חן פרחי

אבל זה לא מה שגרם להן להיות בטוחות. וולבו היתה החברה הראשונה שיישמה את התפיסה של תא נוסעים מוגן ואיזורי קריסה. החל משנת 72 היו ב 144 מוטות הגנה בדלתות.

בסניק מורכב גיר שנקרא AL4 שפותח ע"י רנו ופיג'ו במשותף. הוא משמש את כל דיגמי פיג'ו ורנו משנת 2000 והילך. נסה לפנות למכון לגירים הנקרא ג'ורג' את חוסיין ביפו,עושים עבודה מצויינת במחירים סבירים. האם הבעייה עד כדי כך קריטית שהיא מחייבת שיפוץ מקיף וכולל? ייתכן ואפשר להמשיך לנסוע כך,ולחכות שהגיר ישבוק חיים טיבעית.

בניגוד לכל אגדות וההגזמות,הפח במכוניות וולבו סה"כ עבה יותר בעשירית(0.8 במקום 0.7)מפח של מכוניות אחרות. מה שגורם לתחושת ה"טנק" הוא העיצוב הנפחי שלה וחיתוך הירכיים,שמצליח להערים על העיין. וולבו חזרו על התרגיל העיצובי הזה ב S80 וב S60,שבה שובה גם צורת ה הV של ה 121.

לנו היה טנדר איסוזו איפון שנת 93 בנזין,מנוע 2300 עם 110 כ"ס,תא כפול. שירת אותנו 6 שנים ו 140,000 ק"מ די בנאמנות(למעט משאבות מצמד שמיתבלות במהירות,תופעה מוכרת).ביצועים טובים,נוחות נסיעה די סבירה וצריכת דלק של 8 ק"מ לליטר בממוצע. בתקציבך תוכל למצוא איסוזו כזה משנת 95(השנה האחרונה של הדגם בעל מנוע הבנזין). לההי-לקס אין דגם בנזין בעל תא כפול,והמיצובישי L-200 נופל ממנו משמעותית. הסובארו טנדר לא בליגה של היפנים,הוא לא נוח לנהיגה ולא בנוי להעמסה(בדיוק כמו הסקודה).

המולטיפלות האלו היו נפוצות מאד ברומא בתור מוניות... היה לה מנוע 767 סמ"ק שפיתח 29 כ"ס וגם הביצועים היו כמובן בהתאם... בגלל הארכת המרכב נוצרה חלוקת מישקל בעייתית,והמתכננים ניסו פיתרונות שונים,כמו העברת הגלגל הרזרבי והמצבר לפנים,אולם זה לא ממש עזר,ואחיזת הכביש והיציבות הכיוונית נישארו גרועות. עם כל מיגרעותיה,אסור לשכוח שהיא היתה המיניוואן הראשון(ביחד עם הטרנספוטר,שהיתה למעשה מיסחרית)בסדר גודל זה,שהציע פיתרונות חכמים לאיכסון נוסעים ומטען.

מה שייחד את ה BX TC4,זו העובדה שהמנוע שלה היתבסס על מנועה של הקרייזלר 180,שהיה מנוע חזק וחסון בהרבה ממנועי פיג'ו וסיטרואן.

ה BX שהוצגה ב 82 היתה דוגמא טובה לאיך סיטרואן צריכה להיות-מכונית עממית עם תיכנון ומרכיבים אוונגרדיים.העיצוב הופקד בידי ברטונה האיטלקי,שהצליח לעצב מכונית זוויתית לגמרי,בלי אף קימור,ובל זאת נראתה מודרנית,גם בקנה מידה של ימנו. לרגל השקת המכונית פותחה יחידת כוח חדשה לחלוטין בנפח 1.6.המנוע היה עשוי כולו אלומיניום והורכב לרוחב המכונית בהטייה של 45 מעלות.בעזרת מאייד כפול הוא פיתח הספק מכובד של 94 כ"ס,מה שהקנה למכונית הקלה יחסית ביצועים טובים.גם הגיר היה חדש לחלוטין,והיו לו 5 הילוכים ותיפעול קל ונעים. לב המכונית היו כמובן המיתלים ההידרופנאומטיים,שהפעילו גם את תיגבור ההגה והבלמים. לוח המחוונים היה כמובן במסורת סיטרואן,מד מהירות בצורת עינית ומד סל"ד בצורת שורת נוריות. גם מתגי התיפעול היו מיוחדים ורוכזו סביב להגה(החד זרועי כמובן). לארץ היא הגיעה בסוף 84,בדגמי 1.6 ידניים ואוטומטיים שצויידו בגיר מתוצרת ZF הגרמנית. ה"בום" הגדול במכירות היה בשנת 87,כשבוטלה אפליית המיסוי(מיסוי ארידור)למכוניות עד 1.3. כמעט באותו מחיר של סובארו 1.6 יכל הקונה לקבל מכונית נוחה להפליא,זריזה ובעלת התנהגות כביש מעולה. המעבר מסובארו לסיטרואן קסם לקונים רבים,והמכונית היתה להיט מכירות. הבעייה העיקרית של ה BX היתה נעוצה באיכות גימור ירודה,שירות גרוע של היבואן וגיר אוטומטי בעייתי. תא הנוסעים החל להיתפורר במהירות,וכל המדפים בסיגנון "לוחץ קופץ" החלו להיתפרק. סידרה של גירים אוטומיטיים בעייתים(בשל בורג אבטחה)דאגו לייצר לה שם טוב,בלשון המעטה... בשנת 89 הגיעו הלאנסר והגאלנט של מיצובישי,שהיה בהם הכל,בתוספת איכות גימור וייצור משובחות,וחיסלו את מכירותיה של הסיטרואן. גם היבואן לא סייע בעיניין,כשהחל להצניח את מחיריה של המכונית על מנת להיפטר ממלאי גדול,ויצר לה שם של מכונית לא מבוקשת,קטסטרופה אמיתית למר ישראל ישראלי... ה BX המשיכה להימכר בכמויות קטנות,בעיקר ל"משוגעים" למכונית,וגם לאלו שהיו מרוצים ממנה(בעיקר רוכשי הידנית)עד סוף 93.

הסיירה גיהה הגיעה בקונפיגורצייה הזו רק בשנים 92-93. אמנם סיירה גיהה היו גם בשנת 84,אבל הן עשו שימוש במנוע פינטו העתיק של הקורטינה.

מה שמיוחד בסיירה של יובל,שהיא ברמת גימור גיהה שהיא הגבוהה ביותר שיוצרה. גם במחינה מכנית היא שונה בכמה דברים מהסיירות שקדמו לה;המנוע שלה הוצג ב 89,והיה המנוע המודרני הראשון של פורד,בעל גל זיזים עילי כפול ו 16 שסתומים,וגם הספקו היה מכובד-125 כ"ס. הוא החליף את מנוע הפינטו העתיק שמקורו עוד בקורטינה,וביצועיו והתנהגותו לא הלמו מכונית מודרנית. מערכת הבלמים שלה בעלת 4 דיסקים,מערכת ההיגוי כוללת הגה בעל יחס העברה של 3.1 סיבובים מנעילה לנעילה(במקום 3.9 בהיגוי הכח של הסיירה הרגילה). יש לה מזגן מקורי,4 חלונות חשמל ונעילה מרכזית וריפודי קטיפה . שנת 93 היתה שנתה האחרונה של הסיירה,שהוחלפה ע"י המונדאו. סה"כ הגיעו כמה סיירות בודדות כאלו,ואחת מהן שימשה את המנכ"ל של קבוצת מכשירי תנועה.

זאת אכן פנהרד 24 שיוצרה ע"י פנהרד את לווסור,יצרן צרפתי שנוסד בשנת 1889,והיה בין היצרנים הראשונים בעולם.ה 24 היתה המכונית האחרונה שפותחה ע"י פנהרד,והוצגה בתערוכת פריז בספטמבר 62.היא היתה מכונית קופה די גדולה בעלת 2 דלתות,בעיצוב מיתקדם ואוורודינמי שהקדים את תקופתו,כשהמרכב היה עשוי אלומיניום,ועיצובה אכן הזכיר מעט את ה DS. היא הונעה ע"י מנוע בוקסר מקורר אוויר בעל 2 בוכנות בנפח 848 סמ"ק,בשתי גירסאות-50 ו 60 כ"ס,הספק מכובד ביחס לנפח. ההנעה היתה כמובן קדמית,המיתלים היו ניפרדים וההגה היה בשיטת מסרק ומוט משונן. בשל המישקל הקל(800 ק"ג)הביצועים היו טובים למדי,והגירסה בעלת 60 כ"ס הגיעה למהירות מירבית של 160 קמ"ש. בשנת 65 ניקנתה פנהרד על ידי סיטרואן,מאחר שהגיעה למבוי סתום ולא היה באפשרותה לפתח דגמים חדשים. בשנת 67 קיבלה סיטרואן החלטה לגנוז את המותג ההיסטורי,עקב מכירות נמוכות והמותג נעלם.

שכחתם את הפואנטה העיקרית-יש לה הגה בצד ימין... אורך חיים של מכונית באירופה קצר יותר מבישראל,ומכוניות אחרי 12-13 שנה ניגרסות,גם אם הן במצב מצויין.

דניאל,לפי התאורייה שלך טנדר וויליס 58' או דודג' D-200 הן המכוניות הכי בטוחות בעולם... ואם כל הכבוד לטויוטה לנד-קרוזר,ביכולת הכביש שלו הוא לא מיתקרב אפילו לסופר מיני טובה,שעולה שליש ממנו,ובטח לא מדגדג אפילו את המרצדס E קלאס. הג'יפים האלו נירכשים משיקולי דאווין נטו,כי זה מה שאין היום,בדיוק כמו שאנשים קנו G.M.C ספארי לפני עשר שנים,כשחשבו שקנו תחליף למכונית סאלון,ובסך הכל קיבלו מיסחרית פרימיטיבית עם ריפודי קטיפה ולוח מחוונים דיגיטאלי...

איציק צודק לחלוטין. שום רכב שטח(למעט פוקשה קאיין...)לא מיתקרב בנסיעה בכביש למכונית פרטית שעולה שליש ממנו,שלא לדבר על הבטיחות האקטיבית הנמוכה בהרבה. תענוג קטן מאד לאבד אחיזה בג'יפ ששוקל 2 טון,ובעל היגוי תיבה עם 4 סיבובים מנעילה לנעילה... עצה-תישאר עם הפ'גו,וכתרצה לרדת ל"שטח" פשוט תישכור ג'יפ,ואז גם תוכל לגבש דיעה אם זה בישבילך.

האיזבלה והארבלה לא היו ד.ק.וו אלה בורגוורד,חברה גרמנית שהפסיקה את ייצור המכוניות בשנת 62 '. היה להן מנוע 4 בוכנות בנפח 1500 סמ"ק. הדגם האחרון של בורגוורד נקרא 2.3,והיתה מכונית סאלון עם מנוע 4 בוכנות בנפח 2200 סמ"ק ו 100 כ"ס.

זו לא אודי זו ד.ק.וו F-102(אם זיכרוני אינו מטעני). היא יוצרה בתחילת שנות ה 60,בגירסה פתוחה וסגורה. מה פשר העשן?המנוע שלה הוא בעל שתי פעימות(צווי טאקט...),3 בוכנות ונפח של 900 סמ"ק. לגבי הסמל-סמל 4 הטבעות היה שייך לאוטו אוניון,יצרן גרמני שנוסד בשנת 32,ייצר מכוניות מירוץ,ואיגד בתוכו את אודי,ד.ק.וו ואוטו אוניון. בשנת 66 הופסק ייצורן של מכוניות ד.ק.וו,ואז אודי חידשה פעילות עם סימלה של אוטו אוניון,4 הטבעות. ד.ק.וו,שהיתה מחלוצות השימוש בהנעה קדמית,העבירה לאודי אבות טיפוס מוכנים לייצור(אודי 60\75\90),ותיכנון ראשוני של מכונית סאלון שאמורה היתה להתחרות בב.מ.וו 1600\1800,ברקורד של אופל ובסידרה E של מרצדס.המכונית הוצגה ב69 וקראו לה אודי 100. בשנת 69 אוחדה אודי עם פולקסווגן,שרכשה גם את N.S.U שקרסה עקב ההרפתקאה הכושלת שנקראה RO 80. בשנים מאוחרות יותר עשו מכוניות אודי שימוש במיכללי פולקסווגן.

טורבו היקר! למה אתה חושב שמדאיג את קרסו שאין להם ספורטיביות בהיצע? הם ניסו לייבא את הניסאן SX 200 ונחלו כישלון חרוץ,מה גם שהיא לא תרמה במאום לתדמיתה השקופה של ניסאן.הרבה יותר כדאי להם לייבא ג'יפים וטנדרים כפולי הנעה ששולי הרווח בהם גבוהים ביחס. גם כך די קשה לקרסו להיתמודד עם שער היורו הגבוה,והדרך היחידה לקבל מחירים סבירים וברי תחרות מהיצרן,היא פשוט למכור כמויות מכובדות,שאפשריות במצב השוק הנוכחי בישראל רק דרך ציי רכב. הסיפור של אלפא שונה לחלוטין.קפריש קרסה בגלל ההרפתקאה של הדאצ'ייה הרומנית(דלתא),וגם בשל העובדה שלא היה כמעט כלום אטרקטיבי באמצע שנות ה 90(למעט ה 164),ובטח לא משהו שהזכיר את המסורת המפוארת שלהם. סובארו,לאחר היסתלקות הליאונה ופירוק השותפות,היתה במצב שאין גרוע ממנו,אם מכוניות טובות וראויות(לגאסי ואימפרזה)אבל תדמית בקרשים,והאימפרזה טורבו ממש הושיעה אותם,ובל נישכח שעיקר המכירות שלה היו בסוף שנות ה 90. ושאלת השאלות-לו היו מיובאות הספוטיביות של רנו לארץ,מה היה אמור להיות מחירן? האם הוא היה אטרקטיבי דיו,כדי לעשותן תחרותיות בפלח שוק קטן למדי מלכתחילה?

מר טורבו היקר יבוא מכוניות הוא כידוע לכולם עסק מיסחרי.אם היבואן הגיע למסקנה שזה לא כלכלי עבורו,לא יעזרו גם 4000 מיכתבים.לקרסו,בניגוד לדלק מוטורס שמייבאת את המיאטה(שנימכרת בכמויות אפסיות)אין הרבה "בשר",ואם הספורטיביות שהיא תייבא לא ימכרו,היא תפסיד כסף,פשוטו כמשמעו. כשקרסו ייבא את ה 5 GT טורבו,היא היתה זולה יחסית,ופלח השוק שלה זכה לרמת מכירות מכובדת,אבל היום ,הגירסאות הספורטיביות של הקליאו והמגאן,אמורות להיות יקרות יחסית,כך שמבחינה מיספרית הן תימכרנה בכמויות זעומות,שאם נביא בחשבון את הערכות היבואן(חלפים,מערך שירות)זה פשוט הופך ללא כלכלי.

מר מורשת(לגאסי)הגיר של הגטס לא מסורס ולא מסורסר,הוא פשוט בעל יחסי העברה ארוכים מידי. למרות זאת,בכל מצב הגטס מהירה מה 206 האוטומטית,וגם הנתונים הרישמיים מעידים על כך. גם גיר ה AL4 בפיג'ו רחוק מאד משלמות ומנועה חלש,אבל כמעט בכל הבחינות היא טובה מהגטס,למעט התחזוקה השוטפת. ונקודה אחרונה-למרות שאני לא אוהב להיתייחס לתחום שניזון בעיקר משמועות,הגטס,לפחות עד לשלב זה,מפגינה אמינות מושלמת,שלא כמו ה 206(שיש לכמה מכרים שלי,שדי מיררה להם את החיים עם יותר מידי ביקורים לא צפויים במוסך).

בני עיוני,אתה טועה. האודי A6 שלו היא מהדגם הישן שכמעט זהה לאודי 100,ולא הדגם החדש,ששם זה באמת סיפור מההפטרה להוריד ראשים. במו עיני ראיתי איך מורידים ראשים די מהר מאודי 100 2.8 שנת 92.

אתה רוצה לעשות ניקוי חול בבית,ציפוי ניקל בבית,מזל שאתה לא רוצה להפיק בנזין ממזוט בבית... על מנת לעשות ניקוי חול צריך מדחס בעל 25 כ"ס לפחות,עם לחץ אוויר חזק מאד,מה שאומר שאין אפשרות לעשות זאת בתנאים ביתיים,אותו כנ"ל לגבי ציפוי ניקל,שצריך אמבטייה מיוחדת וחומצה.

בני היקר,ראיתי איך מפרקים ראשים של אודי 100 2.8 במוסך אודי ביפו . בגלל שלאודי יש מנוע אורכי זה קל יחסית,שלא כמו באמריקאיות,שהראש צמוד לקיר אש. בכל מקרה,הראש יוצא ביחד עם גל הזיזים.

צודק גילי.אי אפשר לעשות ציפוי בבית. על מנת להשיג תוצאות טובות,ראשית יש לעשות ניקוי חול יסודי לחלק,לאחר מכן צריך ללטש אותו ידנית.ככל שהליטוש יהיה טוב יותר,הציפוי יראה טוב ואחיד יותר 1200 ש"ח לציפוי פגוש נישמע סביר אם בוצע ליטוש טוב,שהוא זה שדואג לברק. החשוב מכל הוא לנקות את החלק באמבטיית חומצה,על מנת להסיר שומנים מהמתכת(למרות ניקוי החול).

אין לך מה לפחד.ראשי המנוע באודי שלך פשוטים מאד ונחשבים לקלים מאד לשיפוץ,אלה אם גרמת לו נזק בלתי הפיך,חלילה. זהו ראש מנוע קטן בעל 6 שסתומים,שרק אחרי פירוק אפשר יהיה לדעת מה מידת הנזק שניגרמה לו. גם הפירוק פשוט מאד,ולהוריד ראש באודי הזו לא אמור לקחת יותר משעתיים.

שוב חוזרים לאותה נקודה-זהו אוטו בן 7,ואין שום סיכוי שהוא יוציא בדיקה של אוטו חדש. חדש יש רק בחברה.סה"כ בדיקה סבירה לאוטו בגילו,השילדה נקייה והמיכללים העיקריים במצב טוב בהחלט ותואמים את גילם. כל שנידרש הוא יישור קו רציני,והאוטו מצויין.

לידיעת מר גולף RS1,הקומפורטליין היא הגירסה המפוארת של הגולף,והג'נריישן אמורה להיות הגירסה הספורטיבית. הגולף 2.0 הגיעה תמיד ברמת גימור קומפורטליין(או ג'נריישן)שכללה מערכת בקרת אקלים,ריפודי קטיפה וחישוקי 15'. הגולף 1.6 הגיעה ברמת גימור טרנדליין(או ג'נריישן)כשהיתה אופצייה לקומפורטליין(ללא בקרת אקלים),רק שהן נדירות יחסית,מפני שמחירה היה קרוב מידי למחירה של ה 2.0. הג'נריישן לא מפוארת יותר מהקומפורטליין(ריפודי הבד אפילו פשוטים יותר),רק שיש לה הגה מעור ומושבים ספורטיביים.