און יעקבסון

ממש משורר (-: אהבתי את הדימוי.

ליאור, שאפו! אהבתי. אפילו האישה התלהבה מהתמונות. גרמת לבלתי-יאמן. אמרתי לעצמי מה שלעולם לא חשבתי שאומר על BSA: אני רוצה כזה! במדינה מתוקנת היית יכול להתפרנס מהתחביב הזה שלך ולבנות אופנועים כאלו לפרנסתך. מתי אפשר לבוא לראות את האוסף שלך?

בשלושת השבועות האחרונים, בשקט-בשקט, מתחת לאף - משהו קורה: התחלנו לעבוד באופן אינטנסיבי על החזרת הכשירות של הרום הזו. כמיטב המסורת של פיברקלאב, גויסו מספר חברים שבאו, שמו יד, תרמו לא מעט שעות ואת כל הלב על מנת לסייע. אז תודה לכל המסייעים והעוזרים. ולעידכון עצמו: נגשנו לשיקום הזה שכל החלקים הדרושים נמצאים על המדף ומלאי גדול של חלקים אחרים (חלקי מתלה, למשל) שפורקו מתורמות איברים נמצאים בהישג יד, על מנת לקצר תהליכים. כך שבשורה התחתונה, עיקר העבודה היא ניקיון וצביעה והרכבת חלקים משופצים/צבועים שהוכנו מראש. כרגע אנו מתרכזים בניקיון השלדה וצביעתה וכן שיפוץ מערכת המתלים הקדמית והאחורית, החלפת מסרק הגה ושיפוץ מושלם של מערכת הבלימה. מהלכים אלו יבטיחו שמבחינה בטיחותית תהיה המכונית במצב הטוב ביותר האפשרי. בשלב הבא, תהיה ההתעסקות עם מערכת החשמל. לפתור בעיות, להיפתר מחוטים מיותרים, להחליף מתגי מגבים/איתות וכן מתג אורות ראשי. כמובן שבין לבין יוחלפו הצמיגים, יורכב מיכל דלק וכן חלון אחורי. המטרה: להכין את המכונית לטסט, על מנת שיהיה אפשר לנסוע בה ולבחון את השימוש בה בתנאים יום-יומים. שלב הריפודים והצביעה יעשה לאחר יישור הקו ו-"יצוב" המכונית. אני לא מוצא טעם להמשיך ולפרסם את מסע השיקום הזה בפירוט מדוקדק, כי... הוא חוזר על עצמו. הוא זהה לחלוטין לזה שעשיתי אני ולזה שעשו ועושים כאן אחרים. מצד שני, בסיום השיקום אני מבטיח להעלות תמונות בכדי שתוכלו להתרשם. הנה שתיים, בכדי להבין את נקודת המוצא.

תודה רבה, ידידי. התענוג היה כולו שלי. יקירי, אני ממשיך. לרגע לא הפסקתי... רק לא על טינה...

עודד. בנוסף לסט הנ"ל, על המדף, בחנות של שאשא, סט של בולמים קדמיים ולמיטב זכרוני - גם של בולמים אחוריים המתאים לאוטו שלך. אם אתה נוסע לשם, אכוון אותך למדף המדוייק.

יוני סתם צנוע. יש לו לפחות אחד עשרה קוראים...

זהו! ככל שאני הופך בדבר, אני מבין שיומן המסע והשיפוץ שפתחתי כאן לפני כשלוש שנים מגיע לסופו והגיעה העת למילות פרדה. לפני כשלוש שנים, כשהתחלתי את המסע הזה, לא הייתה ולו רום כרמל אחת מדגם 1301 במצב נסיעה ו/או בעלים שהוא אספן שהיה מסוגל לסייע, ללוות או לתת איזו עצה טובה בדבר השיפוץ. לא היה לי מקור מידע מהימן להסתמך עליו בדבר המכונית, חוץ מאשר שמועות וחלקי אמיתות. לא הצלחתי לאתר חלקים עבור שיפוץ המנוע שלי וחרשתי את הארץ בניסיונות. אותו מחסור בחלקים הוא זה שהביא את דני יונגר, הבעלים הקודם של המכונית, לוותר על השיפוץ שלה ולהעביר אלי את הזכות לעשות כן. את המנוע שעובד היום במכונית, פתחתי רק לאחר שבמקרה מצאתי סט אטמים מתאים. מאחר שלא מצאתי רינגים, מייסבים או שאר חלקים, הסתפקתי בפתיחה, ניקוי וסגירת המנוע, ותו-לא. בלית-בררה ולאט-לאט למדתי את המכונית וחסרונותיה, חקרתי ולמדתי את מקור החלקים שהורכבו ב-1301, מצאתי לי ספקי חלקים בחו"ל, ואנשי מקצוע כאן בארץ לביצוע עבודות מיוחדות. אותו שיפוץ שהתחלתי אותו לפני כשלוש שנים במכונית "ללא תמיכה" ושהיה נדמה לטיפוס על קיר שיש חלקלק, הפך ברבות הימים והניסיון לפרוייקט של מה-בכך, קל ופשוט מעין כמותו. בשלוש השנים שחלפו, חזרו לכבישים ונמצאות בשלבי שיפוץ כאלו ואחרים לפחות 11 מכונית מדגם 1301. ויותר מאשר אני יכול לקחת את הקרדיט לעצמי, אני נותן אותו לאותה התארגנות חברית המוכרת בשם "פיברקלאב", ששמה לעצמה את הרצון והעניין לסייע ולהחזיר כמה שיותר סוסיתות ורומים לכבישים. ואכן, מעבר לכל אותן 1301 "חדשות" שמצטרפות, נמצאות בתהליכי שיפוץ ועליה לכביש עוד "קוביות", סוסיתא 12, 13/60 ואפילו שתי גלבוע נדירות. ומשום-מה, שאני חושב על זה, לא הרבה (אם בכלל) רום כרמל נוספות בגרסת 1300. מעניין למה. לאחרונה נצפו מספר מכוניות כאלו עזובות ואני מקווה שהן ימצאו בעלים חדשים ויתחילו את מסען בחזרה לכבישים. למעלה מחצי מיליון צפיות ולמעלה מאלפיים וחמש מאות תגובות (רובן שלי... ), הפכו את השרשור הזה ליומן השיפוץ הפרטי הנצפה ביותר בהיסטוריה של קארספורום-אספנות. הפופולאריות של יומן המסע הזה הפתיעה אותי מאוד, מה שנתן לי המון מוטיבציה להמשיך ולשפץ, להמשיך ולעדכן. מעבר לעניין שגיליתם ביומן, מאוד חימם לי את הלב כל אותן תגובות (גם הלא מפרגנות) ובמיוחד כל אותם טיפים ועצות שניתנו לי מעל גבי הפורום, שחלקן בוצעו, וחלקן סייעו להרים את רמת השיפוץ שביצעתי. לפיכך, זה המקום להודות לכל אותם מגיבים, בעלי הניסיון והעצות הטובות. זו הסיבה שפורום האספנות הזה היה לי כבית שלישי בשנים האלו (אחרי הבית השני שלי: מוסך דרך השטח בבעלות ניר בן ארי - שם ביצעתי את הרוב המכריע של השיפוץ). באשר לטנדר שלי: לא, השיפוץ עצמו עוד לא ממש הסתיים ועדיין נותר לסיים את סוגיית הריפודים אותה אני דוחה קצת; שיפוץ השבכה הקדמית; להחליף את המנוע התחליפי למנוע המקורי ששופץ כפי שצריך (ולא רק החזרה לכשירות שבוצעה במנוע הנוכחי, בעידן בו לא הייתי מקושר, מעודכן ועם גישה לחלקים); להכין את המכונית לטסט שמגיע בחודש הבא ויכלול גם החלפת מסרק הגה; ובכלל, עוד לא מעט דברים קטנים שיש לעשות במכונית אספנות. כי הרי תחזוקה של מכונית כזו זה פרוייקט שלעולם אינו נגמר. וזה בדיוק העניין: אני מוצא את עצמי מתחיל לדווח על ענייני תחזוקה של המכונית שכבר נוסעת ובה אני נוהג בהנאה רבה ופחות בענייני מסע השיפוץ בו איני מתקדם לעת עתה. אז מדי פעם, אחזור לדווח על השינויים, התקדמות, או סתם לספר מה נשמע וכשאסיים, נעשה גם השקה מכובדת ב-"בדרך השטח", אבל כ-"יומן מסע" - זהו סוף הדרך. הגיע הזמן להשאיר את הבמה והמקום לכל אותם משפצים אחרים שעושים במלאכה.

למי שתהה מה הבעיה עם תושבות המנוע ברום, הגיעו למחסן מספר דוגמאות שמספרות את הסיפור לבד. המדובר בתושבות שנראות במצב כמעט חדש ובכל זאת, סדוקות ושבורות, כך שהן ישמשו אותנו היטב בשלב הבא, בו "נלמד" את נקודת התורפה של התושבת ונבצע בה חיזוק הולם, שנקווה שיעשה את העבודה ויחזיק מעמד כמו שצריך. כמובן שנעדכן. בינתיים - תמונות:

כידוע, מעבר לחלקי הריפוד ש... ירופדו, ישנם חלקי פלסטיק בתא הנוסעים, אותם צריך לצבוע. למשל, לוח המחוונים. לעת עתה, הכיוון הוא לבצע חיזוק ויישור לחלק העליון והחשוף של לוח המחוונים ועליו להדביק ריפוד ואילו שאר הלוח יצבע בשחור. גם הקונסולה המרכזית תצבע, כמו גם ידיות האחיזה בדלתות וכדומה. בעקבות כתבה שעשינו לתוכנית "טסט ראשון" על חומר שנקרא "פלסטידיפ" ועל השימושים המגוונים בו, כולל צביעת מכונית (ומה שנעשה בעקבות זה לוולוו...), החלטתי לעשות ניסוי על התזת החומר על ידיות האחיזה בדלתות, לקראת שלב הרפדות. התהליך הצביעה פשוט והיבוש מהיר וגם התוצאה הנראית לעין - יפה. אלא שכמה ימים של שימוש חשפו כי הצבע מתקלף בנקודת המגע עם האצבעות בחלק הפנימי של הידית. אנסה לעשות עוד ניסוי בנושא זה, אבל נראה כי החומר לא מתאים לשימוש בנקודות הבאות למגע ושחיקה רצופים, אלא יותר מתאים לכיסוי שטחים אחרים. כך או כך, ככה זה נראה: בתמונה הראשונה: הידית לפני הצביעה. בגוון כחלחל. בתמונות האחרות אחרי הצביעה.

קח את כבל המצמד הישן בתור דוגמא ל-״אחים סמי״, ברחוב קיבוץ גלויות בת״א, בסמוך למשטרה. ההתמחות שלהם היא ייצור כבלים חדשים, גם לפי דוגמא. אגב, רבים הסיכויים שיש להם כזה במלאי.

בגלל שתי סיבות עלה הטנדר לליפט: החלפת הזרועות המקשרות בין המשולשים לשלדה (וכמובן גם החלפת המשולשים עצמם) וגם החלפת הבוקסות התחתונות של בולמי הזעזועים שכרעו תחת המשקל. מאחר והמדובר בבולמים חליפים שהזמנתי מאנגליה, צחוק הגורל הוא שהבוקסות החדשות אותן דחפתי לייצר - לא מתאימות עבורי... אז הייתי צריך לעשות את אחד משני הדברים הבאים: לפרק את הבולם, ולנסוע לידידו חן פרחי, בתקווה שאמצא אצלו משהו מתאים; להזמין כאלו חלופיות מחו"ל. מאחר שממילא רציתי להזמין זרועות חדשות, ומחיר הבוקסות החלופיות נאמד בפרוטות, חסכתי לחן את כאב הראש והזמנתי ישירות את החלקים מרימרברדרס. ולאור הניסיון הלא כל כך טוב עם איכות הגומיות הרגילות - החלטתי להזמין בוקסות מפוליאריטן, שאמור להיות עמיד יותר. וככה זה נראה: 1. ראשית יש להסיר את הבוקסות הישנות. 2. קצת משחקים והתאמות עם המכבש, והן משתחררות לחופשי. 3. הבוקסה הרגילה לצד זו מהפוליאריטן. 4. נראות טוב, כשהן חדשות... 5. ההכנסה של הבוקסות החדשות קלה ומהירה, וקדימה לאוטו. בלהט העבודה, לא ליוויתי את כל התהליך בתמונות, אבל את ההבדל בהתאמה הרגשתי כאשר חיברתי את הזרועות המקשרות בין המוט מייצב למשולש. אמנם עברו כמעט שלוש שנים מאז שעשיתי זאת בפעם הראשונה, אבל לא שכחתי כמה קשה נאבקתי בכדי להכניס את הזרועות למקומן בשלדה ואילו באיזו קלות נכנסו אלו החדשות למשולשים השונים. ככל הנראה, התיקון שבוצע באיזור החיבור, במשולשים הישנים, לא היה ממורכז - מה שהשאיר את המערכת בלחץ מתמיד ולא נכון וזה מה שגרם לבסוף לסדיקת התפוח. יפה. גם זה מאחורנו. אפשר להמשיך הלאה.

אין סיכוי שזה יקרה, רן. רענן שמע שבירושלים יש הרבה סרסורים והוא קצת מפחד מהם...

סגור! אפשר לפרוס לתשלומים?

ו... ממשיכים! במועד העלאת הטנדר לכביש, ביצעתי גם כיוון פרונט ושם שיחררו את תושבות המשולש התחתון בכדי להוסיף שימסים וגם חיזקו את אותו האום כאשר כל משקל האוטו מנסה להפריד את התושבת מהשלדה. כתוצאה מאותו עומס לא סביר, נחרשו ההברגות מהאום וכלקח מאותו אירוע, הוספתי עוד אום נעילה על גבי האום הראשון - על כל צרה שלא תבוא. פירוק המשולשים לצורך החלפתם היווה הזדמנות פז בכדי לבחון באם נגרם נזק גם לתושבת המשולש. האם כן? בשביל זה יש תמונות... 1. כאן ניתן לראות את תושבות המשולש התחתון. התושבת האחורית היא זו אחרי הטראומה. 2. ואכן, פירוק התושבת מגלה שכתוצאה מהעומס, ההברגה מעוותת לגמרי. 3. אין מנוס. מהמדף נשלפת תושבת משומשת, אבל במצב תקין. 4. כאן ניתן לראות את ההבדלים בין שתי התושבות. תיכף ממשיכים.

אני לא איבדתי את מכווץ הקפיצים, אני פשוט לא יודע איפה הוא... כך או כך, היה שווה לא לדעת איפה הוא, כי המכווץ דור שני, נראה הרבה יותר מוצלח מהדור הראשון. אפשר להזמין עליו סיבוב?

האמת היא, כפי שיעיד ישראל עם הרובר שלו, כמעט כל דבר ניתן להציל. השאלה היא באיזה מחיר והאם כדאי בכלל. במקרה של הרום המסויימת הזו - לא כדאי. והמנוע הוא הבעיה הכי קטנה שלה. שתי סיבות עיקריות לחוסר הכדאיות: 1. השלדה של המכונית גזורה בין קיר האש ולגשר המתלים. כלומר, באזור משמעותי. 2. זו לא מכונית נדירה כל כך. בשליפה מהמותן אנו יודעים על שלוש-ארבע כאלו, במצב טוב בהרבה שחונות להן אי-שם. אם כבר לשפץ אחת כזו, עדיף להתחיל עם מכונית בנקודת פתיחה טובה הרבה יותר.

צ'יק צ'ק הגיעו חלקי הפרונט שהזמנתי, ולפיכך לא בזבזתי זמן והעלאתי את המכונית לליפט: המטרה, להחליף אטם מכסה שסתומים שהחל לנזול, החלפת בוקסות בולם תחתונות וגם צמד משולשים. וככה זה נראה: 1. האוטו עם החישוקים המסורסרים שלו (מצטער, רן, לא יכולתי להתאפק... ) עולה לליפט. 2. מורידים מכסה שסתומים על מנת להחליף אטם. 3. כאן ניתן לראות את העיוות של בוקסת הבולם התחתונה. 4. בהזדמנות זו, אחליף גם את מוטות הקישור בין מוט המייצב למשולש התחתון. למה? 5. זה למה! כי אחד מבתי התפוחים נסדק והיה על סף קריסה. 6. אז ראשית, מנתקים את מוט המייצב ומסיטים אותו מהדרך. 7. עכשיו ניתן לראות מדוע נסדק בית התפוח. המשולש הזה רותך בעבר וכנראה לא כראוי והדבר גרם להפעלת עומס לא נכון על התפוח, עד לקריסתו. אז כמובן שבזכות החלקים ממחסן פיברקלאב, גם המשולשים יוחלפו. 8. כאן ניתן לראות ביתר שאת את הנזק שנגרם לתפוח. המשך יבוא.

שחר, ראשית, כמובן שהקרדיט על מסעות החיפוש ועל האיתור - כולו שלך. אבל מעבר לזה, אל תדליק סתם. רק תגיד את המילה הנכונה ואנחנו משדכים לך איזו פיברית למערכת יחסים ארוכת טווח...

צר לי. בדקתי את הנושא. אמנם יש חלקים של מכוניות יפניות בפיברית, אבל אף אחד מהם לא שייך לסובארו. בשלב מסויים ניסיתי להתאים מערכת מיזוג של סובארו לפיברית, זה נחשב? כי אם לא... אני עם האוטו של רענן מחוץ לגדר. נשתדל לעמוד קרוב. תזרקו לנו משהו טעים...

בעזרתו של חבר פיברקלאב, מוטי, שהצטרף אלינו על מנת לעזור ולתעד את החילוץ, המשכנו במלאכה. 1. כלומר, עומר דחף את הרום לעגלה, ואנחנו עודדנו אותו... 2. אחרי שהצלחנו במשימה, אפשר היה להתרשם שוב מהמכונית. מלפנים... 3. וגם מאחור. 4. השלב הבא: קשירות. כאן ישראל מבצע את העבודה, ועומר מפקח על העניינים. 5. לא לוקחים סיכון, ומביאים עוד רצועת קשירה. על כל צרה שלא תבוא. 6. זהו! המכונית על הנגרר, הנגרר רתום לטנדר ועכשיו אפשר להיפרד לשלום משלמה. 7. קדימה לדרך. ישראל, שכאמור גם משפץ רום כזו, זהה, החליט לקחת על עצמו לפרק את המכונית לגורמים, להשתמש בחלקים אותם הוא יצטרך ואת השאר להעביר למחסן (המסודר למשעי!) של פיברקלאב.

אחרי שחפרנו לא מספיק עמוק בכדי לאפשר גישה לסרן אחורי (על מנת להקיף סביבו את רצועת הגרירה), החלטנו לוותר. לא בגלל שנגמר לנו הכוח (נגמר לנו הכוח...), ולא בגלל שפחדנו לדחוף ידיים לתוך מה שעשוי להיות קן נחשים (פחדנו, פחדנו...), אלא בגלל שהחלטנו שלהקיף את השקאל של קפיץ העלים זה מספיק טוב. בטח, רק בגלל הסיבה הזו... מכאן והילך, התהליך היה פשוט יותר: הטנדר שולב להנעה כפולה והילוך כוח וחיש מהר חפרה לעצמה הרום את דרכה החוצה, ממקום מושבה בתוך השדה. אז כמובן שעכשיו אפשר להתרשם יותר טוב מהמציאה. הנה זה בא: 1. הרום, דקות אחרי החילוץ מהשדה. זוג גלגלים אחורי תפוס ברום לא ממש עשה רושם על הטנדר הגורר... 2. ישראל לא מבזבז זמן, תופס אומץ, ופותח את מכסה המנוע. לא שפחדתי, אבל ליתר ביטחון הגעתי למסקנה שכדאי לצלם תמונת רקע רחבה, אז קצת התרחקתי... 3. והנה המנוע. מושלם כולו ולא חסרים לו חלקים, למעט שתי בעיות. הבדיקה הראשונה בשטח גילתה שהוא תפוס; הממצאים על המנוע מראים שגם אם הוא לא היה תפוס, מצבו המיכני רחוק מלהיות מזהיר. המדובר במנוע עייף. לא פלא, בהתחשב שיוחאי חיפש ומצא שהמכונית הזו הייתה בשימוש עד שנת 2003. כלומר, 24 שנים של שימוש, שהותירו את חותמם. 4. אותו חותם ניכר גם על השלדה השסועה, מה שפוסל סופית את הרעיון להחזיר את המכונית הזו לכשירות. 5. שלמה, הבעלים, פינק אותנו בשתיה וסיפר לנו על החיים במושב. 6. בסופו של דבר, ממש לפני השקיעה, הגיע הזמן להתחיל להעלות את הפגר לנגרר. 7. לשם כך קירבנו את הנגרר ממש לפני הגלגלים הקדמיים של הרום... 8. ועומר התנדב לעזור עם הכבל של הכננת. המשך יבוא.

הגלבוע מתקדמת, על אש קטנה. חסרים לנו כמה חלקים שאנו מלקטים אט-אט, בכללם תורמת חלקים, כי עבור שיקום הבודי, נצטרך לחתוך חתיכה מפרונט של התורמת וגם ניקח ממנה דלתות קדמיות (אחוריות, במזל, נשארו). אז תורמת כבר אותרה ובשלב הבא ניסע לאסוף אותה ולהתחיל בעבודת השיקום. נעדכן.

לפיברקלאב יש צוות חילוץ, אבל גם צוות חלוץ. הצוות החלוץ משוטט בעיקבות טיפים שאנו מקבלים ותר אחר מכוניות פוטנציאליות. פה ושם יש לנו כישלונות. בין אם מידע מוטעה, או אנשים שמעריכים את משקל הפיבר בזהב, או סתם לא רוצים למכור. ופה ושם אנחנו גם מצליחים לאתר ולחלץ מכוניות "אבודות" ובהתאם למצבן להכריע: האם לחסד (למצוא לה בעלים), או האם לשבט (לפירוק כתורמת איברים). האמת היא שבאופן די מדהים, רוב המכוניות שמצאנו היו ברות שיפוץ וכך הגיעו אלינו לפירוק בשנה האחרונה שתי מכוניות בלבד. בעקבות מידע מודיעיני, נשלח צוות החלוץ אחר לתור אחר קוביה טנדר שנמצאה לה אי-שם באיזה מושב. הקוביה אכן אותרה, כמו גם עוד אחת ממש לידה, אבל מסתבר שזה אשר מחזיק את הקוביה הוא לא באמת בעליה הרשום ולמעשה זאת קוביית "מריבה". ולמרות זאת, הדבר לא מנע מאותו אדם לנסות ולמכור את המכונית (שכמובן לא בבעלותו...). אלא המסע לא היה לחינם. בדרכו חזרה, איתר הצוות רום 1301 עומדת זנוחה באמצעו של שדה חרוש. חיש מהר אותר הבעלים וזה נאות לתרום את הגופה למדע. כלומר, את המכונית לפיברגלאס. אז לפני שהוא התחרט, אסף אותי אתמול ישראל, בעלים גאה של רום 1301 מודל 1979 אותה הוא החל לשפץ, ביחד עם בנו, עומר, מהמוסך. משם לקחנו נגרר ויצאנו לחלץ את המכונית. ממבט ראשון, הבודי של המכונית שלם ויפה, למרות כל הלכלוך, אבל עצם העובדה שהמכונית עמדה כעשר שנים בתוך שדה - לא בישרה טובות. זאת ועוד: קצה השדה שנחרש עם השנים יצר מעין תלולית שהמכונית עמדה מאחוריה, מה שהקשה את החילוץ. שלמה, הבעלים, נאות להשאיל לנו מעדר וטוריה, ויצאנו לעבודה. וככה זה נראה... 1. הרום בתוך שדה הקוצים. מקום משכנה בעשר השנים האחרונות. 2. כדי להוציא את האוטו מהשדה, יש צורך ברכב בעל הנעה כפולה ולשם כך גייסנו את ישראל ובנו עומר למשימה. 3. אלא שבכדי לאפשר את החילוץ של המכונית ללא פגע מיותר, היה צורך לחפור סביב הגלגל האחורי, בכדי לחשוף נקודת עיגון. אז התחלנו לחפור. תחילה אני... 4. אחר כך ישראל... 5. ואז מבצעים הערכת מצב ונחשים... 6. ואז שוב חופרים... 7. ושוב מחפשים אחר נחשים שם למטה, לפני שדוחפים ידיים. 8. ולקינוח: חופרים עוד קצת. המשך יבוא.

צוות החילוץ של פיברקלאב יצא אמש לחלץ רום 1301 שחנתה בתוך שדה למעלה מעשר שנים. המכונית נתרמה לפיברקלאב על ידיה בעליה והיא אינה ראויה לשיפוץ ולכן תשמש כתורמת איברים. התמורה עבור החלקים שימכרו תועבר, כרגיל, לגדולים מהחיים. הסיפור המלא ותמונות - הערב.

בתיאוריה אתה צודק: הגדלת חישוקים עשויה להיראות טוב. אלא שחשוב לזכור שחישוקים גדולים יותר חושפים מה יש בקרבם ומה שיש בקרבם היא מערכת בלימה קטנטנת קוטר. כזו שמתאימה לחישוקי 13'. אז מערכת הבלימה המגוחכת בגודלה בסטנדרים מודרניים תתגלה במלוא מערומה, וזה כבר עשוי להאפיל על החישוקים הגדולים. כבר ראיתי מכונית אחת (מסוג אחר, כמובן), בעלת דיסקים בעלי קוטר דומה וחישוקי 15' וזה פשוט נראה לא לעניין. ומאחר שאני לא מתכנן הגדלת מערכת בלימה (זו הקיימת מספקת די והותר יכולת עבור מכונית שמהירות השיוט שלה היא גג 100 קמ"ש), נראה שאשאר עם הגודל חישוקים המקורי.