היו לנו 2 כלבים מסוג דוג דה בורדו, זה שבתמונת פרופיל שלי ואת אמא שלו. האמא היתה עם בעיות רציניות בלב ואני לא אשכח את היום שבו לקחתי אותה לוטרינר להרדים אותה, הייתי אז רק בן 18 ונסעתי איתה באוטו לבד לוטרינר שלנו בגולן, עזבתי את המקום עם הרצועה שלה ביד ובכיתי כל הנסיעה הביתה. עד היום המחשבה של להיכנס עם כלב ולצאת עם רצועה מטלטלת אותי.
הבן שלה קיבל סרטן ואת ההרדמה שלו כבר לא יכלת לסבול אז לא היתי חלק ממנה. הוטרינר בא אלינו הביתה וקברנו אותו בחצר.
עד היום אני לא מסוגל להחליף את תמונת הפרופיל ואני לא יודע אם אי פעם אוכל.
למרות כל זה תמיד אשמח שתהיה לנו בבית חיית מחמד וכמו שאמרו המוות הוא חלק מהחיים ואי אפשר לוותר על החיים בגלל המוות. כרגע יש לנו 2 חתולים כי לא מתאפשר לנו להחזיק כלב ולמרות שבעבר לא התחברתי לחתולים בכלל, היום אני עדיין מופתע מכמה שהם יכולים להיות "כלבים" באופי וכמה שאני שמח שיש לי אותם.