חן פרחי

סבתי ז"ל לימדה אותי שכמה שהמטבח מלוכלך יותר האוכל טעים יותר. וחוץ מזה, לפעמים מרוב ליכלוך החיידקים פשוט מתים.. חבל שלא יצא לך לטעום את מיטב הקולינריה של צה"ל בשנות ה 80'; האוכל בצבא היום נחשב גורמה לעומת מה שהיה אז, ועדיין יצאנו חיים (ושמנים) מהצבא.

מניסיון נהיגה לא ארוך על השברולט ספארק, סוזוקי אלטו ופיג'ו 107, אני חייב לציין שדווקא במכוניות צנועות ההספק ודלות המומנט הללו, יש חשיבות גדולה לצורת הנהיגה, ודווקא בהן צריך להחילף הילוכים בסל"ד מתאים ובמהירות. ברגע שהמכוניות הללו מאבדות תנופה, די קשה להחזיר אותן לקצב הרצוי, וזה דורש ניסיון בנהיגה.

היונדאי I20 משווקת בארץ בשתי רמות גימור בלבד - INSPIRE הבסיסית ו PREMIUM שכוללת מספר תוספות כמו גג שמש ובקרת אקלים.

המרצדס SLK היא לא ממש רודסטר. אמנם מרצדס ייצרו שנים רבות דגמים פתוחים בעלי 2 מושבים - הפגודה, ה SL לדורותיה וה SLK, אלא שאיכשהוא הן לא ממש נחשבו לרודסטרים במלוא מובן המילה, וברור שהיו יקרות בהרבה מהרודסטרים העממיות. רוב הרודסטרים שיוצרו לאורך השנים לא היו מכוניות חזקות, נהפוך הוא - הטריומף ספיטפייר, ה MG מידג'ט ואפילו הפיאט 124 ספיידר לא הציעו ביצועים ברמה גבוהה יותר מהדגמים הספורטיבים שעליהן התבססו, מאחר ונושא הביצועים הוא ממש לא קריטי ברודסטר אמיתית. שתי הרודסטרים היחידים שהציעו ביצועים טובים גם בקנה מידה של ימינו היו הטריומף TR6 וה MGC שהיו להן מנועי 6 בוכנות.

משרשור זה נמחקו הודעות רבות שעסקו בגופו של אדם. להבא, שרשורים מסוג זה יעברו לעולם שכולו טוב, ומישתתפיהם יעברו לעולם שכולו מעקב.. חג שמייח לכולם !

לא סתם היא כונתה "מכונית הספורט הבריטית הטובה והאמינה ביותר שיוצרה אי פעם". מה שיפה הוא, שגם אחרי למעלה מ 20 שנה לאחר שהוצגה, המיאטה עדיין נראית רעננה ונכונה, ועל פניו נראה שתראה כך גם בעוד 15 שנה.

הסוכנות הראשית ומשרדי הנהלת UMI, כמו גם המוסך המרכזי, נמצאים משנת 2000 בראשל"צ, בסמוך לקניון הזהב.

מכוניות אספנות הוצגו רק בראשל"צ מאחר וזוהי הסוכנות המרכזית, וכך פורסם גם בכלי התקשורת.

מסכנה הוולבו הזו, כמה גיליגולים היא כבר עברה.. המכונית היתה שייכת שנים רבות לחבר מועדון ותיק מחדרה, יוסי הדס, והיתה במצב מצויין. מהרגע שמכר אותה מצבה הלך והתדרדר, וחבל. היא היתה מקורית לחלוטין ושמורה.

ההבדל העיקרי, המכאני, בין ה 124 ל 131 היה במערכת המיתלים הקדמית ובמערכת ההיגוי. ל 131 היו תמוכות מק'פרסון במקום עצמות העצה שב 124 והגה בשיטת מסרק ומוט משונן במקום תיבת ההגה. האמת של 124 היה הגה גרוע במיוחד, כבד וחסר חדות, ואילו ההיגוי של ה 131 היה מצויין - קל, חד ורגיש, ולכן השיפור הוא כולו לטובה. אני מניח שיכולת להחליף לתיבת הגה מתוגברת כוח של 132, אבל מה שהיית מקבל זה היגוי גרוע באותה מידה, רק קל יותר.. אגב, אותם הבדלים במיתלים הקדמיים ובמערכת ההיגוי היו בין הוולבו 144 ל 244.

+ 1. ראש הממשלה ושר הבטחון, כל אחד בתורו גזר קופון, שלא לדבר על שלל השרים שרצו להיתראיין בכלי התקשורת. נקווה רק שלא ירחיבו בסיקור החגיגות של חיות האדם האלו.

לאורך כל 100 שנות הסכסוך (שימו לב שזה תמיד תקוע איכשהוא על 100 שנה..) הצליחו רק אירגוני טרור להכניע את ישראל ולגרום לה לרדת על בירכיה - החמאס והחיזבאללה. והן עשו את את זה כי הן ידעו לגעת בנקודות הרגישות של עם ישראל, ואנחנו, במן רצון לא ברור, דאגנו לשתף עימם פעולה ולהעצים אותם. ומה שעוד יותר עצוב בסיפור הזה, שאת שתי ארגוני הטרור הללו אנחנו בראנו - את החיזבאללה כתוצאה משהייה חסרת תכלית בלבנון ואת החמאס טיפחנו כאלטרנטיבה לאש"ף בתחילת שנות ה 80'. ליבי ליבי עם משפחות החללים שיאלצו לראות רוצחי יקירהם משתחררים מחר ומסמנים V עם המדינה הכי חזקה במזרח התיכון. שמסתבר שעם קצת חשיבה מקורית אפשר להכניע אותה בלי מחלמה.

המפלץ בפוזה מגרה. כל הכבוד על היוזמה והאירגון. וסוף סוף מתחילים לראות בעת האחרונה יותר ויותר אופנועים יפניים ישנים שעוברים למעמד של אופנועים קלאסיים לכל דבר, אבל בניגוד לבריטים של שנות ה 60', האופנועים היפניים יודעים גם לנסוע..

אייל, קרא את ספרו של אותו בינימין נתניהו, מקום תחת השמש, ותראה מה הוא אומר על עסקאות כגון אלו. אני בניגוד לאנשי ימין אחרים, הפסקתי מזמן להאמין לשקרן ולמומחה הספינים הזה,שנותן לכל אחד לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע, שכרגע רק השרדותו הפוליטית חשובה לו. אבל מצד שני, הוא כרגע הרע במיעוטו, באין מנהיג אחר לימין.

ויתרה מכך, גם מבצע הלינץ' החייתי ברמאללה בדרכו הביתה. בושה למדינה שירדה כליל מנכסיה.

הרנו מגאן הוצגה רק ב 96'..

עכשיו אני מבין למה בקושי הספקנו להחליף מילה.. תודה על התמונות הנהדרות שצולמו ביד אומן והצליחו להעביר את החוויה גם לאלו שנבצר מהם להגיע. ואיך אפשר בלי להודות לקובי מילוא שמידי שנה מצילח לרתק את קהל הצופים בהסבריו המחכימים ברונדו המסורתי. אכן סיום הולם לשנה עמוסת אירועים יפים ומוצלחים !

חשיפה חסרת ערך לחלוטין. 1. לא צויונו מהות התקלות - מנועים ותיבות הילוכים שקרסו או שמא תקלות התקנה מקומית שוליות ? 2. דגמים רבים חסרים בהשוואה, יונדאי I30 למשל. 3. לא צויינה כמובן רמת התחזוקה. 4. השברולט אבאו והיונדאי גטס "בילו" תרתי משמע בצה"ל וצברו נסועה מטורפת בתנאי עבדות. סקר האמינות היחיד מצוי במחשבי יבואני הרכב, קרי תביעות אחריות, ואין שום סיכוי שהסקר הרלוונטי מכולם יפורסם אי פעם.

תיחקרתי ארוכות בעל מוסך שפעם היה מורשה קרסו, אך בשל דרישות מופרזות של מחלקת השירות הוא ביטל את ההכרה הרשמית, ושאלתי אותו הכצעקתה. לדבריו, מבחינת מיכללים עיקריים הרנו מגאן 2, בדיוק כמו המגאן 1 היא מכונית אמינה למדי, כל עוד תוחזקה כיאות. הנקודות הרגישות הן סלילי הצתה שנוטים להתפגר מעט מוקדם מהרגיל, משאבות דלק חשמליות שששובקות חיים לאחר 100K ואורך חיים לא אחיד של התיבה האוטומטית. חשוב מאד לשהתמש בשמן מנוע מאיכות טובה, ועוד יותר חשוב להשתמש בנוזל קירור מקורי בלבד - צינורות המים רגישים מאד והתפוצצות צינורות במסעף שמעביר מיים ושמן סמוך זה לזה עלול לגרום לחדירת שמן מנוע למערכת הקירור, מה שיגרור החלפת מצנן יקרה. הרנו מגאן 2 מכונית רגישה למדי לתחזוקה רשלנית, ולכן רוב המכוניות הבעיתיות הן לרוב יוצאות ציי רכב. בנוסף, המגאן מכונית קשה למדי לעבודה, והגישה למיכללים רבים די מסורבלת, מה שמיקר תיקונים רבים, ובהיבט הזה היא דומה לרוב הצרפתיות (כמעט בהכללה). השאר הן בעיות אלקטרוניקה לא רציניות, כמו ברוב המכוניות בנות דורינו.

היה פשוט ארוע נפלא. משנה לשנה עולה כמות המכוניות המשתתפות, רמות השיפוץ עולות והכל יוצר חגיגה לעיניים. מזג האוויר האיר לנו פנים, ואפילו הקהל התנהג בצורה נאותה להפתיע. תודה ענקית למארגנים ולכל אלו שעמלו וטרחו, ותודה מיוחדת לנשות החברים שאיישו את דוכן המועדון. נפגש שנה הבאה בארוע גדול ומרשים אף יותר !

מעניין לראות מכוניות שלא יצא לנו להתקל בהן בשל החרם הערבי באותן שנים. ללא ספק, באותה תקופה היפנים ראו במכוניות האמריקאיות מודל לחיקוי, ורוב המכוניות פשוט נראו העתקים מוקטנים של אוניות הכרום והניקל האמריקאיות. גם העיצוב הפנימי הושפע מאד מהעיצובים האמריקאיים, ותמיד כלל שלל מגירות ומדפים וכמובן פורמייקה בלוח המחוונים. יוצאת דופן היתה דווקא הקונטסה 1300 שבה ניכרה ההשפעת האיטלקית מבית מישלוטי - ידיות הדלתות למשל, ועיצוב הפנים שדמה לזה של הפיאט 1300\1500. ברור שהגירסאות הספורטיביות היו מעניינות יותר, ובניגוד לחלק גדול מדגמי הקופה האירופאיים, למכוניות הקופה היפניות היו הספקי מנוע מכובדים מאד לתקופתם, ואם נביט בנתוני ההספק והביצועים של הטויוטה סליקה נראה שהם לא נופלים מאלו של דגמי אלפא באותם השנים. עם השנים התברר שגם היפנים ייצרו מכוניות מעניינות בהחלט, וחבל שבשל חוסר הערכה גורף נותרו מעט מאד יחסית מהן.

הטריומף סטאג היתה אמנם מכונית כושלת (ולא בשל איכותיה הדינמיות או עיצובה, אלא בשל התעקשות מיותרת של טריומף על פיתוח מנוע V8 בעצמם), אבל היא היתה דוגמא טובה להתנהלות תעשיית הרכב הבריטית בשנות ה 70', התנהלות שהביאה לסגירת כל מפעלי הרכב הבריטיים המקוריים, וכל שנותר לבריטים הוא להרכיב מכוניות עבור יצרנים שונים. 1. לאחר תור הזהב של שנות ה 60' שקעו יצרני הרכב הבריטיים בניוון תיכנוני, וכל דגמי שנות ה 70' בעצם התבססו על מכללים משנות ה 60'. 2. יחסי עבודה בעייתים במפעלי הייצור גרמו להשבתות ארוכות, ובנוסף תביעות שכר מופרזות גרמו לכך שלא הוקצה די כסף לפיתוח דגמים חדשים, וכאן החל מעגל קסמים שסופו היה ידוע. 3. התבססות יתר על השוק המקומי, שבניגוד לשוק האמריקאי לא היה גדול דיו ולא היה פטריוטי דיו.. 4. תמחור מוגזם בעליל, בשל יחסי העבודה העכורים ואין ספור מותגים מיותרים, מנע אפשרות מעשית ליצוא. 5. עודף מותגים גרם להוצאות גדולות, בעיקר בצד השיווקי ולא הביא שום תועלת במכירות. 6. איכות היצור ורמת האמינות היו גרועות עד איומות, וזה כלל לא עיניין את מנהלי בריטיש לייילנד, שמכוניות עיניינו אותם כמו שאותי מעניינת שירת ימי הביניים.. תעשיית הרכב הבריטית שרדה את שנות ה 80' בעיקר בזכות האוסטין מטרו, שהיתה קרן האור הבודדה באפלה. עיצוב נאה, אבזור עשיר, התבססות על מיכללים מוצלחים יחסית ותמחור נכון, איפשרו את יצוא המכונית, לראשונה זה שנים רבות. כשפג תוקפה של המטרו, נותרה רק רובר בחזית, אך קו מוצרים מיושן שתומחר גבוה יחסית סימן את סופה. אבל ככה זה בטבע, רק החזקים שורדים.

לג'טה MK1 לא היתה גירסה ספורטיבית והיא השתמשה במנועי 1.3 ו 1.5 בלבד. לג'טה MK2 היתה גירסת 1.8 מוזרקת, 112 כ"ס כמו לגולף GTI ובשנת 87' נוספה גירסת 16V עם 139 כ"ס שהיתה מכונית מהירה יחסית, בוודאי בהשוואה למשפחתיות קטנות מקבילות. הדור השלישי של הג'טה כבר לא נקרא בשם זה, אלא ונטו (רוח בספרדית), והגירסה הספורטיבית שלה היתה ה VR6, בדיוק כמו בגולף. הדור הרביעי, שנקרא בורה לא כלל גירסה ספורטיבית, והמנוע הבכיר והחזק היה ה V5. בדור החמישי פולקסווגן שבה להשתמש בשם ג'טה וגם לה לא היתה גירסה ספורטיבית במוצהר. מעניין שבמשך כל השנים פולקסווגן המשיכה להשתמש בשם ג'טה בצפון אמריקה, בעוד שבאירופה השם שונה פעמיים, בעיקר עקב חוסר הצלחה יחסי.

אני עדיין זוכר שבתחילת 83' יבואני אדיוקט שכרו האנגר שלם במגרשי התערוכה הישנים בת"א, כדי להוכיח שהוא עדיף על ה ATARI, ואכן הגרפיקה של האדיוקט היתה מתקדמת יותר, אבל מחיר גבוה יותר ומגוון מצומצם יחסית של קלטות משחק חרצו את גורלו. בנוסף, גם פיליפס ניסתה להכנס לשוק משחקי הטלויזיה, ללא הצלחה מרובה. ללא ספק, זה "ה" להיט של תחילת שנות ה 80'.

בדיוק. נקווה רק שלא נגיע שוב לתסריט הבלהות הנ"ל. גלעד שליט ישוחרר לביתו, ומאות משפחות ששכלו את יקיריהם יראו את חלאות האדם הללו מסמנים V באצבעותיהם ומראים לכל העולם כיצד ארגון טרור הצליח במשימתו.