתים החליפו בארץ למנועי V4 של פורד טרנזיט בנפח 2.0. במנועי סובארו החלו להשתמש בשנים מאוחרות יותר,ולרוב ניפחו היה 1.8(EA 82). בשל המקום המצומצם ומיקום המנוע לאורך התא,חובה להשתמש במנוע V או בוקסר(שגם הוא V בעצם..)

לקניית רכב מליסינג צריך להיתייחס כמו לקניית רכב מהשכרה,כלומר-חשדהו וכבדהו. למרות התדמית המהוגנת שמנסות חברות הליסינג להציג(אנחנו ישרים,וכל המוכרים והמפרסמים בעיתון גנבים/נוכלים/רמאים/סוחרים וכיו"ב)לא תמיד עוברות המכוניות חיים קלים,והנסועה שלהם גבוהה בהרבה משל פרטית מאותה שנה. לגבי המחיר-חברות הליסינג קונות את המכוניות בהנחה די משמעותית,כך שיש להן אפשרות לרדת במחיר. ונקודה חשובה-הרבה מכוניות ליסינג מוותרות על אבזרי בטיחות כמו כריות אוויר לנוסע או ABS,שוב משיקולי מחיר.

ל GSA היה מנוע של דה-שבו 2X. היה ךה מנוע בוקסר מקורר אוויר,בעל מצנן שמן מאייד כפול ומניפה מכנית. אמנם היא מכונית מסובכת במקצת,אבל היא סיטרואן אמיתית,ומציעה נוחות חסרת תחרות. הבעייה שאיכות הייצור והגימור היו נמוכות,ופנים המכונית החל להתקלף ולהתפורר די מהר. הסימטיק היה קלה לנהיגה,רק חבל שהיו לה רק 3 הילוכים,מה שפגע בביצועים.

אמינות ירודה ברנו מגאן?מי סיפר לך את השטויות האלו? אין וויכוח שרמת האמינות אמנם נופלת מזו של היפניות,אבל מכאן ועד רמה ירודה הדרך ארוכה. לגבי מרווח במושב האחורי,המגאן לא יותר מרווחת מהפוקוס,אם כי מרווחת יותר מהאוקטבייה. לנסועה השנתית שלך דיזל די מיותר,כי עדיין ההפרש באגרת הרישוי משמעותי. מבינהן הפוקוס היא הטובה ביותר והמהנה ביותר,וגם מפגינה אמינות טובה ועלות אחזקה סבירה.

עוד אחת(רנו 16 TX כמובן!)לאורך,ואתה ניכנס ל צ'...לתוך המיטבח! אבל אין על ה 412 שלך,תענוג לדחוף אותה,אבל יש לה הגה חבל"ז...

עם גטס אוטומטית נבסיעה לבאר שבע הגעתי ל 16 ק"מ לליטר,כי לא עברתי את ה 100. אני לא מכיר הרבה מכוניות שמשייטות על 100 ב 2200 סל"ד. ההבדל בצריכה בין נסיעה עירונית לבין עירונית משמעותי,והגטס שלי(שלי,של אישתי...)אוטומטית.

עד שנת 61 כולל היו 5 ספרות. 6 ספרות היו משנת 62 עד 80. 7 ספרות מ 80 והילך. פחות מ 5 ספרות היו למיסחריות עד תחילת שנות ה 60.

בתעשיית הרכב שם המשחק הוא כסף,שלא משחק תפקיד בפיתוח לווינים וטילים בליסטיים,לדוגמא. בוא נניח ויקום יזם שהייה מוכן להשקיע במפעל מכוניות בארץ הקודש;את כל חומרי הגלם ניצטרך לייבא,תפוקת מפעל מודרני היא גבוהה,וסביר להניח שנפח השוק הישראלי המקומי קטן בהרבה מיכולת הייצור,כך שניצטרך לייצא את רוב התוצרת.איזה ערך מוסף יש לזה בהשוואה לטורקייה לדוגמא,בה השוק המקומי גדול פי 20?תעשיות הרכב בגרמנייה ויפן משגשגות מפני שההרכבה מבוצעת ע"י רובוטים,וכח העבודה הנידרש קטן יחסית,כך שרוב כח העבודה האיכותי נמצא במחלקות המחקר והפיתוח. הרכבה ידנית לא מישתלמת בשום מקרה,כי כוח העבודה בארץ יקר מאד בהשוואה למדינות עולם שלישי. לפתח מכונית מקורית?באמת חלום באספמייה...לישראל אין שום ידע או מסורת בפיתוח וייצור מכוניות,וקשה מאד לראות מיפעל שמתחיל מאפס ומפתח מכונית ברמה של הפיג'ו 407,לדוגמא. בתעשיות הביטחוניות יש לישראל יתרון,מפני שיש לנו ידע וניסיון רבים וכסף לא מהווה שיקול עיקרי.

בתור בעל גטס כשנה,הגעתי לתוצאות שונות מהנכתב;מחוץ לעיר,בנסיעה רגועה הצריכה היא 16 ק"מ לליטר,ואילו בנסיעה עירונית "לחוצה" עם מזגן הצריכה יורדת ל 9 ק"מ לליטר. מכוניות מציי רכב הן לא האינדיקצייה הכי מדוייקת,מאחר והן עוברות חיים קשים מהרגיל. בכל מיקרה,חסכונית היא לא,אבל די רחוקה מהשמועות. הבונוס העיקרי של יחסי ההעברה הארוכים הוא בשיוט שקט ונינוח במהירויות גבוהות-140 קמ"ש ב 3000 סל"ד.

בדרך כלל תקלות כאלו באמריקאיות מעידות על חיישן גל ארכובה שעומד לנפוח את נישמתו. חשוב מאד לבצע בדיקה יסודית ומקיפה,כי אתה עלול להתקע סופית.

תיתעוררו מהחלום... אין אפשרות לייצר בארץ מכוניות.נקודה. להרכיב דגמים ישנים של יצרנים לא כדאי כלכלית,כי השוק המקומי כאן קטן מאד,מה גם שיידרש יבוא של המיכלולים,ואם נצרף לזה שכר עבודה גבוה נקבל הפסד נטו,אלה אם הממשלה תסבסד את העיניין. תעשיית הרכב בקוריאה ובטורקייה הצליחה מפני שהשוק המקומי היה גדול דיו וכוח העבודה היה זול(היום בקוריאה לא,אבל כל הייצור נעשה על ידי רובוטים). לבנות מכונית אקזוטית זה קל בתיאורייה,אבל צריך לשם כך ידע קודם ומסורת בייצור מכוניות,מה שאין לנו... הסינים יכולים לייצר מכוניות כי כוח העבודה זול מאד והשוק גדל בהתמדה,בדיוק ההיפך מישראל.

דווקא למטרו יש סיכוי טוב להפוך למכונית אספנות;ראשית,יש לה הרבה אופי,שנית הנהיגה בה מאד מזכירה את זו של המיני,היא מכונית מהנה לנהיגה ולא מסובכת לתחזוקה. איך שלא מיסתכלים על זה,המטרו היתה המכונית האנגלית(אם לא מכלילים את רולס-רוייס יגואר ואסטון מרטין...)המוצלחת והמצליחה ביותר בשנות ה 80,והיא החזיקה כמעט לבדה את ברטיש ליילנד. בהחלט כדאי לשמור על מטרו טובה.

כמו עוד כמה מכוניות(קצת יותר חשובות...)כמו החיפושית והמיני המקורית,גם הסוסיתא היתה מכונית פוליטית,שייצגה היטב את המדיניות הסוציאל-דמוקרטית של מפא"י ההיסטורית. בשנים הללו מילת המפתח גרסה ייצור עצמי בכל מחיר,גם אם אין בכך הגיון כלכלי. בשל הצורך בקניית מיכללים מיובאים,הסוסיתא לא היתה זולה לייצור,והמחיר הזול נבע בעיקר ממיסים מופחתים מלאכותית. אין לתעשיית הרכב הישראלית שום סיכוי היום,ולמעט ג'יפ הסופה,שגם הוא מורכב ממיכלולים מיובאים ונימכר לשוק האזרחי בכמויות זעומות,אין לנו כלום להציע. וגם לא יהיה...

כל יום עצמאות ניזכרים בפאר היצירה הישראלית,ובכל אתר(כמעט)מופיעה כתבה על הסוסיתא. למרות הנוסטלגייה,צריך לזכור שהן היו מכוניות גרועות למדי,שגם אם לא ניכנס לאספקטים מיתקדמים כמו פונקציונליות או הנאה מהנהיגה,אפילו בתחומים בסיסיים כמו בטיחות או היתנהגות כביש הן היו כישלון. אם באמצע שנות ה 60 הן יכלו עוד איך שהוא להיחשב לסבירות,הרי שמתחילת שנות ה 70 הן כבר ממש לא עמדו בתחרות,והמפעל שרד רק תודות לתמיכה ממשלתית מסיבית.