לא בפינה ממול לשער, כמה עשרות מטרים בהמשך לתוך רחוב השרון - כריכי ויקטור.
זו הייתה מכולת שכונתית של פעם, ממש כמו שהיה נהוג בשנות השבעים. אני משוכנע שחצי מהמחזור שלו לפחות ויקטור עשה מהכריכים שמכר לחיילים. הכל היה טרי וטעים, וויקטור עצמו היה פשוט טיפוס, חוש הומור, עוקצני, הכל חלק מהחוויה. הדבר הכי מדהים שהיה זוכר כל אחד מה אהב, והיו באמת המון אפשרויות.
הייתי אוכל אצלו פעם בשבוע, ושנים אחכ, כשהייתי מגיע פעם בשנה למילואים, בחיים לא הייתי צריך לבקש...מתחילים לדבר והוא בינתיים מכין לי את הכריך בול עם כל המרכיבים ואיך שאני אוהב, הכל מהזכרון. חושב שהבן שלו שם היום.
כמובן שבין הב״ח לבהד היה גם את פלאפל ״אחי״, גם עובד עד היום.