מבחינתי רנו וקרסו ככלל מחוץ לתחום לחלוטין.
רנו קליאו 2002 - 1.4 אוט' 8 חודשים של סיוט מוחלט (הרכב הגיע לאמא שלי עם 32 ק"מ על השעון), אינספור תקלות חשמליות למיניהן, למוסכים המורשים אין פתרונות , אחרי 30 +- ביקורים במוסכי קרסו, הרכב הוחזר לחברת הליסינג בעקבות ריבוי התקלות. (ננהגה ע"י אימי)
רנו קליאו 2003 - 1.2 ידנית - נקנתה מחברת השכרה עם 40,000 ק"מ אחרי שנה כל הכביש. נצא מנקודת הנחה שלרכב קרעו את הצורה והתעללו בו בכל דרך אפשרית, הוא ביקר במוסך אינספור פעמים כיוון שסירב להתניע בבקרים והיה כבה במהלך נסיעה. אחרי 4 חודשים שהוא כבה ב110 קמ"ש ועצר בסופו של דבר בתעלה בכביש החוף, הוא נמכר בהפסד ענק. (נקנתה וננהגה על ידי)
רנו מגאן 2001 - נקנתה ע"י סבי וסבתי, חדשה. במהלך 4 שנות הבעלות הרכב גמע 24,000 ק"מ - חיישני הצתה הוחלפו 3 פעמים בגלל בעיות התנעה בבוקר, יחידת פיקוד מיזוג האוויר, מאבה ומדחס מזגן , מנועי חלונות החשמל הקדמיים וחיישן גיר - הטיפולים השותפים התבצעו במרכזי.
גם אם אניח רגע את כל הבעיות הנ"ל בצד, שהן אינן סבירות למכוניות חדשות, שירות הלקוחות של קרסו מזלזל ומעליב, פקידות השירות שחוקות וחסרות סובלנות והגרוע מכל, אין שום נכונות ללכת לקראת הלקוח. את המשפט, "מדובר בבלאי סביר, רכיבים אלקטרונים ומכאניים מתקלקים לעיתים..." ו "זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בבעיה מהסוג הזה! " (מפתיע..) הן מדקלמות מתוך שינה.