zvit

תנסה לצורב בתוכנה המובנית ב-XP אם הוא לא מצליח לצורב - תחליף את הצורב.

גם שומרי השבת צחקו על כולם כאשר בחרו את...שבת כיום השבתון של הרכב שלהם. וכן, היה אפשר לנסוע עם הרכב במוצאי שבת. ( ונראה שהרכבים שהיו מושבים ביום ו' יכלו לנסוע מכניסת השבת אך אם לי מושג אם אכן כך היה)

במנועי ה-10 השסתומים הכוח זמין בסל"ד נמוך יותר והם יותר נעימים לנסיעה בעיר. גם המתלים בדגמי ה-SE/GLE רכים יותר ולכן הנוחות גבוהה יותר מב-GLT.

ככל הידוע לי סובארו מוכרת כרגע מכוניות מונעות גפ"מ ללא תוספת משמעותית למחיר. הייתי בודק את האימפרזה 1.5 עם הסבה לגפ"מ מהיבואן (נראה לי שזה גם יצא יותר זול לאורך זמן) כמו כן כדאי לך לשים לב לעובדות הבאות: הפאביה מגיעה עם מנוע דיזל חדש יחסית 64 כ"ס. מנוע טורבו דיזל 100 כ"ס מוצע רק בגירסת הקומבי. לעומתה הסיאט קורדובה מגיעה עם מנוע טורבו דיזל 100 כ"ס בגירסת סדאן רגילה. גם הקאיה ריו עם מנוע דיזל 1.5 110 כ"ס שווה בדיקה לדעתי.

הדרך הפשוטה - היא להסתכל אם יש עקבות של דלקן מסביב לפיית המילוי של הדלק... אם מוצאים עקבות כאלה כמעט בטוח שהרכב היה בליסינג. הדרך הבטוח - לגשת עם הסוחר למשרד הרישוי ולבדוק. קרה לי לפני כמה שנים עם סוחר בראשל"צ (AR אם זה אומר למישהו משהו) בבדיקה ויזואלית של הרכב התגלו עקבות דלקן. הרכב היה יד שניה והסוחר נשבע שהיד הראשונה היתה פרטית (את הרישיון עם השם של היד השניה היה לו) הוא הסכים לבוא איתי לבדוק את העניין במשרד הרישוי והבטיח להוריד 20% מהמחיר במקרה שיתגלה שהיד הראשונה היתה חברה. הסתבר שאני צדקתי - ואכן הוא מכר לי את הרכב ב-20% פחות מהמחיר הראשוני שסוכם. אגב בגלל שהוא היה הוגן איתי כבר חזרתי אליו שוב... בכל מקרה - רק בדיקה במשרד הרישוי יכולה להבטיח של מדובר בחברה.

לא יודע מאיפה הגעתי למסקנה שצריכת הדלק היא 1 ל-7.2. בכל מקרה מנוע ה-2.3 הוא המומלץ יותר וגם החסכוני יותר. כמי שהיו לו מכוניות וולוו עם שני המנועים אני יכול להעיד שמנוע ה-2.3 חסכוני יותר בכ-20% מחברו הקטן יותר ושאין מה להשוות בכלל בין המנועים (ה-2.3 עדיף בכל פרמטר) ב-940 שהיתה לי נהג רגוע (אבא שלי) השיג 9.5 ק"מ לליטר בממוצע. אני, שהייתי באותן שנים פחות רגוע השגתי 8 ק"מ לליטר בממוצע. בנסיעה עירונית צפה ל-7 ק"מ לליטר בערך. כפי שאמרתי מנועי ה-2.0 צמאים יותר בכ-20% לערך.

האבזור של האקורד קמצני מאוד - אני לא הייתי מתפשר על שתי כריות אוויר...בטח לא במכונית מקבוצה כזאת. הפאסאט למי שהגיע היא מחוץ לקבוצה (נחשבת כקבוצה 5) דווקא אם לחשוב "מחוץ לקופסה" ואם הגודל לא ממש משנה, הג'טה עם מנוע 2.0 FSI וה-DSG המצויינת יכולת להיות אופציה מעניינת. היא מאוזברת כהלכה ונראית טוב (לדעתי לפחות) לו אני במקומך הייתי מתלבט בין השלישיה מאזדה 6 / סובארו B4 / פולקסווגן ג'טה.

ברוך הבא לפורום קרא את כללי הפורום וכתוב כותרת יותר עניינית. אני מבין שאתה מחפש רכב משפחתי 1.6 חדש בסביבות ה-130K. לכן הגולף לא רלוונטית עבורך, אך תוכל לרכוש את בת דודתה האוקטביה. כמו-כן שכחת את האחיות מאזדה 3 את פורד פוקוס. כל המכוניות הנזכרות הן טובות וראויות - הבחירה היא בעקר עניין של טעם אישי. עשה סיבוב בכל הסוכנויות הרלוונטיות, בצע נסיעת מבחן - ותחליט. קניה נעימה.

:roflmao: :loco: :wave: הרגת אותי מצחוק ! תראה, אם המכונית תהיה ב"צום" (כלומר יפסיק לזרום דלק למנוע) אז היא תכבה. המכונית היחידה שהיא בסוג מסויים של צום היא הטויוטה פריוס וחברותיה ההברידיות בעת עמידה ברמזור (אבל זה נושא לשרשור אחר) בגדול הקורולה היא שתיינית דלק ממוצעת למדי הצורכת בין 9 ל-12 ק"מ לליטר הכל תלוי במצב הרוח של הנהג ותנאי הדרך.

כאחד שנוסע למעלה 80000 ק"מ ושנתיים ביפנית מטורקיה, אני יכול להעיד שאיכות ההרכבה מצויינת וללא השוואה בכלל לאלמרה (הבריטית) שהיתה לי לפני הקורולה. בחברה אצלנו היו כעשרה סיוויקים תוצרת טורקיה. למעט העובדה שהן נזקקו לטיפול תקופתי כל 10000 ק"מ ותנוחת הנהיגה בהן היתה לא מקובלת עלי ועל כמה אחרים - לא היו תלונות. למען ההגינות יש לציין שבקורולה מדגם 2003 היו מחלות ילדות משמעותיות שכולן טופלו במסגרת האחריות. בדגם 2004 ומעלה האיכות והאמינות ללא רבב.

יש פה כמה אי דיוקים: רכב מ-15 עד 20 שנה - חייב באישור בלמים בכל טסט (פעם בשנה) רכב מ-20 שנה ומעלה - חייב באישור רכב מיושן בכל טסט (פעם בחצי שנה) רכב אספנות - חייב באישור רכב מיושן פעם בשנה בטסט שבו חל תאריך הרישום הראשוני. אישור רכב מיושן כולל בתוכו גם אישור בלמים, ואין צורך באישורים נפרדים.

כל מה שביקשת מופיע ב-Movie Maker ויותר - רק צריך לקרוא וללמוד...

למה לעבוד קשה אם יש תוכנה מובנית נחמדה ב-Windows XP? אני הייתי מנסה את ה-Microsoft Movie Maker

עצתי לך: פרסם את הרכב, ובלוח יד 2 - ואני כמעט משוכנע שיימצא לסובארו שלך בית חם.

לא אם הוא פשוט נשרף...

שמתי מצנן נפרד לגיר כי הגיר התחמם ואכל שמן, על הדרך גם הרווחתי את היתרון שהזכרת, אך לא הייתי עושה זאת לולא הגיר אכל שמן.

שמרות "הר הרוח" נמצאת ליד הר אדר והישוב נטף בהרי ירושלים לא רחוק ממעלה החמישה. ההגעה לשמורה היא דרך כביש 425 ממרכז הכפר אבו גוש. השילוט ברור ואין הרבה אפשרויות לטעות - את הפונדק והרנו שלידו קשה לפספס.

את השאלה אם יש פגיעת שלדה או אין - אתה יכול לשאול את הבוחן שביצע את הבדיקה - בשביל זה אתה משלם. בגדול במהבדיקה עולים בברור הממצאים הבאים: - הרכב עבר תאונת צד שממה שכתבת קשה לאמוד את חומרתה. - הרכב נפגע בתחתיתו כתוצאה מנסיעה בשטח/עליה על מדרכות. - הרכב לא מטופל ומוזנח. לדעתי - הכל תלוי במחיר, במחיר זול משמעותית מאד מהמחירון אולי כדאי לחשוב.

עבורי מפגש השוודיות ביום ו' סימל למעשה את סוף "תקופת ההסתגלות" של ה-164 שלי. אני חוושב שרבים הם האספנים שקונים מכוניות גם במצב נסיעה שבהחלט ברור להם שהמכונית אמנם נוסעת אך יש הרבה מה לעשות... כשקונים רכב אספנות (ורכב ישן בכלל) לא תמיד אפשר להעריך נכונה את מצבו המכני, אלא לאחר תקופה מסויימת של שימוש. את הרכב שלי קניתי עם טסט בתוקף, אך בידיעה שיש לרכב בעיות שונות (לא דחופות) שדורשות טיפול ברמה זו או אחרת. ( כמובן שתמיד אפשר לפרק הכל ולשפץ אבל יש הרבה מאיתנו שהמשאבים שלהם לא מאפשרים זאת. לאחר תקופה די קצרה של שימוש ברכב לנסיעות קצרות הסתבר שהוא סובל מאיבוד רציני מאוד של נוזל גיר (בעיה שהבעלים הקודם סיבר לי עליה אך טען שהנזילה היא בגלל מדיד שמן לא מתאים), ושלא ניתן להמשיך לנסוע ברכב למרחקים משמעותיים בלא לטפל בבעיה. הרכב הובא אחר כבוד למומחה לגירים שמוכן להתעסק גם עם מכוניות אספנות (ארז סנטו ב"טופ גיר") תוך ידעה שלי שהוא יטפל ברכב כשהיה לו זמן... לאחר מס' שבועות שהרכב חנה אצלו נמצא סט הגומיות המתאים והוחלפו כל הגומיות ואטמים בגיר (לאחר שנשללה אשמת המדיד) לאחר הטיפול הזה החל לנזול גם מחזיר השמן האחורי של המנוע (בין המנוע לגיר) והסתבר לאחר נסיעה של כמה מאות קילומטרים שאיבוד השמן של הגיר ממשיך... וכאילו לא די בזה, מערכת ההזרקה החלה להשתגע, וצריכת הדלק של הרכב הרקיעה שחקים. שלא לדבר על העובדה שלהניע אתת הרכב בבוקר היה סיפור שלא מהעולם הזה... הסתבר שפעם (לא ברור מתי) למישהו היה קשה להניע את הרכב בבוקר אז איזה חאפר עשה לחצן (מעין צ'וק) שמפעיל את מזרק ההנעה הקרה ידנית בקום שמערכת ההזרקה תעשה זאת. בשלב זה יעצו לי חבריי הטובים (והמבינים יש לומר) להסב את הרכב לנסוע על זוג קרבורטורים - וזהו. ואולם - לא איש כמוני יוותר. רכשתי ספר מפורט על Bosch D-Jetronic באי-ביי, ושמתי פעמיי אל הד"ר לענייני מחשבים - המעבדה לרכב ממוחשב של אייל נוימן. הבקשה שלי ממנו היתה לנסות להחזיר את המערכת למצבה המקורי, ולנסות לגלות את הגורמים לבעיות הקיימות. לאחר מס' שבועות הרכב חזרה אלי עם בשורות טובות - כל החווטים הלא מקוריים הוסרו, הכל נבדק ונמצא תקין למעט חיישן המצערת שעדיין נמצא במצב שמיש אך מזייף מדי פעם. כמובן שללא הספר המקורי של בוש כל הבדיקה והתיקון (שאגב מחירו היה סביר ביותר) לא היו מתאפשרים. מס' חודשים לאחר מכן, כשבכל זאת לא הייתי לגמרי מרוצה מפעולת מערכת ההזרקה - קניתי כמעט את כל החלקים שלה ממישהו שפרסם באי-ביי במחיר מצחיק של כמה עשרות דולרים (את העסקה ביצעתי מחוץ לאי-ביי אחרי שהתפשרנו על המחיר לכל החלקים) ובחזרה לגיר, לאחר שהובהר לי יכול להיות שהפתרון היחיד הוא שיפוץ גיר, ולאחר שיטוט בפורומים של בעלי וולוו 164 בעולם, החלטתי להמר על התקנת מצנן נפרד לגיר. הגיר ב-164 זהה לגיר ב-144 שיש לה בערך חצי מההספק (וזה ממש לא מתכון בדוק ליים ארוכים...) השידוך ידוע כבעייתי, ורוב בעלי ה-164 פותרים אותו בהחלפה לגיר ידני משופר (לא אפשרי אצלי עקב מגבלות ברשיון הנהיגה) לאחר עוד כמה חודשים שלא היה לי זמן להתעסק עם זה, הובא הרכב שוב לארז סנטו בכדי שיתקין מצנן לגיר, יחליף את מחזיר השמן האחורי של המנוע (שהנזילה ממנו הקשתה עלי לעבור טסט) ויחליף את כל רכיבי מערכת ההזרקה באלו שקניתי באי-ביי. מסתבר שההימור שלי על מצנן הגיר היה נכון, המכונית לא מאבדת נוזל גיר יותר, וגם מערכת ההזרקה עודבת כמו שעון שוויצרי. הרכב אמנם מעולם לא היה חסכוני, גם לא כשהיה חדש אך 6 ק"מ לליטר זה כבר צריכת דלק שאפשר לחיות אתה. הרבה עבודה עוד לפניי - במערכת החשמל, מיזוג האוויר, וכמובן ריפודים, פחחות וצבע. אבל במצב הנוכחי אפשר כבר לחרוש את הכביש המהיר בלי לחשוש שהרכב יבגוד בי פתאום, והכביש המהיר הוא המקום בו ה-164 מרגישה בבית...

היה גם היה מפגש מכובד ונחמד בו היו מכוניות סאאב וולוו משנת 69 עד 2003. היו כ-25 רכבים. לצערי היו מעט מכוניות וולוו: וולוו 144 משנת 1971. וולוו 164 משנת 1974 (שלי... שלי...) ועוד שתי וולוו 960 מסוף שנות התשעים. גם Aron הגיע עם הוולוו 121 לזמן קצר, יצא לקנות חלה, ושכח לחזור...(אני מקווה שהכל בסדר אתך...) היו לא מעט סאאב 99 אספנות, וגם 96 אחת (של יניב) השאר היו חדשות יותר 9000 ו-9-5 (אני לא זוכר שראיתי סאאב 900 אבל אולי אני טועה) לזה התווספה אופל וקטרה אחת (יש לה אותה רצפה כמו ה9-3 אז ניתן לה הנחה...) תודה לאורן שארגן את הכל, על הקפה המהביל ומים הקרים. תודה לזאב לוי על הדגים הטעימים שעשה על האש. היה נחמד לפגוש סוף סוף את יעקב טורטן שעד כה רק שמעתי עליו, אך לא פגשתי אותו. גם רן (השושנים) לא החמיץ את המפגש למרות משמרת הלילה שקדמה לו. ושוב תודה לכל מי שטרח וארגן, ולכל מי שבא... ומי שלא בא ? הפסדתם כדאי שלא תחמיצו בפעם הבאה. צביקה.

אתמול בדרך חזרה ממפגש המכוניות השוודיות נצפתה לה עומדת (נראה שלא במצב נסיעה) ליד פונדק "חוות העיזים" (או משהו כזה) בשמורת הר הרוח ליד נטף והר אדר רנו 4 משנות השמונים המוקדמות. לדעתי שווה בירור עם בעלי הפונדק.

הסיבה שההתקנה של Windows לא רואה את הדיסק הקשיח היא בשל העובדה שמדובר בדיסק SATA. יש ליצור דיסקט עם דרייברים מתאימם ואז תפתר הבעיה. בכל מקרה לא מדובר בבעית חומרה, ואין צורך להתעסק בחיבורים של הדיסק. האם הבעיה התחלה אחרי שהתקנת איזה תוכנה חדשה ?

צר לי לאכזב אותך. המכס אינו נוהג לוותר על חובות עבר גם אם פרוש הדבר שהרכב יתפורר במגרש החניה של ממ"ן והמכס לא יקבל אגורה שחוקה עבור הרכב. גש לבית המכס ברח' יפת 42 תל-אביב עם יפוי כח מבעל הרכב, ותקבל את כל המידע לטוב ולרע.

אני הייתי באירוע, אך את הרכב השארתי בבית.(לצערי) הילדים נהנו מהמוזיאון, והתלהבו מויני. (מה זה ריחמתי על רועי - כי הוא לא יכל לזוז מילימטר בלי שמישהו יגע/יתיישב/ישלח ידיים) היה נחמד לראות רכבים "צפוניים" שאינני רגיל לראות במפגשי איזור המרכז. היה באמת אירוע נחמד - יישר כח לכל העושים במלאכה.

מזל טוב