פורסם ב- 12.04.13
מה שקרה לבסוף הוא שקניתי פורד פיאסטה רק בשביל לנסוע, מצב מכני סביר, קלאץ' גמור, צבע שרוף, ספסל אחורי שבור, חימום לא תקין וחדירת מים מסיבית בכל גשם שיורד.
הבעלים גם השאיר לי המון ניירות טואלט מקופלים בכל רחבי הרכב וכמות חול ואבנים שתספיק לבניית חדר. שירתה אותי בנאמנות אבל ללא כל התרגשות או כייף. במקביל המשכתי לחסוך ולחפש גרמני וידני. עשיתי תאונה, מכרתי לפירוק והמשכתי לחפש.
יום אחד, בעודי בעבודה, עברתי כהרגלי על הלוחות וצדה את עיניי אלפא 147 ידנית ומעניינת, לא הכרתי את הדגם ובכלל הייתי בטוח שכבר נמכרה.
בכל זאת שלחתי הודעה, גיליתי שעדיין רלוונטית ואחרי כמה ימים היא כבר היתה אצלי. וויתרתי על גרמנית בשביל איטלקית. מאז נהנה כל יום מחדש.
זה גרם לי לפתוח את הראש גם לאיטלקי ולא רק לגרמני. הגדיל לי את המבחר.
בנתיים חוסך חזק למטרה אחרת, אבל בפעם הבאה (כנראה בעוד כשנתיים):
או אלפא 159 ידנית עם עור וגג שמש, או אלפא בררה ידנית עם מנוע גדול, אולי גולף GTI, אם אוטומטית אז מקווה לאחת עם מנוע V6 כמו BMW או מרצדס מאובזרות- גרסאות מעניינות בלבד. יהיה מעניין.