Rשף

בדיוק, אבל כמו שאמרתי בניגוד לארה״ב למעביד די קל להוציא כאן ויזת עבודה מבחינת בירוקרטייה ועלות והרבה מקומות פתוחים להעסיק זרים אם כי לא כולם ישלמו את עלויות המעבר (הובלה דירה וכו). שלח קורות חיים באנגלית עם מבנה שדומה יותר לישראלי מאשר לאמריקאי והתאזר בסבלנות. למה אתה חושב שאשתך לא תאהב את סקנדינבייה?

אני הגעתי לשוודיה בלי תכנון ודי במקרה אבל לא מתחרט לרגע וכך גם המשפחה. גם כאן הממשלה הפכה לימנית יותר אבל לא מדובר בשנוי שמורגש ביומיום או יפריע לך מדי בתור מהגר חוקי. מדברים על הקשחת התנאים לקבלת תושבות קבועה ואזרחות אבל כל עוד יש לך עבודה אתה מכוסה ובכל מקרה מדובר בסדר גודל פחות מאשר ארהב למשל. השפה אמנם שונה אבל די קלה ללימוד, הקהילה היהודית והישראלית קטנה אבל קיימת (זה ייתרון לחלק). איך מגיעים? בעיקר דרך היתרי עבודה או לימודים שהופכים לעבודה. הרבה מהקולגות ההודים, סינים או פקיסטאנים למדו לתואר בהנדסה ונשארו לגור כאן. להיות במעמד פליט יכול לעזור אבל אנחנו עדיין לא שם. ברשימה המצורפת יש רשימה של מקצועות מבוקשים שעבורם קל יותר לקבל היתר עבודה (בשוודית, העתק לגוגל תרגום) היתרונות העיקריים הם השקט והשלווה, אנשים מנומסים שיכבדו את הבחירות שלך והמרחב האישי שלך וחשוב מכל שהרבה מהדאגות לעתיד של הילדים לא קיימות. לימודים בחינם, שכר מכובד גם במקצועות זוטרים ומדיניות רווחה נדיבה בצד השלילי אתה יכול למצוא את עצמך משועמם, טבע יש בשפע אבל בילויים הרבה פחות ושוודיה רחוקה משאר אירופה, ואם אתה צעיר בריא ורווק אתה תקטר על המיסים הגבוהים

שוודיה דווקא קרובה יותר, אבל באמת לא צריך להתרגש יותר מדי. הבקרים אצלינו (אזור סטוקהולם) כבר קרירים עם טמפרטורות של כמה מעלות מעל לאפס ואני לובש חולצה ארוכה, לפעמים פליז ומעיל על הכל אבל בדרך כלל לא טורח אפילו לסגור אותו. כפפות וכובע לא יזיקו, אבל שוב אין צורך להשקיע במשהו יקר.

עמר דנק, בעל הבלוג ״שאלה אסטרטגית״ עונה על השאלה- מחיר, גמישות, אפקטיביות

(שוודי כאן) הבעייה בדצמבר היא שזה עדיין לא חורף אמיתי אבל כבר קר וחשוך, הכיף מגיע בינואר פברואר עם השלג. יש בהחלט מה לעשות בחורף גם בטיול עירוני ואפילו בתקציב לא גדול, החלקה על הקרח או סקי קרוס קאנטרי במחיר של השכרת ציוד זול בכמה וכמה מקומות קרובים לעיר, הרבה מוזיאונים חינמים, קניות הן אמנם לא הצד החזק כאן אבל אפשר למצוא כמה דברים ייחודיים, צפייה במשחק הוקי של ליגת חובבים בחינם ובלי תורים ואפילו ״סתם״ לטייל על אגם קפוא זאת חוויה מיוחדת

כאן בשוודיה חברת ביטוח לא תדבר איתך בלי שהיה פייל סייפ, אבל איך אתה מסביר את הברז מעל הכיריים? אני מבין שזה נחמד למלא מים ישירות לסיר אבל מה אם הוא יתחיל לנזול כשאתה לא בבית? אנחנו היינו צריכים להחליף ברז מטבח כי הוא הסתובב וחרג מגבולות הכיור אז ברז בלי ניקוז מתחתיו נשמע סיכון לא קטן

אתה בטוח שהסיבה היא המנוע החשמלי? התנגדות האוירודינמית גדלה ביחס למהירות בריבוע ובעקבותיה צריכת אנרגיה מהסוללה, 100 קמ״ש ל 120 קמ״ש או 27 מטר לשנייה ל 33 מטר לשנייה תיתן גידול של יותר מ 30%

הם כותבים Of the three cars on test here it’s the most fun to drive, ויש לא מעט מבחנים הפוכים אבל אני מתעצל לחפש. בשוודיה הפולסטאר מנוע יחיד טווח ארוך זולה ב 15 אלף שקל מהטסלה המקבילה וקיימת גם פולסטאר טווח רגיל שזולה בעוד 15 אלף

המבחן בקאר נעשה על גרסת הביצועים שבולמי הזעזועים שלה ניתנים לכיוונון (ידני) ונוטים להיות קשוחים מדי מה שמסביר את המסקנות לגבי נוחות, אין ויכוח לגבי הטווח- טסלה נותנת את הפתרון המיטבי נכון להיום אם כי אין יותר משמעות להבדלים בחיי היום יום. במבחנים שאני ראיתי תמיד ציינו את הפולסטאר כהכי קרובה למכונית ״רגילה״ ואת טסלה כמצטיינת טכנולוגית. אני חושב ששתיהן מכוניות מצויינות כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה וה״ניצחון״ הוא בנקודות בודדות ולא בנוקאאוט

אני צופה יותר בערוץ של Kris Rifa לטסלה אכן יש נצילות טובה יותר שעד כמה שאני יודע מגיעה ברובה ממקדם אוירודינמי נמוך יותר ומעט בגלל משקל נמוך יותר, שאר הגימיקים כמו השסתום המתומן תורמים כמובן אבל לא באותה מידה טסלה מייצרת מכוניות מצוינות במיוחד מהצד הטכנולוגי, אבל רוב הביקורות מציינות שהמוצר השלם מרגיש הרבה יותר כמו מכונית בפולסטאר

תוכל לפרט? פרט לבאגים קטנים מאד הבעייה היחידה היא יחידת התקשורת שעשוייה להתקע ודורשת ניתוק סוללה פיזי, קשה לדעת עד כמה הבעייה נפוצה אבל היא כנראה לא נדירה אבל קלה מאד לתיקון מצד שני

בישראל, אני נוהג על הדגם לעניים עם מנוע אחד וסוללה קטנה אבל עדיין 7.4 שניות אפס למאה. איך יתמודדו הישראלים עם העובדה שפרט למדבקה זעירה על הדלת קשה לדעת באיזה דגם אתה נוהג (או כמה שילמת עליו)?

בסופר הקרוב לביתך (אם אתה סקנדינבי) https://www.arla.se/produkter/arla-brand/mjolk-med-lang-hallbarhet-3pct-05l-634101/

המערכות האלו מאד נפוצות בשוודיה ועובדות גם הרבה מתחת לאפס כשגוף החימום מפצה על הירידה ביעילות, לרוב משלבים אותן עם מערכת שממחזרת את החום שהאיוורור של הבית פולט החוצה. ייתכן שהמערכת נכשלה בגלל חוסר ידע בהתקנה או השימוש, היא לרוב משתמשת בכמה חיישני טמפרטורה בתוך ומחוץ לבית ומנסה להיות חכמה בצורה שהיא מחממת מה שעשוי להוביל לבעיות, למשל שמש ישירה על חיישן טמפרטורה תגרום למערכת לחשוב שחם בבית

מחוז סטוקהולם

גם אני פוגש שוודים שביקרו או שהו תקופה ארוכה יותר בישראל ונהנו, כנראה לגדול במקום שקט ורגוע מדי גורם לך לאהוב מעט אקזוטיות וחום. הנורווגי שהתחתן עם ישראלית עזב את ישראל ואשתו אחרי כמה עשרות שנים- כנראה נמאס לו מהמזרח תיכוניות מצד שני עוד לא הצלחתי לשכנע את הילדים לבוא לביקור בישראל והידיים שלי רועדות מהצורך לנהוג, למזלי המשפחה עדיין באה לבקר אותנו מדי פעם

בצפון הרחוק של אירופה מספר המנוע לא מופיע ברשיון הרכב אלא רק מספר השלדה סוג המנוע וההספק שלו, אם עידכנת את הספר המנוע על ידי תוכנה כל שנדרשת היא בדיקה (טסט) חוזרת בכל מכון בדיקות. איך מופיע מספר המנוע ברכב ישראלי? מה אם יש שניים או יותר מנועים? מה אם הספק המנוע שודרג על ידי עידכון תוכנה?

מה שלירון .ה. אמר

לא הצלחתי לפענח אם מדובר בציניות או לא... המילקי כאן, והאוכל באופן כללי, הם לא משהו ואני לא בטוח לגבי המחיר אבל אם תיפול ברחוב תהייה בטוח שיהיה מי שידאג לעשות לך החייאה, אם תאבד ארנק תקבל אותו חזרה עם כל התוכן ואם תתקע בדרך יציעו לך כבלי התנעה.

הוא לא. גרתי שנים ואני עדיין נמצא לא מעט בסטוקהולם וחונה במקומות צרים וצפופים, אפילו החנייה בבית שלי משותפת והשכני חונים לידי ואת מספר הדפיקות על הדלת אפשר לספור על יד אחת של חייל הנדסה קרבית אחרי תירגול לא מוצלח. אני יכול להבטיח לך שאף רכב לא נשרט או נדפק בחניון הזה ליד חוף רחצה שוודי

זה אולי נושא לשירשור אחר אבל כשאתה גר מחוץ לישראל לתקופה ארוכה פתאום הרבה מהסיפורים ששמעת על גאווה ציונית מתבררים כלא לגמרי מדוייקים פומלית ההכלאה נרשמה כפטנט של אוניברסיטת קליפורניה בשנת 1981 The oroblanco was patented by the University of California in 1981 after its development by Robert Soost and James W. Cameron[3][4][5][6][7] at that university's citrus experiment station in Riverside, California.[8] The nine-year project began in 1958 and led to a series of test plantings before a successful variation was refined.[2] וגם עגבניית שרי לאחר מספר הכלאות בין זני עגבניות שרי הגיע ספרקס לתוצאה משביעת רצון ובראשית שנות השמונים הרשת החלה לגדל ולמכור את הזן המסחרי הראשון של עגבניות שרי באנגליה, ספרד, קפריסין, ולאחר זמן מה גם בדרום אפריקה.

גלוי לגמרי, על פי מספר תעודת זהות שאינו סודי.

אני מבין ויכול להבין מה חלק כאן היו מצביעים בבחירות האחרונות בארה״ב. בשוודיה (סליחה שאני מנפנף בדוגמא קיצונית) לא רק שרוב העובדים מאוגדים ותחת הסכמים קיבוציים אלא שאתה יכול לדעת, בלי צורך להזדהות ,מה היה השכר של כל תושב ותושב. לא זאת לא טעות- השורה התחתונה של הדוח השנתי למס הכנסה היא מידע ציבורי ולמעשה מופצת על נייר במשהו שנראה כמו ספר טלפונים. האם זה עובד? יותר טוב מהרבה מקומות אחרים אבל עדיין קיימים פערי שכר

בלי קשר לשיוויון בשכר המדינות הסקנדינביות בהחלט מאוגדות וחלק גדול מהפועלים נמצאים תחת הסכמי שכר וזה עובד לא רע. אבל אין צורך במנגנון מסובך כדי שהשכר יהיה שווה, מספיק חוק שייאסור אפלייה ונטל ההוכחה יהיה על אלו שמפלים אותן. אני מניח שבסטארט אפ של 12 עובדים יהיה קשה להוכיח אפלייה אבל בארגון של 5000 עובדים הסטטיסטיקה תתחיל להיות משמעותית והמעסיק יצטרך להסביר איך ייתכן שאחוז ניכר מהנשים מרוויח פחות מגברים באותה עמדה. אגב באחד המאמרים שהבאת ערכו ניסוי ושלחו גברים ונשים פיקטיביים עם אותו ניסיון כדי להתקבל לעבודה, וכבר שם ניכרו הבדלים כמובן שלא, אבל אם באופן עקבי הגברים שווים יותר אז משהו פה לא בסדר ושווה בדיקה כדי שלפחות נוכל להבין אם צריך לשנות משהו או לא

יש לגרום, יש לעודד ויש לאפשר. אני לא חושב שמישהו כיוון ל ״לגרום״. אתה שוב מסית את הדיון מהעיקר על ידי whataboutism. שיוויון שכר בעבודה משמעו שיוויון לאלו עם ניסיון, רקע (למשל מתי גויסו לתפקיד) ותפקיד זהה, הוא לא אמור לכפות שכר זהה על כל הגברים וכל הנשים.