און יעקבסון

תודה, אורן. אכן איגור ברשימת המועמדים. אבל, זהו? מאות אנשים גולשים כאן בפורום, עשרות פרוייקטים של שיפוץ ואין ספור יועצים וברגע האמת - דום שתיקה? אז מה בעצם המסקנה? שלוש מהן: 1. שאין המלצות על בעלי מקצוע אחרים, כי האיכות לא הייתה מספיק טובה... 2. שכולם הלכו לאיגור... 3. שאין מספיק בעלי ניסיון שיכולים להמליץ... דיווחים מהשטח בהמשך.

ככל שאני הופך בדבר, נראה שתם השלב השני של השיפוץ. שלב השיפוץ המתגלגל, כפי שקראנו לו. בשלב הזה, בו ממשיכה העבודה, שלא מפריעה לכך שהאוטו כבר עם טסט, נוסע ״ומשתפשף״. למעשה, למעט נושא השבכה הקדמית, כל שנותר הוא שלב הרפדות. שאר המטלות ברשימה הן תחזוקה שוטפת, או כחלק מיישור הקו של המכונית (כמו החלפת מחזיר השמן של יציאת הספידומטר בתיבת ההילוכים, החלפת רצועת האלטרנטור וכדומה). אז במילים אחרות, זה הזמן לקבל המלצות על אנשי מקצוע בתחום הרפדות. תודה מראש.

תודה על המידע. לירן הוא זה שבנה ללוטוס את דוד המפלט והוא עשה עבודה נהדרת, אז נתייעץ איתו.

והוא שאמרתי, לא? האמת היא שאני מתלבט על כיוון הפעולה הרצוי. בכמה מהמכוניות של החברים התגלתה בעיה דומה ואנו שוקלים כעת יצור מחודש של מיכלי הדלק - מה שיפתור את הבעיה לצמיתות או להעביר את המיכל איזה תהליך של ציפוי מחדש. עד להכרעה ומסיבה זו הוחלף המסנן הראשון ונוסף עוד אחד. במקביל, אני עוקב אחרי מצב המסננים בעין פקוחה לרווחה.

אתה בכלל מסודר, חן. כל חלקי הגומי שצריך לשיפוץ ממילא מגיעים ממך. מה שחסר לך זה רק האוטו...

נפלת ברשת... על איזה טנדר אדוני מדבר בבקשה?

במסגרת בדיקה שגרתית מתחת למכונית, העפתי מבט על צינור הדלק ולא מצא חן בעיני מה שראיתי. כנראה הצינור הגמיש שקניתי בשעתו, כמעט לפני שלוש שנים, לא היה איכותי כפי שנאמר לי והוא התחיל לחשוף סדקים. להקדים תרופה לנזילה, החלטתי להחליף אותו במלואו. בדרך, גיליתי עוד ממצא מדאיג... 1. צינור הדלק, שמתחבר למשאבה, נסדק ודרש החלפה. 2. מאחר וגם את מסנן הדלק צריך להוציא, בדקתי גם אותו וחשכו עיני (תרתי משמע...). המסנן היה מלא ב-"צואת מיכלי דלק", שזה במילים אחרות ג'יפה מהמיכל. 3. רק לשם השוואה: ישן מול חדש. 4. אז ראשית יש לטפל בצינור הדלק הישן ולהחליפו. 5. הנה הוא כאן מציץ מהתופסן שלו. 6. ועד שאתפנה לפתור את הבעיה האמיתית (שהיא מיכל הדלק), החלטתי להרכיב עוד מסנן דלק ביציאה מהמיכל, מה שיפחית את הג'יפה שמגיעה למסנן הקדמי ועשויה להגיע גם לקרבורטור.

רן, תזהר! מעבר לזה שפיברגלס מגרד, פיברקלאב מדבק. ואם תמשיך להסתובב באזור רענן ואתה עוד תמצא את עצמך מתחת לאיזה סוסיתא או רום שפתאום נהייתה בבעלותך, ואתה ממש לא תבין איך זה קרה לך. ואם אתה לא מאמין, תשאל את איציק ועוד רבים אחרים...

המושבים אצלי בטנדר, כידוע, הם לא מקוריים. הם תרומתה של דייהטסו שרייד שנת 1993 למאמץ המלחמתי. בניגוד לדעה הרווחת, אני דווקא מרוצה מהם, מהנוחות שלהם ומהיחס בין המושב להגה ולדוושות. אלא שעליה וקוץ בה. משענת מושב הנהג קצת קרועה. טוב, לא סיפור. ממילא המושבים ירופדו מחדש. התגלגלו הדברים כך שהשבוע נקרתה בדרכי דייהטסו שרייד ממודל זהה, שסיימה את שירותה על הכביש והיא בדרך להיות פחית קולה. אז לפני שהיא מועברת לגריסה, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהחליף בין המשענות של המושבים. אולי עבודת חינם, בהתחשב בשלב הריפודים שיגיע בקרוב, אבל מה עם בינתיים? 1. בזכות העובדה שהרכבתי את המושבים באותם החיבורים ובאותו האופן כמו במקור, פירוק המושב הוא עניין של מה-בכך. כאן ניתן לראות את הקרע במשענת. 2. שתי המשענות, זו לצד זו. 3. חשבתי שגם החלפת החלקים היא עניין של מה-בכך, אבל טעיתי בגדול... היה עלי לפרק את המושב לחלקיו, עד ש... 4. הצלחתי להפריד בין המשענת לבסיס המושב. 5. ההרכבה מחדש הצריכה ממני לגלות כישורי רפדות שלא ידעתי שיש בי. 6. אחרי שמעגנים את המשענת לבסיס המושב, אפשר לחבר בחזרה את קצוות הריפודים. אלו מוחזקים במקומם על ידי לולאות הברזל הללו. 7. בשלב הבא אפשר היה להחזיר את המושב עצמו ולחבר אותו למסילות. 8. וזה בסיס המושב במכונית, בשלב שלפני החזרת המושב המושלם למקומו. המשך יבוא.

כן. כזה מפלג בדיוק מניע את הרום שלי. הוא נקנה בעסקת חבילה עם עוד שני מפלגים זהים נוספים לחברים וכך ירד המחיר מ-65 פאונד, לארבעים וחמישה פאונד. גם בלוטוס 7 מורכב מפלג שכזה וההבדל בהתנהגות המנוע והביצועים שלו בין המפלג הישן לחדש - פשוט מוחשיים ביותר. אם לא אמצא מפלג הצתה אלקטרונית מקורי-מקורי ממכונית חדשה יותר, מין הסתם אלך בדרך הזו.

לאט-לאט, רשימת המטלות מצטמצמת והולכת. המטלות הגדולות לביצוע כבר כמעט הסתיימו. המטלה העיקרית שנותרה הם הריפודים וגם בזה אטפל בקרוב. מכיוון שכך, אפשר לטפל בדברים הקטנים שלא באמת אקוטים, אבל סתם צורמים לעין, או הגיע זמנם. אחד מהם נמצא בתא המטען. ליתר דיוק: רצפת תא המטען. אמנם המדובר ברכב עבודה שכבר לא באמת יעבוד, אבל זה לא אומר שאי-אפשר לנצל את היתרונות הגלומים בו, כמו היכולת להעמיס דברים מאחור. אלא שהעמסת ציוד עשויה לגרום לגרירה של אותו ציוד על רצפת הפיבר וזה כשלעצמו - עושה שריטות. במהלך הזמן קיבלתי לא מעט רעיונות, גם כאן בפורום, על הדרך לצפות את רצפת הארגז. מלוח אלומיניום, פסי עץ, רצפת עץ, יריעת פלסטיק ומה לא. מאחר ואני לא סגור עם עצמי על הכיוון המועדף עלי, בחרתי בדרך הקלה וההפיכה. חיתוך של יריעת פלסטיק בגודל המתאים והנחתה על רצפת תא המטען. לעת עתה - היא עושה את העבודה ומונעת שריטות. והיא משאירה לי זמן לחשוב על פיתרונות ארוכי טווח כאלו ואחרים. אם בכלל... למה אם בכלל? כי אולי אשאיר את הפיתרון הזה כמות-שהוא וזהו. אז ככה נראית הרצפה ועוד מטלה שבוצעה. 1. היריעה הזו עלתה פחות מ-100 שקלים, היא עושה את העבודה ומונעת שריטות. 2. היא לא מודבקת לרצפה, כך שבעת ניקוי ושטיפה, ניתן להוריד אותה ולמנוע את חדירת המים בינה לבין הפיבר. 3. הברגים הללו מהדקים את מוט ההגה למקומו. בעת ההרכבה של המוט הזה, לפני עידן ועידנים, הרכבתי את הברגים מלמעלה למטה, מתוך נקודת מוצא שאם האום ישתחרר ממקומו, הברגים לא יפלו. אלא שקצוות הברגים מופנות לכיוון הברכים שלי ויחד עם זאת שאיני מתכנן לעשות תאונה, המחשבה על זה... 4. בקיצור, הפכתי את הברגים ובזה זה נגמר.

איזה נתוני הספק מצחיקים במונחים של היום. בעצם, גם בתקופה בה הם היו עדכניים - הם היו מצחיקים... 156 כ"ס ממנוע 2.0 ליטר עם טורבו. זהו הספק מקובל למנוע 2.0 ליטר אטמוספרי; וזה עוד טוב בהשוואה ל-135 כ"ס של המנוע 2.3 ליטר המוגדש. וכן, אני יודע שהמדובר ב-LPT. אגב, מה המומנט המרבי של שני מנועי ה-2.3 ליטר ובאיזה סל"ד הוא מופק? תודה מראש!

תודה ישראל. זו אפשרות אחת. אפשרות נוספת וכזו שהתקנתי ברום - מפלג הצתה אלקטרונית חדש לגמרי. וישנה עוד אפשרות: למצוא מ-240 מודל חדש יותר מפלג ומודול מתאימים. כרגע לזה אני שואף. אם לא אצליח, אפנה לאפיקים האחרים. חן, אני יכול לחיות נהדר עם הנתונים הללו. אחרי הכל, אני לא מחפש את הביצועים המוחלטים, אלא את הנינוחות של 14 שניות למאה במכונית שמסוגלת לעשות 11 שניות למאה, ולא עשרים שניות למאה במכונית של 18 שניות למאה. מה באמת נתוני התאוצה של 940 בגרסת LPT?

מטרת "השיפוץ המתגלגל" היא למעשה לצבור קילומטרים, להכיר את המכונית, לאתר בעיות ותקלות ו-"ליישר" את המערכות לרמת האמינות הגבוהה ביותר האפשרית. ומה למדתי בינתיים? שכל המערכות שטרחתי לתקן/לשפץ/להחליף, פועלות ללא דופי. ומה שדחיתי לבוא היום? ובכן, הוא בוא יבוא... כך למשל, אותו מסרק הגה שלא החזיק אפילו עד לטסט. ברשימה גם ביטול חופש בסרן האחורי (עוד משהו שלא נגעתי בו בשעתו) וגם תושבות מנוע. תושבות המנוע במכונית הזו מוכרות לשמצה. תשאלו את בני ל. והוא כבר יספר לכם עליהן בשפתו הציורית. ומה הבעיה איתן: בהתאמת יחידת הכוח מהאוונג'ר לרום, נבנו תושבות שהן ארוכות יותר מאשר התכנון המקורי שלהן ולא עשויות ממתכת חזקה מספיק עבור המנוע הכבד. התוצאה: סדקים, קרעים וסדקים בתושבת. עד לשבירה מוחלטת שלה וצניחת המנוע לגשר השלדה. הבעיה היא שעל הגשר עובר אחד מצינורות הבלם הקדמיים... מעבר לזה, גם הגומי המשכך של התושבות כבר ראה זמנים טובים יותר והבעיה היא שהוא יצוק על תושבת הברזל. לבעיות הללו יש פיתרונות: האחד: חיזוק תושבת הברזל. השני - וכאן המקום להודות לחן פרחי שעושה רבות לעזור לבעלי המכוניות הישראליות - תושבות מנוע מותאמות באמצעות ברגים, אותן יהיה ניתן גם להחליף בבוא העת באחרות. אז תכנון של תושבות מנוע משודרגות נמצא בטו-דו-ליסט. זה לא דחוף. אלא שבדיקה שגרתית של התושבות, גילתה ממצא מדאיג: התושבת השמאלית מתחילה להתעוות. וזה אומר שלא רחוק היום בו תקרוס התושבת סופית. אז בכדי להקדים תרופה למכה, ועד שאשלים את בניית התושבות המחוזקות, החלטתי להחליף את התושבת הקיימת באחת אחרת. תקינה. בנוסף, הגיע הזמן גם לבדיקה וכיוון בלמים וגם ניקוד לא יזיק. בבקשה: 1. תושבת המנוע הסוררת. 2. הנה היא בחוץ. וכאן ניתן לראות את העיוות בברזל וגם שעובי הברזל אינו רב - מה שגורם לבעיה מלכתחילה. 3. וזו תושבת חליפית, במצב חדש, שהורכבה לעת עתה. 4. ואם כבר האוטו על הליפט, נבדוק את מערכת הבלימה. 5. מצב הסנדלים - כמו חדש. כל שצריך הוא רק כיוון. 6. גם מצב הרפידות מלפנים, כצפוי, כמו חדש. אז מה שנותר לעשות הוא רק ניקוז. נהיגת מבחן שלאחר מעשה גילתה שאכן יש שיפור בעוצמת הבלימה, אז זו הייתה החלטה טובה לעשות כן. 7. ועוד תגלית מעצבנת: הבוקסה של הבולם מתחילה להתעייף ולקרוס. עדיין לא במצב של דפיקות ורעשים, אבל בהחלט במצב הדורש התייחסות. אז מה הבעיה? הרי החזרנו לייצור את כל הבוקסות הדרושות לרום, לא? אז זהו. שאצלי יש זוג בולמים תחליפי, אשר לו בוקסות בקוטר שונה לגמרי. אז מה עושים? או שקופצים לחן פרחי ומוצאים בוקסה מתאימה. או (שזה מה שעשיתי): הזמנתי שתי בוקסות מפוליאריטן במידה הנכונה). אז עכשיו רק צריך שהן יגיעו ארצה ולהחליף אותן. לא בוער. המקוריות עדיין יחזיקו מעמד. בינתיים נמשיך עם המטלות האחרות.

חבל על המכונית. היא מהמודל שכבר יש לו (הייתה לו...) הצתה אלקטרונית. מחפש כזו בנרות עבור המכונית שלי, שעדיין פועלת על ידי פלטינות.

כן, אפילו טינה היא מטוס בהשוואה לוולוו... וצחוק בצד, מבין כל המכוניות שהיו לך, רשמים ממכונית אחת מעניינים אותי: 245 עם המנוע 2.3 ליטר ותיבת ההילוכים בעלת ארבעה יחסים. אשמח לשמוע חוויות.

למה להתחיל בלהעליב? אני אמנם עוד מעט בן 43 וכבר לא ילד, אבל אני עדיין לא מרגיש את תחושת העגלתיות שאתה מדבר עליה ואני עדיין חושב שאני עוד יכול לתת איזה מירוץ טוב אחד או שניים...

ה-1.8 ליטר הזה כזה מסכן, שגם שהמכונית נוסעת במישור, זה מרגיש כאילו האוטו בעליה... תוסיפו תיבת הילוכים עם שלושה הילוכים בלבד ותקבלו מכונית שמרגישה הכי טוב בשיוט של 80 קמ"ש. במאה קמ"ש המנוע כבר "צועק", שלא לדבר על 120 קמ"ש... סל"ד גבוה לבדו - לא מהווה בעיה אמיתית. הסימן המובהק לחוסר ההתאמה הבולט בין יחידת הכוח הזו למכונית היא בעומק הלחיצה הדרושה על דוושת הגז (מטעמים מובנים - לא אקרא לה דוושת תאוצה) ביחס למהלך המלא של הדוושה, על מנת לשמור מהירות שיוט סבירה. בואו ונגדיר את המהלך הזה כמשמעותי ולפיכך - לא פלא שצריכת הדלק גורמת לבעלי תחנות הדלק לחייך כשהם רואים אותי. אין ספק שמנוע חזק ושופע יותר מומנט וכן תיבת הילוכים בעלת ארבעה יחסים תשנה לחלוטין את התמונה. ואני נוטה להבין את חן שמסביר כי לפיכך צריכת הדלק צריכה להשתפר באופן ניכר.

"איזה יופי! גם לי הייתה פעם סוסיתא"! את המשפט הזה, שמעתי כבר עשרות פעמים כשנסעתי ברום כרמל שלי והתשובה - אותה תשובה: "זו לא סוסיתא! זה רום כרמל"! אבל מה אני רוצה מהצופים האומללים. עברו כל כך הרבה שנים מאז שהמכוניות האלו היו פופולאריות (...) ומי זוכר. ועל אחת כמה וכמה שאין שום סימן זיהוי כלשהו על המכונית, שיעיד על שם היצרן והדגם. למעשה, גם במקור לא זכה הטנדר לסימני זיהוי שכאלה. אז שלושים וחמש שנים מעת הצגת המכונית לראשונה, החלטתי לתקן את העיוות ההיסטורי ולהעניק לטנדר שלי את היחוס המשפחתי המגיע לו! הנה, משתף אתכם... 1. האחוריים הערומים מזיהוי של הטנדר. ולא עוזר שממבט מאחור, הרום טנדר כמעט זהה לסוסיתא טנדר. 2. ואלו הם תגי הזיהוי המקוריים של רום כרמל למודל 1301, למען לא יטעו המביטים לחשוב שעיניהם שוזפות על הרום 1300 ישנה ופחותת כבוד... 3. אחרי ועידת פסגה, הוחלט שהתגים הללו ימוקמו בחלק העליון-ימני של דלת המטען, על החלק הצבוע באפור. 4. ולשם הדיוק, השתמשנו בתבנית, על מנת למקם את התגים כפי הרצוי. 5. אחרי שהוצאו התגים, שימש הקרטון כתבנית לקידוח החורים במקום הנכון. 6. והנה תוקן לו העיוות ההיסטורי. לרום כרמל טנדר 1301 יש כעת תג זיהוי! 7. לעת עתה, מהודקים התגים למקומם בחלק הפנימי על ידי התפסים הללו. 8. ברוך הבא הבן הדחוי לשעבר של משפחת ה-1301! המשפחה לא מתביישת בך יותר.

תודה על המידע. במכונית של אביך, כמו גם במכונית שלי - יש/הייתה תיבת הילוכים בעלת שלושה הילוכים. התיבות המודרניות יותר שהגיעו בשנים הבאות היו כבר בעלות ארבעה הילוכים. תיבה כזו, בת ארבעה הילוכים, כבר ממתינה בצד לתורה... ולגבי המנוע: אין לי שאיפות שהמכונית הזו תהיה חורכת אספלט (למרות שזו יכולה להיות אחלה יציאה...) עם מנוע גדול וחזק יותר, אלא שהיא תהיה בעלת ביצועים הולמים לקצב התנועה המודרני ושאני אפסיק לשים לב לכל שיפוע שאני מוצא בכביש מהיר ולא ידעתי שהוא קיים בשום מכונית אחרת. ולגבי צריכת הדלק: המנוע 1.8 ליטר האומלל הזה כל כך חלש שהוא נמצא כל הזמן בעומס ולכן צריכת הדלק שלו זוועתית. בדקתי: בנהיגה עירונית ובין-עירונית משולבת, השיג המנוע צריכת דלק של 5.8 ק"מ/לליטר.

לא נכון! יש גם טנדר עם ארגז סגור וסטיישן/מסחרית בלי חלונות וחצי מסחרית עם חלון קטן לנוסעים. זה לפחות עוד שלוש מכוניות לאוסף... אתה רואה, אל תשבית שמחות, בן אדם צריך לשאוף למשהו...

מזל טוב, רענן, על השלמת הסדרה. אם אתה צריך טיפים איך לשפץ טנדר, אל תפנה אלי, כי לעולם לא תסיים את השיפוץ...

כן, נכון. לא בידיים שלי. גם כתוב שהכתבה נעשתה ב-2012, ובמציאות היא נכתבה ב-2008 כמדומני...

מנוע של מכסחת דשא יתן יותר כוח מהמנוע הזה... לא פלא שאפילו משרד התחבורה אישר בשעתו בצעד נדיר את החלפת המנוע הזה בכל מנוע אחר בסדרה, עד לנפח 2,300 סמ״ק ומשיקולים שהוגדרו כבטיחותיים, אם אני זוכר נכון (זה היה כמדומני בסוף שנות השמונים). בטיחות אקטיבית, ליתר דיוק. לגבי עדכנות האישורים הללו - אני בודק את האפשרויות העומדות בפניי ואפעל בהתאם.

אחח... מבחן דרכים לטריומף 1300, פורד אסקורט וסוסיתא 13/60... אחת הכתבות האהובות עלי... קישור, למי שלא קרא: http://mobile.mako.co.il/cars-magazine/used-cars-israel-classic/Article-b71d8981225e631006.htm