504L

ענתיקות? לא בדיוק, כפי שגם הפיז'ו שלי(מודל 77') אינה ענתיקה. באירופה, המינוח המקצועי למכוניות שנות השבעים והשמונים הוא YOUNGTIMERS, להבדיל מקלאסיות, ווטרניות וכו'. המכוניות שציינת היוו את המציאות המוטורית בישראל של שנות השבעים והשמונים - ובמהלכה של התקופה זלגו כמשומשות לשטחים. הקמת הרשות הפלסטינית נתנה BOOST אדיר לגניבות הרכב, כאשר הלהיטים היו סובארו ליאונה(עד היום), מיצובישי לאנסר וסקודה אוקטביה. הדגמים שציינת המשיכו לשמש את המקומיים ביום יום, נותנים מענה לאוכלוסיה עניה הגדלה בקצב מהיר. העובדה שאלו מכוניות קלות לטיפול ואחזקה בכל מוסך מדרכה, הקלה על שרידותן. מעבר למכוניות שציינת, תוכל למצוא גם הרבה אופל אסקונה ודגמי פיז'ו שונים משנות השמונים. קלאסיות אמיתיות? כמובן שישנן, רק שאותן לא תמצא ברחובות...

[quote=bagira;3652441 שני אנשים שאלו אותי אם זאת דיהטסו חדשה קשה לחשוב על עלבון חזק מזה :oops: אבל עוד מעט יבוא מישהו ויטען שלשיטיגו יש גריל "מהודר", היא מכובדת יותר, בלה בלה בלה, בלה בלה בלה...

לפחות ביחס לאיביזה/פאביה, היא כן. בעליות של חיפה היא "עגלה" אמיתית. גם בדגם החדש והמרשים, שאוטוטו כאן, המנוע הבסיסי(זהה לנוכחי) רושם ביצועים עלובים, עם 15.4 שניות ארוכות למאה. לטעמי, מקומו של המנוע הזה בטוינגו, לא מעבר לכך. מוטב לקרסו אם ינצלו את המיסוי הירוק עד תום ויתנו פוש רציני לגרסת 900 הסמ"ק המוגדשת(90 כ"ס, תאוצה ב-13 ש' סבירות). במחיר של שבעים ומשהו אלף עם המנוע הזה, זו תהיה הסופרמיני הנחשקת ביותר. אפרופו איביזה, דגם הבסיס של ה-1.4(רפרנס) מתוחת הפנים, מאובזר יותר מבעבר, כשהתוספת העיקרית היא חלונות חשמל אחוריים. מאידך, הורידו את גלגל ההגה הספורטיבי והעבה(המותקן גם במיי) ושמו במקומו גלגל דקיק עם ציפוי פלסטיק לא נעים למגע ולאחיזה. מה שגורם לי לתהות עד כמה אנשי צ'מפיון טורחים לבדוק את מפרטי המכוניות שהם מייבאים בכובד ראש(דוגמת מושב הנהג שאינו מתכוונן לגובה במיי ו"תורם" לתנוחת נהיגה מחפירה; ישבתי ברכב באולם התצוגה וזה הספיק לי).

טרם יצא לי לקרוא, אך הבנתי שבמוסף רכב שצורף היום למנויי ידיעות אחרונות נערך מבחן בין הפוקוס למגאן קאפ ולגולף GTI. השורה התחתונה: כוחה של הגולף עדיין במותניה, המגאן היא המהנה ביותר אבל הפוקוס מנצחת את המבחן בתור האול-ראונדר המוצלחת של החבורה (ציטוט בע"פ מחבר שסיפר לי על כך). שלא תהיה לכם טעות; מבחינת הנאה, הפוקוס קרובה מאד למגאן, על אף שהיא רכה ומפנקת יותר; הישג מרשים לכל הדעות לאנשי SVT, ששוב מוכיחים כי מבחינת כיול שלדות הנעה קדמית, פורד של ימינו היא פיז'ו של שנות התשעים.

כל הסקס-אפיל של גרסת הקופה נעלם כלא היה בסטיישן הזו. טוב שלא הוציאו גרסה מקבילה גם לפלואנס...

ליבואנים יש היום הרבה פחות שליטה על היצע הדגמים שלהם מבעבר, כאשר היצרנים שולטים על היבואנים/מפיצים המקומיים באמצעות משרדים אזוריים וקובעים אילו דגמים ישווקו. קח את ה-GT86, למשל. למכונית ישנה חשיבות תדמיתית מכרעת ליצרן, שקובע את קצת ההחדרה העולמי - ודואג שבכל אזור המכונית תשווק במקביל בכל המדינות. כך, במקביל לתחילת השיווק אצלנו, הופיעה המכונית באולמות התצוגה בעמאן, ביירות, קהיר ושאר בירות האזור. אילו הדבר היה תלוי ביוניון מוטורס, המכונית לא היתה משווקת כאן - ולכן המחיר הגבוה והגישה האדישה; יקנו, טוב, לא יקנו, לא נורא. ממילא בעוד שנה שנתיים הלחץ מלמעלה יעבור לדגמים אחרים ונפסיק לשווק את המכונית, בשקט בשקט. האם אתה חושב שהפוקוס ST הגיעה לכאן בתזמון מקרי? זו הפעם הראשונה שפורד משיקה דגם ספורטיבי באפיון גלובלי, במסגרת מדיניות ONE FORD, אליה מחוייבת ההנהלה העולמית. אותה פוקוס נמכרת כעת בכ-40 מדינות, מרוסיה ועד ארה"ב. ישראל נכללה מראש ברשימת המדינות הללו, עיתונות הרכב המקומית הוזמנה להשקה העולמית ונקבע תאריך תחילת שיווק מסודר. לו היה הדבר תלוי בדלק, לא היית רואה כאן את הפוקוס החמה. ולכן, כמו בטויוטה, אתה רואה את הגישה האדישה מתבטאת במחיר. ישנם יבואנים שלוקחים את ההזדמנות הזו, מבינים שיש לה פוטנציאל תדמיתי ומסחרי וממנפים אותה(ע"ע כלמוביל עם הוולוסטר). אחרים נאלצים לבלוע את הגלולה(המרה לדידם) ולא מבינים שהיא בעצם ממתק, שהזמנים השתנו - ושחלק מהצרכנים הרבה יותר מתוחכמים מכפי שהם מעריכים אותם.

שלחת אותו ישר לתכנית 'יצאת צדיק', שהרי כוונותיו טהורות הן והוא בסה"כ קורבן של היצרן ושל הצורך לא לעשות קניבליזציה למותגים אחרים שהוא מייבא... התאוריה שלך היא בדיוק ה"סיפורים" אותם שמת במרכאות. עבור רוב יבואני הרכב בישראל, 'אוטו ספורט' זה סדין אדום מול העיניים, רק צעירים פוחזים ופלייבויז קונים את זה ולמה לי לייבא את זה כשאחרי זה הנודניקים האלה יציקו לי במוסך. לדידם של אותם יבואנים, עמישראל עדיין מטומטם - ואם אפשר לעשות קומבינות על גבו עם חברות הליסינג, מה טוב. הסתכל על הרומן בהמשכים של דלק מוטורס עם המיאטה, על הסטוריית הדגמים הספורטיביים ביוניון מוטורס או על ההתעלמות המוחלטת של מכשירי תנועה מהסויפט ספורט. Enough said.

מכונית נוספת בעלת פוטנציאל בסגמנט הזה היא הב.מ.וו 125i. לפחות מטורק סטיר היא לא תסבול . היא מציעה 3 ו-5 דלתות, גיר ידני או אוטומטי ואפילו חבילת M, שמשפרת במשהו את המראה השנוי במחלוקת של המכונית. בנוסף, אין לה את ההגה בעל יחס ההעברה המשתנה שנקטל כל כך ב-M135i. במחיר דומה לאחרות, המכונית הזו תקרוץ למכורי הגה מחד - וללקוחות GTI ו-A3 מאידך. ושוב, לו היתה הפוקוס נמכרת במחירה הריאלי, היה מקום בארסנל של דלק לשתי המכוניות, בפער של 20-30K בינן. http://www.evo.co.uk/carreviews/evocarreviews/287008/bmw_125i_msport_review.html

ST אינה מגאן. היא מציעה שימושיות משפחתית לא פחותה מהגולף(ונוחות נסיעה מצויינת) ומעניקה בתמורה חוויית נהיגה ממכרת יתר. ST היא מכונית שתיקח אותה במיוחד לטיול נהיגה. בגולף GTI אולי תבחר במסלול מעניין "על הדרך", אבל ספק אם תקום בשבת בבוקר ותיקח אותה לסשן בנס הרים או איפה שזה לא יהיה. שני יתרונות יש לגולף לעומת הפוקוס, האחד דינמי והאחר מסחרי; היא אינה סובלת מטורק סטיר מטריד כזה ויש לה אופציה ל-DSG. בנוסף, המנוע מרגיש מצויין בזכות עצמו(ותכל'ס, מרגיש יותר חזק מ-211 הסוסים המוצהרים עבורו), תא הנוסעים מרגיש מוצק ואיכותי יותר(אם כי משעמם וצפוי יותר בעיצובו) - וסביר להניח שביום המכירה, היא תמכר מהר וטוב יותר מהפוקוס. ובכל זאת, לנהג משפחתי חובב הגה ולא רק חובב רכב, שמחפש יותר מלחיצה מזדמנת על הגז או תקיפת מחלף על האיילון, הבחירה המרגשת יותר היא בפוקוס, לשיטתי לפחות. תנסו, תבינו. ולעניין אסטרה OPC ובהמשך לפוסט המצויין של ROEE, החטיבה הספורטיבית אינה בראש מעייניהם של קברניטי אופל בישראל. להערכתי, גם אסטרה OPC תיכנס לקבוצת המחיר הצפופה סביב ה-220K .

בראוו, כמוני כמוך(ולא בכדי ציינתי בשרשור שפתחתי על רשמיי מהמגאן, כי נהניתי יותר מהקליאו). ובהיותי נאמן לפילוסופיה הזו, הרכב הבא שלי יהיה GT86.

איזה יופי של דיון התפתח כאן - והכל החל מנסיעת מבחן לא ממצה על האיילון... אז לאחר שסיפרתי כאן בשבוע שעבר על חוויותי עם הרנוספורט מגאן קאפ, אשמח לחלוק אתכם את חוויותי הטריות מהפוקוס ST הצהובה, שמשום מה החליטו לייבא אותה עם חלונות כהים מאחורה :evil: ואין המדובר בהכהייה עדינה דוגמת המגאן RS או האיביזה SC אלא בהכהייה גסה, כאילו בעונדה מהירה ועצבנית עסקינן בואו ונתחיל מהסוף. גם כאן, 250 כ"ס מאתגרים את ההנעה הקדמית ואת ההגה יותר מדי. הטורק סטיר של המכונית הזו מטריד, כל אימת שהאספלט אינו משובח או מפולס. בראשון, בשני ואפילו בשלישי, האצה חזקה תובעת מכם תשומת לב רבה. רבה מדי - וזה גם לא נעים. מאידך, מדמה ה-LSD האלקטרוני עובד לא רע בכלל, גם כשה-ESP מנותק לחלוטין. ראשון ברמזור, פנייה שמאלה - ואני מאיץ חזק ככל שניתן על מנת לנסות את המערכת. לפחות על אספלט סביר, המערכת עבדה נהדר, הגלגל הקדמי הפנימי לא "פירפר", החיצוני משך בעוז וההגה לא נתן את אותה תחושה ששנאתי כל כך במגאן, כאשר ה-LSD המכאני נכנס לפעולה. הטורק סטיר הוא הבאג הדינמי העיקרי של המכונית הזו. אם אין לכם בעיה לחיות עמו, מצפות לכם המון הפתעות נעימות. ההגה בעל יחס ההעברה המשתנה מתגלה כשותף נאמן ומהנה, בעל משקל נכון ודיוק רב. את כפות הידיים ניתן להשאיר בנקודות האחיזה של 3 ו-9; עם 1.8 סבובים בין הנעילות, לא תזדקקו לשנות את מיקומן. המכונית אוהבת להנהג ע"י הדוושה הימנית, מגיבה היטב להעברות משקל יזומות - והזנב שלה שמח יותר מזנב הסופר מגאן. האם זה טוב? לבטח לא על הנירבורגרינג, אבל זה בהחלט משובב נפש בנס הרים או בבית אורן, באותם ימים בהם מתקיים הכנס הארצי של רוכבי אופני הכביש(מקווה שיש כזה דבר - ומצדי שיהיה כל יום...). הפתעה גדולה מצפה לנו מעבודת המתלים. המכונית הזו נוחה מאד, נוחה כמעט כמו פוקוס טיטניום המצויידת בגלגלים הגדולים(וכצפוי, שתיהן נופלות באספקט זה מהפוקוס טרנד הבסיסית). ספיגת הזעזועים בכבישים עירוניים מצולקים מרשימה מאד - ובמהירות גבוהה יש בה נינוחות מובנית; אלא שנינוחות זו אינה ציפה או רכות יתר, אלא הסיפתח לעבודת מתלה משובחת ברגע שגובר הלחץ. או אז תגלו שאין כמעט זויות גלגול, התחושה דרך המושב מדויקת ונאמנה וששיבושים באמצע הפנייה אינם זורקים את המכונית ממסלולה. לעומת ה-ST, מגאן קאפ מרגישה כמעט כמו קרש. בלמי שתי המכוניות מצויינים, אלו של המגאן מעט יותר. לשתי המכוניות ישנה בעייה מסויימת הקשורה להעברת ההילוכים. העברת ההילוכים במגאן אינה מהנה במיוחד - ואפילו סרבנית מעט כשמעלים משני לשלישי. בפוקוס מוט ההילוכים אכן ממוקם ימינה מהרצוי, מאחר ובלם היד הקטן ממוקם לשמאלו (בפוקוס טרנד 2012 הידנית שהיתה ברשותי בלם היד מוקם מאחורי המוט - שמיקומו היה מרכזי יותר, כך שהבעיה לא היתה קיימת) - ואולם, לאחר חצי שעה של נהיגה, החיסרון הזה כבר לא מורגש והיד מתרגלת למיקומו של המוט. על אף שהפוקוס מצויידת ומפוארת יותר, העדפתי את עיצוב הפנים של המגאן. תכליתית יותר, מכניסה אתכם מהר יותר לאופי המכונית. תנוחת הנהיגה במגאן עדיפה בעיני על זו שבפוקוס, בה אתה מרגיש מעט תחושה של ישיבה על ולא בתוך הרכב. כנראה שהדבר קשור במשהו לבסיס המושב העבה של הרקארו, מאחר ובפוקוס טרנד האמורה לא היתה בעיה כזו. מאידך, יש לזכור כי הפוקוס היא האצ'בק משפחתית מחומשת דלתות, בעוד המגאן היא שעטנז של האצ'בק וקופה, בסגנון השירוקו והאסטרה GTC. אהבתי יותר את מנוע הפוקוס. תגובת הדוושה שלו, במיוחד בסל"ד נמוך, עדיפה בעיני, המומנט שופע ומיידי והצליל ממכר. הוא מושך נפלא מתחתיות הסל"ד אל מעבר ל-6000, לא מאבד נשימה ודוחף ודוחף. מאידך, במהירויות גבוהות הרנו חזקה יותר, אם זה חשוב למישהו. אישית, אינני בוחר באף אחת מהשתיים, הסובלות במידה כזו או אחרת מהנעתן הקדמית - מעולות ככל שיהיו. אלא שאם הייתי חייב לבחור באחת, עלי להיות כנה ולציין שרגשית, קל יותר להתחבר לפוקוס. הכיף שלה זמין ומיידי יותר והיא רב-גונית באופייה. המגאן סקסית ומהירה יותר ועדיפה כמכונית מסלול - אם רק היו לנו כאלו; אלא שבעיני היא יותר מדי הארדקור - וזה לא מתאים לי. והערה לעניין המחיר; עם כל הטוב שיש בפוקוס, קשה להצדיק את המחיר הזה כשאתה יושב מאחורי דשבורד זהה לזה המצוי בפוקוס 'ספורט' 1.6, שמחירה נמוך מ-120K שקל - וכאשר הפוקוס אקובוסט 'טיטניום' עולה 152. על מנת לחשוף ולמצות את כל הפוטנציאל של המכונית הזו, על דלק להוריד את המחיר לפחות מ-200K (ועל הדרך, גם להפסיק לייבא את החלונות הכהים והמיותרים...).

אנחנו נהיה על המפה כשיהיו פה מסלולים בהם תוכל להנות מהמכוניות האלו - וכל מכונית אחרת לצורך העניין. אנחנו נהיה על המפה ברגע שיהיה פה ספורט מוטורי נורמלי, לרבות ספורט מוטורי עממי שלא ידרוש ממך דרישות מוזרות. אנחנו נהיה על המפה כשמגבלות המהירות המותרת יעודכנו לרמה נורמלית המתאימה ל-2012. אנחנו נהיה על המפה כשתרבות הנהיגה תשתפר, אנשים יהיו עירניים יותר וישמרו על משמעת נתיבים. אנחנו נהיה על המפה כשהכבישים ייראו נורמליים יותר וכשפסי האטה ייבנו בגובה אחיד. כיום ישנם מקומות בארץ בהן הברלינטה שלך תגלח או תיתקע על גחונה. פרארי, מאזרטי ובנטלי יש גם בניגריה(חייתי שם תקופה; התשתית מזעזעת, הנהיגה מחרידה, אין כל תרבות מוטורית ואצל מספר דילרים יש מכוניות שיגרמו לכולנו לזקפה). המפה היחידה שהם נמצאים עליה היא מפת אפריקה...

ערכים נמוכים כאלו הם טבעיים כאשר לא מילאת אויר במשך חודש חודשיים. עשה לעצמך הרגל לבדוק(ולמלא) מדי שבוע כשהצמיגים קרים. לאורך זמן, האויר יוצא לאיטו מהצמיגים(דיפוזיה, שינויי חום קור תכופים וכו'). שבוע טוב.

עניין של שמות וסמנטיקה. לגרסת 2 הדלתות הארדטופ של הדארט שיצאה ב-1968 קראו סווינגר(ולדגם הביצועים שלה קראו סווינגר 340. דגם זה הקביל לפלימות' דאסטר). ב-1971 שונה השם לדמון(demon+demon340) וב-1973 לדארט ספורט(ודארט ספורט 340). ב-1974 הוחלף המנוע של הגרסה הבכירה ל-360. דגמי הביצועים נחשבו למוצלחים מאד והציעו תמורה מצויינת למחירם הצנוע. ולפותח השרשור, תתחדש.

תודה אכן. ל-RS הרגילה נוחות נסיעה מספקת(לטעמי, בכל אופן). על אספלט סביר ומעלה, לוחמת ההגה שאתה חווה ב-GTI שלך היא מינימלית(על אספלט צרוב או רטוב, גם סקודה סיטיגו תסבול מזה). בסיבובים, ההגה של הגולף לינארי, מדויק ומשרה ביטחון.

תודה על התגובות הטובות. זה תמיד כיף. התייחסות למספר נקודות שהועלו; ניר - למה ספוילרים? כבר כתבתי יותר מפעם אחת על מה אני זומם(GT86/FRS). זה יקרה ב-2013. לעניין המערכות, התכוונתי למערכת בחירת תגובת הדוושה דרך המוניטור. ב"לתפוס אותה עם המכנסיים למטה", התכוונתי לנסיון לחוש את ההבדלים באותם מצבים בהם מנוע טורבו אינו במיטבו - אך אנו נמצאים בהם לא מעט(שיוט, נהיגה עירונית בהילוך שלישי וכיו"ב). אלכס וגיא - טרם נהגתי בפוקוס ST או במיני JCW, אך זו ללא ספק מכונית ההנעה הקדמית הכי הארדקור שיש היום בארץ. הנאה קדמית? בהחלט, אבל היא שונה מזו שתקבלו בקליאו, למשל, או בפיז'ו RCZ200. אישית, ציפיתי למכונית פחות קיצונית, כזו שתציע המון יכולת ספורטיבית אבל תדע גם להיות מהנה ברגוע. רק שאין במכונית הזו רגוע - מצאתי את עצמי במוד 'תקיפה' כל הזמן תמיר - אם התכוונת לגולף GTI, הוא(המגאן) בפירוש פחות נוח ממנה - והטלטולים על שיבושים גדולים(מכסה ביוב בולט, לדוגמה) היו מטרידים. בולמי הזעזועים עושים עבודה נהדרת בשיכוך תנועות המרכב(שלא עושה תנועה אחת מיותרת), אך ספיגת הזעזועים(ע"י הקפיצים המוקשחים) מותירה מקום לשיפור, לטעמי לפחות.

כתמיד, כיף לקרוא. נשמח גם לקרוא על הזוית האישית ועל האוטו של סבא פרחי על ה-MG שוחחנו פעם. היא היתה מודל 85' והיתה שייכת לבעלי סוכנות האניות רוזנפלד. בשנת 90' חשבתי לרכוש אותה, כשהוצעה למכירה. סיבוב קצר הספיק לי להבין שהרעיון לא היה מוצלח כל כך...

תתחדש. מכונית מטריפה. א שיינע שיקסע האינגה שלך...

תודה איש. על האש...

תודה, העונג כולו שלי. הקליאו מכונית נפלאה, זן נדיר ההולך ונכחד, אבל הלב שלי כבר נמצא במקום אחר

נא ראה את התייחסותי בכחול. הרכש החדש שלך מאד הרשים אותי ברמה האובייקטיבית, אך אני פחות מתחבר אליו ברמה האישית. כפי שאולי הבנת, אני קצת אולד-פאשן בטעמי

ראית BRZ אחת וטויוטה אחת, מאחר והכתום הוא צבע יחודי ל-GT86 (כפי שהכחול ראלי ייחודי ל-BRZ). מספר הערות; - ניתן היה לקבל הנחה דומה על הטויוטה עוד לפני כן ("להשוות את המחיר ל-BRZ...") - המחירים עדיין גבוהים מדי. המכוניות האלו לא צריכות לעלות לצרכן שקל מעל 200K. - לעניין נתוני המסירה שצויינו; אלו כוללים את רכבי ההדגמה. ידני ואוטומטי(לבן וכתום) לטויוטה וידני(כסוף) בסובארו. - כפי שכתבתי בעבר, אני מאמין שבשנה הבאה, כשההייפ יגמר ולדילרים של סאיון וסובארו יהיו סטוקים של FRS ו-BRZ מכל הצבעים (והדולר יהיה ברצפה) - נוכל לייבא את תאומות הטויובארו ביבוא אישי במחירים שיותירו לנו עודף לקנות מכונית סופרמיני זולה וחדשה לאשה.

נהניתי לקרוא את רשמייך וחשתי תחושות די דומות בנסיעת מבחן קצרה, לאחר שאבי הזמין את הרכב הזה וסקרנותי התעוררה. מה שהרשים אותי במיוחד היתה נוחות הנסיעה; קצת כמו צרפתיות של פעם. המושב ותנוחת הנהיגה היו מצויינים, המנוע לא יותר מסביר. מאידך, עם קצת מעל 2000 ק"מ(נהגתי בו בשבוע שעבר), המנוע טרם הגיע לשיאו, כך שמכאן העניינים יכולים רק להשתפר. הייתי מצפה גם להחלפת הילוכים קלילה יותר(המהלך הקצר היה נהדר) - יתכן וגם זה עוד יקרה בעוד אי אילו אלפי קילומטרים. בגדול, יופי של קנייה לחובבי הז'אנר(שאני לא נמנה עליהם).

במשך שנים, נטען כי 200 כ"ס הם המקסימום שניתן להוריד לכביש בהנעה קדמית, מבלי שהדבר ישפיע יותר מדי על ההיגוי והניהוג. במכוניות מסוימות, בעלות הספק נמוך יותר מהנ"ל ומומנט בריא, הטורק סטיר(השפעות המומנט על ההיגוי) היה כה נוראי, עד כי גם 200 כ"ס נראו כהגזמה. באופן מעניין, 3 מכוניות שחלקו פלטפורמה "הצטיינו" מאד בתכונה השלילית הנ"ל, תוך שהן מושכות ימינה ושמאלה בהאצות חזקות ומותירות את נהגן מתוסכל(לנצ'יה תמה טורבו, אלפא 164 V6 וסאאב 9000). דומה כי מכוניות שסבלו מכך במיוחד היו סאאב, עוד מימי ה-900 טורבו המקורית של שלהי שנות השבעים. להבדיל אלפי הבדלות, לא מעט מכוניות אחרות עומדות במשימה זו יפה מאד, בין אם היתה זו קליאו RS203, פיז'ו RCZ או גולף GTI. למען ההגינות ההסטורית, נחזור מספר שנים לאחור ונזכיר כי בימים הרחוקים ההם, בהם הונדה האמינה בעצמות עצה ובגאומטריה חכמה של המתלה הקדמי ופיז'ו יצרה מכונות נהיגה משובחות, הנעה קדמית איכותית הורידה הספקים בריאים לכביש ללא כל תופעת לוואי מגונה, בין אם זה היה בהונדה סיויק VTI, אקורד טייפ R או פיז'ו 306GTI. היום יש דור חדש של הוט האץ', המבוסס על מכוניות קומפקטיות שמנמנות, אשר משקלן מתקרב באופן מסוכן לכיוון הטון וחצי. כדי לפצות על כך, מעניקים לנו היצרנים מנועים בריונים עם 250 כ"ס ומעלה, בלמי תופת, צמיגים שבעבר הלא רחוק פיארו מכוניות על ומתלים משברי עצמות שיידעו להתמודד עם כל הבלאגן. וזה אכן בלאגן, להוריד את כל הכוח הזה דרך הנעה קדמית פלבאית - ולכן עברו היצרנים להשתמש ב-LSD חוקי, בין אם מכני או כזה אלקטרוני שמנסה לחקות את פעולתו... לרנו מגאן קאפ יש 265 כ"ס, גלגלי "18 אימתניים ו-LSD מכני. היא שוקלת 1390 ק"ג ומאיצה למאה בשש שניות, פרק זמן שלפני שלושה עשורים היה שייך למכוניות על. אבל לרנו מגאן RS קאפ יש גם שפע של אלקטרוניקה, שמנסה קצת לבלבל אותנו. יש לה, למשל, מספר תוכניות נהיגה, המתיימרות להשפיע על עקומת המומנט ועל תגובת הדוושה - וחלקן, בשילוב עם מצבים קיצוניים יותר של ה-ESP, גם משנות מעט את הצליל היוצא מהמפלט ומלוות אותו בבק פיירים סקסיים, כאילו אנחנו בראלי RAC, טסים בין יערות עבותים ובוציים. אבל אני על האיילון כרגע, 3000 סל"ד בהילוך חמישי ומנסה לתפוס את המערכת עם המכנסיים למטה. מצב לינארי, ספורט, אקסטרים, התגובה היא אותה תגובה, ההשהייה הקלילה אותה השהייה קלילה והמערכת מקבלת אצלי נון חלקי, כי רק בסל"ד גבוה מרגישים את ההבדל. גם ההגה חשמלי. די כבד(משקלו משתנה עם האלקטרוניקה) ומדוייק, אבל לא ממש חי. בעקומות ארוכות אני מרגיש שאין בינינו תקשורת ושהוא לא משתף אותי בניואנסים של מה שקורה למטה, למעט בדברים שאני לא ממש רוצה להרגיש. אומר זאת כאן ועכשיו. מגאן RS קאפ היא מכונית מסלול אימתנית, אם רק היה לנו מסלול נורמלי להנות ממנה. אפילו המוניטור המשוכלל המותקן בה מאפשר לנו למדוד זמני הקפה ותאוצות ל-100 קמ"ש ולרבע מייל. ה-LSD המכני שלה, לאחר השהייה קלילה בה הוא חש מה קורה עם צמד הגלגלים המניעים, מוריד את הכח לאספלט בצורה מדהימה באמצעות הגלגל החיצוני בפנייה, מושך ומאיץ אתכם החוצה באופן מרשים. אלא שאת חוקי הפיזיקה זה לא ממש משנה אלא רק מעכב - ובסופו של יום תקבלו תת היגוי; נקי יותר, ללא החלקת גלגל פנימי ובמהירות גבוהה יותר, אך בכל זאת, תת היגוי. כמובן שהשלדה מגיבה היטב למשחקי דוושה, העברות המשקל מדודות ומדוייקות, האחיזה גבוהה מאד והמכונית מתגלה כטורפת פניות עם סכין בין השיניים, שגם יודעת לבלום נפלא כשצריך - ובמהירויות שהמכונית מסוגלת להן, צריך הרבה. אלא מאי, 265 כ"ס דרך הגלגלים הקדמיים הם הרבה - ואני חש בהם כל הזמן. דרך(מעט) טורק סטיר, שדווקא לא חשתי בו ב-RS250 הרגילה שבחנתי בעבר - ודרך כניסתו של הדיפרנציאל לפעולה, שאני חש בה כל הזמן ויותר מדי. בגולף GTI על 211 סוסיה או בספורט קליאו המהוללת, יש הגה נקי מהפרעות. כאן, לא. נוחות הנסיעה של הסופר מגאן אינה מתפשרת, רוצה לאמור אינה קיימת. הרחובות המצולקים של דרום תל אביב מטלטלים אותה ללא רחם, אבל לפחות המושבים נוחים ותומכים נפלא. המושב האחורי מרווח למדי, אבל שדה הראייה לאחור מזעזע. איכות החומרים בתא הנוסעים מרשימה יותר מבעבר ותא המטען, בעל שפת הטעינה הגבוהה, יותר ממספק. מעבר לכל, הסופר מגאן מפתה אתכם ללחוץ, כל הזמן. זה לא קורה במיאטה, גם לא בספורט קליאו. אני תוהה אם הייתי רוצה לחיות עם מכונית מסלול כה חד מימדית ביום יום - ולא בטוח. מאידך, אותה RS250 שחורה שהיתה נעימה יותר לשימוש יומיומי, הרגישה מעט עקרה מדי בפן הספורטיבי. אני שב לאולם התצוגה של רנו ברח' ריב"ל ומתעכב דקה בחניה, מתענג על עיצוב המכונית - ועל הצבע הצהוב המיוחד שלה. אגרסיבית ואלגנטית כאחת, מפתה כמכונית קופה סקסית. לא אהבתי את מדבקות הצד האדומות וגם לא את ההדבקה האדומה והרשלנית על הדיפיוזר מאחור - אך פס הפלסטיק האדום בגריל בהחלט מוסיף קורט של מאצ'יסמו לגברת. מבט נוסף לתא הנוסעים ופרידה אחרונה ממד הסל"ד, ששינה את צבעו מצהוב לאפרפר. חבל. באולם ממתין לי ידידנו זכי, איש הפורום, שתיאם לי את הנסיעה. אדם אופטימי עם חיוך תמידי, שתמיד כיף לי לפגוש. נו, מה אתה אומר, הוא שואל. יש לך מכונית מסלול, אני אומר לו. מהירה, חזקה, אוחזת, לא מתפשרת - וגם נראית כמו אחת כזאת. אבל אהבתי יותר את הקליאו; אינטימית ועדינה יותר ועם הנאה קדמית אמיתית.

פחות אלגנטית מהדגם היוצא. מאחור מזכירה לי מאד את האינפיניטי M ובכלל, הפזילה לשווקי מזרח אסיה מאד מורגשת בעיצוב.