און יעקבסון

תיקון התקר בצמיג הקדמי, איפשר לי לבחון מבעוד מועד גם את הקפיצים הקדמיים הסוררים ולהחליט על כמה כיווני פעולה: 1. שימוש בסט הקפיצים/בולמים מהטנדר החלופי. פיתרון קל ופשוט, מאחר שרק צריך לפרקם מהטנדר שבחוץ. הבעיה: הקפיצים חלודים ומלוכלכים וזה יראה נורא ללא ניקוי כללי וצביעה. 2. שימוש בסט המקורי של הקפיצים/בולמים שהיו מורכבים בטינה. היתרון: רק לפרק ולהרכיב ומיד אוכל לבדוק באם בעיית המתלים נפתרה. הבעיה: פירקתי את הסט הזה בשעתו ואת החלקים העברתי למחסן של הפיברקלאב. אז הוצאתי הזמנה מחודשת וקיבלתי בחזרה את המשלוח. עוד בעיה: גם את הקפיצים הללו צריך לנקות ולצבוע טרם הרכבתם ולהרכיב אותם על זוג בולמים אחר, כי הישנים שהיו נתרמו לשימוש במכונית אחרת. 3. בעסקת חליפין, קיבלתי סט קפיצים/בולמים חדש לגמרי מניסים סוסיתא, יקיר הפיברקלאב. את התמורה (הטס שיורד מהטנדר שלי, הוא ירכיב על הארלד שהוא משפץ). היתרון: ובכן... הם חדשים לגמרי! הבעיה: בכל זאת צריך לפרק אותם, כי בסוסיתא/רום מורכבות (במקור!) הגבהות לקפיצים, מאחר שהמדובר ברכב עבודה שזקוק למרווח גחון גבוה ולא למכונית ספורט נמוכה - כמו במקור ממנו באו המתלים. אז זוהי הדפ"א הנבחרת וזה אומר שהשגתי בינתיים דרך קשרים בפיברקלאב גם את מכווץ הקפיצים, כמו גם את "הבקבוקים" לצורך ההגבהה וכן את הגומיות הדרושות ועוד בוקסות הדרושות, וזה אומר שמה שצריך עכשיו זה זמן להרכיב את הכל...

מכל מלמד - השכלתי. תודה. ולגבי הבוקסה: ברור. אמנם זה לא דחוף, אבל אוסיף את הנושא לרשימת המטלות.

תודה, חברים. מעריכים את התמיכה שלכם. ודורון, תיזהר במשאלות שלך. האחרון שאמר משפט דומה, מצא את עצמו תוך פחות משבוע משפץ רום כרמל 1301 סטיישן... רק בשבוע האחרון, אחד החברים ביקש לקנות טריומף הארלד פתוחה, קיבל קישור וקנה את האוטו; אחר רצה סוסיתא סטיישן, קיבל קישור וכבונוס לאוטו שהוא קנה, יש מזגן; השלישי היה צריך חלקים לקוביה, כולל דלת תא כפפות נדירה, והיום יש לו אחת באוטו. במילים אחרות, רק תגיד...

כידוע, או שלא, צוות פיברקלאב לקח על עצמו לסייע ולעזור ככל שניתן לבעלי סוסיתא/רום, באמצעות חלקים שאספנו במחסן שלנו עבור המכוניות שלהם. חלקים אלו נתרמו לנו על ידי אנשים פרטים וגם מוסכים ששמרו על החלקים הללו במשך עשרות שנים, זאת למרות שבעליהם איבדו בהם עניין. הם נתרמו לפיברקלאב, כי מצא חן בעיני התורמים הללו לאן ילך הכסף שייתקבל ממכירת החלקים הללו: לעמותת "גדולים מהחיים" שמסייעת לילדים חולי סרטן. מטרה שהיא ללא ספק קדושה. בכמעט שנה של עשייה, סייענו ללא מעט בעלי מכוניות כאלו וגם לאחרים - כי המחסן התרחב והגיעו אלינו חלקים למכוניות שונות ומשונות. חלק מהחלקים הללו - אפילו נדירים למדי. בשלב מסויים, החלטנו לקחת את העשייה שלנו צעד אחד קדימה ובסיועו האדיר של חן פרחי להחזיר ליצור את רוב קו מוצרי הגומי ששירת בסוסיתא/רום, שברובו מתאים כמובן גם לטריומף הארלד/ספיטפייר. לא מעט אנשים תרמו מזמנם בכדי שהסיפור הזה יצא לפועל ונעשתה כאן גם השקעה לא מבוטלת של אלפי שקלים בבניית תבניות חדשות, כי לא מצאנו מישהו ששמר את התבניות הישנות. כן, זה לא כלכלי במיוחד נוכח הכמות הקטנה של המכוניות, אבל לקחנו בחשבון כי החלקים יתאימו גם לדגמי טריומף שונים. מעבר לכך, כל הסיפור הזה נעשה כמובן ללא כוונת רווח. המטרה: לסייע לבעלי המכוניות עם החלקים זמינים על מנת להשמיש את המכוניות ולשמור אותן ברמת בטיחות ונסיעה הגבוהות ביותר שאפשר ולעשות-כן כאן ועכשיו! ללא הצורך להזמין חלקים מחו"ל, לחכות למשלוח ולהתפלל שמשרד התחבורה לא יעשה לכם מרור... אז בשעה טובה, כמעט והשלמנו סופית את כל הליין. חסרות עדיין התבניות לגרמושקות ההגה, שנמצאו אצל קולגה של חן פרחי וכעת הוא מנסה להשאיל אותן או לקבל אותן לידיו. למעט אלו - יש הכל! למרות שהמטרה והעשייה שלנו בנושא נטולת מניעים אישיים וללא מטרת רווח - מפתיע אותנו בכל פעם מחדש לגלות שיש אנשים (גם כאן בפורום) שחושבים שאנו עושים איזה "מונקי-ביזנס" או השד יודע מה ושהמטרה שלנו בעצם לא כזו טהורה. שיחשבו. עם זה אנחנו יכולים לחיות. מה שגרוע מכך: גילינו שיש אנשים מנסים "לעלות על הרכבת" וליהנות מקו המוצרים שטרחנו לאסוף או ליצור, אבל ללא הצורך או הרצון לשלם עליהם... עניין די בזוי שנזכרים שכסף שמגיע לפיברקלאב עבור חלקים ומה שלא יהיה, נתרם לילדים חולי סרטן... ספציפית, חשוב להזכיר נקודה קטנה בנוגע לחן פרחי: חן תרם לא מעט לפיברקלאב ועדיין תורם ועוזר ועל כך אנו אסירי תודה, אבל ההשקעה בתבניות לייצור החלקים וכן החלקים החדשים שיוצרו אצלו עבורנו - שלנו-הם. לכל המנסים להשתמש בקשריהם עם חן בניסיון לקבל מחלקים הללו ולעקוף אותנו ואת הצורך לשלם עבור החלקים הללו (ומסתבר שהיו כבר כמה כאלו...) תחסכו מעצמכם את הסירוב של חן. אל תעמידו את האתיקה מקצועית של חן מול החברות שלכם איתו... זה לא נעים לו, זה יותר לא נעים לכם. האבסורד הוא שכל החלקים נמכרים במחיר עלות היצור בלבד. ללא שקל של רווח! המטרה שלנו לסייע לאחרים - לא להרוויח כסף. וכשאני מתכוון למחיר עלות, אני מתכוון למחיר עלות החומרים (תבניות ויצור) בלבד. לא עשרות השעות, הנסיעות והדלק שהושקעו על ידינו בכדי להגיע לנקודה הזו. כשנסיים את החזר ההשקעה בתבניות - ימשיכו החלקים להימכר באותו תג המחיר, כאשר "הרווח" יועבר במלואו כתרומה לעמותת "גדולים מהחיים". מי שצריך עזרה - אנחנו פה.

ברוך הבא בצל קורתינו. בהחלט יש לך שייכות לקבוצה. דופין - כי היא יוצרה בישראל, אבל יותר מזה: ספיטפייר, כי מאחותה הבוגרת - הארלד - לקחה סוסיתא ואחרי רום כרמל את מערכת המתלים הקדמית ומסרק ההגה (ובסוסיתא 13/60 ישנם עוד הרבה חלקי טריומף אחרים). לגבי פנס האיתות: לא בטוח שאכן מדובר על אותו הפנס, אבל כשחושבים על זה, יש בזה הגיון מסויים... אולי יוחאי או מישהו אחרי יוכל לשפוך קצת אור על העובדה זו. לגבי התכנות לפנס כזה במחסן - צריך לשאול את רענן. תודה מראש על התרומה לחלקים. עוד נוכל לעזור לך בקיט מושלם לבוקסות מתלים לספיטפייר שלך (וכמובן לכל הארלד אחרת). הקיט כולל יצור מחודש של כמעט כל הגומיות הנחוצות שעשינו לאחרונה, זאת בעזרתו של חן פרחי (בנוגע לזה - בפוסט בהמשך) והוא כולל: 1. שמונה בוקסות מתלים. 2. שתי בוקסות בולם תחתונות 3. ארבע גומיות בולם עליונות 4. ארבע גומיות אבק לתפוחי ההגה ולבול-ג'ויינט. 5. שתי תושבות למסרק הגה. עבור סוסיתא/רום, ישנן עוד כמה גומיות נוספות שהכנו, אבל הן לא רלוונטיות במקרה הזה. אתה מוזמן ליצור קשר, אם אתה צריך את החלקים הללו. בהצלחה.

1. להתייחס לטינה ברצינות = לשלם עשרים טסטים?! לא נראה לי... היא רשומה כאספנות ומספרים הוזמנו ומסיבה כלשהי - התעכבו (חגים? תירוצים? שכחה?) אם עד יום ראשון לא אקבל אותם - אסע למכון הרישוי בהרצליה ואזמין שם במקום. 2. בעיות היגוי כתוצאה מכיוון זוויות מתלה שגויות? לא ממש. ראשית, האוטו היה בכיוון פרונט וכל הנתונים במסגרת דרישות היצרן, למעט הקמבר השלילי הגבוה, כתוצאה מהקפיצים הרכים. אין משיכת הגה בקו ישר או בבלימה ורק החזרה של ההגה למרכז מעט קשה, כמו גם סיבוב ההגה עצמו. אני משייך את הקושי של ההיגוי בזוויות הלא נכונות של זרועות ההגה מהמסרק ביחס למוט החיבור שעל טבור המתלה, זאת בגלל שהפרונט נמוך כל-כך. חשבתי לנסות ולפתור את הבעיה מחר, אבל השתנה לי הלו"ז, אז התיקון יחכה ליום ראשון. אם אחרי הגבההת הפרונט הבעיה לא תיפתר, רענן כבר אירגן עבורי מסרק הגה משופץ אחר שמחר יגיע לרשותי. כאשר הגלגלים יהיו באוויר, אבדוק את הקושי בסיבוב ההגה ואם אכן קיים כזה קושי, אאתר אם הבעיה קשורה להגה או למוט ההגה. צודק! תודה על התזכורת. אזכור זאת בבואי לקנות בוקסה כזו מתאימה. גם צודק! כשהפכתי את הגלגל - זה הסתדר... בגלל זה שהלכתי לפנצ'רמאכר ביקשתי הנחה, כי הוא צריך לתקן את התקר רק בחלקו התחתון של הצמיג. חשבתי דרך פעולה א' = דפ"ה א'. או.קי, קיבלתי את התיקון. אז דפ"א ב' זהו שיבוש לשון צבאי נפוץ?

ישראל, אוסיף ואעמוד בשורת המברכים לקראת עבודת השיקום ההולכת ומסתיימת של הרובר. הברכות במיוחד כי ראיתי את האוטו בשלב העברתו לפחחות ואפילו שהיה בשלב מתקדם יחסית - עדיין הורדתי את הכובע בפני העבודה המדהימה שנעשתה, כי ניכר שנקודת ההתחלה הייתה נמוכה. כמי שעוקב אחרי השיפוץ של הרובר כמעט מתחילתו, קטונתי שהזכרת את הטנדר שלי ואותי באחד הפוסטים האחרונים כדוגמא למשהו חיובי עבור הרובר. אני חושב שכבר כתבתי בעבר בנוגע לשיפוץ של הרובר, שהרף שהצבת מקביל לקביעת שיא העולם כמינימום אולימפי. ללא ספק קבעת סטנדרט שיהיה קשה לעמוד בו. ממתין לראות את המוצר המוגמר במו-עיני.

במסגרת מסע יישור הקו ותיקון ריג'קטים - לא ציפיתי לליקוי מהסוג הזה: תקר בצמיג... טוב, האמת היא שזה יכול ועשוי לקרות בכל צמיג בכל מכונית מכל שנת יצור. אז למה בכל זאת אני מספר לכם אודות התקר הזה? כי זו הייתה הזדמנות טובה גם לעשות "הרצה" למגבה ולמפתח הגלגלים. בנוגע למפתח - צריך בוקסה 22 מ"מ והמדובר על המידה לא סטנדרטית עבור אומי גלגלים (למעשה, כי המדובר במידה אינטשית, מקבילה ל-22. לא זוכר כרגע את המידה). טרם בדקתי שימוש ב-"צלב", אבל לאמיתו של דבר - אין לי כל כך מקום לצלב, אז אני מעדיף להשתמש בבוקסה וידית כוח. בנוגע למגבה: במקור, יש נקודת עיגון למגבה מקורי (שאפילו יש ברשותי וקיבלתי במתנה), אלא שזיכרון ילדות של נקודות עיגון "פריכות" ומתכופפות בסוסיתא של הורי וכן הרצון להימנע מלהרים את האוטו שלא מתחת לשלדה מלפנים (היכן שהיא תלויה מלפני הבודי - ללא תמיכה נוספת ועם משקל המנוע ממש שם) גרם לי לוותר על השימוש במגבה המקורי ולעבור לדפ"ה ב'. אותו מגבה בוכנה הידראולי קטן, הניתן להכנסה מתחת לקורות השלדה. לפחות בתיאוריה... כי אצלי, לעת עתה, השלדה מלפנים מאוד נמוכה. על אחת כמה וכמה כאשר באחד הצמיגים אין אוויר. אז עוברים לדפ"ה ג': מגבה מספרים. הנ"ל משתחל בקלות מתחת לשלדה הנמוכה ומסוגל להרים את המכונית בלמעלה מ-30 ס"מ. הגלגל הסורר הונף מעלה, החליף אותו הצמיג החלופי שטרם ראה כביש והכל שב על מקומו בשלום. כעת, כל שנותר הוא לנסוע לבקר אצל פנצ'רמאכר ולבדוק את הסיבה להתנדפות האוויר - כי מסמר אין - ולהחזיר את הגלגל הפגוע בחזרה לתפקוד. אז תמונות המגבהים - אין לי. אצלם בהקדם. בינתיים קבלו את התמונות של לפני ואחרי וכן תצלום של הילדה בוחנת את השימוש בארגז הטנדר למטרת מגרש משחקים עבורה...

תודה, חברים. תודה אישית, לשניכם, שבאופן כזה או אחר תרמתם מזמנכם ומכישורכם בכדי לסייע לי להשיג עם השיפוץ הזה רמה גבוהה משחלמתי עליה בתחילת הדרך. ותודה, חן, על הפרגון. אמנם המכונית עדיין רחוקה מלהיות מושלמת ויש עוד עבודת צביעה על הדלת האחורית והפגוש וכן הריפודים ועוד כמה דברים, אבל נחמד לדעת שהתוצאה יותר מאשר מספקת. כן! טינה! לא מכיר את הסיפור של טינה? אז בקצרה: בעליו הקודמים של הטנדר שלי, דני יונגר, העניק לו את השם ובנה פלטה מיוחדת לדלת האחורית שתורכב בבוא היום. אולם מאחר שהוא לא זכה להשלים את השיפוץ בטרם מכר לי את הטנדר, הבטחתי לו שאשמור על השם וכמובן שהוא גם יקבל סיבוב בהזדמנות הראשונה. אז השם נשאר ואף זכה להיות מתועד על הדלת האחורית. הנה:

חוב קטן מאתמול. מפגש פסגה בין הנינות - 1301 - לסבתא רבתא - קוביה - שקצת לא הרגישה טוב, אז היא קיבלה זריקת חשמל שהחזירה אותה לקו הבריאות. בתמונה השניה, מצאתי צורך גם לפתוח מכסה מנוע. ככה מתוך הזדהות עם החולה והרופא...

אהלן. המכונית הזו מוכרת לנו. צור קשר עם רענן (052-2412233), אני חושב שנוכל לסייע לך עם הסיפור הזה ולהשיב עטרה ליושנה.

אתמול לפנות ערב, פגשתי את רענן וכרמלה במפגש השרון. בסיום המפגש, יצאתי לסיבוב ראשון בכרמלה מזה זמן וראשון ״בק-טו-בק״ בהשוואה לטנדר שלי. ומסיבה זו הנהיגה הייתה מסקרנת. הדבר הראשון שמורגש הוא הבשלות של כרמלה לעומת הבוסר של טינה. האוטו של רענן מרגיש יותר מגובש מהטנדר שלי ולא בכדי: עם פז״מ משמעותי הרבה יותר, כל הריג׳קטים בסדאן כבר סודרו ועיקר העבודה כיום היא לשמר את הקיים, בעוד שבטנדר אני עדיין בסימן עליה. ומה ההבדלים המורגשים? 1. הסדאן גבוהה באופן משמעותי בחלקה הקדמי מאשר בטנדר. 2. המרווח בין הסלילים בקפיצים הקדמיים בסדאן גדול יותר. בטנדר הוא כמעט לא קיים, מה שמאשש את התאוריה שהקפיצים אצלי לא מתאימים. 3. החלק האחורי בטנדר גבוה משמעותית מאשר בסדאן. חלק מהותי מההבדל בגובה מאחור נובע משימוש בשאקלים ארוכים יותר בטנדר - שנועד כידוע להעמסת משקל. 4. המנוע בכרמלה מרגיש קצת יותר בשרני ואולי קצת יותר חזק. אולי. לא משוכנע. 5. הבלמים ״נושכים״ טוב יותר מאשר בטנדר שלי (וגם מאשר בסטיישן של רענן), והפידבק מהם קצת יותר טוב. 6. ההבדל העיקרי: ההגה. הסיבה העיקרית לנהיגת המבחן בכרמלה. הוא קל וליניארי ללא מקום להשוואה למה שיש לי בטנדר ומאפשר להיכנס לפניות וכיכרות בתחושת שליטה טובה ב ה ר ב ה ! ללא ספק ההגה הארכאי והגדול בסדאן מקל על סיבוב ההגה, אבל ללא ספק נוסף - ההיגוי בטנדר שלי רחוק משלמות. נקודה ראשונה לביצוע בהקדם. 7. בגלל עיוות בפיבר בנקודת המפגש עם גומיית הדלת למשקוף - נכנס לתא הנוסעים לא מעט רעש שפוגע מאוד באיכות בידוד הרעשים. עוד נקודה לעיון בכובד ראש. סיכום בינים: הטנדר שלי לא רע, אבל טעון שיפור. האוטו של רענן - ללא ספק הכי קרוב למושלם שאפשר לצפות מרום כרמל והוא יהיה כזה כאשר יוחלף או ישופץ מושב הנהג עם הספוג הזקן. צילמתי כמה תמונות מהמפגש בין השתיים (ובינן לבין מי שהתחילה את הכל - הסוסיתא קוביה של מוטי. אעלה תמונות בהמשך.

ההגה קשה. חוזר, אבל לא בהתלהבות יתרה. למיטב זכרוני, הצלבים לא תפוסים, אבל שווה בדיקה. תודה!

כמה מאות קילומטרים הצלחתי לדחוס תחת גלגליה של טינה והגיע הזמן לסיכום בינים. הנהיגה במכונית מפתיעה לטובה. אין קרקושים או רעשים, הבלמים טובים, תחושת הנהיגה משביעת רצון ורק מההגה אני לא מרוצה. עדיין לא סגור מה בדיוק הבעיה. המסרק הוחלף לאחד משופץ. אולי הבעיה בו, או הבעיה בקפיצים הקדמיים, אותם אחליף בקרוב. בנוסף, עשיתי רשימת מטלות שעדיין נותרו לביצוע וריג'קטים שצצו ועלו בנסיעות הראשונות: 1. החלפת קפיצים קדמיים. 2. הרכבת מעצורי פתיחה מקסימלית של הדלת האחורית. 3. אטימה לקויה במשקוף דלת נהג. 4. בדיקת מד חום: הוא מראה כמעט עד למקסימום, זאת למרות שחום המנוע תקין לגמרי. 5. התקנת מגבר סל"ד (עבור המזגן). 6. יישור גלגל ההגה: אחרי החלפת המסרק וכיוון הגלגלים, נשארה עוד איזה מעלה אחת או שתיים לאפס את ההגה. 7. החלפת ברגים שתופסים את דופנות הארגז. 8. תיקון וצביעת סף דלת אחורית. 9. צביעת דלת אחורית. 10. התקנת יריעת גומי על משטח תא המטען, על מנת למנוע שריטות ופגיעות בפיבר. 11. החלפת שבכה קדמית. זו המותקנת כרגע - זמנית. אני רוצה להחליף את הרשת בחדשה ולייפות את הקיים. 12. התקנת תושבות מנוע מחוזקות עם גומיות של וולוו, אותן קיבלתי מחן פרחי. 13. ריפודים. 14. הכנת ארגז כלים חיוניים לתיקוני חירום. 15. הכנת ערכת נתיכים וממסרים חלופיים. 16. החלפת גומית אטימה למתז 17. פתיחת סתימה באחד המתזים. 18. החלפת אומים במנגנון הדלת האחורית (אלו שהותקנו בהרכבה הראשונית - זמניים). 19. אם אחרי החלפת הקפיצים והגבהת הפרונט, תחושת ההגה לא תשתפר - החלפת מסרק הגה. 20. וזהו! בינתיים... רשימה לא קצרה, אבל ברובה אלו דברים שדחיתי בעת השיפוץ, על מנת להביא את המכונית למצב נסיעה בהקדם. ומה שיפה ברשימה הזו, הוא שהיא לא משביתה את האוטו בשוטף, ולמעט סעיפי הצביעה והריפודים, האוטו מגיע ויוצא מטיפול באותו היום. אז זהו. נתחיל לעבוד לפי הרשימה הזו, אט-אט, ונקווה שהיא לא תגדל...

שי, עברתי את אותו הדבר עם האוטו שלי. לא נראה לי שתהיה לך בררה: אתה תאלץ להגיע לעמדה מספר 1 עם האופנוע, שם ירשמו את מספר המנוע (ניירת של היצרן עם קוד המנוע - יעזור מאוד) שמופיע על הבלוק המנוע (זאת אחרי שיוודאו שזהו דגם המנוע הנכון ויזינו אותו במחשב. או-אז תוכל להוציא רישיונות. והכי חשוב - תאזר בסבלנות...

אין לי מושג מה עשתה טינה בעברה ואם אי-פעם היא שימשה גם כמכונית דואלית, כלומר לעבודה ולמשפחה, ואם במסגרת הזו היא ביצעה נסיעות ארוכות. היא קיבלה לראשונה רישוי באזור הצפון, עברה כמה ידיים, אך נשארה באזור ההוא כל חייה הפעילים. אז אני לא בטוח אם אי-פעם היא כיסתה 300 ק"מ ביום אחד, אבל מה שבטוח הוא שבמהלך ה-22 השנים האחרונות - היא לא עשתה את זה... מעשה שהיה - כך היה: הקפיצים הקדמיים שלי לא מתאימים. הם נמוכים מדי. מעבר לעובדה שזה לא נראה טוב, זה משפיע על ספיגת הזעזועים, נוחות הנסיעה, מקשה על ההיגוי (מוטות ההגה מוטים באלכסון ביחס למסרק) ולדעתי זה גם משפיע לרעה על יציבות המכונית. שתי סיבות לכך שהאף של טינה נמוך: 1. בעת שיפוץ המכלולים המיכניים, החלפתי את הקפיצים הקדמיים המקוריים, בחדשים-מחוזקים שנועדו במקור לטריומף ספיטפייר. אז אולי הקפיצים הללו מחוזקים עבור ספיטפייר, אבל זו האחרונה שוקלת כ-700 ק"ג ואילו הרום מגרדת את הטון מלמטה... אז הקפיצים רכים מדי ולא מחזיקים את משקל המכונית. 2. מאחר שבמפעל רצו לתת למכונית (שנועדה לעבודה, כאמור), מרווח גחון גדול יותר, הגיע מכלול הקפיץ/בולם עם הגבהה בין הבולם ולקפיץ ועוד שני ספייסרים עבים בין המכלול ל-"מגדל", אליו מחוברים השניים. בעוד שאת שני הספייסרים העבים הרכבתי, אני ממש לא זוכר וממש לא בטוח שהרכבתי את ההגבהה הפנימית. מדוע? כי בשעתו לא ידעתי שהמדובר בהגבהה מקורית וחשבתי שהוסיפו את ההגבהה הזו עם הזמן, בגלל שקיעת הקפיצים, או משהו בסגנון. אז הפיתרון פשוט: להרכיב מחדש את הקפיצים המקוריים אותם פירקתי, ביחד עם ההגבהות המקוריות. בשיחה מקרית עם ניסים סוסיתא - המומחה שלנו מטירת הכרמל לענייני המכוניות הישראליות - הוא הפתיע אותי: "יש לי זוג קפיצים עם בולמים חדשים לגמרי. בוא ותיקח. נעשה החלפה". נשמע טוב. רק שעכשיו צריך גם להגיע לטירת הכרמל... אז הבוקר חיכיתי שיגמר העוצר (07-09), בדקתי נוזלים, הפעלתי רדיו ומזגן, ויצאתי לדרך. הטנדר בלע את הדרך בלי בעיות מיוחדות ובשיוט רגוע בתשעים עד מאה קמ"ש, בקצב התנועה ואפילו מבצע עקיפות מדי פעם... (המבט המופתע של בעלי המרצדס שעקפתי היה שווה הכל). הגעתי לניסים, דוממתי מנוע וחוץ מאשר להגיר מים מהמזגן - אין נזילות כלל. ניסים ומספר חברים התאספו סביב הטנדר ולכל אחד היה סיפור על ההיסטוריה הפרטית שלו עם סוסיתא ורום כרמל והמכנה המשותף לכולם: זכרונות טובים מהמכוניות הללו. נתתי לניסים עותק מגיליון "באזז" של כלכליסט, בו הופיעה כתבה על פיברקלאב, ניסים הביא לי את הקפיצים ועוד מספר חלקים אחרים (מגבר סל"ד למזגן) ובהזדמנות הזו אספתי עוד מספר חלקים עבור רענן, שבשקט-בשקט מסייע לחבר להרים עוד 1301 סטיישן בחזרה לכביש (אופס! גיליתי...). בנוסף, ביקשתי מניסים לבדוק את כיוון הקרבורטור בעזרת המכשיר המיוחד שהבאנו מאנגליה (לכל משפצי הקרבורטורים היה פעם כזה - אבל הם נעלמו, ביחד עם משפצי הקרבורטורים...) ומגע הקסם של ניסים הביא לשיפור פעולת המנוע שמרגיש חלק יותר עכשיו. זהו! יוצאים בחזרה דרומה. בדרך עוצרים בחדרה, אצל רענן ומורידים אצלו מספר פריטים ומקבלים ממנו גומיות דוושות מקוריות-מקוריות של רום כרמל. ממשיכים דרומה ועוצרים בנתניה: משאירים לשיפוץ מכלולי בלמים אצל מוטי בנדרלי, הודפים את ההתקהלות סביב האוטו וממשיכים לעוד עצירה. הפעם בשפיים, לפרוק את השלל ולאסוף עבור הרום סטיישן שבשיפוץ מספר חלקים ומיד ממשיכים ליבנה(...), לאסוף מחבר פורום בוקסות מתלים אחוריים עבור הוולוו 245 שלי, שמרגישה פתאום מיותמת. ומשם, בפקקים, בחזרה הבייתה לשרון. בול בחמש בערב. סיכום היום: עשר שעות, ו-300 ק"מ של נסיעה חסרת בעיות וטענות. של האוטו ושלי. יחד עם זאת, עם הקילומטרז' צצות התובנות ויש כמה סעיפים שנוספו לרשימת הריג'קטים הלא ארוכה מדי. טינה עוד רחוקה מלהיות מושלמת (והיא כנראה לעולם לא תהיה. לא בגללי, בגללה. אחרי הכל, בסוף היום, היא עדיין סוג של סוסיתא... ), אבל היא תתקרב לכך. לא צילמתי הרבה, אבל שתי תמונות מייצגות - דווקא כן: 1. אצל ניסים במוסך. טינה מחליפה חוויות עם הסבתא שלה, הכרמל שנת 1969 של ניסים. 2. המומחה בעבודה: החיוך על השפתיים זה לא בגלל הצילום, זה בגלל האהבה למכוניות הישראליות.

בתחילת הדרך (וזה היה מזמן), פירקתי את המנוע עד תומו ועשיתי לו בעגת המכונאים "חצי אוברול". בין השאר החלפתי גם מחזירי שמן, אותם קניתי כאן בארץ - על פי דוגמא. כל החלקים הורכבו, המנוע הניע ופעל כשורה. בשנתיים וחצי שעברו מאז, המנוע עבד לא מעט, אבל האוטו נסע (מין הסתם) מעט מאוד. יחד עם זאת, כבר ידעתי שאני בבעיה. נזילת שמן קטנה החלה לצוץ אחרי כל הפעלת מנוע ולאט-לאט היא גם התגברה. טוב, חשבתי לעצמי, זו בדיוק הסיבה מדוע רציתי כבר להתחיל להריץ את המכונית. בכדי למצוא בעיות. ניתן לה לנסוע כמה מאות קילומטרים ובהזדמנות נוריד תיבת הילוכים ונחליף את המחזיר הסורר. אלא שכמו שכתוב בספרים, כל תוכנית היא בסיס טוב לשינויים. כבר בנסיעה הראשונה הארוכה, המחזיר נפרץ ושלח כמעט את כל השמן מהמנוע לחופשי. מזל שזה קרה בפאתי שפיים, כך שהגעתי למוסך עדיין בנסיעה והיישר לליפט. המטרה: להוציא תיבת הילוכים ולבדוק בדיוק מה כשל. אז בלהט העבודה, לא ממש התפנתי לצלם, אבל קבלו כמה תמונות מייצגות: 1. פירוק תיבת ההילוכים ממקומה זה סיפור לא מסובך כלל במכונית הנעה אחורית ותוך כשעה - התיבה הייתה בחוץ. 2. השלב הבא - פירוק המצמד מגלגל התנופה ואז הסרת גלגל התנופה, על מנת להגיע למחזיר השמן הסורר (וגם לוודא שהוא-הוא הבעיה. אז כן, הוא הבעיה. 3. ומה הייתה הבעיה? מחזיר שמן במידה הלא נכונה. הפעם לא לקחתי סיכון, נעזרתי בספק אחר וגם מדדתי שוב את מידות המחזיר, על מנת לוודא שלא יהיו בעיות. אחרי הרכבת המחזיר החדש למקומו - מכאן והלאה זה הרכבה מחדש בסדר ההפוך לפירוק: גלגל תנופה, מצמד, תיבת הילוכים, גל-הינע וגם החלפת שמן תיבת הילוכים. בהזדמנות הזו כבר החלפתי את השמן בסרן האחורי, מסנן דלק, מסנן שמן וכן ביצעתי חיזוק ברגי ראש וכיוון שסתומים. הנעה מחדש ובדיקה ראשונית - הכל בסדר! המנוע עובד שקט יותר (שסתומים מכוונים), אין נזילות שמן כלל וכלל והכל נראה תקין. מאז החלפת המחזיר, הספקתי לנסוע בטנדר עוד כשלוש מאות קילומטרים ועדיין הרצפה יבשה מתחת לחניה (וכן, בדקתי שמן...). זהו. עוד סימן דרך. ממשיכים...

טוב, זה באמת היה קשה וצריך להיות מומחה לניואנסים בין הדגמים השונים בכדי להבין מה נעשה כאן. הפרשנות שלנו היא כזו: מחלקת השיווק ברום כרמל (היה כזה דבר? ) רצתה תצלום קבוצתי של כל גרסאות ה-1301 שרק הושקה. ומה היה בהיצע? טנדר פתוח, טנדר סגור, סדאן, סטיישן ומסחרית ואולי אפילו היה רצון להתגאות במבחר הצבעים בהן הוצעו המכוניות. אליה וקוץ בה: על פי יוחאי שנער שהעביר לי את התמונה, היא צולמה בקיץ 1978. כלומר, ממש עם תחילת היצור וככל הנראה במועד הזה לא היו ברשות המפעל אקזמפלרים של כל הגרסאות. מה עושים? כרגיל, מאלתרים. אין טנדר רום 1301 סגור? ניקח את המודל הקודם - רום/סוסיתא טנדר - ונעמיד אותו כך שלא יראו את הפרונט השונה (ואף אחד לא יבחין שהעיצוב שונה, שפתח התדלוק במקום הלא נכון...). אין גרסת חלונות לסטיישן? אין בעיה! נשתמש ברום 1300 סטיישן ונעמיד אותה כך שלא יראו שחסר לה "אף" (מאפיין בולט ומוכר של ה-1301). אלא שהאף, כאמור, הוא לא ההבדל היחידי בין ה-1300 ל-1301. הפגושים שונים (ועל זה ככל הנראה לא היה ניתן להתגבר, אז השאירו זאת כך), אבל על שאר ההבדלים הקלים - דווקא כן ניתן היה לחפות: הפנסים האחוריים ב-1300 היו שקועים, ב-1301 חזרו לפנסי טריומף כמו בטנדר וכמו בכרמל הישנות. אז התאימו כאלו ל-1300 שבתמונה. ב-1301 יש כונסי אוויר (למניעת וואקום בעת סגירת דלתות) על קורה C וב-1300 לא היו. אז קדחו חורים והתאימו את כונסי הפלסטיק השחורים הללו שבתמונה. אז אלו הם חמשת האי-דיוקים: 1. סוסיתא/רום כרמל טנדר שמאלי 2. רום כרמל סטיישן בגרסת 1300 3. עוד בסטיישן 1300: פנסים אחורים על ה-1300 של דגם 1301 4. ממשיכים בסטיישן 1300: סמל של 1300 על קורה C (אין כזה ב-1301). 5. ומסיימים ב-1300: כונס אוויר שחור למניעת וואקום על קורה C על מנת לדמות לה מראה של 1301 אז אלו היו חמש דקות על ההיסטוריה של תצלום הפרסומות של הרום 1301, תצלום שאפילו הופיע בקטלוג אוטוריוויו, שנחשב בעיני רבים לתנ"ך המכוניות הרשמי.

מה אתה זומם...

אור משהו... למה לא אמרת שיש לך כאלו?

בחודשיים מאז התחלתי להשתמש במכונית, עשיתי בה כמעט 2,000 ק"מ וחוץ מאשר למלא דלק (והרבה!) - לא היה צריך להוסיף אפילו טיפת שמן או נוזל קירור. בין לבין - עיקר תשומת הלב חזרה לסיום השלב הראשון בשיפוץ הרום, אז ההתקדמות בגזרה השבדית - נעצרה. ביום שישי בבוקר, התפנתה לי איזו שעה, אז החלטתי לסמן V קטן ברשימת המטלות ולהחליף את תושבת הקרועה של תיבת ההילוכים. מטלה מאוד פשוטה, מסתבר... 1. התושבת המקורית(!) והקרועה שירדה מהאוטו. על התושבת יש סימון מקורי של וולוו. 2. התושבת החליפית - אמנם תוצרת הארץ, אבל זהה למקור. 3. בסיס התושבת מחבר בין התושבת לבסיס תיבת ההילוכים. 4. הנה, כאן. קצת קשה לראות, אבל החיבור של בסיס התושבת הוא לשני החורים המבריקים. 5. חיבור בסיס התושבת למקומו, אחרי הרכבת התושבת - פשוט וקל. 6. וכאן בגמר העבודה, מחוברת התושבת לגשר מתחת לגיר.

תזכורת חשובה לכולם: הארכיון של יוחאי תקף עד שנת מודל 1983, אז אין טעם לבקש ממנו מידע על מודלים מאוחרים יותר.

חן - אתה ממזר - אתה! איך שמרת על פרצוף פוקר ביום שישי ולא הסגרת דבר... בכל מקרה, המון מזל טוב. איזה כיף זה שאבא שלך חולק איתך את אותו התחביב. אמנם זו לא פיברית, אבל הי, אף אחד לא מושלם... תתחדשו ותהנו ממנה. היא נראית נפלא.

הפגוש האחורי אכן שונה, אבל תואם לדגם האוטו: רום 1300. ברום 1301 היו פגושים מפיבר. אז... לא, זה לא אחד מאי-הדיוקים. כנראה שאתה צודק... טוב, עוד רמז: הרום 1300 סטיישן הזו, מתחזה להיות רום 1301 (שכנראה לא הייתה זמינה בעת שצולם צילום זה, בקיץ 78, לפי יוחאי שנער שגם סיפק את הצילום מהארכיון שלו). יש בה עוד שני אלמנטים שמופיעים ב-1301 ושלא תואמים בדגם 1300 המקורי ומשהו אחד שאופייני ל-1300 ולא קיים ב-1301.

הטנדר השמאלי הוא אכן אחד מאי-הדיוקים והוא שייך לדור הקודם של הטנדרים, אבל כפי שכתב יוחאי - הוא לא סוסיתא והוא גם לא עם מנוע טריומף כמו בדוקס. המדובר בבן-כלאיים שיוצר במקביל לרום 1300 ומצוייד בדיוק כמו ברום במנוע פורד. רום כרמל לא טרחו לעדכן את הטנדר סוסיתא הוותיק בעת שהוצג דגם 1300 החדש. ככה זה שכנראה ללקוח העיקרי שלך לטנדר - צה״ל - לא איכפת. מצד שני, אולי בגלל זה צה״ל ויתר על ההצטיידות בטנדר 1301 שהחליף את הטנדר סוסיתא/רום ועבר לרעות בשדות זרים. קצת סטינו מהנושא: אז הטנדר השמאלי הוא אחד מחמשת האי-דיוקים הקיימים בתמונה. השני הוא אכן הסטיישן השמאלי שגם הוא לא מדגם 1301 אלא 1300 שקדם לו. אז עוד שלושה טו-גו... רמז: הם קשורים לסטיישן הצהובה.