madmaxx

ג'אקו 8 מקביל לטיגו 9, רכב גדול וכנראה גם יקר יותר. למיטב הבנתי הוא ישווק עם 6 מושבים בלבד.

אין כל בעיה עם פלסטלינה על השמשה, זכוכית קשה יותר פי וכמה וכמה מבצע הרכב, כמובן שתמיד עם חומר סיכוך טוב. שים לב לבחור בפלסטלינה "קשיחה" ולא עדינה.

תחום החישוקים בארץ זה או סיני או הזמנה מיוחדת, למעט אולי OZ שאפשר למצוא גם במחסן הראשי של MIH. Konig חברה טובה ומוכרת, היא למעשה תחת אותו גג של החברה שמחזיקה במותגים יוקוהומה, OZ, Enkei ועוד. הייתי מתיל ב- MIH כי יש להם מלאי ואפשר לקפוץ למחסן העצום שלהם (ליד יבנה) ולראות מה יש ואף לרכוש במקום. כפי ש- TOM ציין צריך להקפיד על המידות ובאופן אישי, אחרי ניסיון עם טבעות מרכוז (גם אם הם מהסוג המאוד איכותי) עדיף חישוקים שתואמים במדויק לרכב שלך ללא מתאם. TOMֹ_22, על חישוקי ה-"18 הפשוטים יחסית מהיצרן שהיו ברכב שלי חברת הביטוח שילמה ליבואן 12,000 שקל.

לא. עיקר ההבדל במרחק בלימה בכל הקשור לחומרה זה הדור של מערכת ה- ABS. מיני מלפני עשור, וגם לפני 20 שנה, מסוגלת לנעול את הגלגלים בדיוק כמו פרארי חדשה שזה הרגע יצאה מהמפעל, ההבדל במרחק הבלימה יהיה בעיקר על חלוקת משקל עדיפה בפרארי, הצמיגים וכאמור, הדור של מערכת ה- ABS. סתם אנקדוטה? אם אותה פרארי תאלץ לבלום בלימת חירום לאחר דקה של נסיעה, יש סיכוי שאותה מיני תעצור במרחק קצר יותר כי ברכבי ספורט הצמיגים דורשים הגעה לטמפרטורת עבודה אידאלית שדורשת חימום קצת ממושך של הצמיגים. כל מערכות הבלימה הגדולות עם המון בוכנות שאתה רואה ברכבי ספורט הם שם בשביל התחושה/מושב, המינון המדויק יותר ומעל הכל (99%) בשביל העמידות בעומס חוזר וממושך של מערכת הבלימה. אין לזה כל השפעה על מרחק הבלימה בעת בלימת חירום בעת שימוש רגיל ברכב שכן כאמור, בכל רכב מודרני יש מערכת בלימה שבקלות מסוגלת לנעול את הגלגלים ומה שנשאר זו מערכת ה- ABS, חלוקת המשקל (שמשפיעה על חלוקת עוצמת הבלימה לפנים/אחור ולכל צד - מערכת EBD) והצמיגים שלהם ההשפעה הגדולה ביותר. לפיאסטה, בכל הגרסאות של הדגם, תמיד היו "חרא" של מידות שקשה יותר למצוא

על זה אומרים כל התשובות נכונות. אבל לא צריך לגשת לרכבי יוקרה, העידן החשמלי ללא תיבת הילוכים, המשקל והמומנט הגבוה הובילו לכך שכל רכב חשמלי עממי כיום מצויד בצמיגי ענק ביחס למה שהיה מקובל בעבר וצמיגים גדולים ממותג מוכר פשוט יקרים יותר משמעותית ממה שאותם אנשים היו רגילים עם חישוקי ה-"16 הממוצעים של הקורולה שלהם. למי ששאל מדוע כותבים כאן כן לרכב סיני אך לא לצמיגים סיניים, מספיק להיזכר במכשירי הדגל הסיניים בעבר שהיו זולים יותר אך בסך הכל לא התקרבו לרמה ולאיכות של מכשירי דגל מערביים, ברגע שהסינים החלו לייצר מכשירי דגל ברמה מערבית, המחיר הפך לזהה או יקר יותר. אז כן, הם יכולים לייצר ברמה מערבית, אבל אז גם המחיר יהיה דומה/זהה וזה תקף גם לצמיגים כי כדי לייצר צמיג איכותי צריך להשקיע המון כסף במחקר, דבר שהסינים לא עושים ממש בצמיגים שלהם ומעדיפים לחקות ולגנוב ידע. הנהג הממוצע כנראה שלא ירגיש בהבדל, אולי לפעמים באורך החיים, אך ברגע חירום ההבדלים יעשו את שלהם.

עם זמני טעינה מהירה שרק הולכים ומשתפרים ובסוף גם רכב ממוצע יוכל לספק טווח של 500-600 ק"מ, לא רואה חובה שלכל אחד תהיה עמדת טעינה צמודה. 10-15 דקות טעינה פעם במספר ימים זה כלום ושום דבר וזה לא הגורם שימנע מאנשים את היכולת לעבור לרכב חשמלי. הרי בסוף, למעט אולי טיפולים וכו', המדינה תדאג שהרכב החשמלי יעלה לנו כמו רכב עם מנוע בעירה פנימית ואולי אף יותר עם המעבר לשיטת חישוב באמצעות מס נסועה. מה שכן, אני חושב שהתהליך ייקח הרבה יותר זמן ממה שהרגולטורים באירופה חושבים, ייקח עוד לא מעט זמן עד שהיצרנים יוכלו בכלל לספק חשמלית לכל דורש. מכאן סביר להניח כי חלק מהתקנות ההזויות של האיחוד (שהרס את תעשיית הרכב האירופית שחלקה לא תשרוד כנראה) יאלצו להידחות או לסגת לאחור.

המצב לא משהו עם קילוף משמעותי של הלכה. אתה צריך להתחיל אגרסיבי (או לעבוד יותר עם מה שיש יותר). יש לי ניסיון טוב עם הערכה הזו של 3M שמתחילה במנייר 500 והציפוי שלהם מחזיק לי כבר שנתיים על רכב שעשיתי, אפשר גם לרכוש את הציפוי בהמשך בנפרד וליישם אחת לשנה לאחר איזה ניקוי/ליטוש קל בדיסק טרייזק 3000 שמצורף לערכה (ומחזיק המון). עקרונית אפשר גם להתחיל עם נייר נמוך יותר של 180 או 240 אבל גם 500 עם סבלנות יעשה את העבודה והכי חשוב, זה סבלנות. מה שלא יורד עם הנייר הראשון לא ירד בהמשך, ההמשך הוא רק התיקון (ליטוש) של הנייר הנזק שעשה הנייר הראשון. רק עוד משהו, עם נייר שיוף תמיד עובדים עדין, לא ללחוץ. עם הנייר הראשון לא חובה לעבוד על רטוב, עם השאר כן ובטוח שעם הטרייזק.

כיום, אפשר, פחות או יותר, להקביל את עולם הרכב החשמלי לעולם הסלולרי או המחשבים. לדוגמה, ביום בו אפל השיקה את מעבדי M1, מחשב מק עם מעבד אינטל שעלה הון רק כמה חודשים לפני צנח בערך שלו בעשרות אחוזים. אז כן, כאשר מטר ליד הרכב הזה יש רכבים חשמליים עם יותר טווח, טעינה מהירה יותר וכו' אז הערך יורד באופן משמעותי פשוט בשל ביקוש נמוך יותר. אם מחר יהיו רכבים כמו אטו 3 עם 600 ק"מ טווח ובמחיר מקביל, אז הערך של האטו 3 בן שנה יצנח באופן משמעותי. זה העידן בו אנחנו חיים כיום בתחום הרכב החשמלי.

באופן עקרוני חיסכון בעלויות ייצור זה משהו שתמיד קיים, אבל יש תקופות בהן זה מתעצם משמעותית. משהו כזה קרה לדוגמה כאשר טסלה מודל 3 הגיחה לעולם, פתאום יצרני רכב למדו שאפשר לחסוך על כפתורים וממשקים שונים (והמון צמות חשמל) אפשר גם לחסוך בחומרים וכו'. מצד שני יש גם דברים טובים כמו מעבר משמעותי יותר למתלה קדמי מסוג עצמות עצה כפולות ברכבים חשמליים מהסוג הקצת יקר יותר (200,000 שקל ומעלה), עדכוני OTA, חיסכון בעלויות ייצור שמוביל לכך שאפשר להוסיף עוד אבזור וכו'. בשל העלויות הגבוהות של הסוללות (עדיין) היצרנים נאצלו למעשה להיות יותר רגישים לעלויות הייצור ומכאן לתכנון מדויק יותר ולצורך לשתף יותר רכיבים בין הדגמים השונים (טסלה עשתה את זה מעולה). זה משהו שהיה קיים גם בעבר כמובן רק שהיום זה עוד יותר משמעותי בשל עלות הסוללות שמשאירה ליצרנים פחות גמישות כדי להשיג את שורת הרווח הרצויה.

יצא לי להשתמש בשירות מצבר על הבית (או עד הרכב, תלוי היכן נתקעו) עבור חברי משפחה שלי, הם כמובן שמחים מאוד על השירות שכולל הכל. מניח שהם מייצגים לפחות 90% מהצרכן הכללי למצברים. גם אני לא מתאמץ להחליף לבד ואני עוד מאלו שמחליפים מראש מוקדם מהצורך ויש לי גם סורק דו כיווני שמאפשר רישום מחדש של המצבר. מבחינתי זה חלק בלתי נפרד מתהליך רכישת מצבר, לא רואה סיבה להעדיף מצבר עד הבית בלי התקנה, זה פשוט לא מסוג המוצרים שאנחנו מחזיקים ספייר בבית.

כאדם בוגר (גם לא קטן במיוחד) לא הייתי רוצה לנסוע מספר שעות מאחור ברכב מסוג זה. בשביל 5 אנשים עדיף להוסיף עוד 300-400 שקל לאדם ולהשכיר מיניוואן בגודל מלא כמו פולקסווגן מולטיוואן, טויוטה פרואייס (ג'אמפי), מרצדס V קלאס וכו'. יהיה הרבה יותר נוח לכולם.

האמת? די מיותר. היתרון במקציף שמתחבר לגרניק זה שבחצי דקה אתה מכסה את הרכב בסבון והמון קצף. כאשר אני שוטף אני מתחיל עם המקציף וקדם שטיפה או שמפו רגיל (בהתאם למידת הלכלוך) שוטף ואז שוב מקציף ועובר עם כפפה (יש דלי עם סבון לניקוי של הכפפה כל פאנל או משהו כזה). אבל אם אתה מדלג על מקציף שמתחבר לגרניק באמת שלא רואה סיבה להתאמץ עם המקציפים האלו. שטיפה עם צינור ואז פשוט דלי עם סבון וזהו. אם אני מתעצל ולא משתמש בגרניק, אז השטיפה שלי היא בדרך כלל מרסס גינה 5 ליטר פשוט עם ONR שלוכד את כל האבק/לכלוך חופשי, שטיפה בצינור ואז סבון בדלי או ONR, תלוי במידת הלכלוך. המקציפים החשמליים היחידים שראיתי שהם באמת שווים משהו הם של IK (במיוחד הדגם החדש שלהם) אבל המחיר בהתאם כמובן. אם אתה בכל זאת מתעקש, הבחור הזה בוחן שלל דברים כאלו: https://www.youtube.com/@CarsWithKeav/search?query=Battery Foamer

אין על משבר גיל ה-40, אבל חכה שתגיע למשבר גיל 50, אז בכלל תתפרע

לניקוי, ממליץ על Carpro Inside. על הנייר המוצר יקר יחסית אבל זה חומר שמשתמשים בו לרוב בדילול 5:1 כל שהוא מספיק להמון. הוא מתאים גם למושבי עור ברכבים מודרניים, אבל לזה אתה רוצה גם מברשת עור או קירצופית עדינה, הכל תלוי במצב הלכלוך על המושבים (תמונה תעזור כאן) אחרת גם ריסוס, המתנה של 2 דקות ואז ניגוד עם מגבת מייקרופייבר יכול לעשות את העבודה. לאחר הניקוי של המושבים ותא הנוסעים אתה רוצה ליישם חומר הגנה על הדשבורד, יש כמובן המון מוצרים בשוק, אני מחבב את meguiar's natural shine הוא זול יחסית והגימור הוא כמו מהמפעל, טבעי. למושבים, לאחר הניקוי, תיישם חומר הגנה לעור של SONAX, 303 או Carpro Lotion. את החומר הזה מיישים אחת לכמה חודשים, נגיד כל רבעון והמושבים ירגישו רכים ונעימים יותר ובעיקר זה מנוע את ההופעה של סדקים בעור.

אכן, פוליש יעשה פלאים לצבע ואם אתה לא מחפש עכשיו משהו ברמה של דיטיילינג לאולם תצוגה, אז אפשר למצוא מקומות שעושים פוליש בשטיפת רכבים. לאחר שלב זה תבחר איזה ציפוי אתה רוצה ליישם על הצבע שיגן עליו מפני מזיקים, אוטם צבע פשוט ועד לציפוי ננו.

כן, מנוע בנפח של 2.0 ליטר אולי כבר לא קטן אבל העקרון זהה, כפי שמנוע 1.0 טורבו החליפו את מנועי ה-1.6 ליטר וה-1.4 טורבו את מנועי ה-2.0 ליטר, אז גם מנוע ה-2.0 טורבו בסופו של דבר החליפו את מנועי השישה צילינדרים וגם בהם נמצא מגדש טורבו קטן יחסית.

אין ספר שזה יקר מאוד, אם הייתי עושה את זה שוב עדיין הייתי בוחר בממיר אבל משהו זול יותר ואת היבוא הייתי משאיר לסדנה. הבעיה הכי גדולה של הרכבים שלנו, כלומר מנועי טורבו קטני נפח יחסית, זה חום ובעיקר מגדש טורבו קטן. השיפור הכי גדול עבור סל"ד גבוה זה מגדש טורבו משופר עם ספיקה גדולה יותר.

עם התוכנה יש כמובן אפשרות להכניס את החיישן למצב "המתנה" מה שמונע את הופעת נורת ההתראה אך עם הממיר שלי היא פשוט לא נדלקת. כן, הממיר ברכבים מודרניים יחסית (אירו 6) מאוד מגביל את זרימת גזי הפליטה והשיפור בתגובה בהחלט מוחשי. אל תצפה לשינוי משמעותי מאוד בסל"ד גבוה, זה לא יהפוך למנוע אטמוספרי ספורטיבי חובב סל"ד גבוה. בשביל זה צריך להחליף גם את מגדש הטורבו (ועוד) שכן בכל הרכבים כיום המגדש קטן, יתרון בסל"ד נמוך ובנהיגה יום יומית אך חסרון בסל"ד גבוה. לא היה דאונפייפ מוכן לדגם אז רכשתי ממיר בנפרד, למזלי מצאי חדש ממישהו ב- ebay שהתחיל פרויקט שבסוף לא יצא לפועל אז במקום $1100 עלה לי $600 (לפני משלוח ומיסים). קח בחשבון שאם לא היה אישור ECE כתוב מהיצרן של הממיר (מזל שהוא גרמני אז יש טפסים להכל), לא הייתי מתעסק עם זה כלל ורוכש מה שיש כבר בארץ, גם כך זה היה סיכון להתעסק עם זה לבד שכן זה אחד המוצרים שהכי קשה לייבא. הדאונפייפ עצמו נבנה אצל OR FABRICATION שיש לי רק דברים טובים לומר עליו, הוא יכול דרך אגב לייצר לך גם אחד עם ממיר זרימה גבוהה אבל הוא מראש לא מבטיח מעבר טסט או שלא תידלק נורת התראה אבל תקבל את הרעש המעודן יותר והעדר ריח גזי פליטה. סה"כ עלויות, יצא לי קרוב ל-10,000 שקל. כן, המון כסף עבור התוספת הקטנה יחסית לעומת התוכנה שהיא זולה כמובן הרבה יותר, אבל זה תחביב ולתחביב יש עלויות עם ממיר בהתקנה מקומית זה היה יותר הרבה יותר זל, כמעט 50% בשל היבוא האישי של הממיר שכן על עלות הממיר עצמו הוספתי אישור מעבדה מקומית, עמלות אחסון וכו', עמילות מכס וכמובן מכס ומע"מ, כל זה הקפיץ את המחיר כמעט לכפול. על זה גם הוספתי עוד קצת על בניית הממיר כדי שיראה כמה שיותר כמו המקורי.

יש לי דאונפייפ עם ממיר, אמנם אין לי בעיה איך לעבור טסט עם רכב משופר אבל אני כבר לא בגיל שבא לי המון רעש או להתעסק עם שוטרים שאז גם יתחילו להתעסק עם כל שאר השיפורים למרות שכולם חוקיים (למעט כמובן התוכנה למנוע). ההקדמה הזו נועדה להסביר מדוע אצלי הותקן דאונפייפ יקר מאוד של HJS עם ממיר 200 תאים חוקי לחולטין שעומד בתקן של משרד התחבורה ובתקן אירו 6, המחיר בהתאם והוא פי 2.5 לעומת דאונפייפ רגיל עם ממיר 200 אבל לא כזה תקני ופי 10 לעומת דאונפייפ חופשי. קשה לתאר רעש אבל מבחינת סאונד ההבדל מוחשי למדי, החופשי ללא ספק הרבה יותר רועש, שומעים את פעולת הטורבו ואי אפשר לטעות שיש כאן משהו משופר, שלי כמו משהו משופר אבל הרבה יותר מושתק/עמום. על קורולה זה כמובן ישמע כמו משהו לא במקום אבל על רכב ספורטיבי זה נשמע כמו משהו מהמפעל ורק השוואה לצד רכב מקורי תאשר שיש כאן משהו שונה. האם מה שיש לי דומה לממיר 200 תאים פשוט יותר? אין לי מושג, שלי לדוגמה לא מדליק נורת CEL ואני יודע שכל ממיר 200 פשוט בסוף מדליק אם לא מיד. ריח? לא הצלחתי להריח משהו שונה לעומת מה שתמיד היה לי בעת התנעה קרה, ברמזור או משהו כזה בכלל אין ריח (או שאני לא מריח) ואין ספק שזה הרבה פחות לעומת ללא ממיר כלל.

גם וגם וכמובן שיש גם סיבה שלישית, נהגים אחרים. ישראל ישראל לא ממש מקפיד על רכושו של אחר ואם פגע ויכול להיעלם, אז גם לא ישאיר פרטים ואז הנפגע לא יתקן כי מי עכשיו יוצא איזה 2000 שקל על תיקון PDR או ישקיע בפחחות? מדינה מבאסת בתחום הזה, כל פעם שנוסעים לחו"ל ורואים את מצב הרכבים מבינים באיזה לבנט אנחנו חיים.

פספסת יש רק מנוע 3 צילינדרים אחד לדגם.

היו לי הרבה מסחריות בחיים, כולם עם מעל ל-300,000 ק"מ והדבר האחרון שהתקלקל זה המנוע עצמו. מגדש טורבו? בכיף, מצמד? בוודאי, מדחס מזגן? כמה מסרו את נשמתם אבל המנוע עצמו אם הוא מתוחזק היטב וננהג באופן סביר, זו הדאגה האחרונה שלי (גם במנועי בנזין).

זה חלק בלתי נפרד מקורס ההכשרה של כל מורה נהיגה.

בוא נתחיל מבלימת חירום בכלל, שהתלמיד ירגיש את פעולת ה-ABS ושלא יחשוב שיש תקלה כאשר הנטייה של חלק מהנהגים היא כנראה להרפות מהדוושה במקום להמשיך ללחוץ חזק. אנחנו לא מדברים פה עכשיו על ללמוד העברות משקל באמצעות בלימה ומה ההשפעה שלה. מספיק לתרגל את זה במהירות של 40-50 קמ"ש.

זה בהחלט נושא שהרגולטור צריך להתערב בו. שתהיה אחידות לעוצמה ולסוג הרעש כך שיהיה מזוהה בקלות.