504L

המחירים שצוטטו הם מחירי המחירון הסטנדרטיים, לא מחירי הנחה. ומאחר ודיסקסנו לא מעט על נושא שירוקו-מול-GTI, הנה כתבה רלבנטית מ-EVO. http://www.evo.co.uk/carreviews/cargrouptests/236743/vw_golf_gti_and_scirocco_tsi.html

חבר מועדון החמש (ממוצא פולני) סטארסקי? גראן(לא גרנד) טורינו זה נחמד, במיוחד עד 1971(ויסלח לי קלינט איסטווד עם ה-72'). טורינו קוברה - עוד יותר נחמד. כהערת אגב טריוויאלית, לאורך רוב שלב הפיתוח, שמה של המוסטנג היה אמור להיות טורינו. לבסוף העדיפה פורד לשמור את השם במגירה והשתמשה בו לראשונה ב-1968, כגרסה יוקרתית יותר של הפירליין, מעל הפירליין 500.

מעבר לעובדה שזה אכן איזשהו פיק-אפ של סיטרואן מסוף שנות העשרים/תחילת השלושים, התמונה תופסת כל כך במדויק את אוירת פרובאנס, עם השלכת העונתית, שפשוט עושה חשק להישאב פנימה...

רק ששירוקו היא לא רק פוזה. היא מכונית סקסית ששומרת על שימושיות גבוהה - ומציעה ניהוג אינטימי יותר מגולף, גם אם קוראים לה GTI...

מאחר והפוקוס הזו היא איזושהי אבן דרך, כפי שהיתה R26 כשיצאה וכפי שהיתה פוקוס RS הקודמת בשעתה. 300 כ"ס להנעה קדמית הם מספר מרשים, איך שלא נסתכל על זה - ובפרט שהם יורדים לכביש בצורה משכנעת. חוץ מזה שהם בריטים, תמיד היתה להם חולשה לפורדים חמים - והמכונית הזו מזכירה להם את אסקורט קוזוורט המנוחה מתחילת שנות התשעים. אישית, עיצובה של הפורד, בה פגשתי בתערוכת פאריז 2008 ובפרנקפורט השנה, וולגרי בעיני ותנוחת הישיבה בה מעט גבוהה - בכל זאת פוקוס. הרנו, אותה בחנתי בקפידה בפרנקפורט, עשתה לי את זה יותר. ומבחינת הכתבות(הפעם תודה לך על הלינקים), עושה רושם שהמכונית אכן פחות הארדקור מ-R26 אך היא מכונית יותר טובה - ועדיין שומרת על מינון פאן גבוה מאד בגרסת קאפ(או שלדת קאפ בדגם ספורט). לאור המחמאות שההגה קיבל, העובדה שה-ESP מתנתק לחלוטין, הביצועים העדיפים ועוד כמה נקודות, נראה לי שהתשובה לשאלתך די ברורה. אגב, אני איתך בהתיחסותך לגבי יבוא גרסת קאפ לארץ, שעושה רושם של קניה הסטרית. באנגליה, מכונית זו זולה מגולף GTI סימן 6 שלוש דלתות ידנית(200,000 ש"ח בארץ) - הזהה שם במחירה לגרסת הספורט. למרבה המזל, לגרסת קאפ אין חלונות אחוריים כהים, אותם מוצאים בדגם הספורט(אני מתעב את הטרנד הזה, המדגים כיצד תרבות שוליים ערסית מקבלת לגיטימציה ותופסת את מרכז הבמה). נקודה אחרונה. כל המכוניות שנבחנו צוידו בגלגלי "19, אך המכונית באה כסטנדרט עם "18, עם צמיגים שונים לקאפ ולספורט. אין לי ספק שהמכונית תתנהג זורם יותר ותחוש יותר חיה(alive) עם הגלגלים הסטנדרטיים. מן הסתם היא גם תזכיר יותר את תחושות הניהוג של R26.

וכתבה נוספת, מ"קאר", המשווה בין שתי הגרסאות: http://www.carmagazine.co.uk/Drives/Search-Results/First-drives/Renault-Meganesport-250-2009-CAR-review/?content-block=0

פיאט 500 החדשה אינה זקוקה לפירוטכניקה כדי להרשים - ובכל זאת, הקונפיגורטור באתר הבריטי של פיאט בנוי כהלכה (ומעודכן בצבעים העכשוויים, בניגוד לקונפיגורטור הצבעים של סמל"ת) - ומציע לכם משחק עם מגוון אופציות, גלגלים, צבעי פנים ועוד. http://www.fiat.co.uk/Showroom/?id=14237#showroom/new_500/configurator

מחד, בל נשכח כי ההשוואה מתייחסת ל-R26 ולא לדגמים הסטנדרטיים כפי שנמכרו בארץ. מה שמעניין בכתבה היא דווקא הציוויליות של הרכב - ונוחות הנסיעה הטובה גם על שלדת "קאפ". נקודה חזקה נוספת היא הדרך החלקה בה יורדים 250 כ"ס לגלגלים הקדמיים. מאידך, אם שלדת "קאפ" מתורבתת ואף סטרילית יחסית, מה יהיה על שלדת ספורט הרגילה? כותב הכתבה, סטיב סאטקליף, הוא אחד הבוחנים המיומנים בעיתונות הבריטית כיום(ונהג מוכשר מאד). בנוסף הוא החזיק R26 כמכונית למבחן ארוך טווח של שנה, כך שדעתו מעניינת למדי. עם זאת, שוה לבדוק את שאר האתרים, שמן הסתם יוציאו כתבות מקבילות בימים אלו.

הכתבה הראשונה הופיעה היום באוטוקאר: http://www.autocar.co.uk/CarReviews/FirstDrives/Renault-Megane-2.0T-Renaultsport-250/244208/

אהבתי מאד את התמונה הזו: הפלקון סטיישן נראית משודרגת עם פס הפורמייקה, המזוודות הישנות על הגגון מוסיפות חן תקופתי משלהן. אינני חובב פלקונים אך זו גרמה לי לחייך. בצד ימין של התמונה חלק קדמי של קרייזלר 41' קופה, הקרייזלר האלגנטיות ביותר של שנות ה-40, עם גריל פשוט ואלגנטי ופנסי חניה קטנים על הכנפיים. ולא שלביואיק שלשמאלה חסר משהו...

לוקח זמן להתאושש מרצף התמונות. תודה על השיתוף. עושה רושם שביקור בהרשי הוא בגדר חובה לכל חובב רכבים קלאסיים - ובפרט אמריקאיים. נו, אז מי יקח את הקייזר 49'? על פניו, מכונית מעניינת וחריגה משהו במחיר לא יקר.

אכן, אין דין בריטניה כמדינות האיחוד באירופה גופא. זה ישמע מוזר, אך הגורם שתרם יותר מכל גורם אחר להורדה ולשמירה על מחירים שפויים היה בועז סופר מהאוצר, שכפה זאת על היבואנים באמצעות קבוצות הרישוי שעדכן אחת לחצי שנה. לולא אותו סופר, המחירים היו נותרים היכן שהיו ואף גרוע מכך(מכוניות קבוצה 2 עלו אז מ-99,000 ש"ח ל-125,000 ש"ח). ולעניין היבואנים והתמחור, אל תהיה תמים. מציע לך לבדוק פעם בכמה קונות חברות הליסינג את המכוניות שלהן, מהדגמים הפופולריים בשוק. רק תדאג שיהיה לך כדור הרגעה בקרבתך

ובכן, חברים, מתקרבים בצעדי ענק להשקה. בנטקרשואו 7 עמודים של תמונות יצרן; http://www.netcarshow.com/renault/2010-megane_rs/ ובאוטוקאר, הכתבה הבאה: http://www.autocar.co.uk/News/NewsArticle/AllCars/244084/

כיום בעידן הפלטפורמות והמכללים המשותפים, החוכמה היא בכיול השונה של מכללים דומים ביסודם, על מנת לתת לך תחושה של רכב אחר. נסה פעם לנהוג על אוקטביה-לאון-גולף/ג'טה-A3 ותחוש באותם הבדלים, קלים אך מורגשים.

מ-1.1.2002 "מתו" המטבעות האירופיים הלאומיים בגוש האירו והפכו לתיאורטיים. חודשיים או שלושה לאחר מכן התחולל אותו פיחות אצלנו. באותם חודשים ראשונים של 2002, דבר לא השתנה. לאחר מכן, היבואנים פשוט תפסו טרמפ על המצב. לא רק של האירופאיות, כולם!

נהניתי מהכתיבה - אך גם מתגובתו של ערן שהכניסה את הדברים לפרופורציה נכונה לטעמי. מספר נקודות שלא הובלטו; -נוחות הנסיעה של מיטו, גם על גלגליה הסטנדרטיים, בעייתית. מאד. -ההגה במצב D במיטבו בכבישי הרים, עד מהירויות בינוניות, אך מירכוזו החזק מדי ומשקלו המלאכותי גורמים לאי נוחות בנסיעה בכביש המהיר, שם העדפתי את מצב N. -מהלכו של מוט ההלוכים ארוך מדי והוא קל וחסר תחושה כבמכונית קוריאנית. -המנוע אכן מרשים(אהבתי את הבטוי "גיבור"), אך הוא חסר נשמה וצליל ראוי. בימינו קל מאד להנדס סאונד של מנוע(אגב, ב-MX5 המקורית, NA בנפח 1.6, מאזדה השתדלו שהמנוע יפיק צלילים שיזכירו במשהו מכוניות ספורט בריטיות של פעם). בנוסף, לקראת הקו האדום הוא מתחיל לאבד נשימה. לגבי 147, זכיתי לנהוג בכל הגרסאות, כולל ה-GTA זצ"ל(מכונית נהדרת שמורידה 250 כ"ס לגלגלים הקדמיים באופן מרשים). למרבה הצער, מיטו אינה משתפת את הנוהג בה באותה רמה של אינטימיות ותקשורת. לא דרך ההגה ולא דרך המושב. ולחובבי המיטו, אני מקוה שדגם התלתן ירוק עם מנוע מולטיאייר 170 כ"ס יציג את השיפורים הנדרשים מעבר לביצועי קו ישר, שהינם מצוינים גם כיום.

חברים, כולכם דנים בטסלה ה"ירוקה". מול עצמה, מול R8, מול רשויות המס והתחבורה בישראל.... יש לי תחליף ירוק אחר לטסלה. הוא שוקל פחות מ-800 ק"ג, צורך מעט דלק, ידני ומהנה פי כמה. הוא גם יפה ממנה ועולה שליש ממחירה בארה"ב. מנועו, מיותר לציין, מייצר צליל אמיתי. לא זמזום, לא המהום ובטח שלא קרינה למי שעדיין לא הבין, מדובר במקור של הטסלה. לוטוס אליס.

מספר נקודות להבהרה: -הדברים נאמרו על ידי מנסיון אישי של בעלות על פיאט ומהיכרות עם בעלי פיאט נוספים. בכפרים בצפון הארץ, ישנה פופולריות רבה לדגמי פיאט למיניהם, כך שכפי שציינתי, מכונאים הגונים וחלפים זולים תמצאו בשפע. -עדיין, כשבפיאט עסקינן, הכלל המנחה הוא, כמה שיותר פשוט, יותר טוב. דגמי בסיס עם כמה שפחות איבזור הם הכדאיים לרכישה כשהשיקולים הם תחבורה זולה לקניה ואחזקה. שימו לב שציינתי את המונח תחבורה; לחובב הגה, קשה לי להמליץ על פונטו(ספייס) 60, בין אם ידנית או רובוטית. -הכותרת מדברת על פנדה ידנית ולא רובוטית. אצל הנהג הסביר בתיבה ידנית, מצמד יכול לשרוד לפחות 100,000 ק"מ, כך שנושא זה הוא זניח. -לעניין ההגה, שוה לבדוק אם המדובר בתקלה כלל עולמית או שמא הדבר קשור לבעיה מקומית שלא קיבלה את פתרונה הראוי. -בהשקת 500 החדשה לעתונות, ציין סרג'יו מרקיונה(מנכ"ל פיאט), כי מפעל פיאט בטיכי(פולין) - המייצר את הפנדה וה-500 - הוא בעל דירוג האיכות הגבוה ביותר מבין מפעלי פיאט, כולל האיטלקיים. -התחלתי בנימה אישית ואסיים בה. כבעלים לשעבר של פיאט, אין לי כל רתיעה מבעלות על פיאט נוספת. יש לי אפילו הרגשה שזה עשוי לקרות בחודשים הקרובים...

אחלה עסקה. תן לעדר לקרקר, להמשיך לקנות גטס - וחברך ימשיך להנות מהפנדה שלו עוד כמה שנים. מעבר לחסכון בדלק, מנוע הפייר 1.2 מציע אמינות מאד גבוהה. חלפים לפיאט עולים פרוטות - וכל מכונאי הגון יוכל לתחזק את הרכב כהלכה בעלות מינימלית. ובאשר לתגובתו של ZIZKEBAB, פיאט 500 מציעה כיום הכל באספקט הבטיחותי(5 כוכבי NCAP ושאר ירקות), המושב האחורי שלה סביר לשני מבוגרים ממוצעי קומה ולעניין תא המטען, זה כבר עניין אישי. אישית, אני מאוהב ב-500 - ודווקא ב-1.2 הידנית, אותה אני מוצא לא רק משתלמת אלא גם תואמת יותר באופיה את מהותה של ה-500. אגב, 500 רחבה יותר מפנדה - והדבר ניכר במרווח הפנימי, במיוחד מלפנים.

הסיד אינה מתנהגת רע אבסולוטית, ממש לא. היא עושה את העבודה, רק שהיא פשוט חבילה פחות שלמה מ-I30 בהיבט הדינמי, הכולל גם נוחות נסיעה ושיכוך, מעבר לבלימה, היגוי, התנהגות ואחיזת כביש. מן הסתם, לא חידשתי לך פה דבר לעניין הערתך בעניין מידות וסוג הצמיגים, מסכים לחלוטין. ובכלל, ממליץ לכל מי שלוקח רכב לנסיעת מבחן, אפילו קצרה, לוודא שלחץ האויר בצמיגים מלא כנדרש. חלק מהיבואנים לא מקפידים ולא מודעים בכלל לאפקט השלילי של העניין. סיפור משעשע; לפני כ-15 שנה לקחתי מ-UMI סאאב 900 לנסיעת מבחן. הצמיגים היו קרים, לשמחתי, כך שיכולתי לקבל נתונים רלבנטיים לנתוני היצרן עם המדיד שהבאתי עמי. לאחר שגיליתי כי בכל הגלגלים היו חסרים כ-6 PSI, הארתי את תשומת ליבו של מנהל האולם(אז לסאאב היה אולם נפרד). הלה הסמיק מעט - והודה שהם עשו זאת במתכוון על מנת לרכך במשהו את הנסיעה הקשה של המכונית - ולכן הוא ממליץ לי לנהוג כך בעת המבחן... למי שלא זוכר, אותה סאאב 900, הסאאב הראשונה שישבה על רצפת (הדור הראשון של) וקטרה, היתה מכונית גרועה במיוחד מבחינה דינמית. היום קונים אותן בגרושים - וכנראה שזה מה שהן שוות

מחד, נוחות הנסיעה מאכזבת בסיד. מאידך, למרות הקשיחות הנוספת, הניהוג שלה אינו מהנה יותר. נהפוך הוא - כשמכניסים למשוואה הגה פחות מוצלח, מלאכותי יותר ועם מרכוז חזק מדי, מתקבלת בשורה התחתונה יכולת דינמית נמוכה יותר.

ממש לא. איביזה טורבו דאז באה בשתי רמות גימור(ספורט וקופרה), שהיו זהות מכנית. הספורט תומחרה ב-99,000 ש"ח ע"מ להכנס לקבוצה 2 - וכך גם קסרה 2 ליטר. פונטו HGT היתה הרבה יותר זולה; המחיר על הכביש היה נמוך מ-90 אלף ש"ח. מכונית נוספת שהשתייכה אז לקבוצה 2 היתה גולף 1.6 אוטומטית, שכותב שורות אלו "נהנה" ממנה כרכב צמוד. מי שרוצה אחת כיום ממקום עבודתו, משוייך כבר לקבוצה 3. ואגב, אם אנחנו כבר ממשיכים בנוסטלגיה הזו, עוד תזכורת למי שכבר שכח: רנו ספורט קליאו סימן 1 עלתה 115,000 ש"ח. אימפרזה WRX עלתה 165,000 ומיד לאחר הצגתה יצאה יפנאוטו במבצע ומכרה את המכונית ב-150,000 ש"ח. אלפא 147 2 ליטר ידנית עלתה 125 אלף ולסלספיד נדרשה תוספת של 5000 ש"ח. פאסאט 2 ליטר עלתה 125,000 ש"ח... היו זמנים - והם היו זולים יותר...

על זה נאמר, במדבר כל דרדר פרח. קצת הסטוריה כואבת; בסוף שנת 2001/תחילת 2002 סיטרואן קסארה 2 ליטר(137 כ"ס) ברמת הגימור הבכירה עלתה 99,000 ש"ח והשתייכה לקבוצה 2! באותה תקופה, גם אלפא 147 הבסיסית, איביזה ספורט טורבו(150כ"ס) ומיני קופר(!!!) עלו אותו המחיר והשתייכו גם הם לקבוצה 2. פונטו HGT, סתם בשביל הפרופורציה, עלתה פחות מ-90 אלף שקל - ואילו פיז'ו 307XS שני ליטר, שזה אך הושקה עלתה 104 אלף שקל בלבד. דייהו מאטיז, המכונית הזולה בארץ, עלתה 56 אלף ש"ח. כיום התואר הזה שייך לסוזוקי אלטו, במחיר של 73 אלף ש"ח. בידקו את שערי המט"ח דאז, חשבו את האחוזים ותראו איזו אנומליה. ה"פיחות" המנופח של ימי סילבן שלום באוצר גרם ליבואני הרכב להעלות מחירים לרמות מטורפות, בלא שמישהו התערב. ציבור הצרכנים, למותר לציין, התנהג בטמטום ושילם מחירים מנופחים, מפחד שיתייקרו עוד יותר. בלון ה"פיחות" התפוצץ במהרה והכל חזר לסורו, למעט מחירי המכוניות.

אצל הדודה והדוד... תתחדשו. מכונית מטריפה. אגב, זו טריומף TR3A. ל-TR3 גריל שונה. TR3A יוצרה מ-57' עד 61' ויוצרו ממנה 58,236 יחידות. רובן, כצפוי, יוצאו לארה"ב. לדגם 59' נפח מנוע של 2 ליטר עם 100 כ"ס. בשנתה האחרונה של המכונית הוגדל המנוע ל-2.2 ליטר.

פורטה יושבת על רצפת האלנטרה שאינה משווקת באירופה(ואצלנו) - ואינה נהנית מהמתלה האחורי הנפרד של האחיות הקומפקטיות, סיד ו-I30. נפרד או לא, השלדה הזו עושה עבודה טובה ב-I30 ומאכזבת בסיד. יש לקוות שפורטה תהיה הקיה הראשונה שתציע ניהוג נעים ואיכותי. עד כה זה לא קרה, גם לא במג'נטיס. מבחינה עיצובית, זו עליית מדרגה משמעותית מהמנטור האומללה - ובכלל. מכונית נאה לכל הדעות.