חבורת מפונקים. רוצים ריפודים ושטיחים. כנראה שלא הייתה לכם סקודה פייבוריט.
ועכשיו בנימה של רצינות, שתי תובנות רציניות מהשרשור הזה:
1. ההגדרה לחובב הגה היא אינדיבידואלית. הנאה מנהיגה היא לא רק התגרזנות על סיבובים. אני נהנה מאוד מנהיגה ברכב קבריו', במזג אויר נעים כשנוף יפה מסביב. אני מאוד נהנה מנהיגה ברכב של 800 שקל בשטח, כולל קפיצות של חצי מטר, זריקות זנב והתפלשות בבוץ (אתם חייבים לנסות!). אני גם נהנה מנהיגת התגרזנות. אין לי מושג מי התחיל עם ההגדרה הלא מדוייקת של הנאה מנהיגה. בכלל, כשאני קורא במגזין רכב שרכב מסויים הוא 'לא מהנה לנהיגה', אני ישר חושב על הפרשנות המוטעת שהאדם הפשוט ייתן למשפט הזה, ולא בצדק.
2. גם אני בתור חובב הגה מעדיף רכב מאובזר. אני אהיה מוכן להתפשר טיפה פחות (אבל ממש טיפה, וגם בין חובבי הנהיגה יש רמות שונות) כדי לקבל רכב שיהיה נעים להיות בו ושיהיה נח. ולא, המרקם של הדשבורד לא מעניין אותי. אני לא אוכל את הדשבורד לצהריים.
3. מה שכן אפשר להגדיר, זה אדם שהוא לא חובב נהיגה. האנשים המעצבנים האלה שיש להם תקציב, אבל מתלבטים שנתיים לפני שהם קונים רכב ספורטיבי, ויש להם את כל התירוצים שבעולם למה לא לקנות. אלה שיקנו דירה, אבל יסעו בלנטיס. כי "יקר להחזיק רכב ספורט". בתור חולה נהיגה, כשיש לי כסף בכיס - לא משנה כמה - אני משכנע את עצמי למה כן לקנות רכב ספורטיבי, לא למה לא. המחשבה היחידה שעומדת כנגד עיניי היא תחושת הכיף שרכב חלומותיי עומד בחניה. נראה לי שעל זה כולנו מסכימים. סתם הייתי חייב לפרוק. (ולא, המצב הכלכלי שלי לא דבש. ע"ע הסקודה פייבוריט מהמשפט הראשון אבל בכל זאת אני הולך אוטוטו להכניס את עצמי לטיפה חובות ולקנות טומקאר. למה? תקראו שתי שורות אחורה)
נ.ב אני הייתי מעדיף מיאטהNC /גולף GTI דור 5/6 / מגאן ספורט על הקליאו. (הן מתומחרות מאוד קרוב). העדפה אישית. תמיד תזכרו שחובב רכב אמיתי קונה רכב מהלב, ולא חייב לתת הסבר רציונלי לכל שיקול.