און יעקבסון

אענה במקומו של רענן: מתוך 9 רום 1301 ששופצו עד כה (או בתהליכי שיפוץ), בשלוש מהן הופרדו הבודי והשלדה; בארבע אחרות נעשה תיקון שלא הצריך פירוק מושלם; אחת לפני שיפוץ מושלם שיכלול פירוק כללי; ובאחת המצב של השלדה היה כל כך גרוע, עד שהוחלט לעצור את הפרוייקט. מהניסיון האישי שלי בשתי מכוניות אשר באחת נעשה פירוק מושלם ובשניה תיקון מקומי: בדיעבד, במכונית השניה, הזמן שלקח לנקות את כל השלדה והמכלולים, לתקן את הסדק ולצבוע את כל השלדה מלמטה (מה שאפשר) לקח לא פחות ואולי אפילו יותר מפירוק כולל והתוצאה בוודאות פחות מרשימה. לאיזה כיוון אתם תלכו? הכל תלוי במצב המסויים של המכונית שלכם ובהיקף השיפוץ אותו אתם רוצים (ומסוגלים) לבצע.

ברוכים הבאים למשפחת המשוגעים לדבר. לפי התמונות נראה שיש לכם בסיס מצויין להתחיל איתו. אנחנו לרשותך, נעזור ככל שנוכל. אבל עוד לפני כן, ממליץ לך לתור בהיסטוריה של הפורום הזה. בארבע השנים האחרונות עלו כאן מספר שרשורי שיפוץ לרום כרמל 1301. אז למעשה, כל התהליכים שעברנו עם המכוניות האלו פרוסים לפנייך בפירוט רב. עבור ה-1301, כמעט אין חלק שלא ניתן להשיג חדש. מה שלא - יש חלקים משומשים די לרוב. שני טיפים ראשונים: ראשית, מצאו לכם תורמת חלקים, זה תמיד חשוב; שנית, אין רום 1301 בלי סדקים בחלק הקדמי של השלדה. עוד לפני שאתם מתחילים לעשות כל דבר אחר, בדקו ביסודיות נקודה זו. אם המצב סביר - תיקון מקומי עשוי לעזור. אם המצב מצריך התערבות כירוגית יותר, יתכן שיהיה עדיף להפריד בין הבודי לשלדה, לטובת תיקון מקצועי יותר. אז זה סדר הפעולות שלך: 1. לחרוש את שרשורי השיפוץ של ה-1301 השונות כאן. 2. למצוא תורמת חלקים. 3. לעשות רשימת חלקים ראשונית שנראה שתזדקקו לה. 4. צרו קשר עם יוחאי שנער, על מנת שינפיק לכם תעודת מקוריות עבור המכונית שלכם. 5. בדקו האם המנוע תפוס. אם לא - סבירות גבוהה ביותר שהמנוע יניע. 6. בדקו מצב שלדה. זהו להפעם. יש לך לא מעט שיעורי בית. בהצלחה!

רותם, מזל טוב. תתחדשו ותהנו מהשיפוץ. ובנוגע לשאלתך: רבים הסיכויים שרפידות הבלם התנתקו מהסנדלים ותפסו את התוף. כפי שנכתב לך מעלי - פרקו את הגלגל ואת התוף ואם תיפול לך משם רפידה, זו הבעיה. אתה מוזמן להעלות תמונות של המכונית ותרגיש חופשי להתייעץ. רק בשנתיים האחרונות הוחזרו לכבישים חמש או שש רום 1301 כמו שלכם, אז הדרך עבורכם כבר סלולה. בהצלחה.

עדי, קבל ח״ח! הסוסיתא נראית מקסימה. לא יודע אם אתה זוכר או שלא, או צריך או שלא, אבל ייצרנו מחדש, בסיועו של חן פרחי, חלק גדול מהבוקסות והגומיות למכוניות שלנו. חלק מהגומיות הללו מתאימות גם לסוסיתא 12 שלך, בכללן גומית פיית תדלוק. אז אם אתה צריך משהו - אנחנו עומדים לרשותך. כך או כך, המשך שיפוץ מהנה.

רותם, שלום רב. לפני שנמשיך, אתה צריך להגדיר משהו אחד ולהבין משהו אחר: 1. תגדיר איזה סוסיתא טנדר אתה רוצה? קוביה טנדר (נדיר מאוד); טנדר סוסיתא 12 (מנוע פורד. נדיר לא פחות); טנדר 13/60 (הנפוץ ביותר, ממנו עדיין ניתן למצוא אקזמפלרים ראויים); רום כרמל טנדר (פחות נפוץ, אבל מספיק ״חדש״ בכדי שאפשר יהיה למצוא כאלו). הקלים יותר לשיפוץ יהיו השניים האחרונים. אפשר להשיג להם ממש את כל החלקים הדרושים. בארץ או בחו״ל. 2. מחיר סמלי? אין ארוחות חינם... ככל שהדגם נדיר יותר - המחיר שלו בהתאם. כך או כך, טווח המחירים נע בין 3,000 שקלים לבין 15,000 שקלים למכוניות לא משופצות מהדגמים הנפוצים יותר. אולי לא מחיר סמלי, אבל גם לא כזה שמשאיר חור גדול בכיס. תחשוב על כיוון, תחזור עם תשובות וננסה לעזור.

אסף, מכוניתך היא אולי בעלת רישוי משנת 1979 ( קצת מוזר, אגב), אבל היא מודל 1978 לכל המאוחר. השלדה שתתאים לך היא זו מהשנים 68-78. תושבות מנוע הן לא בעיה, כי הן יושבות על המגדלים של המתלים וניתן לפרק אותן מהשלדה. אם אתה רוצה לראות שלדה של רום 1301 בשביל לקחת מידות - זה אפשרי, רק אם מדובר על שלדה של טנדר, או סטיישן/פרייבט מעל שנת 1980. הסיבה היא רוחב סרן אחורי, שהיה שונה בין הפרייבט לטנדר (ונהיה זהה רק לקראת סוף היצור). הטנדר שלך אמור להיות עם סרן רחב. צור איתי קשר טלפוני ונמשיך משם.

במקרה הזה - זו לא המדינה, אלא חברות השילוח. הן מצאו דרך להכפיל ולשלש את הרווחים שלהם באמצעות עמלות, אגרות, דמי טיפול, דמי אכסנה ועוד. ומה התירוץ הפופולארי מכולם? אין לנו את הדרך לדעת אם החלק פטור או לא, אז אנחנו בודקים. ״עמלת״ הבדיקה של עמיל המכס והאישור עולים בין 200-300 שקלים. בינתיים משלמים ״דמי אכסנה״. וכן, גם המדינה יוצאת מורווחת: מאחר וחברות השילוח מצהירות על הכל, אז חייבים לשלם מכס (אם צריך) ובל נשכח את המע״מ... כך לדוגמא חלק שעלותו בחו״ל הייתה 35 פאונד והמשלוח עוד 65 פאונד (כלומר - 600 שקלים), כאשר הוא הגיע ארצה, נאלצנו להוסיף עוד כאלף שקלים(!!!) בגלל הקומבינה הזו. אגב, נסו להעריך כמה חבילות נכנסות ארצה דרך חברות השילוח האלו, כמה חבילות ״מעוכבות״ בתואנות שונות ומשונות לכמה ימים ועכשיו תכפילו את המספר הזה בחמישה שקלים דמי אכסנה לכל יום... דיל קרוקודיל, נראה לי שרק מזה אפשר להיות מיליונר, לא?

אסף, זו לא אותה שלדה. היא ללא תתאים. עם המעבר ליחידות הנעה של טריומף שונתה השלדה והוארכה. אותה שלדה מחודשת נשארה בשימוש עד לתום היצור בשנת 1981. יחד עם זאת, ברום 1301, הוארך החלק הקדמי של השלדה, אז גם היא לא תתאים. בקיצור: אתה צריך תורמת שיוצרה בין השנים 1968 ל-1978.

עדי, צר לי שאתה רואה את העניין באופן כל כך צר ואישי, אבל כמו בכל הפעמים הקודמות - זה לא קשור אלייך... ״יצאת עלינו״ על שלא הופעת בכתבה ששודרה בטסט ראשון, רק שהכתבה הזו לא נגעה בכלל לסוסיתא, אלא נקודתית לרום כרמל; בכתבה שפורסמה לפני כשנה וחצי - הכתב קבע כמה נציגים יופיעו, לא אנחנו; בכתבה במקומון שפורסמה לפני כשבוע, הכתב הוא זה שיצר קשר עם האנשים. שים לב שגם בכתבה זו, חלק מהגרעין המייסד של פיברקלאב לא הופיע שם. לא הוזכר. לא נכנס לכתבה. ככה זה שלא אתה הוא זה שכותב את הכתבה; באירוע מועדון החמש האחרון בפארק, ביקשו מאיתנו נציג ״לרונדו״ וגם שם נתנו את הבמה לאחרים ולא לנו. והיום? גם היום הכתיב הערוץ את כמות האנשים והמכוניות שהופיעו באייטם. אגב, ראית שם את כל חברי פיברקלאב? את מי שהקים את פיברקלאב? אותי או את רענן? במקום עוד חברי פיברקלאב שיכלו להופיע, פינינו מקום גם לנציגות של מועדון סוסיתא. כי הכתבה לא עסקה בפיברקלאב, אלא בתוצרת הארץ. מצד שני, עדי, אני דווקא זוכר שבאירוע היחיד שבו אנחנו באמת הכתבנו את תוכן האירוע - ״ישראלי על הבר 2013״ - נתנו את כל הבמה לאחרים והמכוניות שלנו (במקרה של כפילות), נדחקו הצידה. אני לא זוכר נקודתית אם המכונית שלך הוצגה בבמה המרכזית, או אם אתה קיבלת במתנה את הסטנד המושקע מהעץ ואת דף ההסבר שצורף אליו - אבל אני כן יודע כזה דבר: כמעט כל מי שהיה אורח שלנו והציג את מכוניתו בבמה המרכזית קיבל כזה. לנו, אגב, אין כזה... אז אנא, עדי ועופר ואחרים, אל תהפכו גם את ההתארגנות הזו שנקראה פיברקלאב, שכל מטרתה הייתה לעזור לאחרים ולתרום לגדולים מהחיים, לזירת התגוששות שבמרכזה עומדים המשפטים: מגיע לי, למה לא אני, תמיד דופקים אותי. כי מעבר לזה שזה לא נכון, המטרה הייתה בדיוק הפוכה: לתת...

אריה, כל הכבוד! אני מדבר כאן בשם שאר חברי פיברקלאב: ישנה תמימות דעים מוחלטת שהכרמל הזו הגיעה לידיים הנכונות. אתה עושה עבודה פשוט מדהימה, כמעט את הכל לבד והתוצאה היא ללא מילים. כרמל 12 כמו שלך היא אחד הדגמים היחידים של אוטוקרס שמעולם לא נסעתי בהם. אני רוצה נהיגת מבחן כשתסיים!

יכול להמליץ, מניסיון אישי שלי בשיפוץ מלא של שני מנועים, ובידיעה שעוד בעלי מכוניות אספנות מגיעים למקום הזה: ״הדייקן״, ברחוב אריה שנקר 26, קריית אריה, פ״ת. הגעתי אליו לחוות דעת עם בלוק מנוע וגל ארכובה של הילמן. לפואד ברזני, האבא, שעדיין עובד שם עם שני בניו שמנהלים את המקום, יש סבלנות בלי סוף, ספרות של ״פעם״ והרבה ידע על המנועים הישנים האלו. הוא מדד את הבלוק, את הבוכנות ואת גל הארכובה, השווה למידות בספרות המקצועית והמליץ לי מה כדאי לעשות. לא דחף לחרוט מה שלא היה צריך, הפציר בי לשמור סט בוכנות משומש אחד, שהיה עדיין במידות היצרן (״אתה אף פעם לא יודע מתי תצטרך אותו) ועשה עבודה מדוייקת ונקיה. הוא אף טרח ואיתר עבורי סט מייסבים אוברסייז במידה שלא מצאתי גם באי.בי ושלח אותי לדרכי גם עם כמה טיפים על אופן הרכבת המנוע מחדש. בקיצור: המלצה חמה.

תודה. אבדוק את הנושא. חג שמח

תודה. בהחלט טיפים מועילים. אבל כוונתי הייתה באיזה סוג של דבק עלי להשתמש למשימה זו. היש בעל ניסיון שיהיה מוכן לחלוק את המידע?

שלום לכם. שאלה לבעלי ניסיון: הרקע: רכשתי יריעת סקאי על מנת להדביקה על חלקו העליון (ושהיה סדוק ותוקן) של לוח המחוונים. נו, אז? הבעיה היא שאזור החלק העליון של לוח המחוונים הוא החם ביותר (ומסיבה זו הוא נסדק ומתבקע במהלך השנים) וההיסטוריה מלמדת שגם הדבקה של הסקאי עלולה לעורר בעיות. אז מה השאלה? איזה סוג דבק מגע יהיה עמיד לאורך זמן תחת השמש הישראלית הקופחת ולא יגרום להיפרדות הסקאי? הכוונה היא, איזה סוג בדיוק? תודה מראש ו... חג שמח!

בדרך כלל לא הנחתום יעיד על עיסתו, אבל מאחר שעוד חברים היו מעורבים באייטם שישודר הערב, אני מוצא לנכון לעדכן: אז התוכנית "טסט ראשון" עברה עד לסוף העונה לשידור ביום חמישי, בשעה 21:40. הערב ישודר אייטם שעשינו לפני כמה חודשים על רום כרמל. אמנם הטנדר שלי - מעניין למה... - הוא גיבור האייטם, אבל הוא בעצם חלק ממסע מעניין שעשינו כמה חברי פיברקלאב ביחד עם מספר מכוניות נוספות. בכדי לא לקלקל את ההפתעה - לא אפרט יותר... רק אדליק את דימיונכם במספר תמונות שצילמנו באירוע. מקווה שתהנו.

יש התקדמות כל הזמן! אבל... לא בהקשר השלמת סעיפי השיפוץ האחרונים שנותרו (ריפודים, החלפת שבכה קדמית וכו׳), אלא בהקשרים של תחזוקה ושידרוגים קטנים. לאמיתו של דבר, בחודש האחרון נסע הטנדר מעט מאוד, כי עיקר תשומת הלב הוקדשה ליישור הקו והרצת הרום סדאן 81׳. מאחר שהגענו עם ה-81׳ לנקודה אליה שאפנו ופתרנו את מעט מחלות הילדות שהתגלו, אוכל כעת להחזיר את תשומת הלב לטנדר.

יכול להעיד בגוף ראשון: אתמול נהגתי לראשונה באסקורט מתוגברת ההגה. סיבוב קצר, כי האוטו עדיין לפני כיוונים, אבל גם כעת - זה בהחלט מדהים. אחת ״הבעיות״ בנהיגה ספורטיבית, נהיגה עירונית (או סתם תימרוני חניה...) במכונית אספנות - היא הגה כבד להכעיס. הגה שפוגע לעיתים באופן מובהק בחווית הנהיגה. וגם בשליטה במכונית בתנאים קיצוניים. זכורה לי נהיגת מסלול באסקורט הזו, בה יצאתי עם ידיים רועדות. כן, גם מהתרגשות ואדרנלין, אבל בעיקר בגלל כאבי שרירים. אני זוכר שאמרתי לניר בחיוך שאני דורש תשלום עבור נהיגת המבחן. כי זו הייתה עבודה. עבודה קשה... לא עוד! כבר בסיבוב ההגה במקום - הכוח אותו הידיים צריכות להפעיל קטן באופן משמעותי ודומה לזה המקובל במכונית מודרנית. גם תמרון ימין-שמאל סביב כיכר לא מצריך יותר מאשר הפניית הגה נינוחה ולא הזזת ידיים על ההגה והפעלת כוח ברמה של פתיחת ״שיבר״ השקיה בפרדס... וכן, אותה קלות ונינוחות עולה בהיזון מסונן מההגה, אבל ניתן לכוון את עצמת התגבור וגם להפחית אותה למינימום (כמו למשל בנהיגה בכביש מהיר או בכביש מפותל). בשורה התחתונה - אני גם רוצה!

מברוק, יוני. תהנה ממנה. ממתין לראות תוצאות.

את הפיאט הזו, ככל הנראה, גם אני זוכר. בתור הרצליני מתבגר איתרנו את המכונית הזרוקה הזו, בשדה ליד צומת הסירה. חשבנו לאמץ את המנוע שלה למטרת בניית ״באגי״. אני זוכר שהפכנו אותה על הצד וניסינו לפרק את המנוע - אבל לא הצלחנו ונטשנו אותה ואת הרעיון. כן, זה נשמע נורא, אבל להגנתנו אכתוב שהיינו ילדים, זה היה באמצע שנות השמונים, הגרוטאה הזו ושכמותה שכבו כאבן שאין לה הופכין ואיש לא רצה בהן. מי היה יכול לדעת שבבוא היום המכונית המוזרה הזו תיהפך לפריט נחשק...

עשיתי את אותו השינוי גם בפנסים בטנדר שלי. יש להשיג נורות מתאימות לבתי הפנסים ״הישנים״ ללא כל קושי. מה שכן, מאוד מומולץ - אם טרם עשית זאת - להעביר את המערכת לפיקוד והפעלה באמצעות ממסרים.

תרשים זרימה: *משלוח מגיע לישראל דרך חברת השילוח. > *עמיל המכס או מי מטעם חברת השילוח (לא המכס!) מזהה שמדובר במוצר לרכב (בין אם פטור ובין אם לאו) ומעכב אותו. > *נשלח מכתב למזמין החבילה שהמשלוח עוכב, שנדרש אישור משרד התחבורה וכי שחברת המשלוחים יכולה לספק את האישור תרומת 210 שקלים, פלוס עוד 130 שקלים דמי טיפול. אה... כן... ואם לא השתכנעת לדיל הקרוקודיל שהוצע לך, אל תשכח שכל יום איחסון יעלה לך 12 שקלים... > *רוב האנשים נופלים לפח ומסכימים לדיל. > *נציג חברת השילוח שולח מכתב לעמיל המכס שהחלק אינו דורש אישור משרד התחבורה והוא פטור. > *עמיל המכס משחרר את המשלוח. > *הלקוח משלם על ״המכתב״, דמי טיפול, אכסנה. הכל חוקי... יש כאן הקטנת ראש למיקסום רווחים, ששווה לחברת השילוח לעסוק בה: עמיל המכס לא צריך ״להגדיל ראש״ ולהבין שהחלק פטור. למה לו? הוא מבקש הבהרה, הלקוח מוכן לשלם על ״שירות״, הסוכן מספק לעמיל מכתב שזה בסדר וכמובן צריך גם לשלם דמי טיפול. מה לא בסדר בזה? אין כאן שום דבר לא חוקי... וכן, גם באגף תוספי המזון יש את אותה קומבינה: ״המכס לא יודע״ אם התוסף חוקי וחברת השילוח תשמח תמורת סכום פעוט לספק לו אישור שהתוסף חוקי... תעשו חשבון לבד כמה אלפי משלוחים מעוכבים כך באותה הצורה ותכפילו את המספר הזה במאה, מאתיים או שלוש מאות שקלים ותראו איזו דרך נפלאה למקסם רווחים. נראה לכם שהם יסכימו לוותר ככה בקלות על תוספת ההכנסה האדירה הזו? ובמקביל, ראו איזה פלא! משלוח אחרי משלוח, של חלקים פטורי אישור משרד התחבורה, ממשיכים להגיע אלי ולרבים אחרים דרך הדואר הרגיל היישר לסניף הדואר הקרוב אלי וכל זאת ללא כל תוספת שלום ועיכובים...

בשיחה היום עם עמיל המכס של פדאקס הוא ענה לי שהחבילה נעצרה במכס וכן, זה נכון שלא צריך אישור משרד התחבורה, אבל למכס אין את הידע לדעת אם החלק צריך אישור או שלא, ולכן צריך אישור... העניין הוא שלא מדובר על מכס. אם היה צריך לשלם מכס - הייתי משלם בלי טענה. למעשה, מדובר על פי פדאקס ב-״אישור משרד התחבורה״ ודמי טיפול, שמסתכמים בתוספת של עוד כ-350 שקלים...

אל דאגה. אם החבילה תוחזר לשולח, זה יהיה בתיאום איתו ותוך ספיגת העלויות - במידה ויהיו. זו לא הפעם הראשונה בה דווקא התנהגות חברות השילוח הישראליות היא זו שגורמת למוכרים מעבר לים להתנער מישראל. אלו הם לא הישראלים - הלקוח הסופי. זו השיטה.

מסקנות בינים: 1. חברות השילוח עוקצות אותנו. 2. עדיף לא להשתמש בשירותיהן. 3. צריך להרגיש נגדן תביעה יצוגית. 4. צריך לפנות לגורמים עיתונאים בעלי שינים שיחשפו את העוקץ. 5. צריך לפנות לגורמים בכנסת על מנת לעצור את העוקץ הזה בחקיקה. 6. על מקרה שכזה, יש לבקש מחברת השילוח להחזיר את המשלוח לשולח (כן, כן. לספוג את הנזק הכספי, בידיעה שזה משרת את המטרה), בידיעה שהטרחה לחברת השילוח בטח לא מוסיפה ולמצוא דרך להביא את המשלוח בדרכים אחרות.

כל הסיפורים הדומים האלה רק מחזקים את הסברה שלא מדובר במשהו אקראי, אלא בשיטה. הדרך היחידה לשינוי היא חקיקה שתסדיר את המותר ואסור בג׳ונגל הזה.