RedLabel

בסדר, תלחץ קליק ימני על הטלויזיה שאתה רוצה לראות גם בה, ותבחר clone main with TV. אגב, כמה יציאות יש לך בכרטיס מסך? ה LCD מחובר דרך DVI? ועוד דבר- כשאתה מחבר את המחשב לטלויזית CRT יראו מטושטש, אין מה לעשות בקשר לזה.

תנסה לחשוב שהגלגל (ז"א הג'אנט) מתחיל להסתובב (כי נתת גז), אבל הסוליה של הצמיג צמודה לכביש ורוצה להשאר במקום. במקרה כזה, כל הדופן של הצמיג מתחילה להתעוות (כי החלק שקרוב לג'אנט מתחיל להסתובב, והחלק שקרוב לכביש לא). רק כאשר הצמיג לא יכול להתעוות יותר הסוליה עצמה תתחיל להסתובב (לא מדויק ב 100%, אבל די קרוב אם אני מבין נכון).

נדמה לי שזה היה כשבדקתי משהו לגבי סל"ד לא יציב... או שזה היה כבר אחרי שהתחלתי לכתוב? וואלה, לא זוכר. אני רק זוכר שקראתי קצת בפורום, אחרי זה "עזבתי" לאיזה שנה, ואחרי זה התחלתי לכתוב.

התכוונתי שאתה אמור לקבל 150 $ מיד לצורך קניית ציוד שיהיה לך ליום/ימים הקרובים. לא דיברתי על פיצוי בגין המטען שאבד.

נראה קצת שונה מאצלי. בכל מקרה, תוודא שאתה במצב ADVANCED (אין לי מושג איך משתמשים במצב הפשוט). אתה עושה את זה ע"י זה שאתה נכנס ל VIEW ובודק שמסומן ADVANCED. כשאתה במצב ADVANCED (גם אם זה המצב שאתה נמצא עליו עכשיו) תכנס ל DISPLAYS MANAGER, צלם ותעלה. אצלי, אגב, זה נראה ככה:

מותקן לך על המחשב ATI catalyst control center? אם כן כנראה שאוכל לעזור. אם לא, תוריד, ואז אוכל לעזור .

גם ברנו מגאן השמשה אמורה להיות "אטומה" לגלי רדיו, וה- GPS עובד מצוין. אין מה לחשוש.

כשאתה מדווח אתה מקבל כסף, וכנראה שהאבידה נרשמת למקרה שהמזוודות שלך יצוצו במקום אחר (בהנחה שלא יקחו אותן אנשים אחרים). אני לא מאמין שמישהו ממש מתחיל לחפש את המזוודות. אם הם יצוצו- הרווחת. אין מגבלת זמן על זה, אתה צריך להניח שהמזוודה כבר לא תחזור אליך, ושוב, אם מצאו אותה במקרה- הרווחת. אם המזוודות ימצאו, לדעתי ידאגו לשלוח אותם אליך לכל מקום שבו אתה נמצא. bkantor- היחס שאתה מתאר מחפיר. בנוסף לכך, הפיצוי למיטב הבנתי עומד ברוב החברות על כ- 150 דולר (בזה כבר אפשר לקנות סט בגדים שלם, אוכל ושאר דברים בסיסיים).

אני פחות או יותר מסכים עם מה שכתבת חוץ מהמילה שהדגשתי. נכון, שלפעמים זכויות האזרח ושאר הדברים שכתבת "מפריעים" כביכול להתנהלות מול הפלסטינים (אני לא מסכים שהם מפריעים, אבל נניח לרגע לצורך העניין), ונכון שלפעמים נראה כאילו עדיף אם לא היו קיימים, אבל החלופה גרועה בהרבה. יחסים בין מדינות לא יכולים להתנהל כמו גן ילדים, בשיטת עין תחת עין (למרות שלעתים זה קורה, אבל לא נכנס לזה כרגע). מדינה דמוקרטית ונאורה צריכה דווקא לשמור על הערכים שלה, וכיצד הערכים האלה נשמרים בעתות משבר זו אמת המידה הכי טובה לעניין (הרי ברור שהכי פשוט זה להנהיג צנזורה הדוקה, להציף את אמצעי התקשורת בתעמולה, לבטל את זכויות האדם והאזרח ולפעול מבחינה הגנתית בצורה שנראית לנו הכי יעילה בלי להתייחס לאף שיקול אחר).

אני לא מבין... אנשים כאן רוצים לחיות בדיקטטורה? איך אפשר בכלל לכתוב שיש יותר מדי חופש ביטוי? איך אפשר להשוות פעולות של ממשלה דיקטטורית (כן, רוסיה היא לא ממש דמוקרטיה...) לפעולות של ממשלה דמוקרטית, ולהגיד שבדיקטטורה יותר טוב? ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שאנשים לוקחים את הזכויות והפריווילגיות שניתנו להם כמובן מאליו. אני לא מאמין שמישהו באמת היה רוצה לחיות בדיקטטורה, שבה שמאלנים יפי נפש לא יכולים להגיד מה דעתם, אבל גם אף אחד אחר לא יכול (אלא אם כן היא זהה לזו של הממשלה), ומי שמנסה מסתכן ב"היעלמות". אני, תודה לאל, לא חייתי אף פעם בדיקטטורה, אבל אני לפחות מעריך את הזכויות שניתנו לי. נכון, יש אנשים שאומרים דברים שמרגיזים, ולפעמים אפילו מרתיחים אותי. אבל זאת זכותם להגיד את אותם דברים. איפה אתה גר, אם מותר לי לשאול? בארץ, או בחו"ל? ואם נחזור לנושא השרשור, שימו לב שכותב המאמר מדגיש שהוא לא מאשים את השוטר על כך שירה במחבל. הכותבה רק תוהה האם הדבר באמת היה נחוץ.

אם אתה מדבר עלי (ולא על כותב המאמר), לא אמרתי שהפלסטינים שוחרי שלום (ולמען הסר ספק, אני גם לא חושב ככה), ולא לעגתי למדינה. במחשבה שניה, גם כותב המאמר לא. סתם מתוך סקרנות, איזו דרך אחרת אתה מציע להעברת ביקורת?

היציאה היא PAL רגילה, כלומר 625 שורות. הרזולוציה המינימלית שאתה צריך היא 625X469 (בערך), כלומר רזולוציה של 640X480 לא תפגע באיכות.

אני לא מבין מה הבעיה בכתבה. כולכם קראתם אותה? או שקראתם את הכותרת וקפצתם למסקנות? הכותרת למעשה מטעה את הקורא. בכתבה נאמרים דברים גם ברוח אחרת. למעשה, אני מסכים עם רוב הדברים שהכותב מציין. אני מביא כאן ציטוט מהכתבה, ואני מקווה שזה מותר עפ"י חוקי הפורום. אם לא, אני מבקש למחוק את הציטוט. בכל מקרה, מדובר בפסקות הרביעית והחמישית בכתבה. אני מסכים עם הדברים האלה, אולי חוץ משני המשפטים האחרונים, אבל שימו לב שבמשפט לפני האחרון הקורא מדגיש שכמעט תמיד יש דרך אחרת. אני לא מסכים עם ניתוח המצב של הכותב. כאשר אני קורא את הקטע המתחיל מהפסקה העשירית (זו שמתחילה במילים "אך השאלה שלי...") אני מבין שהכותב חושב שהיתה דרך אחרת לטפל במצב. הוא שואל שאלות נכונות, אבל אם נותנים להן את התשובות המתאימות ניתן להגיע למסקנה שלא היתה דרך פעולה אחרת. לדעתי התשובות שיביאו אותנו למסקנה הזו הם התשובות המשקפות את המציאות. כמו כן הכותב מניח שבשעת הגעתו של השוטר למקום, המחבל לא היווה סכנה, דבר שלדעתי הוא לא נכון. הפיצול הגדול בין הדעה שלי לדעת הכותב מתרחש בשלב זה. הכותב טוען שפעולתו של השוטר בעצם מראה שהשוטר הופך לקטגור, שופט ומוציא לפועל. אני טוען, שהוא עשה את מה שעליו לעשות כדי להגן על האזרחים שהיו מסביבו. העובדה שמטען הנפץ לא הופעל בזמן שלקח לשוטר להגיע למקום היא חסרת משמעות. ברגע שהשוטר זיהה סכנה, הוא פעל. לדעתי הוא גם פעל בצורה נכונה. אני לא רוצה לחשוב איזו ארץ לדעתך היא ארץ נורמלית, ואני עצוב לראות מה לדעתך נקרא בגידה במולדת. חופש הביטוי הוא אחד היסודות החשובים ביותר (אם לא החשוב ביותר) של הדמוקרטיה. כל אדם זכאי לדעה, ולידיעה שהוא יכול להביע את דעתו בלי חשש שישפט. בתור אדם עם דעות קיצוניות יחסית ושונות מאלה של הרוב, הייתי מצפה שדווקא אתה תוכל להעריך את חופש הביטוי. אני בטוח שבמדינה ש(לפי דבריך שציטטתי)תתואר על ידך כ"ארץ נורמלית" כבר מזמן היית נענש על דברים שכתבת כאן בפורום (אני מדגיש שאני לא מעוניין לבקר את דעותיך ולא לשפוט אותן, אני רק מבהיר נקודה). חופש הביטוי חל על כולם. גם על אנשים שדעותיהם שונות משלך. אתה יכול לא להסכים, אבל במציאות אין כזה דבר חופש ביטוי מוגבל. ברגע שאתה מתחיל להחליט איזה דעות אתה מרשה לפרסם ואיזה דעות לא, חופש הביטוי אבד לגמרי. אני לא מסכים עם דעת הכותב, אבל אני מכבד אותה, ותומך בזכותו להביע אותה. ככל שיותר אנשים ילמדו לכבד את דעתם של אחרים, ולא להתלהם כל פעם שמישהו מביע דעה שונה משלהם (גם אם היא קיצונית), כך יהיה יותר טוב לכולם. אגב, אני לא שמאלני קיצוני, ולא יפה נפש. אני מאמין שיש דברים (לא נעימים אמנם) שאין אפשרות להמנע מהם, כמו המקרה המתואר בכתבה, לדוגמה, אבל אני לא אמנע מאנשים חופש ביטוי ולא אעניש אותם רק בגלל שדעותיהם שונות משלי.

אגב, למי שמתלונן על זיקים- החלק הכי מעצבן אצלי בטירונות היה לעבוד במדיח בחדר אוכל. למיטב ידיעתי, בזיקים יש מדיחים חשמליים! אין לכם מושג איזה פריווילגיה זאת. במחנה 80 יש מכונה, אבל לא השתמשו בה, ולפי המראה שלה לא הפעילו אותה כבר 20 שנה. אצלנו שטפו ביד, עם סבון כלים. הסבון הזה גרם לכך שבקושי יכולתי להזיז את הידיים מספר שעות (וגם להערכה מחודשת לסבון פלמוליב, שעכשיו אני מבין מה הכוונה כשכתוב עליו "עדין לעור הידיים"). עמית, ששטף בערך 500 צלחות ו500 כוסות עם סבון צבאי איכותי . פלוגה "בז", אוקטובר 07'.

ממש לא נכון! במבחן בר אור (אותו תצטרך לעשות בסוף הטירונות) בודקים גם כפיפות בטן ושכיבות שמיכה. תעבוד גם על זה. ברמת העקרון בטירונות אמורים להניח שאתה מגיע בכושר גרוע, ולשפר את הכושר שלך לקראת המבחן בסוף, אבל אצלנו בטירונות 02 מה שעשינו בזמן הטירונות ממש לא הספיק. אני אישית נכשלתי בבר אור (אבל העבירו אותי טירונות בכל מקרה). בטירונות 02 זה כנראה לא כל כך משנה כי הם יודעים שבכל מקרה אתה הולך להיות ג'ובניק ואתה לא צריך להיות בכושר. בטירונות 03 אני לא יודע אם הם כל כך סלחנים.

פנס זה אחד הדברים הכי שימושיים שלקחתי לטירונות. אחרי שמשתחררים לשעת ט"ש, לוקח זמן עד שמישהו מביא נורה לאוהל, וגם היתה נורה אחת לכל אוהל (במקום 2. היו שני חיבורים לנורות, וצריך שתי נורות. אם אחת רק חצי אוהל מואר). הדקות האלה יכולות לקבוע כמה זמן תצטרך לחכות למקלחת פנויה- החל מ-0 אם תהיה זריז, ואם תהיה איטי יכול להיות גם חצי שעה (מנסיון). הפנס גם היה שימושי מאוד בשמירת מאהל. פנס LED- מאיר הרבה יותר חזק והרבה יותר אחיד מפנס רגיל. קניתי קיט הסבה למגלייט שלי- ולא האמנתי עד כמה הוא מסוגל להאיר. אור חזק מאוד, וגם נעים יותר לעין (בניגוד לפנסי LED המצ'וקמקים שהביאו חלק מהאנשים, שמאירים באור מאוד בהיר, ומסתנוורים מהם ממש בקלות). בקשר ל G SHOCK- שעון מעולה, עם שמירה מינימלית הוא יחזיק הרבה אחרי הצבא. יש לי אחד כבר 9 שנים, השעון עצמו עובד, אבל הרצועה כבר מרופטת ומגעילה. את השעון הזה לקחתי לטירונות לפני חצי שנה והוא החזיק בלי שום בעיה, אפילו הרצועה החזיקה (לתדהמתי הרבה). אנטי שפשפת- מדובר על מניעה של שפשפת, לא טיפול (למרות שקניתי גם משחה לטיפול לכל מקרה). זה הדבר שחייבים להביא לטירונות (לפחות מבחינתי). אני הייתי טיפש ולא שמתי אנטי שפשפת ביום הראשון, ביום השני בבוקר כבר התחילה החגיגה. בימים שלאחר מכן שמתי גם אנטי שפשפת וגם את המשחה לטיפול, עד הסוף שבוע שבו חזרתי הביתה. בשבוע השני חזרתי על אותה טעות... בשבוע השלישי כבר לא. בכל מקרה, עד סוף הטירונות גמרתי את כל השפופרת של המשחה לטיפול (השפופרת של המשחה למניעה הרבה יותר גדולה). חולצות- קניתי חולצות איכותיות של דלתא במשביר (כן,דלתא מייצרים גם חולצות חאקי, ומוכרים גם חולצות חאקי במשביר!). את החולצות של ריקושט לא אהבתי בכלל. גרביים- הגרביים של ריקושט לא רעות בכלל. ניסיתי גם גרביים אחרות (של תגה מהמשביר) ואהבתי את אלה של ריקושט הרבה יותר. בנוסף לזה, אל תפחדו להעמיס את בכיסים. לי היו תמיד בכיס: פנס- לא שימושי בבוקר, אבל בערב כשמשתחריים לט"ש כדאי שהוא יהיה בהישג יד. טוש- ברגע שמקבלים ציוד, לכתוב את השם על הכל. אני אישית לא כתבתי על המדים, ולא היו לי בעיות, אבל זה לא מזיק. על הקסדה/אפוד/מימיות/כובע ב' כתבתי, וטוב שכך. לא יזיק גם לכתוב בתוך הכומתה*. ארנק- מן הסתם לא כדאי להשאיר את כל הכסף והמסמכים בתיק. תעודת חוגר- אין צורך להסביר. כל האישורים הרפואיים והפטורים- חשוב מאוד! כל מפקד יכול לבקש אותם ממך. כבר ביום הראשון של הטירונות התעצבנו עלי שני עם נעליים אזרחיות, אבל בגלל שהיה עלי את האישור לא עשו בעיות. פנקס ועט- אף פעם אי אפשר לדעת מתי תצטרך. בשיעורים צריך גם לכתוב לפעמים (אני אישית כמעט ולא כתבתי, המבחנים ברמה עלובה ביותר). שימושי גם למקרים אחרים (לדוגמא לכתוב טלפון/אימייל של מישהו). עוד דבר: מרבה עטים מרבה שמחה! אני בד"כ לקחתי שניים. העטים והפנקס היו בכיס של החולצה. משאף- לאסמתיים בלבד (או לשקרנים כרוניים). למקרה שתחליטו שאתם לא מרגישים טוב- להגיד למפקד שאתם אסמתיים ולהוציא את המשאף. לי לא זכור שיצא לי לעשות את זה, אבל זה לא מזיק בכל מקרה. מטלית לניקוי משקפיים (לממושקפים שבינינו)- חובה! החולצות בד"כ נרטבות (מזיעה או גשם, תלוי בעונה), וגם המשקפיים נרטבות ומתלכלכות. שילוב לא טוב, ותמיד כדאי שתהיה מטלית לניקוי משקפיים בכיס. היא בד"כ תישאר יבשה, ואפשר לנקות איתה בקלות את המשקפיים. *אם כבר דיברתי על כומתה, מישהו הזכיר פה שצריך לגלח אותה. היום כבר לא צריך! הכומתה מגיעה בלי יותר מדי שערות, ובלי בטנה. אפשר להשתמש בה איך שהיא. ניב כבר כנראה בבט"ר שלו (נחכה לשמוע לאן הוא הגיע בסוף), אבל בכל זאת בהצלחה לו ולכל האחרים שעומדים להתגייס.

1- רק הילוך ראשון, לא מעלה לשני ומעלה. 2- רק ראשון ושני (במכוניות מסוימות- רק שני, לא יודע איך זה בסיוויק), לא מעלה לשלישי ורביעי. ההבדלים- בדיוק כאילו היית נוסע תמיד על ראשון או שני בידני.

גם אני לא קניתי שעון, ויצא לי קרוב ל-1000 ש"ח. דוגמאות: 14 חולצות ו-14 זוגות גרביים- כבר מעל 300 ש"ח. תוסיף כל מני משחות אנטי שפשפת, תיק רחצה, תיק גדול (לי אישית היה), פנס LED (או במקרה שלי, קיט הסבה למגלייט), ועוד כל מני שטויות שאני כרגע לא זוכר, ואתה מגיע בקלות ל-1000.

אתה בטוח? בזמן הטירונות ניתנה לנו הרצאה מלווית בשקופיות ע"י ראש מגל, וכאשר הוא דיבר על הבסיסים השונים לא היה אזכור לבה"ד 12. גם בשקופית שבה נראתה מפה של הארץ עם בסיסי מגל, לא הוזכר בה"ד 12, אלא רק שלושת הבסיסים שהזכרתי.

אכן גם באיזור הקריות יש המון מורי נהיגה עם קורולות ו RUNX ידניות. בנוסף לזה, היתה תקופה שהקורולה שעמדה באולם התצוגה (אחד מהאולמות בחיפה, נדמה לי שהמרכזי אבל אני לא סגור 100%) היתה ידנית, מה שאומר שכנראה הן היו יחסית פופולריות. גם דיזלים לא מאוד נדירים כאן, הם היו רק ידניים? או שהיה גם דיזל אוטומטי? אגב, ביפן הקורולה משווקת עם תיבה רציפה, ונדמה לי שגם בגרסת 1600. ביפן, למיטב ידיעתי, יש חוקי זיהום די מפותחים, מה שאומר שהתיבה הרציפה כנראה "מזהמת" פחות גם כן. ממה שהבנתי ממישהו שעובד בתחום, האינטרס היחיד לשווק תיבה רובוטית (מהפשוטות, כמו בטויוטה, לא DSG ודומותיה) הוא שהיא הרבה יותר זולה לייצור מתיבה אוטומטית. לכן, אם אני מבין נכון, ייתכן שקורולה מהדור הנוכחי בגרסה אוטומטית תהיה יקרה יותר בכמה אלפים.

סתם מתוך עניין, אם יש אפשרות של זיקים או ניצנים, צריכה להיות גם אפשרות של מחנה 80, לא? הרי 80, זיקים וניצנים הם שלושת הבסיסים של מגל.

כבר כתבתי על שתי המכוניות שלי, אבל לאור כמות המגאנים נוסיף גם את המגאן מהעבודה של אבא. דגם הרכב: רנו מגאן 2007 1.6 אוטומטית, גרסת ליסינג. צריכת הדלק של הרכב: 1-11 בערך, משולב. הרכב מבקר במוסך: כל חודשיים בממוצע מהיום שקיבלנו אותו. הרכב אצלי: שנה וקצת. אני אוהב ברכב: מרווח מאוד, נוח, בטוח מאוד, יש דלקן! אני לא מרוצה ברכב: אמינות בקנטים, כל הזמן יש תקלות טיפשיות (את חלקן פתרו בדגם 2008, לדוגמא את זה שהפנסים נמסו...). יש לציין, שמאז הטיפול הן נפסקו, לפחות בינתיים. הגה קל מאוד ולא מתקשר (זבל של אדם אחד הוא אוצר של אחר, כנראה. מסתבר שיש כאלה שאוהבים את זה). אבזור דל מאוד (חוץ ממערכות בטיחות-יש את כולן). הייתי מחליף אותו ברכב: מגאן אמינה. מסתבר (סטטיסטיקה מהחברה שבה אבא שלי עובד) שרבע מהן "לימונים", והשאר אמינות מאוד.

מנסיון שלי, זה כנראה יהיה פחות אפקטיבי, מהסיבה הפשוטה שהוא לא עושה רעש כשהוא מתהדק. כשהכלב שלי שומע את הרשרוש של הרצועה שמתחילה להתהדק, הוא מבין שהוא עושה משהו לא בסדר (עוד לפני שהרצועה מתקרבת לדרגה של חנק, כשהיא משוחררת לגמרי). איפה מצאת את זה? אני מחפש התקן כזה כבר הרבה זמן.

אכן, על זה דיברתי. איזה מפלצת עשית ממני? אתה חושב שאני נהנה להרביץ לכלב שלי? תאמין לי שזה לא גורם לי שום שמחה. אבל במקרים מסוימים, שבהם הכלב חייב להבין שמה שהוא עשה לא מתקבל על הדעת, מכה קטנה לא תזיק בכלל. בקשר לשרשרת חנק, כל כלב גדול צריך ללכת עם שרשרת חנק. עוזר להם מאוד להבין מי הבוס כשמטיילים איתם (מקשה את המאבק עם הבעלים). הייתי אומר כל כלב ללא יוצא מן הכלל, אבל יש כלבים קטנים שהצוואר שלהם פחות מאסיבי ושרשרת חנק עשויה לגרום אצלם לבעיות. לי, אישית, נמאס לראות אנשים שהולכים עם כלבים גדולים עם קולר רגיל. הכלב לא מרגיש שום בעיה למשוך את הבעלים לאן שהוא רוצה, והרבה פעמים הבעלים לא ממש נמצא בשליטה. לכלבי תקיפה, אגב, יש הרבה פעמים שרשרת מתהדקת (לא חנק) עם קוצים כלפי פנים. זה אכן נראה לי מאוד אכזרי, אבל מה לעשות שיש מקרים שגם זה נדרש. ליביו- הכלב לא פוחד ממני ולא מבני אדם, להפך. אחרי שהוא חוטף ממני מכה הוא יודע טוב מאוד שהוא עשה משהו שאסור לו לעשות, והוא בא "להתנצל". ברגע שהוא רואה שסלחתי לו (בזה שאני מלטף אותו וכו'), אין לו בעיה לשחק איתי בדיוק כמו לפני, והוא גם לא כנוע כשהוא איתי, אבל הוא בהחלט מקשיב לי.

כאשר מאלפים כלב בכלל, וכלב מסוכן (כן, אני טוען שאמסטף/פיטבול זה כלב מסוכן) בפרט, אין מקום לרגשנות. במקרים חמורים- אין מניעה מלהרביץ לכלב. לא מכות רצח- אבל לא להימנע ממכות לגמרי. רצועת חנק- חשוב מאוד! נותן מידה נוספת של שליטה בכלב. לא לרחם. בתכל'ס- הכלב בקושי מרגיש את זה. הדברים האלה נאמרים מנסיון אישי שלי. לי אישית יש לברדור (אין כלב פחות מסוכן, עד כמה שידוע לי לפחות). כשהוא רוצה משהו (אם הוא רוצה לשחק עם כלב אחר, לדוגמה) החנק לא מפריע לו למשוך את הרצועה. למרות שהוא יחסית רגוע- מחוץ לבית הוא תמיד עם רצועת חנק. גם כשאני משחרר אותו (אך ורק בלילה, כשאין אף אחד ברחוב) אני משאיר עליו את השרשרת חנק עצמה, ומנתק רק את הרצועה (בכל מקרה אני תמיד הולך לידו). וכן, במקרים קיצוניים הוא גם חוטף מכות. ורק כדי להסיר כל צל של ספק- אני מאוד מאוד אוהב את הכלב שלי. נ.ב.: אני לא מאלף ולא שום דבר, והכלב שלי רחוק מלהיות מאולף למשעי. אבל הספקתי לראות מה עובד ומה לא.