און יעקבסון

תודה על הטיפ! הנושא נבדק ולסופו של דבר נבחרו צינורות אחרים. עידכונים בהמשך.

התאמת צינורות מים? לא משהו מסובך. רק הרבה עבודה. ללכת לחנות חלקי חילוף עם פחות או יותר תצורת הצינור הרצויה ולהתחיל לנבור בערמות בכדי להתאים מה שמתאים. אז מכיוון שאת האוטו אי-אפשר להביא, צריך דוגמא. אז ככה זה נראה: 1. ממבט עילי: היציאה העליונה של המצנן אל מול הפלאנג' בראש המנוע. בין שני אלו צריך צינור מתאים. 2. באמצעות חוט ברזל אותו מכופפים באופן הרצוי, יוצרים דוגמא של הצינור. ישנן עוד דרכים אחרות, מין הסתם, ליצור דוגמא כזו. את אותו התהליך עושים גם עבור היציאה התחתונה מהמצנן ועד משאבת המים שנמצאת אי-שם מתחת למדחס המזגן. ועכשיו מה? קדימה לחפש צינורות!

תודה ותודה! מבין כל שלבי הפרוייקט, דווקא זה הוא אחד היצירתיים ביותר בעיני. לא בונים שום דבר לבד, רק מוצאים מה מתאים ומשתמשים, אבל בכל זאת, אני מוצא את עצמי מאוד נהנה מהשלב הזה. אולי בגלל שבניגוד לשלבים קודמים ומוקדמים, התוצאה פחות דחופה לי ולכן הדרך מאוד מהנה. אני מוצא עצמי לפעמים משקיע שעות על ירידה לפרטים לא חשובים, רק כי במבחן התוצאה המראה יהיה נכון ומתאים. אין לי מושג מאיזה חומר עשוי האטם הזה. אולי הוא אוניברסלי, אבל לדעתי הוא מקורי של יונדאי או קיה. יכול לבדוק, אם זה ממש חשוב לך.

למצנן המקורי של הרום כרמל היה פתח עליון בצד ימין (מול פלאנג' בראש המנוע), ופתח תחתון בצד ימין (מול היציאה של משאבת המים). במסגרת התאמת המצנן החדש, היו לי שתי אפשרויות: מצנן עם פתחים בצד ימין, או מצנן זהה עם פתחים בצד שמאל. לא מצאתי מצנן עם פתחים דומים למקורי, כך שהיה ברור שצריך יהיה לעשות התאמות. לאחר דין ודברים, החלטנו ללכת על מצנן עם פתחים בצד שמאל (לכיוון הנסיעה), כך שהפתח התחתון יהיה כמו במקור לכיוון המשאבת מים, ועם העליון כבר נסתדר. אז אחרי שנגמרה הסאגה של התאמת המיקום של קורת הרוחב, עברנו לחשוב על פתח יציאת נוזל הקירור מהמנוע בחזרה למצנן. הכיוון המקורי של הפלאנג' הוא לצד ימין, הכיוון של הפתח במצנן החדש הוא בצד שמאל, כאמור. אז אפשר להתאים צינור מעוקל וארוך, בדקתי גם את האפשרות להפוך את הפלאנג', אלא שאז היציאה היא פחות או יותר בכיוון ומעל המדחס. אחד המכונאים במוסך העיר שביונדאי גטס ישנו פלאנג' דומה בממדיו ושכיוון היציאה שלו הוא למרכז. במקרה הייתה במוסך גטס לטיפול ואכן בדיקה מהירה מאששת את התיאוריה: זה עשוי להתאים! אז פלאנג' מים מתוצרת יונדאי (חלקים קוריאנים ויפנים מככבים בגרסה החדשה שלי לרכב הישראלי העשוי כמגדל בבל...) הוזמן, ו... קדימה לעבודה! 1. הפלאנג' המקורי - עם יציאה לכיוון הלא נכון. 2. הפלאנג' של הגטס (חדי העין יבחינו בכיתוב "יונדאי" בחלק העליון שלו), עם היציאה למרכז. המרחק בין החורים כמעט והיה מושלם, כל שצריך היה זה כרסום עדין, ו... 3. מתאים כמו חדש! 4. אז עכשיו אפשר להסיר את הפלאנג' החדש ולהכין את השטח להתקנה סופית. זה כולל ניקוי וגם... 5. התאמה של טרמוסטט חדש (שלא שמתי בהרכבה הראשונה). הטרמוסטט, אגב, של... סוזוקי ג'ימיני... 6. אז אחרי שהשטח נוקה והטרמוסטט יושב, מתאימים גם אטם מבין היוצר הקוריאני... 7. מחזירים את הפלאנג' המותאם, ו... 8. אחרי שמורחים חומר אטימה מתאים, מרכיבים את הברגים ומהדקים. ג'וב דאן! נקסט? התאמת צינורות מים מהמצנן ליציאות במנוע.

איזה מרגש! לא תוכל לישון הלילה... בהצלחה מחר.

ליאור. אדם צובר כל כך הרבה חוויות בחייו, חלק משמעותיות, חלק לא. את חלקן זוכרים, חלקן נאבדות בזיכרון. כל כך הרבה עשיתי ב-24 שנים שחלפו מאז החלפת תיבת ההילוכים הזו בתיכון, בחניית הבית של הורי. ותאמין או לא, אני ממש זוכר את זה! זוכר איך נקרענו והתאמצנו ואפילו אני זוכר שנתפס לך הצוואר מהמאמץ... אלו בהחלט היו ימים יפים שטופי חוויות נהדרות. הנה, אפילו יש לי תמונה של הסוסיתא מהימים ההם, באותה חניה. ובמאמר מוסגר, בהחלט מחמם את הלב לדעת הפאסאט הזו עדיין אצלך. לא רוצה לקלקל לאחרים, אבל אני חושב הסיפור של האוטו הזה בהחלט יעניין פה לא מעטים. משאיר לך את הבמה, אם תחליט לשתף. ועוד משהו, בעצם. לפני 24 שנים, נאבקתי לתקן את "מיטב התוצרת הישראלית, והיום, אני עושה את אותו הדבר. קצת תקוע, לא? טוב, חדל נוסטלגיה, יש שרשור לעדכן!

חוב קטן מאתמול: "תת-השלדה" החדשה של יחידת המצנן/מניפה/מעבה, אחרי ההתאמות, ריתוכים וניקוי, מקבלת צבע יסוד וצבע עליון שחור ומבריק. גם שתי פלטות החיזוק נצבעו בהזדמנות הזו. עכשיו אפשר להרכיב סופית ולהמשיך הלאה.

בין הפירוק וההרכבה של קורת המצנן החדשה, החלטתי לטפל בבעיה שראיתי עוד בעת שיפוץ השלדה, אבל אז לא טיפלתי בה (לצערי, בדיעבד). ומעשה שהיה - כך היה: מהנדסי רום כרמל החכמים לא טרחו לחזק את נקודות עיגון תופסני המצנן. ובהתחשב בכך שעובי הברזל של השלדה לא משהו, הידוק יתר של הברגים פשוט מעקם את המתכת. בתחילת השיפוץ פתרתי את הבעיה על ידי שימוש בשייבות גדולות מאוד, כך שחלוקת העומס טובה יותר. אלא שעכשיו, לאור תוספת המשקל והמומנט (עקב הארכה של המכלול), היה ברור לי שהכל צריך להיות מחוזק למדי ולא יהיה ניתן לעשות כן בסידור הנ"ל. אז ניצלתי את העובדה שהמתלה החדש של המצנן עוד צריך לעבור צביעה והחלטתי לעשות מעשה. בבקשה: 1. הקדחים בשלדה, אשר דרכם עוברים ברגי עיגון מתלה המצנן. שימו לב שהמתכת שקועה פנימה. 2. הרעיון: להגדיל את הקדחים ולהשתיל שרוולי מתכת באורך הרצוי - כך שאלו לא יוכלו להתכווץ בהידוק הברגים. 3. הגדלת הקדחים לגודל המדוייק איפשרה השתלת השרוולים בלחץ, כך שהם לא נופלים ממקומם גם מבלי להיות מהודקים. 4. וכך זה נראה עם הבורג. 5. אבל זה לא מספיק. צריך לחתוך ולהוסיף פלטת ברזל רחבה, שתשען על דופנות השלדה החזקות ותמנע מהידוק הבורג לעקם את המתכת הרכה במרכז. אז משתמשים בפלטת ברזל גדולה. 6. מודדים וחותכים לגודל המתאים ומנקים מהחלודה (החתיכה הימינית מול השמאלית). 7. מודדים וקודחים את החורים בהתאם לרצוי. 8. ומרכיבים הכל לבדיקה. נראה מתאים וטוב, אפשר להעביר את כל חלקי המתכת לצביעה!

תודה! משתדל לא לבייש את הפירמה... העידכון הבא שכבר יבוא, מוקדש לך.

כן ולא! לא, לא מוגבלת מהירות. כן, מתפרקת מעצמה. לג'רמי קלרקסון מטופ גיר הייתה אחת כזו באחת התוכניות הוא לא הפסיק להתלונן שהאוטו מתפרק מעצמו...

לא רק פורד: כל היצרנים האמריקנים מגבילים את המהירות המרבית של המכוניות שלהם. נסעתי בקיץ האחרון בשברולט קמארו חדשה שהייתה מוגבלת ל-115 מייל לשעה או משהו כזה. עוד היה לי האומץ (או הטיפשות) לבדוק את זה, רק בכדי להאט לפני איזו עקומה בדרך, להחליט שזה מסוכן מדי לנהוג מהר כל כך בארה"ב שטופת מכמונות המהירות ולקלוט מיד אחרי שירדתי למהירות החוקית, ניידת עומדת ממול ומשחרת לטרף. יש מצב שעוד הייתי מקרצף את הרצפה בתא האסירים של השריף המקומי אם היו תופסים אותי במהירות הזו...

בדיעבד, הייתי צריך לגלות את סימני האזהרה. הם היו על הקיר... אסור היה לי למהר... החיפזון מהשטן... מעשה שהיה - כך היה: אחרי זמן רב מאוד של התלבטויות, היה נראה שנמצא הפיתרון בנוגע לטריו (מניפה/מעבה/מצנן) וכל שלבי ההתאמה וההרכבה עברו חלק לגמרי. והיו שלבים כאלו, בהם הכנסתי והוצאתי את הטריו הזה שוב ושוב. בודק, מתאים, מנסה, בוחן. והכל היה בסדר. רק ההכנסה וההוצאה היו מעט קשים, בין שני צירי מכסה המנוע, אותם שמתי בכדי לוודא שהמצנן לא פוגע בהם. אז אחרי כמעט מפגש אחד בין המצנן והציר, החלטתי להסיר את שני הצירים, שלא יהיו בדרך. הרי המצנן לא גדול מדי ואין כל בעיה, אז חבל על המאמץ. וכך, בשלבי ההתאמה, הגענו למסקנה שעדיף להזיז את הטריו כמה שניתן לכיוון צד שמאל (בכיוון הנסיעה), בכדי שפתחי היציאה של הצינורות של המצנן לא יצאו בדיוק מול המדחס של המזגן. הרי לא חסר מקום לצדדים וכך בדיוק התאמתי את ההרכבה והריתוכים. אז כאמור וכמצולם - התאמתי את כל המערכת, ריתכתי מוט רוחבי, הארכתי את התומכות והרכבתי את הכל, גאה ומרוצה מהתוצאה. האמת, היה במה להתגאות, זה באמת נראה מושלם. מקורי. יותר טוב ממקורי! כבר רציתי לרוץ ולהשוויץ, רק שלפתע הכתה במוחי השאלה: מה עם צירי מכסה המנוע?! מרכיב את הציר הימני - מושלם. מנסה להרכיב את הציר השמאלי... אין שום סיכוי... המצנן עומד לו בדרך "ביג טיים". איזה יאוש... מחליט לעשות את המעשה המתבקש במצבים כאלו: לעזוב את הכל וללכת לאכול צהריים... אין כמו זמן איכות רחוק מהאוטו בכדי להגיע למסקנות. עם בטן מלאה וכיוון מחשבה, חוזר לאוטו, בודק את הרעיון בתיאוריה ומבין שזה יעבוד. נכון, פשלה, אבל לא כזו נוראה. כל שצריך הוא שינוי של צד אחד בתושבת וזה אמור להתאים. אז חבל להכביר מילים. הנה תמונות, תראו לבד מה קרה: 1. הנה הטריו במיקום שנקבע. יותר מדי לצד שמאל. הסיבה: כך הפתח העליון של המצנן לא ממוקם מול המדחס. על פניו נראה טוב, אלא... 2. הבעיה: שימו לב למיקום ציר שמאל ביחס לחיתוך של הפיבר (במקור בשביל הפקק של המצנן), זאת בהשוואה לתמונה הקודמת. 3. כאן ניתן לראות את מיקום חיבורי קורת הרוחב ביחס לקורת השלדה: משני צידה החיצוניים. הפיתרון: הזזה של חיבור קורת הרוחב לצידה הפנימי של הקורה השמאלית והתאמה של חיבור האורך הימני. 4. הדרך: לפרק את החיבור הימני (ביחס לכיוון הנסיעה. בתצלום המדובר בצד שמאל) ולרתך אותו מחדש. 5. והנה, כך זה נראה אחרי התיקון: החיבור השמאלי הועבר לצד הפנימי של קורת השלדה ובהתאמה נעשה הדבר גם בצד השני, כך שכעת שני החיבורים הם מצדה הפנימי של השלדה. 6. וכך זה נראה מבחוץ. עכשיו שני החיבורים האורכיים נמצאים בחלק הפנימי יותר, ביחס לנקודת העיגון בשלדה ושל המצנן. "הנזק" (מלבד אגו פגוע...): זמן אבוד והצורך ולהתאים את התומכות האלכסוניות מחדש. המסקנה: חשוב (לאט!), מדוד פעמים (לפחות!), הרכב את כל החלקים מסביב בכדי לוודא התאמה (אפילו עם זה לוקח הרבה זמן), ורתך ובצע רק פעם אחת בלבד... עכשיו אפשר לתת את קורת הרוחב לצביעה, ולהמשיך הלאה!

ראיתי את התמונות של הרנו המסחרית הישנה והסתקרנתי, אז פניתי בשאלה ליוחאי שנער - עורך האתר http://israelmotorindustry.org/ - האם המדובר במכונית בייצור ישראלי? אז לא רק שהתשובה חיובית - מסתבר שזו מכונית מעניינת ונדירה למדי: וזוהי תשובתו המפורטת של יוחאי בנושא: "לגבי ה- 08732: שלדה R2100-2494515 היא Juvaquatre, מסחרית 300 ק"ג, אחת מ- 70 בלבד מסוגה שהורכבו בישראל (והרבה-הרבה יותר נדירה מה- R2101, שידועה בשם Dauphinoise, עם מנוע הדופין, שלא פחות מאשר 610 יחידות שלה הורכבו בחיפה). המכונית הזו ירדה מקו היצור בצרפת ב- 24 בפברואר 1956, התאריך האחרון שבו ייצרו ז'ובאקאטר להרכבה בישראל. יצור הדגם הזה בצרפת הסתיים שלושה ימים אחר-כך. מנקודה זו, רנו התקינו את מנוע ה- 845 של הדופין בז'ובאקאטר, ושינו את שמה לדופינואז, ואת קוד הדגם ל- R2101 (וכמקובל אצלם, איפסו את הספרור הסדרתי). זה קרה כאמור בתחילת מרץ 1956. המכונית עצמה הורכבה בחיפה בדצמבר 1956-ינואר 1957 (בערך)." אז לא זו בלבד שמדובר במכונית מיוחדת, בת 55 שנה, מהרכבה מקומית, ששרדה את כל השנים הללו, המדובר במכונית מאחת מסדרות הדגמים הקטנות ביותר שהורכבו כאן בארץ. נחמד!

ממשיכים: בצד ימין של המצנן, מוט התמיכה מגיע בדיוק לנקודת העיגון העליונה ולא נדרש שינוי. בצד השני, אם אתאים את מוט התמיכה לנקודת החיבור העליונה והמקורית של המצנן, חלקו התחתון של המוט יפריע לצינור המים התחתון. אז מה עושים? משתמשים בפיסת האלומיניום שמשמשת לעיגון המניפה כנקודת עיגון. אפשר להתאים את המוט עם בורג ואום, אבל המיקום אום בחלקה הפנימי של פלטת העיגון אינו נוח לגישה וכל פעם שאצטרך להסיר את המוט ו/או הטריו, זה יהיה מעצבן לנסות ולתפוס את האום כל פעם מחדש. המרווח בין הפלטה למצנן קטן יחסי. אז מה עושים? בבקשה! 1. קליפס מתכת עם הברגה. הפיתרון האידיאלי למצבים מעין אלו. 2. מצד האחד הבורג נכנס ומוברג לצד השני של הקליפס, שנמצא בצד האחר של הפלטה. 3. ממקמים את הקליפס במקום המיועד. עדיף מהחלק העליון של התומכה (כאן הצילום הפוך), כך שהקליפס לא יפול ממקומו גם בעת הסרת הבורג. 4. מסירים את הקליפס וקודחים חור בקוטר המתאים. 5. ומחזירים את הקליפס למקומו. 6. כעת אפשר להבריג בורג למקום, מבלי הצורך בעוד מפתח או ידיים דקיקות בכדי לתפוס אותו מהצד השני. זהו, הכל מוכן! אפשר להכניס את הטריו למקומו, ולבצע בדיקות אחרונות לפני צביעה? אז זהו, שלא... עוד נכונה לי הפתעה לא נעימה... המשך יבוא!

אז מדדנו את תוספת האורך הרצויה עבור מוטות התמיכה. חתכנו, ריתכנו, השחזנו. והנה התוצאה: 1. המוט המקורי - לפני הארכה. 2. אותו המוט - אחרי הארכה והשחזה. 3. וממבט קרוב יותר. השתדלתי בנושא הקקי של הציפורים... 4. המוט מורכב לבדיקה ראשונית (לפני צביעה). 5. והנה, הוא בדיוק באורך המתאים ומגיע לנקודה הנכונה. 6. כאן ממבט קרוב יותר. הסימון בטוש הוא עבור נקודת הקדיחה לעיגון הסופי.

אחרי שעדכנו את שיטת תפיסת המצנן לעידן המודרני, הגיע הזמן לשלב קצת ישן וחדש. כלומר, המצנן יושב במקומו כפי המקובל במכוניות מודרניות, אבל נתמך שלא יפול קדימה ואחורה באותה שיטה ואופן כפי שתוכנן ברום כרמל במקור. כלומר, עם שתי תומכות אלכסוניות. מאחר שמידות המצנן החדש דומות מאוד למקור, אז התומכות ממוקמות במקום הנכון, אבל מאחר שהמצנן התרחק לכיוון קצה המכונית, אזי התומכות הללו נהיו קצרות יותר. אז מה עושים? מאריכים! 1. המוט האלכסוני באורך המקורי - בהשוואה לנקודת החיבור החדשה שלו - קצת קצר. 2. אותו מוט - בצד השני. כאן נקודת החיבור מתוכננת דווקא למרכז פלטת החיבור ולא לבורג השמאלי, כי בצד הזה יוצאים צינורות המים מהמצנן למשאבת המים ובנקודת החיבור המקורית זה קצת מפריע. 3. אז אחרי המדידות, מפרקים את המוט החוצה. 4. ומנקים אותו מהצבע. 5. מוצאים מוט ברזל חלול, פחות או יותר באותו הקוטר - ממנו נחתוך ונתאים את ההארכות. 6. המוט המקורי והתוספת. מסמנים, ו... 7. חותכים!

אל דאגה. איכות הריתוכים שופרה וכמו כן וכאמור, שני ברגי חיזוק נוספו לכל צד - לכל צרה שלא תבוא. עידכונים (ותמונות) בהמשך.

מודה ועוזב - ירוחם! מבטיח להשתפר ועד אז, בכדי להקדים קריעה לריתוך, קדחתי שני חורים בכל צד עבור ברגים ואומים. ככה ליתר חיזוק, לאור איכות הריתוכים... ואתה, כמובן, דני ידידי, תהיה על במת הכבוד בהשקה. למרות שאתה מסתלבט על הריתוכים שלי ומשווה אותם לקקי של ציפורים!

ממשיכים! אחרי שפחות או יותר מיקמנו את ההארכות והגשר במקומם, מרכיבים את הטריו ומבצעים התאמות וריתוכים 1. מרכיבים את הטריו למקומו וממקמים. המרווח מצומצם והפולי קרוב, אבל כפי כמאמר הפתגם: "קרוב לא נחשב". באופן מפתיע (או שלא, בעצם), זוג תומכות הצד המקוריות מתאימות. ולמה לא מפתיע, בעצם? כי גודל המצנן החדש הוא כגודל המצנן המקורי. 2. וככה זה נראה מהצד של המעבה והשבכה הקדמית. שוב, קרוב, אבל עם מספיק מרווח. מצוין! אפשר לתת כמה "פיקים" עם הרתכת, ו... 3. לפרק הכל ולהתרשם מהתוצאה. 4. מתחילים לרתך, גם את טבעת ההגבהה של המצנן, בתוך החור. אני יודע ומודה: הריתוכים לא יפים, עשיתי אותם בעצמי. יכולתי להשתמש בשירותם של המומחים, אבל חלק מהכיף זה גם לעשות לבד ולרכוש מיומנויות חדשות, שלפי התוצאה הנראית כאן - עוד אין לי... 5. וככה נראית התושבת החדשה והמרותכת. 6. ומהצד השני. 7. אחרי שיוף, בדיקה ותיקונים של הריתוכים, אפשר להרכיב הכל בחזרה ולבדוק את התוצאה. מכאן. 8. וגם מכאן. נראה טוב! עכשיו אפשר לעבור הלאה. להתאמה של התומכות. לא עניין מורכב, אחרי הכל, הם פחות או יותר מסתדרות היטב במקומם.

או.קי. אז האוזניים המקוריות קצרות מדי וצריך הארכה. מאחר שהארכה הזו צריכה להיות בתצורת משטח עליו תונח הקורה ומצד שני חזקה מספיק בכדי לא להתקפל תחת המשקל, אפשר להשתמש בברזל עבה למדי ו... כבד משקל. הבעיה עם המשקל היא שגם כך ישנה תוספת משקל לא מבוטלת כתוצאה מהטריו הזה (מניפה/מצנן/מעבה) ולא רק זאת, אלא המשקל הזה גם יהיה רחוק יותר מנקודות העיגון - מה שיגביר משמעותית את כוחות הפיתול. פיתרון טוב למדי לבעיה זו הוא ברזל זווית. כך מקבלים את התצורה הרצויה, ולא צריכים להשתמש בברזל עבה מדי, כי הזווית מעניקה חוזק כנגד פיתול ובהשוואה - הוא קל משקל. אז יאללה - מתחילים! 1. מוט ברזל הזווית. 2. אחרי שמודדים את הגודל הרצוי, אפשר לחתוך את פיסות הברזל באמצעות המסור. 3. והנה התוצאה. עכשיו צריך עוד חתיכה לצד השני. 4. באמצעות פלייר פטנט מחברים את ברזל הזווית במקום הרצוי על האוזניים. כאן עדיין זה לצרכי בדיקה בלבד. עוד לפני ניקוי ברזל הזווית מהחלודה והאוזניים משכבת הצבע. 5. עוד פלייר אחד - וגם ברזל הזווית השני מעוגן זמנית למקומו. 6. עכשיו אפשר לשים את קורת הרוחב להתרשם. כמובן שלפני הריתוכים הסופיים, צריך לבדוק שהכל יושב במקומו, שיש מרווח מספק בין המניפה לפולי משאבת המים ושמצד שני, המעבה לא נוגע בפיבר. ויש להתייחס גם לנושא המיקום לצדדים וגם הגובה של הטריו... בקיצור - עבודה ומחשבה בצידה (ועוד נחזור לזה...).

אחרי שסיימנו להכין את קורת הרוחב עצמה, הגיע הזמן למקם אותה בתא המנוע. השאיפה הכמוסה שלי הייתה שהקורה פשוט תהיה מונחת על שתי האוזניים המקוריות של המצנן וכל שישאר הוא רק לרתך אותן למקומן. אבל זה קצת מוגזם לבקש כזה דבר... ואכן, מסתבר שכל המכלול הזה, הטריו שיושב על הקורה, צריך להמשך הרבה יותר קדימה, לכיוון האף של המכונית. מזל שבדגם הזה הרחיבו את השבכה הקדמית ופינו לי מקום... אז הנה, זה למה: 1. קצה קורות השלדה. החיבורים התחתונים - אלו שמרותכים לשלדה עצמה - לפגוש. העליונים יותר (נראים מצד ימין), אלו הם של המצנן. 2. הנה, האוזן הזו - המודברת - שמתחברת עם ברגים לשלדה. 3. על שתי האוזניים האלו ניסיתי להניח את קורת הרוחב, אבל כאמור, המיקום שלהם הוא הרבה יותר קרוב למנוע. צריך לדחוף את הקורה כמעט כל הדרך לגוף הפיבר וזה אומר שצריך לעשות הארכה לאוזניים. אז כרגיל - המשך יבוא.

אז לפני שממקמים את קורת הרוחב החדשה בשלדה, צריך לוודא שכל הטריו הזה - מצנן, מניפה, מעבה - יושבים ומעוגנים היטב האחד לשני, כך שנדע בדיוק היכן למקם את הקורה את הטריו בתא המנוע. לשם כך צריך לבנות תושבות שיחברו בין המניפה למצנן ובין המעבה למצנן. אז מתחילים: 1. תושבת האלומינום בצד הזה מתחברת לשתי נקודות עיגון מקוריות על המניפה. פיסת האלומיניום עוצבה, שוייפה ונקדחה בהתאם. 2. במקרה הזה, היה צריך לקדוח חורים במיוחד עבור עיגון התושבת. כמובן שמצד שני של הפלסטיק, ישנן שייבות גדולות שתפקידן לחלק את העומס על שטח גדול ככל שניתן. 3. והנה, זה מתקדם. 4. וגם מסתיים. תושבות המניפה מוכנות. עכשיו עוברים למעבה! 5. המעבה האוניברסלי הזה מגיע עם כמה אפשרויות עיגון ותפיסה. אחרי התלבטויות, נבחרה הדרך הזו - שהתגלתה גם כפשוטה ביותר: להשתמש בתופסנים רבי החורים הללו, שמאפשרים בקלות תפיסה בנקודות הרלוונטיות. 6. אז אחרי שמכוונים ומוודאים שהצד האחר של התופסן ממוקם בדיוק מול חורי התפיסה על המצנן, אפשר לסגור את הברגים. 7. והנה הוא כל המכלול - מצנן/מניפה/מעבה - מוכן להרכבה כיחידה אחת. עוד יש להתאים ספוג מסביב לפלסטיק המניפה, שידאג ששאיבת האוויר תעשה דרך המצנן - אבל זה בהמשך. עכשיו צריך להתחיל ולהתאים את היחידה הזו למקומה החדש ולהתאים לפיה את קורת הרוחב החדשה. המשך יבוא...

מנקודת מבט אישית בלבד: http://cars.walla.co.il/?w=/4704/1886608

אז אחרי שנראה שאנו בכיוון הנכון - ממשיכים עם הכנת הקורה. 1. הקורה, במלוא הדרה, עם הגומיות בפנים. 2. טבעת המירכוז וההגבהה של הגומיה. 3. זה צריך להיכנס בזה?! 4. מסמנים את הגודל המתאים, לוקחים דיסק חיתוך ו... ובכן, חותכים. 5. והנה, הדיסקה המקוצצת מתאימה למקומה החדש. 6. מכניסים מחדש את הגומיה לבדיקה. ההבדל נראה לעין. הגומיה ממוקמת משמעותית גבוה יותר. 7. מרכיבים את המצנן לבדיקה ואכן, שיפור. המצנן התרחק מקורת המתכת למרחק בטוח. ג'וב דאן! הלאה...

1. אין פחד מקורוזיה. הקורה תעבור ניקוי וצביעה בצבע יסוד וכן צבע עליון מגן. לעניות דעתי, דווקא לעטוף את הקורה עשוי לגרום להיווצרות לחות בין הקורה למעטפת וזה מה שעשוי לגרום לחלודה. ההגנה על המצנן תעשה בזכות הגומיות - שימנעו מגע בין המצנן לקורה. 2. מבטיח שלא ישעמם לך: להזכירך, במקביל, יש את פרוייקט הלוטוס סופר 7, פיאט 500, לוטוס אירופה של עודד (שמשתפצת לעת עתה ללא עזרתי, וללא עידכונים בפורום, כי הבעלים שלה מחפף בהעברת תמונות), אולי עוד לוטוס אירופה אחת ולך תדע מה יילד יום. וחוץ מזה, ייקח עוד לא מעט זמן עד שאשלים את פרוייקט הטנדר הזה. העבודה עוד ארוכה...