Wile E. Coyote

ביקשו 98 ש"ח לתיקון הפנצ'ר ועוד 50 ש"ח לאיזון NEXT... ומתעלק על עצמי : נשיא, יש לי אוואטר חדש בשבילך:

כולל איזון (לאופנוע כמובן ).

השאלה..אם רוכבת חדשה..באמת צריכה מישהו ש"ישגע" אותה באוזן כל הרכיבה..ויתרוצץ סביבה עם האופנוע שלו... מה שבטוח יוריד את רמת הריכוז שלה בזמן הרכיבה... בדיוק כמו שנוסעים באוטו..ואומרים לנהג "תיזהר"..."האור אדום"..וכו'...זה גורם לך לחפש דברים שאולי כבר ראית מקודם..ולהוריד את רמת הנהיגה. לתשומת ליבך. (ולא כל דבר שכותבים "כלים" בפורומים ..הוא אכן רעיון טוב..) לצערי אני נוטה להסכים עם הנשיא אופנוע הוא כלי שמטבעו דורש רמת ריכוז גבוהה במיוחד. עדיף לאמן אותה במגרש גדול וריק (עדיף ללא אופנועים מסביב) ולתת לה משוב על פעולותיה. כנ"ל לגבי הרכיבה בכביש. רוכב מתחיל נדרש לכל תשומת הלב לתפעול האופנוע ולהשתלבות בתנועה עם כלי לא מוכר. אחד מהדברים האחרונים שהוא צריך זה שמישהו ידבר איתו תוך כדי...

שילה"ת? שו?

לסיכום: חוויה מעולם אחר, לא זול אבל יותר משווה. למדתי הרבה בסופו של דבר אם כי רוב הידע לא ישים בכבישי ארצנו, אלא אם כן חושבים שהכביש הציבורי הוא מסלול מרוצים. היכולת להתרכז אך ורק בתוואי הדרך וברכיבה, ולא בתנאי הכביש ומפגעים נייחים וניידים, קיימת רק במסלול. אותו בידוד מרכיבים איפשר לי, לתחושתי, להתמקד בנקודות ספציפיות ולשפר אותן. בכל מקרה נשאר טעם של עוד... כשחזרתי הביתה, היה לי חיוך מאוזן לאוזן, חשבתי ששום דבר לא יוכל להוריד לי אותו, ואז ראיתי בפורומים את ההודעות על נתנאל. החיוך נעלם...

הקורס השני, כפי שציינתי היה הקורס של רון האסלם http://www.haslamraceschool.com/ הקורס מתקיים במסלול הגרנד פרי Donington Park http://www.trackdays.co.uk/tracks/Donington-Park.htm פרטים: הקורס עולה כ-250 ליש"ט (בערך 2000 ¤) קורס המתקדמים כ-350 ליש"ט. קורס המתחילים מתבצע על אופנועי הונדה CBR600RR (זהים לאלו שבקורס של מיק) קורס המתקדמים על FireBlade 954. האופנועים הם בשיטת " האופנוע החם" כלומר כשאתה יורד מהאופנוע שלך מישהו אחר עולה עליו ואתה חוזר לאותו אופנוע כשההוא חוזר. ניתן לקבל את כל הציוד במקום ללא תוספת מחיר, אני (שוב) לקחתי חליפת עור. החליפה הייתה במצב טוב. יחס המדריכים למודרכים הוא בערך מדריך לשני מודרכים. אני הייתי בהתחלה בקבוצה של מודרך אחד ושני מדריכים (אחד מתלמד) לאחר מכן נשארתי אני עם המדריך. כל הקבוצות עולות בו זמנית על המסלול, כולל קבוצות מתקדמים. אם מישהו מהיר מגיע מאחוריך, המדריך מפנה אותך לצד. אם אתה מאחורי מישהו איטי, עליך לחכות שיפנה לך מקום (בתיאוריה לפחות). קורסים מתחילים כל שעתיים כך שלמעשה יש ארבעה קורסים בו זמנית (שתי קבוצות מתקדמים ושתי קבוצות מתחילים) אשר מחליפות ביניהן את האופנועים. הקורס לא כולל ארוחה או שתייה. מהלך הקורס: התכנסות ב-11:00 והתארגנות עם הציוד. תדרוך קצר שבעיקר היה להרתיע משתוללים למיניהם. לא התבצעה איזושהי היכרות עם האופנוע. אחרי התדרוך הגענו לפיטס וחולקנו לקבוצות. לאחר שיחת הכירות קצרה (מאד). חיכינו (גם אני וגם המדריך) לאופנוע שיחזור מהמסלול, ויצאנו לדרך. הסבב הראשון היה רכיבה מאחורי המדריך, כאשר במקרה שלי היה גם מדריך נוסף (המתלמד) מאחורי. הסבב נמשך כרבע שעה, שלאחריו רבע שעה הרצאה קצרה (מאד) על מיקום ותנועה על האופנוע. ושוב יצאתי לסבב שני, הפעם רק עם מדריך אחד. במהלך הסבב השני המדריך עבר לרכב מאחורי. בסבב השלישי מיד אחרי העלייה למסלול, עברתי להוביל עד סוף הסבב. לאחר הסבב השלישי (והאחרון) מחזירים ציוד ומקבלים תעודות וגיליון הערכה (85 למי שמעניין אותו). וזהו, נגמר ?! סה"כ ארבע שעות... יותר מהכל הקורס הזכיר לי נסיעה ברכבת הרים, עולים על המסלול ונותנים גז. הצוות אדיב ומנומס, אבל יותר מהכל רוצה שהכל יסתיים בשלום. כמויות האנשים והקצב בו הדברים מתבצעים מונעות אפשרות ליחס אישי (למרות שלכאורה יחס המדריכים למודרכים טוב יותר). אם לא הייתי מתוודע לאופנוע בקורס הקודם, הייתי נאלץ להקדיש את רוב תשומת הלב לתפעול שלו ולא למסלול. אח, המסלול, המסלול הוא נקודת האור בכל הסיפור, מה נקודת אור, שמש יוקדת: עליות, ירידות, פניות חדות, פניות אפקס כפול, בקיצור כל מה שתרצו ראו במפה: אבל זו גם חלק מהבעייה, המסלול כל כך מורכב, שחלק גדול מהזמן מוקדש להיכרות שלו. ומאחר ורצף הרכיבה נקטע לעיתים ע"י עקיפות שלי או שאני נעקפתי ולכן פוניתי מהקו האידיאלי, זמן רב מדי (יחסית) עבר עד שהתחלתי להכיר ולהנות מהמסלול. אבל המסלול, אוי המסלול, כל פעם שירדתי מהאופנוע התנשמתי בכבדות מהמאמץ הפיסי. ביום המחרת, כל שרירי הרגליים שלי היו תפוסים... בסה"כ מדובר על קורס בו הדגש על החוויה והרבה פחות על הלימוד. נהניתי (מאד אפילו) אבל יותר תרגלתי מה שלמדתי בקורס הקודם, ופחות הודרכתי (כמובן שזה יכול להיות בעקבות רמתי הגבוהה כל כך... )

הקורס של מיק בודייס http://www.boddicedarleytraining.co.uk/ מתבצע במסלול Daley Moor http://www.darleymoor.co.uk/1main.htm שליד העיר דרבי. פרטים: הקורס עולה כ-260 ליש"ט (בערך 2100 ¤) הקורס התבצע על אופנועי הונדה CBR600RR חדשים (פחות מ-1600 ק"מ על השעון). האופנועים הם אישיים למשך כל היום (אף אחד אחר לא רוכב על האופנוע שלך) ניתן לקבל ציוד במקום ללא תוספת מחיר, אני קיבלתי חליפת עור (אין ברשותי) את כל שאר הציוד הבאתי מהבית. החליפה הייתה במצב סביר, אין תלונות. סה"כ היו 10 מודרכים בקורס על שלושה מדריכים. החלוקה הייתה שתי קבוצות של 4 וקבוצה אחת של 2. אני הייתי בקבוצה הקטנה עם המדריך הראשי. הקורס התחיל ב- 9:00 בבוקר והסתיים מעט אחרי השעה 4:00 אחה"צ. לא יאומן איך שהזמן רץ. הקורס שלנו היה היחיד במקום כך שכל המסלול עמד לרשותנו. מפת מסלול Darley Moor Track: המסלול יחסית קצר ופשוט, בגדול מדובר על מסלול משולש עם כמה פיתולים בצלעות. המסלול מישורי למדי. המסלול נסלל מחדש לאחרונה כך שהאספלט במצב מצוין, שאר המתקנים (שירותים, פיטס, משרדים) לא במצב מדהים ומיושנים משהו. לרכיבה עצמה זה לא ממש משנה. מהלך הקורס: הקורס התחיל בחלוקת ציוד (למי שצריך) ובשיחת הכרות ותדריך. לאחר מכן עלינו על האופנועים לכמה הקפות היכרות של המסלול. בשלב הבא ביצענו תרגילי היגוי שונים (סללומים וכו'). שלב אחר כך היה תרגולי בלימה וניצול יכולות הבלימה. כל התרגולים התבצעו על הישורת במסלולים. יציאה להפסקת צהרים (כלולה במחיר הקורס, כמו גם משקאות קלים וחטיפים במהלך היום). לאחר ארוחת הצהרים התקיימה הרצאה קצרה על היגוי וצמיגים. לאחר הפסקת הצהרים התחלנו ברכיבה על המסלול החלוקה לקבוצות. בכל רגע נתון רק קבוצה אחת רכבה על המסלול (כלומר לא יותר מחמישה אופנועים ברגע נתון על המסלול כולל המדריך). במקביל הקבוצות האחרות קיבלו משוב על הסבב הקודם והתארגנו לסבב הבא. סה"כ כל סבב נמשך כ- 12-15 דקות. היו לפחות ארבעה סבבים, כאשר החל מהסבב השני המדריך עוקב אחרי המודרכים (כל אחד בתורו מוביל את החבורה). אין עקיפות על המסלול אלא אם כן המדריך מורה על כך במפורש (יקרה רק כשהמוביל מצליח לעקוף את האחרון, או שהמדריך מורה על שינוי סדר). בסוף היום מתכנסים לחלוקת תעודות, תעודות ופרסים למצטיינים ופרידה. (ולמי ששואל, כן, הייתי בין שלושת המצטיינים תודה J) כפי שניתן להבין הקורס הוא לימודי בעיקרו. ככזה, פשטות המסלול (היחסית) מאפשרת להתרכז בתפעול האופנוע ושמירה על הקווים. לדעתי מהווה יתרון בקורס שכזה, במיוחד למי שכמוני מעולם לא רכב על אופנוע סופר-ספורט מהדורות האחרונים. סה"כ חוויה אדירה, המדריכים חביבים במיוחד, ובשלב מסוים (ארוחת הצהרים) מתחילה גם להיווצר אווירת חברותא נעימה. לסיכום: תמורה טובה לכסף למי שמחפש ללמוד וליהנות (כמוני) קצת פחות מתאים למי שמחפש אטרף על המסלול.

טוב, אז מימשתי חלום. קורה. במקרה שלי החלום היה ילדותי למדי (אבל אני בטוח שלעוד כמה פה יש את אותו חלום): לרכב על מסלול מרוצים. כבר שנים ששקלתי לממש את החלום, אבל כל פעם צץ משהו אחר. החלום יצא לפועל בעיקר תודות לאשתי ששלחה ועודדה אותי כחלק ממתנת יום ההולדת האחרון שלי. מאחר ואת החלום הנ"ל קשה לממש בארצנו הקטנה והמוקפת אויבים, הרחקתי עד לאנגליה הקרירה והאדיבה. התכנון המקורי היה, קורס מתחילים ומתקדמים אצל רון האסלם (Ron Haslam), אבל כתוצאה ממגבלת זמן, החלפתי את קורס המתקדמים של רון בקורס המתחילים של מיק בודייס (Mick Bodice). אורך כל קורס, לפי הפרסום, כיום אחד. כל הציוד מסופק במקום. לא אלאה אתכם בכל הפרטים הטכניים של טיסה, מכונית ומלונות, אבל בסופו של דבר התכנון היה לבצע את הקורס של מיק ב- 2.7 ואת הקורס של רון ב-6.7 Mission Accomplished... (כל התמונות צולמו בקורס של מיק בודייס, בסבב הרכיבה השני)

רק עכשיו חזרתי מחו"ל, וראיתי את זה בפורום יהי זכרו ברוך.

תגישו אתם עיוורים? זה מזעזע מחריד, חסר טעם, ובנוסף להכל גם לא נראה איכותי...

אני לא חושב שהנטלה מתעניין בשביל עצמו. למה לא ? :shock2::shock2::shock2::shock2:

שוב הסתבך לך בשרשרת...

תגידו, זה נדמה לי או שהזנב ככה, איך נגיד, בזוית...

אבל היו שם די הרבה קטעים שהזכירו לי את אותו ספר שהסקוטר לא אוהב. כן, אני מדבר על זן ואומנות אחזקת האופנוע... במיוחד הקטע בו הסקוטר תיאר שמירה של דברים לטיפול מאוחר יותר (ירידה בביצועי הבלמים). יש קטע תואם בדיוק (צליל מנוע שונה) בספר ההוא. אבל אין ספק שקריאה נהדרת, רק רוצה לעורר קצת את הסקוטר יש לי תחושה שזה מה שעומד לקרות עכשיו

חשבת אולי לבדוק לפני שאתה כותב? לך לפה:http://www.mvagusta.it/ תבדוק את הדגמים...

אבל גם דווידסון התחילו להשתמש במצערת המופעלת ע"י סיבוב קרוב לשנים האלו.(או שמתי?) שים לב אני שואל על היצרן הראשון אשר המציא את מצערת האופנוע בצורה הידועה לנו כיום. המצאה זו הפכה להיות נחלת התעשייה במהירות, כמו גם המצאות אחרות שאומצו בזריזות על ידי יצרנים אחרים והפכו לסטנדרט. יש פה קצת חילוקי דיעות, או אינדיאן 1904: http://www.motorbyte.com/mmm/pages/oldbike/tob9_97.htm או האם אתה מתכוון לאינדיאן מ-1905? http://www.antiquemotorcycle.org/TheClub/museum/ex_mus/TheBikes/1905%20Indian/05ind.html אולי לקרטיס (מהמטוסים) ? אבל האופנוע עצמו נבנה ב-1906: http://www.uh.edu/engines/epi1693.htm או הכי נחמד, משנת 1868, אופנוע קיטור של Sylvester Roper (פיסקה 6): http://www.uh.edu/engines/epi1286.htm אז : א. אין כמו google ... ב. די מזכיר כל תעשייה בתחילת דרכה (מחשבים, תקשורת, מכוניות, מנועי קיטור), כולם עשו את הדברים פחות או יותר במקביל, ומאד קשה לדעת מי המציא ומי העתיק אבל הביא לייצור מהר יותר...

אני מתנייד לאותו מקום ב-30

בולשיט ולענייננו, לפי מה שהבנתי לGPZים יש נזילות מים תכופות מהראש מנוע. מנסיון של חבר שעשה בדיקה במוטוטסט ואמרו לו שם שזה נמצא אצל הרבה מהדגמים. לא בעייה אופיינית של האופנוע, בעייה של תחזוקה לקוייה... בדר"כ באופנוע כזה יהיו עוד הרבה בעיות אחרות. וזוב (כמו תקליט שרוט): אופנועי ה-500 בארץ מבוססים על מנועים ומכללים של לפחות 15 שנה. מדובר על המנועים שאמינותם מפליגה (אם מטופלים לפי ההוראות) דווקא בבנדיט 400 מדובר במנוע במנוע פחות אמין והרבה יותר רגיש (ושכל GPZ סטנדרטי אוכל בקו ישר בלי מלח)

וגם אני אומר, סבבה לטיגר, לא כל כך סבבה למי שהיה לידו באותו רגע... אה, כן להוא עם ה-R1, אתה יודע מה עזוב, אין לי מה להגיד

למה אתה פוסל את ה-R? בגלל סעיף הנוחות? כן, לא הייתי רוצה להתנייד עליו באופן יומיומי, בטח לא להרכיב (אלא אם כן אתה לא מחבב את המורכב/מורכבת)

בסה"כ מדובר בחידה השבועית לילד: "פול, ג'ייסון ובו יצאו לטייל על האופנועים שלהם, בשלב מסויים עצר פול לשאוף אויר לצד הדרך, ג'ייסון ניצל את ההזדמנות כדי להשתזף בקרבת מקום. כאשר רצו להמשיך לא הצליחו למצוא את בו" "אנא עזרו לשנים למצוא את חברם, את האופנועים ואת כל האיברים הפנימיים החסרים"...

חוץ מה-R750 כולם יעמדו בדרישות פחות או יותר. אני הייתי הולך על ה-YZF600R ספורטיבי, אבל עדיין נוח ועדיף בעיני מהF3 (ה-F4 היה כבר מעמיד תחרות יותר ראוייה)

ושמו בישראל...."שרמוטה" ! אני חשבתי יותר בסגנון של ה"מטפטפת" (שמן)

השילדה (משמשת גם כתיבת אויר) + מיכל הדלק: הכי מינימלסטי שאפשר, סה"כ קורה מרכזית אחת מראש ההיגוי אחורה (ועוד שני ספיחים). הכי יפה שיש:

אחראי על העיצוב של ה-MGS אם לא גצי ובריאן?? (אני מבין שעברו מאמריקאים לאיטלקים?? ) גצי ובריאן: http://www.ghezzi-brian.com/gbstory.htm פה כתוב שהסדנה תכננה את ה-MGS עבור מוטו-גוצי (אני זוכר משהו קצת אחר, בסגנון פיתוי עובדים למוטו גוצי, ויחסים לא כל כך טובים עם הסדנה) Wile, שחושב שה-MGS הוא אחד מהאופנועים הכי יפים שהוא ראה אי פעם (ומאד מתנצל על מה שהיה כתוב פה קודם, למרות שהוא לא בטוח שזה לא היה נכון...) למות מהשלדה של ה-MGS, הכי פשוט שאפשר (וזה עוד כולל את תיבת האויר): http://www.ghezzi-brian.com/models_engineering.htm