לפני יותר משנה, מכרתי את השרייד המקוללת שהייתה לי, חידשנו את הביטוח שלי על האיסוזו טרופר.
נסעתי בסביבות 10 בלילה לחברה שלי. נסיעה פשוטה של ערד - ב"ש וכן, גשם מטורף!
נכנסתי לבאר שבע ומולי עוד מאמצע הדרך הייתה סיאט טולדו עם נהג בן כלב שלא היה מוכן שאני אעקוף אותו!
אני מאותת ועולה לנתיב השמאלי, איך שהוא קולט את זה הוא ישר חותך לשמאל! העיקר לא לתת לי לעקוף.
אחרי 10 דקות של נסיעה שאני עם אורות גבוהים בכוונה כדי לסנוור את הכלב נכנסנו לב"ש. הייתה בי מן תקווה ששם אני סוף סוף יאבד אותו כשהוא ילך לדרכו.
כביש ראשי, 2 נתיבים לכל כיוון.
בדיוק בעיקול של הכביש, ראיתי שרק שתינו על הכביש. אין מכוניות מאחורי ואין לפניו.
חשבתי לעצמי- עכשיו אני אכניס לו אותה.
כל כך הרבה עצבים נכנסו בי שהחלטתי שעכשיו אני עוקף אותו במפתיע, נוסע 30 ולא נותן לו לעקוף דווקא.
מגיע שיא העיקול, אני על 70 בערך, כנ"ל הוא.
כבר מוכן לסובב את ההגה ולצאת לעקיפה!
מכין את הידיים על ההגה, ברוב טיפשותי לחצתי על הכפתור הידידותי בטרופר "power" הדבקתי את הדוושה לרצפה כל כך חזק שעוד מעט והייתה יוצאת לי מהצד השני, תוך כדיי הטיית הגה לפנייה.
אך אבויי לי, נכנסתי לדריפט לא מבוקר באמצע הכביש.
הרכב הגדול נזרק כל כך מהר ל180 מעלות שלא חשבתי שרכב ששוקל 3 טון מסוגל לעשות דבר כזה!
כמובן, פאניקה! הרגל ירדה מהגז, שברתי את ההגה עוד שמאלה כדי לחזור חזרה לכיוון הנסיעה שלי והפחד הכי גדול - שלא יבוא לי רכב מאחורה!
התיישרתי חזרה לנתיב הנסיעה שלי, הטולדו כבר המשיכה הלאה.
אחד המקרים הכי מפחידים בחיים שלי. שטות שאני לא הולך לחזור עלייה לעולם.
10 שניות של חווית אנדרנלין מטורפת, מפחידה וחד פעמית.
סעו בזהירות.