און יעקבסון

שלב א' של השיפוץ כמעט הסתיים. הטנדר עדיין לא במצב מושלם, יש עידכונים, שיפצורים והחלפות לעשות, אבל בשורה התחתונה, ניתן לחזור ולהשתמש בו על הכביש. המטרה, כאמור: הרצה, מציאה ותיקון בעיות שיצוצו ויישור קו ראשוני. תוך כדי כך, אתחיל לסדר דברים קטנים, כמו: בדיקת מערכת מזגן (המערכת הורכבה לפני שנה וחצי כמעט. רוצה לבדוק תקינות), החלפת מכסה דלק, החלפת קפיצים קדמיים, החלפת שבכה קדמית, צביעת פגוש אחורי ודלת אחורית, ריפודים וכדומה. למעט הצביעה והריפודים - כל שאר הדברים לא מחייבים השבתה של האוטו לכמה ימים וזה מאפשר להמשיך לנסוע איתו. אז עד לעידכון הבא, קבלו תמונות מהמפגש הראשון בין טינה, לאחותה המבוגרת ממנה בשנה, כרמלה. בנוסף תמונת היצרן הזו העלתה בי את הרצון לשחזר את התמונה הזו, בעזרת החברים האחרים. אז אולי נעשה זאת בקרוב. סקירה מדוקדקת של התמונה, הביאה לי רעיון לחידון קטן. החידון פשוט: בתמונת היצרן הזו, שצולמה עם השקת רום 1301, יש כמה אי-דיוקים. הראשון שיעלה על כל האי-דיוקים, יקבל חולצת פיברקלאב - מתנה. ההשתתפות אסורה על חברי מועדון פיברקלאב שכבר פיצחו את החידון...

הנה התשובה. כתוב: שחור על גבי לבן באוטו כזה ישן, ללא מקור זמין לחלקים, אתה לא מפרק מה שאתה לא בטוח שלא תוכל להחזיר. יש לך את החלק החלופי? זה משהו אחד. אין לך? חייבים לנסות לשמר מה שיש. ניר, אסף פירסם כאן שבשטחים ישנו מקום עם מלאי גומיות מתאים. אנסה לחבר ביניכם אחרי החג.

אל דאגה, את המדבקה אני לא מוריד מהשמשה. הבעיה היא שאת השמשה - אני כן מוריד! השמשה הזו ישנה ושרוטה ובלתי שמישה. יש לי שמשה חדשה לגמרי וארכיב אותה בתום עבודת הרפדות.

קראתי שוב את התגובות, ויש כמה הבהרות: תודה, דורון. הגיע הזמן, למה? 1. השקה? 2. פרוייקט חדש? 3. לפרוש? דני, ידידי היקר. אתה יכול להתרווח לך בכורסא, לחייך, לתפוח לעצמך על השכם בגאווה ולדעת, שאפילו שמעולם לא ראית, פיזית, את המכונית - יש לך חלק לא קטן באיך שהיא נראית. אז המון תודה גם לך, חג שמח וד"ש למשפחה.

תודה לכל המברכים. זה באמת כיף גדול ולפעמים אני מביט בטנדר וקשה לי להאמין שהגעתי עד הלום. אמנם הטנדר נראה מושלם, אבל רשימת המטלות עדיין ארוכה: החל מצביעת הדלת האחורית והפגוש, דרך החלפת שבכה קדמית, ריפודים, כיסוי על רצפת תא המטען ועוד כמה דברים שלא עולים בזכרוני כעת. 1. ממש לפני מכון הרישוי - צריך לבקר גם במכון לכיוון פרונט. אחרי הכל, הרי המכונית פורקה עד לרמת הבורג והורכבה מחדש ומה שהיה הוא לא מה שיש. 2. מאחר שמדובר במכון ממוחשב לכיוון פרונט ומאחר שלא חשבתי שבמאגר המידע של המכון יהיו נתוני כיוון המתלים המדוייקים של הרום, הבאתי ליתר-ביטחון את ספר הרכב המקורי של הרום, בו פירוט של מידות כיווני המתלים. באופן מפתיע למדי, לא היה צריך לעשות שום שינוי בזוויות! כיוון הגלגלים הידני שעשיתי בעזרתו ובהדרכתו של ניר היה מדויק מאוד. הקסטר במידה ורק הקמבר יותר מדי שלילי, לפי נתוני היצרן. הסיבה: הקפיצים הקדמיים שמתאימים במקור לספיטפייר נמוכים וחלשים מדי לגובה והמשקל של הרום. סט חדש של קפיצים בתכנון ואם זה האחרון לא יצא לפועל, יוחזר סט הקפיצים המקורית. אחרי החלפת הקפיצים נבדוק שוב את זוויות המתלים. עוד יתרון חשוב של מכון ממוחשב לכיוון פרונט, הוא שאפשרות לבצע בדיקות נוספות, בהן מקביליות שלדה. ובהקשר זה - לא היה יותר שמח ממני לגלות שהשלדה ישרה לגמרי בין ימין ושמאל. 3. עכשיו אפשר לגשת למכון הרישוי, למטרת הטסט השנתי. 4. טסט, לראשונה מזה 22 שנים.

קבלו תמונות של המכונית, אחרי השטיפה הראשונה שעברה. אחרי הכל, אי-אפשר לגשת לטסט עם אוטו מלוכלך כל-כך, לא ככה?

תודה לכל החברים המברכים! בהחלט כיף גדול להגיע לשלב הזה. ולשאלה של בני: אז בני, מי כמוך לדעת בטנדר אספנות מופיע במפורש ברישיון שאסורה העמסת מטען... רן, ידידי. בכל הדלתות של הרומים שפירקתי (לפחות חמש), פיסת העץ הזו החזיקה שלושים שנים ויותר, ללא התנפחות מפריעה. עקרונית, אין ספק ששימוש בחומר לא מתקלה יבטיח עמידות לכל החיים, אבל לעת עתה ולאור העמידות שהוכיח הפיתרון הזה וגם בכדי להגיע לשלב הזה - אני חושב שזה מספיק טוב עבורי. צחוק בצד - ככה החברים מכנים את הרום שלי...

המרתון היה ארוך ומתיש, אבל אנחנו כבר ממש לפני הסוף. בפנישים האחרונים לפני הטסט. נכון, עשיתי איזה קיצור דרך בויתור על רפד בשלב הזה, קיצור דרך שחסך כמה שבועות, אבל המטרה מקדשת את האמצעים. בניגוד להרגלי ובלהט העבודה - לא את הכל צילמתי, אבל גם התמונות החלקיות נותנות את התמונה המלאה... 1. מאחר שייקח זמן עד שהאוטו יועבר לרפד, התקבלה החלטה: מרכיבים את הריפודים הפנימיים הקיימים. כלומר, את אלו של הדלתות ושל בתי הגלגלים. כן, החור של הרמקול מיותר, אבל יש לי עוד דיפון שכזה בלי חור, אז אחליף בין השניים הללו. מאחר ששטיחי הרצפה אינם, אז להסוות את המראה - הנחתי על הרצפה שטיחי גומי. 2. יחידת המזגן הגדולה לא הייתה בתכנון של מהנדסי רום כרמל בשעתו. זהו אזור שנצטרך להכין עבורו כיסוי הולם בעתיד. 3. מראת הצד המקורית הייתה מפלסטיק שחור. חוץ מהעובדה שלא מצאתי כאלו, דווקא המראות הללו - במקור של פיג'ו 504 - מתאימות באופן הולם ליעודן החדש. 4. וככה נראית הדלת המושלמת, עם כל האביזרים עליה. 5. מה נשאר? שבכה קדמית! אפשר לקרוא לה שבכה זמנית. חדשה תחליף את זו הנוכחית בהמשך. 6. ומה עוד? זהו בעצם! מבחינה חיצונית - הטנדר מושלם! 7. שתי המראות מורכבות, כל החלקים במקומם וזהו המראה הסופי. טוב, בעצם, יש לצבוע את הדלת האחורית ולהרכיב סמלים מאחור... 8. ועוד לפני הטסט, מתקבלת החלטה: אחד הריג'קטים הראשונים ברשימה הם הקפיצים הקדמיים. הם פשוט נמוכים מדי ויוחלפו בהקדם.

אחרי שסיימנו את שלב הידית החיצונית ומנגנון הנעילה, אפשר להמשיך. לפי הסדר כמובן... 1. הראשון בתור הוא מנגנון הרמת החלון. הברגים הבעייתים המקוריים עבור מברג שטוח הוחלפו בברגי עם ראשי אלן. 2. הרכבת ידית זמנית ובדיקה: המנגנון (שנוקה, סודר וגורז מבעוד מועד), עובד כראוי. 3. עכשיו אפשר להרכיב למקומו את החלון המשולש. 4. מבפנים אפשר לראות מדוע יש לחבר קודם לכן את מנגנון הידית ורק אחר כך את החלון המשולש. אגב, חדי העין ישימו לב בתוך מסגרת החלון, ישנו המוביל שלו. המדובר במוביל חדש לגמרי, זהה למקורי, אותו קיבלתי במקרה "בירושה". 5. מסגרת החלון מעוגנת בצד התחתון באמצעות ברזל זווית לדלת. 6. וזה מוביל החלון מהצד השני. בחלק התחתון הורכב מעצור חלון חדש. 7. אותו מוביל - קצת יותר מרחוק. 8. המוביל מהודק למקומו לדופן הדלת, כאשר בין השניים (כך במקור) פיסת עץ. אחרי שלושים ושלוש שנים, מצאתי לנכון להחליף את העץ הישן בחדש... ברגע אפשר לראות את מנגנון הדלת והחיבורים בין הבריח לידית.

כן. בוודאי. יש אחד כזה. קוראים לו יוחאי שנער ואני מקווה שהוא ייכנס לכאן בקרוב וייתן לך תשובה מדוייקת. בכל מקרה, אתה יכול גם לגלוש לאתרו המצויין, שם יש שפע של מידע על המכוניות הללו: http://israelmotorindustry.org/

הדלתות ומה שבקרבן - זה ללא ספק החלק המורכב ביותר במכונית. כל כך הרבה חלקים מרכיבים את הדלתות הללו ויותר מאשר החלקים עצמם, הסדר הנכון של ההרכבה הוא מה שחשוב. כי יש דברים שלא ניתן להרכיב בשלב מוקדם מדי או מאוחר מדי. לקח לי לא מעט זמן בכדי לפענח את הסדר הנכון בדלת הראשונה, כולל איזה מוט ברזל קטן שהשארתי לסוף ובסוף התברר שהוא צריך לבוא דווקא בהתחלה... למזלי, מצאתי קיצור דרך והצלחתי להרכיב אותו למקומו מבלי לפרק את כל מה שעשיתי. לפחות בדלת השניה, אז לקח הרבה יותר מהר. אז עכשיו הגיע תור כפתורי הנעילה הפנימיים: 1. טבעת הקישוט שמורכבת סביב כפתור הנעילה הפנימי. 2. וזה החור בו מורכבת הטבעת. עקב שכבות הצבע שנוספו, הקדח הצטמצם כמעה, אז מקדח במידה הנכונה החזיר את המצב לקדמותו. 3. וכך זה נראה עם הטבעת מורכבת במקומה. 4. ואלו הם כפתורי הנעילה. 5. וזה המוט המחבר בין הכפתור למנגנון הנעילה במכלול הבריח. המוט נוקה ונצבע מחדש. 6. כאן ניתן לראות את אותו מוט מדובר מגיע מכיוון הכפתור למעלה, מתחבר למנגנון הנעילה ומאובטח למקומו. 7. וזהו! כל שנותר הוא להרכיב את הכפתור. ככה זה נראה במצב פתוח... 8. וככה במצב סגור.

עוד איזה שתי תמונות על מנת להשלים את הפרק הידיות.

מסתבר שאין לי את תמונות הרכבת החלונות המשולשים, אז נמשיך הלאה. לידיות הדלתות. הנה: 1. לשמחתי הצלחתי לאתר באי.בי (בעזרת "ליד" מחבר פורום) גומיות חדשות לידיות הדלתות. הן הגיעו ממש ימים ספורים לפני הרכבת הידיות לאוטו. 2. וזו אחת הידיות. האחת - חדשה לגמרי. השניה - משומשת במצב טוב. הידיות הועברו בזמנו להתאמת מפתח זהה עבור שתיהן. 3. ככה נראית הידית על גבי הדלת. 4. וכך מהצד השני. במקור, היו מושתלות בתוך הפיבר פיסות מתכת קטנות שבאמצעותן היו מהדקים את הידיות לדלת. אלא שכתוצאה מחיסכון בעלויות בשעתו, או קוצר ראיה קדימה, פיסות המתכת הללו לא חוסנו כנגד חלודה ועם השנים הן... החלידו. החלידו, התנפחו ומסיבה זו ניתן לראות כמעט בכל הרומים את ההתנפחות הזו. אנחנו שינינו את שיטת ההידוק וויתרנו על פיסות המתכת המושתלות בפיבר. האזור מולא ועובד מחדש, נקדחו חורים מתאימים ו... 5. נוספו פלטות הידוק רחבות ומסיביות יותר, שמולבשות על הדלת מבפנים, כך שהן מוסיפות חוזק ומונעות תלישה של הידית בקלות. 6. בעקבות השינוי באופן החיבור של הידית לדלת, הגישה להידוק האום השמאלי בדלת השמאלית, נהפך לבלתי אפשרי. לפיכך, קדחתי חור בדופן הדלת הפנימי, על מנת לאפשר גישה קלה לאום. אפשר לראות את האום הזה מציץ דרך החור שנקדח. 7. וזהו הפקק שהותאם לחור הזה שנקדח. 8. וזוהי הידית בגמר העבודה. עכשיו צריך לחזור על כל התהליך בצד השני ולסמן עוד V ברשימה ההולכת ומצטמצמת.

החלון המשולש נועד במקור עבור האפשרות להכניס אוויר פנימה בעת נסיעה במכונית לא ממוזגת. אבל הטנדר שלי ממוזג, אז הם ממש מיותרים. מה גם שלא מצאתי גומיות חדשות עבור החלונות הללו, כמו גם סוגר אחד ששבור. הלוואי והייתי יכול להעיף את החלון הזה ולהחליף אותו במנגנון מתאים שיאפשר חלון ראשי גדול על פני כל מסגרת החלון - כמו במכונית חדשה. אולי בעתיד. מאחר שלעת עתה אני תקוע עם החלונות הללו, אולי מוטב שאסדר אותם. אז הנה זה בא: 1. החלון המשולש עם המסגרת שלו - לפני הפירוק. 2. החלון עצמו מקובע למקומו באמצעות... שני ניטים! פשוטים ורגילים. 3. אחרי הקידוח של הניטים, מתקבלים את המסגרת והגומיה בלבד... 4. ואת החלון בנפרד. 5. אז ממשיכים לפרק ומוציאים גם את הגומיה - מה שמשאיר לי את האפשרות לנקות את המסגרת, לראשונה מאז הורכבה על האוטו לפני 33 שנים. 6. כך ניתן לנקות גם את הגומיה עצמה ואת שרידי הצבע הלבן בו נצבע האוטו. 7. זה סוגר אחד תקין. של צד שמאל של האוטו. השני, הימני, שבור. אם למישהו יש אחד כזה בבית שהוא לא צריך - אשמח לקנות אותו. 8. ואלו הם הצירים של החלון המשולש. גם אותם ניתן לנקות כהלכה, לפני ההרכבה המחודשת. צריך לבער חמץ - אז נמשיך אחר-כך...

נשמע מעניין. אזכור את הנקודה הזו בהגיעי לשלב הריפודים. תודה! השמשה הנ"ל היא המקורית והיא שרוטה ומעצבנת. הסיבה שהיא חזרה למכונית היא על מנת לקצר תהליכים לטסט. השמשה הקבועה שתחליף אותה בבוא העת, חדשה לגמרי ומעולם לא הורכבה. ונשאלת השאלה: איך באמת מלטשים זכוכית?

עברו כמה שעות, ונקראנו לחזור בחזרה, על מנת לקחת את הטנדר מהזגג. אני מודה שקצת התרגשתי. לראות את האוטו הזה עם חלונות - זה משהו שלא ראיתי כל כך הרבה זמן! איזה כיף... זה גם משנה לחלוטין את הצלילים שנכנסים לתא הנוסעים ומבודד אותם הרבה יותר טוב. ואין כמו מראה עינים. 1. את השמשה הקדמית עוטפת גומיה חדשה וטריה. 2. איך העיצוב של האוטו מתחיל לקבל צורה בזכות השמשה... 3. כמובן שגם החלון האחורי הורכב. הכוכבים - לא ישארו לאורך זמן... 4. ואת זה דווקא כן הייתי מעוניין לשמור לאורך זמן. המדבקה המקורית של רום כרמל. זהו! האוטו עולה על העגלה וחוזר לסדנה של ינאי. החלטתי שאין טעם להחזירו לשפיים מאחר ואת הטסט הראשון הוא יעבור כאן, באזור חדרה. אז את שארית המטלות אעשה כאן, כי מכאן ועד הטסט - זהו מרתון: סיום שיפוץ מכלולי דלתות, הרכבת מכלולי דלתות, ידיות חיצוניות, הרכבת מגבים, שבכה קדמית ו... אם לא שכחתי משהו, אז... טסט! בינתיים - חג שמח לכולם.

והוא שאמרתי: ״הרכבת שמשות ברום כרמל היא פחות או יותר הדבר האחרון שאמור להיעשות. אחרי ריפודים. אלא שרק אז יהיה אפשר לנסוע לטסט. וזה אומר שכל הסעה של האוטו עד למועד זה צריכה להיעשות על גבי נגרר. זאת ועוד: המדובר בפרוייקט שיפוץ ממושך ומורכב ועם המון סימני שאלה ובעיות שעלולות לצוץ. יהיה זה די מבעס, לדוגמא, להרטיב את הריפודים או ללכלך אותם כתוצאה מאיזו בעיה שצצה בשלב ההרצה ותיקון הריג'קטים. לפיכך, החלטתי על קיצור דרך. שלב הריפודי ידחה לעת עתה. נדלג עליו ונשאיר אותו לשלב בו האוטו כבר ייסע ובתום שלב "יישור הקו", אוכל לנסוע לרפד וגם לחזור ממנו בנהיגה, ללא צורך בנגרר״. ריפוד הגג אכן משתפל לעבר הקורות A ו-B עד לקו המותניים של המכונית. עבור הריפודים האלו בקורות אצטרך שוב לפרק שמשות בבוא העת. מסיבה זו לא היה איכפת לי להרכיב לעת עתה את השמשה הקדמית והשרוטה. היא ממילא יורדת.

הרכבת שמשות ברום כרמל היא פחות או יותר הדבר האחרון שאמור להיעשות. אחרי ריפודים. אלא שרק אז יהיה אפשר לנסוע לטסט. וזה אומר שכל הסעה של האוטו עד למועד זה צריכה להיעשות על גבי נגרר. זאת ועוד: המדובר בפרוייקט שיפוץ ממושך ומורכב ועם המון סימני שאלה ובעיות שעלולות לצוץ. יהיה זה די מבעס, לדוגמא, להרטיב את הריפודים או ללכלך אותם כתוצאה מאיזו בעיה שצצה בשלב ההרצה ותיקון הריג'קטים. לפיכך, החלטתי על קיצור דרך. שלב הריפודי ידחה לעת עתה. נדלג עליו ונשאיר אותו לשלב בו האוטו כבר ייסע ובתום שלב "יישור הקו", אוכל לנסוע לרפד וגם לחזור ממנו בנהיגה, ללא צורך בנגרר. אם כך, קדימה לזגג! 1. שלב ראשון מוציאים מהאיכסון את השמשה הקדמית והחלון האחורי ששכבו להם יתומים שנתיים וחצי. 2. לפני שמרכיבים שמשות, מחזירים מחדש למקומם והפעם באופן סופי את מנגנוני המגבים וכן את המתז המים של השמשה. 3. עכשיו אפשר להעלות את הטנדר (שוב...) על גבי הנגרר. הפעם לכיוון הזגג בחדרה. 4. המקום נבחר מהסיבות הבאות: קרוב לסדנא של ינאי, שהייתה מקום משכנו הזמני של האוטו; הוא כבר עשה את האוטו של רענן, אז אנו יודעים שיש לו את הגומיות הדרושות. 5. ולמרות שמשה קריזיונר ולא מהסס לסלק לקוחות שבאים לו לא טוב בעינים, מסתבר שהוא מפחד מהאחות של רענן, אז היא זו שהתקשרה אליו להגיד שאנו באים... 6. רציתי להישאר לראות את שלב ההרכבה, אבל רענן הבהיר לי שלא כדאי, אלא אם כן אני רוצה זגג אחר... אז נאלצנו לנטוש... המשך יבוא.

תודה לשניכם על הניסיון לעזור, אבל אני אחסוך לכם את הויכוח: אין בוולוו שלי מאוורים נוספים על זה המיכני והמקורי. כן, גם לי זה נראה מוזר כאשר גיליתי זאת. מהנסיעות שביצעתי עד כה לא ראיתי מצב בו מד החום מראה סימני מצוקה, גם לא בנהיגה עירונית עם מזגן דולק.

לא כרמל, אלא רום כרמל. בעקבות ביקור של חברי פיברקלאב אצל ישראל והצעת עזרה עם חלקים שהיו חסרים לו, הורדה הרום מגג הקונטיינר למטרת שיפוץ על ידי הצוות של ישראל. נקווה לראות גם אותה חוזרת מתישהו למצבת הפיבריות על הכביש.

היו הרבה: פיאט, רנו, פורד ועוד רבים אחרים. ולא רק זאת: לא כל קרבורטור מתאים לכל סעפת. השאלה שלך חלקית ולא מספיקה על מנת שבאמת יהיה אפשר לעזור לך. על איזה אוטו מדובר? האם יש לך סעפת מתאימה? האם לדגם שלך הייתה גרסה עם קרבורטור כפול? בהנחה שיש סעפת מתאימה, מה מרווח הברגים שלה? האם המנוע עבר שיפור או שדרוג שיצדיקו קרבורטור כפול? תן תשובות לשאלות הללו ונמשיך משם. בהצלחה.

תיסלם על ההתקדמות! ממתין לשמוע אם בוקסות המתלים שעשינו מתאימות גם ל-12 שלך. וגם לגבי התאמתגומיית פיית מיכל הדלק. מניח שאם הגומיה התאימה לקוביה, סבירות גבוהה שהיא תתאים גם ל-12. בהצלחה!

ומה היה שם החיבה שהצמידו ליצירת האומנות הזו?

ראשית, תודה על הבעת העניין והתמיכה. ולעניינו: איזה מנוע 2,000 סמ"ק? הלוואי... 1.8 ליטר, מקורי. ביום בו אספתי את המכונית וביצעתי בה את הנסיעה הראשונה, לא הצלחתי להבין איך אנשים נסעו במכונית שהיא כל כך עגלה. רום 1301 של רענן אשר נסעתי אחריו, הייתה מהירה יותר מהוולוו. למחרת, "גיליתי" את העליות הדימיוניות בכביש 6... אוטו בקושי הגיע למאה קמ"ש. מובן שזה לא המצב הסביר ולכן ביצעתי טיפול מקיף שכלל החלפת שמנים, מסננים, מצתים ובעיקר כיוונים. כיוונים להצתה וכיוון קרבורטור. וכן, גם כיוון לכבל הגז שלא היה מכוון כראוי. בתום הטיפול הזה, מצב המכונית השתפר פלאים. כעת התאוצה שלה מתאימה לקצב התנועה, היא משייטת ב-110 קמ"ש ללא בעיות ומוכנה לעשות קיק-דאון גם במהירות של כמעט 100 קמ"ש. ומצליחה לשמור על מהירות גם בעליות אמיתיות... ממש טיל בהשוואה למצב בו קיבלתי אותה... מאז שקיבלתי את המכונית, עשיתי בה כבר 2,000 ק"מ. המנוע מניע בנגיעה, לא מתחמם יתר על המידה כלל וכלל ובקושי מגיע על מד החום לחצי סקלה וגם אז - רק כאשר המזגן עובד. אין נזילות שמן או נזילות בכלל, אין איבוד נוזל קירור וצריכת השמן על פני הקילומטרז' הזה: לא שאני יכול להצביע עליה. אתמול בדקתי שמן. גובה השמן עדיין על המקסימום. למעשה, הרדיאטור הוא החלק היחיד שבאמת הוחלף במכונית. על פי התגית, הוא הוחלף לחדש לגמרי בשנת 2009 (ומאז, האוטו נסע אלפים בודדים של קילומטרים) ועדיין נראה חדש. אחרי יישור הקו הראשוני, כל שנותר לי לעשות הוא ניקוי ושטיפה יסודיים, פוליש ו-ווקס. מעבר לזה, צריך להחליף את הבוקסות על הסרן האחורי ותושבת גיר ואת זאת אעשה בקרוב. לאור הניסיון שצברתי עם המכונית ואחרי שקראתי כאן בפורום אנשים בעלי ניסיון והתייעצתי גם עם חן פרחי, אין ספק שהשדרוג המהותי ביותר שניתן לעשות כרגע הוא להחליף את תיבת ההילוכים לכזו בעלת ארבע מהירויות. או-אז השיוט של המכונית מחוץ לעיר יהיה נינוח בהרבה וגם חסכוני יותר. מצאתי תיבה אוטומטית של 940, שככל שהבנתי משגת - אמורה להתאים. אבל על כך - בהמשך. יש לי דד-ליין על הראש! צריך לעשות לרום כרמל טסט והמטלה הזו ממש מעבר לפינה, אז הוולוו תחכה.

מכל מלמדי השכלתי. מצד שני, יש פיתרון... וזהו פיתרון מעניין אחד. החיסרון הוא שדיסקיות מכל סוג שהוא יגביעו את הברגים ביחס לפלטת האלומיניום. צריך לראות עד כמה זה בולט לעין ומפריע. מצד שלישי... גם זה נכון. לשמחתי מדובר בפלטת אלומיניום פשוטה ביותר לשחזור. בין אם בעזרתו של דני יונגר, או באמצעתו של חבר, אשר למשפחתו יש עסק שמתמחה בחיתוך לייזר של מתכות. אז במקרה הכי גרוע - נכין "סטוק" של פלטות אלומיניום שכאלו, בכמות שיספיקו גם לילדים שלי... תודה לכולכם על הדיון המעמיק.