בעוד שבוע "נחגוג" שנה לעובדת של אמא שלי. בכל כלל יש יוצא מן הכלל. קיבלנו עובדת מדהימה, פיליפנית. הייתי רוצה שאם אגיע למצב סיעודי, שהיא (או הכפילה שלה) תטפל בי. כנראה שעדיף לקחת עובדת שכבר נמצאת בארץ, ויש עליה המלצות טובות.
גם תהליך הגיוס מורכב, יש להגיש בקשה לקבלת אישור העסקה מרשות האוכלוסין, ולביטוח לאומי. יש לפנות לחברה המעסיקה עובדים. ממליץ לפנות לשתיים במקביל, ואז לבחור את זו (החברה) שנותנת שרות טוב יותר, או מספקת עובד/ת מהר יותר. כמובן שיש לערוך ראיון לעובדת, ואם ניתן, לבקש המלצות ממעסיק קודם. חשוב גם להפגיש בין העובדת למטופלת, כדי ליצור קשר וכימיה ראשוניים. אם זה לא יעבוד, כלום לא שווה.
אח שלי בחר באפשרות שאנו נהיה המעסיקים העיקריים, והוא מטפל ודואג לכל מה שמסביב (שכר, ביטוח רפואי, ביטוח לאומי, הבראה וכו'). גם במקרה כזה, עדיין יש תשלום חודשי סימלי לחברת ההשמה, על התיווך באספקת העובדת.
בנוסף לשכר השוטף, העובדת זכאית ליום חופש בשבוע (החברה או העובדת צריכים לדאוג למחליפה), ולדמי כיס שבועיים. הרבה עובדים בוחרים לעבוד גם ביום החופשי, ולקבל על כך תשלום. יש גם ימי חג שנתיים, שהם זכאים לתשלום עבורם. לפיליפינים יש 9 כאלה בשנה.
בפן הכלכלי, יש לבדוק זכאות קצבת סיעוד מביטוח לאומי וגם אם היה ביטוח סיעודי פרטי.