malcishua

ההבדל הגדול בין הקריטריונים הנ״ל (חוץ מהכתובה...) לבין שירות ביחידה מיוחדת הוא - שהם רלוונטיים ישירות למשרה (בהנחה שמדובר בבניית מעבורת חלל). ההתרעמות שאתה נתקל בה מקורה בכך שאתה מסנן מועמדים על סמך קריטריון שלא בהכרח קשור למשרה המבוקשת.

מניסיון, שיחה לשירות לקוחות פותרת את הבעיה.

מעולם לא נשאלתי בראיון עבודה אם ומה עשיתי בצבא, ואני גם לא שואל את זה בעצמי כשאני מראיין. גם לא נראה לי לגיטימי לשאול, עד כמה שהייתי רוצה. אלא אם זה רלוונטי למשרה המדוברת (אם המרואיין רוצה, הוא יספר). גם קשה לי להאמין שכל כך הרבה מראיינים פסלו אותו בגלל העובדה הזו. בכל מקרה, לא נראה לי שזו באמת בעיה. בנאדם שהמוסר שלו מאפשר לו להתחמק משירות צבאי כי ״לא בא לו״, יכול בקלות לשקר בראיון עבודה ולהנפיץ שירות צבאי כלשהו. זה לא שמישהו יבדוק.

הבנתי - אתה כתבת שהגישה שלו אינפנטילית, לא שהוא עצמו אינפנטיל.

מה אתה רוצה? ההגדרות די דומות...

מעבר לסיפור הידוע של מוניקה לוינסקי, לא ראיתי הוכחות ממשיות ל״אינסוף שערוריות״ שדיברת עליהן. ד״א, בלי לגרוע מחומרת הפרשה, מה לדעתך חמור יותר - מועמדת שבעלה קיים בהסכמה יחסי מין עם מתמחה כשהיה בבית הלבן, או מועמד לנשיאות שעומדות מולו האשמות בהטרדה מינית ממספר נשים? ד״א, שים לב - ככה מביאים הוכחה או ציטוט לאירוע אמיתי - מאתר חדשות לגיטימי שמדווח על אירוע. לוידאו האחרון שהבאת באמת שאין מה להתייחס, מדובר במישהו שלא ברור מי הוא שזורק האשמות לא מבוססות (הילארי וביל ניסו לגנוב רהיטים מהבית הלבן? נו באמת) על רקע תמונות של הילארי שנתפסה בפוזות לא מחמיאות כדי לעורר בצופה תחושת דחייה. שים לב שאני לא טוען פה שקלינטון מושלמת או אפילו מועמדת טובה לנשיאות. אבל כשמנהלים דיון, רצוי לשמור על רמה מסוימת ולא להדרדר לאמירות לא מבוססות ומקורות מפוקפקים. אחרת באמת שכל אחד יכול לטעון כל דבר.

מעבר לפרשיית האימיילים, באילו עוד ״פרשיות אינסופיות״ מדובר? דברים מבוססים בלבד, בבקשה (אם זה לא קשה מדי). ד״א לא היתה שום ״התחמקות מוזרה״ ולמעשה התובעת הכללית הודיעה מראש שהיא תקבל כל מה שיחליטו חוקרי ה-FBI הממונים על הפרשה, כך שאפילו אם ביל ״תפס איתה שיחה״ (הוכחה?) הוא לא ממש עשה עבודה טובה. ג׳יימס קומי, ראש ה-FBI, הוא זה שהחליט בסופו של דבר להמליץ לתובעת לא להעמיד את קלינטון לדין, והיא קיבלה את החלטתו.

ההערכה הזו (עשרות שנים) היא שמרנית מאוד. היא לא לוקחת בחשבון ״קפיצות מדרגה״ טכנולוגיות שמשנות לחלוטין את התמונה כשהן קורות. לדוגמא, אפילו בתחום המדובר (computer vision), בשנים האחרונות נכנסו לתמונה מודלים של רשתות נוירונים עמוקות (DNN) ששינו לגמרי את כללי המשחק בתחום. פתאום הצליחו לשפר תוצאות במשימות שנחשבו לכאלה שהגיעו בהן ל״תקרת הזכוכית״, ולפתור בעיות שנחשבו ללא פתירות בכלים הנוכחיים. והתחום הזה ממש עדיין לא מוצה, בגלל שאימון של מודלים כאלה דורש עדיין משאבים מאוד רציניים (זו ד״א הסיבה שהעבודות המשמעותיות בתחום הזה יוצאות דווקא מהתעשייה ולא מהאקדמיה). אף אחד לא לקח בחשבון שזה יקרה, ואם מישהו היה טוען לפני 10-15 שיהיה אפשר לפתור חלק מהבעיות האלו בעתיד הקרוב רוב ה״מומחים״ בתחום היו מבטלים אותו בגיחוך.

לא מכיר את הבדיקה המדוברת ספציפית, אבל כאן אפשר למצוא השוואה מקיפה בין טראמפ לקלינטון: https://www.washingtonpost.com/news/the-fix/wp/2016/07/01/donald-trump-has-been-wrong-way-more-often-than-all-the-other-2016-candidates-combined/ לא מומלץ לתומכי טראמפ בעלי לב חלש.

זה לא כ״כ התחום שלי, לכן אני לא יודע מה המצב בשוק וכמה קל יהיה לך, לדוגמא, למצוא מקום עבודה חדש אם תצטרך. אם המצב בשוק קשה מהבחינה הזו, כנראה שעדיף להשאר במקום הנוכחי. מצד שני, אתה רווק - וזה בדיוק הזמן לנסות דברים כאלה. מכיוון שאתה בכל זאת מביע חשש בנוגע למקום החדש, אני מציע שתנסה לשבת עם עצמך ולנסח מה בדיוק מפריע לך במקום העבודה הנוכחי - למשל, אילו שינויים יגרמו לך לרצות להשאר. אחרי שתעשה את זה, גש למנהל שלך ונסה לראות אם יש אפשרות לעשות את השינויים האלה. אם בשום אופן לא והמצב נשאר על כנו במקום הנוכחי - הייתי שוקל בחיוב את המעבר.

הימור שלי - הנזק נעשה ע״י לקוח קודם ששילם על ביטוח נזקים מלא (כולל ביטול השתתפות עצמית). במקום לתקן, חיכו להפיל את זה על לקוח שלא עשה ביטוח מלא. הלקחים: 1. תמיד לעשות ביטוח מלא כולל ביטול השתתפות עצמית. 2. אם בכל זאת קורה משהו כזה, לצלם מכל הזוויות במקום. נראה לי שבמקרה שלך אין הרבה מה לעשות, מכיוון שאין לך שום הוכחה מצולמת לטובתך. אתה יכול (וזה מה שהייתי עושה) לפנות לשירות לקוחות/מחלקת פניות של החברה ולקוות לטוב. אם אתה או החברה שבה אתה עובד שוכרים שם רכבים בתדירות גבוהה תזכיר את זה בפניהם, זה יכול לעזור.

מה מצבך המשפחתי (רווק/נשוי? ילדים?) ובאיזה תחום מקצועי מדובר? (תוכנה?)

למעשה, עמיתים בתחום מדעי הרוח (כולל בת זוג לשעבר..) לא רק שמסכימים איתי, אלא טוענים שבתחומם המצב קשה יותר. בתחום הניסויי, קשה (נגיד...) להתווכח עם תוצאות קונקרטיות. במדעי הרוח, שם לרוב הניתוח הוא איכותני ולא כמותי, קשה הרבה יותר ״לערער״ על תיאוריה של מישהו שבא לפניך ונעוץ חזק בתחום. כמו כן, לפי ההתרשמות שלי לפחות, במדעי הרוח יש פחות פורומים יוקרתיים אפשריים לפרסום ולכן אתה הרבה יותר נתון לחסדי ה-reviewers. זה נכון לפחות לגבי התחומים ה״שוליים״ יותר במדעי הרוח. במדעי החברה, לפי מה שידוע לי, המצב די זהה למדעי הטבע (מהיכרות עם לא מעט עמיתים בפסיכולוגיה, כלכלה וכו׳). בכל מקרה, ולסיכום - האמירה ״האקדמיה - כל עניינה הוא ערעור על סמכות״ לדעתי פשוט לא נכונה.

תסלח לי, אבל זה קשקוש. אחת התכונות הנדרשות ביותר כדי להצליח בתור חוקר באקדמיה היא קונפורמיזם. בתחום שרובו ככולו הוא peer reviewed, הקבלה של העבודות שלך תלויה לגמרי ב״עמיתים״ שלך לתחום והסיכוי הכי טוב שלך לגרום לעבודה להתקבל לפרסום בפורום כלשהו הוא בכך שתדאג לא לדרוך לאף אחד על קצות האצבעות. מעטים מאוד (מאוד!) הם החוקרים באקדמיה שמצליחים בכך שערערו תוצאות או תיאוריה של מישהו שקדם להם. הרוב המוחלט עושים את הקריירה שלהם באינקרמנטים קטנים יחסית שמתבססים על עבודות קודמות.

לא רוצה להסיט מנושא הדיון, אבל - מה???

העובדה שלא קיבלת אישור תשלום עם מספר הודעת תשלום הקנס היתה צריכה לעורר חשד מיידי. תמיד, תמיד להתעקש לקבל ולידציה, אם זה חותמת על הדוח או אישור שכולל את מספר הודעת תשלום הקנס. אני הייתי פונה לנציב תלונות הציבור של הדואר (פרטים כאן). בכ״ז הפקידה שלהם עשתה את הטעות. במקביל, אם יש לך את הפרטים של הדוח שאכן שילמת, נסה לפנות לאחראי רכב במקום העבודה שלך ואולי לקבל החזר על הדוח שכן שילמת (ששייך לרכב אחר).

צודק, טעות שלי.

כולנו עברנו סטוצים בחיינו, אבל מכאן ועד לומר שזה ״קל״ המרחק גדול מאוד. לפחות לרוב האוכלוסיה זה לא המצב. וזה בטח לא עוזר כשאתה כותב את זה למישהו שברור שזו נקודה רגישה אצלו. תחשוב שאתה היית כותב שאתה רוצה ללמוד רפואה אבל לא מצליח להוציא ציון מספיק גבוה בפסיכומטרי, ואני הייתי מגיב בשרשרת הודעות שבה אני מתעקש שזה ממש קל ושכל מי שאני מכיר קיבל 780.

וגם להיפך. קרובת משפחה שלי, לאחר שסיימה זוגיות ארוכה שעשתה לה רק רע, החליטה שהיא מוותרת על הקונספט של זוגיות והביאה ילד בעזרת הפרית מבחנה. מכר שלי, לאחר שהחליט בגיל ~40 שזוגיות זה לא בשבילו, החליט להביא ילד עם ידידה שלו שהגיעה לאותה החלטה (במשמורת משותפת - חצי מהזמן אצל כל הורה). שניהם (הקרובה והמכר) מאושרים מאוד ומרוצים מההחלטה. ההבדל בינם לבין פות״ש הוא ששניהם התנסו בזוגיות לפני שהחליטו שעדיף להם לחיות לבד.

נשמע כמו תת סעיף 2.

לפי נסיוני בשני מקרים של אבדן להלכה, אין צורך מבחינתך להתעסק במכירת הרכב וכו׳. חברת הביטוח משלמת לך את ערכו המלא של הרכב לפי מחירון לוי יצחק, היא מקבלת לרשותה את הפגר ועושה בו ככל העולה על רוחה (במקרה של הרכב שלך, יש סיכוי טוב שבסופו של דבר יעלה חזרה על הכביש).

זה ברור, אבל מה קורה אם הנוסע במסלול הימני רוצה להמשיך במעגל וזה שבשמאלי רוצה לצאת? זה נשמע לי (במחילה מכבודך) קצת מופרך. יש לך סימוכין לטענה הזו? ומאיפה הנהג, שנכנס למעגל, אמור לדעת מראש אם ביציאה שלו יהיו שני מסלולים ימינה או רק אחד?

אז מה שאתה אומר בעצם זה שמי שנוסע בנתיב הימני בכיכר חייב לצאת ימינה? או לחילופין שאם הוא רוצה להמשיך בנתיב הימני בתוך הכיכר הוא חייב לתת זכות לכל מי שחותך אותו כדי לפנות שמאלה מהנתיב השמאלי?

אני חושב שבמקרה הכללי, כשאין סימונים על הכביש, זה נכון. הסימונים בתמונה מלמעלה מאוד מפוקפקים, הם כאילו ״סותרים״ את כל הרעיון של הכיכר (שאין בה יציאות שמאלה, רק יציאות ימינה). יכול להיות שהם נשארו שם מהתקופה שהכיכר היתה צומת רגילה?

אם יש סימון על הכביש, אין דילמה. הולכים לפי הסימון. השאלה היא מה קורה בכיכר בה אין שום סימון על הכביש (מלבד ההפרדה בין שני הנתיבים). הסבר, בבקשה, איך ״כיכר עם שני נתיבים = סומן אחרת על הכביש״. אנחנו מדברים כאמור על מקרה בו אין סימון אחר על הכביש. במקרה כזה לדעתי erez59 צודק.