אני לא יכול לתת פרספקטיבה על לימודי פיזיקה, היות ואני למדתי חשמל. אני יכול להגיד שלפני שנה בערך פגשתי מישהו שלמד איתי בתיכון. הוא התחיל בדיוק תואר שני בפיזיקה(ישירות מהראשון),
והוא אמר לי שבשביל למצוא עבודה טובה הוא חייב לפחות תואר שני, עם תואר ראשון אין ממש מה לעשות בתעשייה. אני לא יודע כמה הטיעון הזה נכון או לא, סתם נקודה למחשבה.
הדעה הרווחת היא שישנו ביקוש מתמיד למקצועות ה"יישומיים" כלומר הנדסות למיניהן.
אם אתה מסתכל נטו על הקלות למצוא עבודה, היום כנראה שתואר מהנדס ייתן לך יותר. אבל מי יודע איך הדברים ייראו עוד 4 שנים? אולי פתאום פיזיקאי יישומי יהיה מבוקש יותר ממהנדס?
עכשיו בנוגע לאהבות ישנות מהתיכון. האוניברסיטה היא לא תיכון. אני גם מאוד אהבתי מתמטיקה ופיזיקה. התחלתי בתואר משולב מתמטיקה-חשמל.
לקח לי 20 שניות בערך לעבור למסלול של חשמל נטו. לעומת זאת מישהו אצלי במחלקה, כל כך לא התחבר לקורסים כמו תיכנות ותוך שלושה חודשים עבר למתמטיקה.
תקרא את הסילבוסים של הקורסים בכל תואר, תראה מה יותר מדבר אליך. אם יש לך רצון וציונים - אולי תואר משולב (פיזיקה-מכונות או פיזיקה-חשמל הולכים טוב ביחד בתעשייה).
עוד נקודה למחשבה - אם פיזיקה מעניינת ואתה רוצה מקצוע פרקטי "יותר" - הנדסת מכונות יכולה להיות בחירה טובה.
מהנדס מכונות יכול לעבוד ברבה תחומים - תכנון, פיתוח, שרטוט, ניהול פרוייקטים וכו' ומספיק עבור כל זה רק תואר ראשון.