nissan1211

המאזדה והטויוטה הכי אמינות , המאזדה יותר זולה , שתיהן עם ירידת ערך מינימלית ושוק חזק. היונדאי רכב די פשוט ויעשה את העבודה ולא מעבר . הניסאן מציעה אבזור נחמד , המנוע אמין אבל הגיר הרציף מוטל בספק מבחינת אמינות , אם החליפו שמן גיר בזמן והרכב נסע מעט אז אולי יראה אמינות טובה לצרכים שלך, אחרת לא בטוח. שיפוץ גיר יותר זול לכיוון 3-7 אלף , החלפה לדעתי גג 10 אלף. אם כבר סנטרה אז הדור של 2020 ומעלה עדיף עם מנוע 2.0 וגיר משופר יותר אמין.

אי אפשר באמת לדעת בגלל שהמנוע מורכב מהרבה מכלולים שלא תמיד תלויים בתחזוקה, אבל באופן כללי אני מאמין שהם יהיו דומים. לthp יש נטייה להצטברות פיח על השסתומים לפעמים, וחיישנים יכולים ללכת פה ושם, והפיורטק מראש דורש החלפות טיימינג תדירות סביבות 2500 ש"ח כל 4 שנים או 60 אלף.

החסרון העיקרי בו לדעתי זה יחידת ההנעה, לא מרגישה ממש חזקה לעומת המתחרות וגם רועשת במאמץ, מעבר לזה הרכב סבבה בסך הכל עם איכות חומרים סבירה ואמינות גבוהה.

אני הייתי בוחר באוקטביה ובמאזדה 3 כאופציות סדאן, ובקאמיק אם אתה מחפש גובה וחיסכון כלכלי. אכן נסיעת מבחן תיתן לך את התשובה

יכול להיות שיש דילול מוגבר אבל זה לא בהכרח הגורם היחיד והעיקרי לעניין הזה כי דווקא GDI מאפשר שליטה מדויקת יותר בהזרקת דלק ואני בספק עד כמה האופן שבו מוזרק הדלק כל כך משמעותי כדי לעשות הבדל דרסטי בין הגרסאות כמו שאתה מתאר , לעומת עניין החום שמגיע מהטורבו והדלק הנוסף שמוזרק לצילינדר יחד עם דחיסת האוויר של הטורבו - ולכן גם ההספק הוא 110 ולא 82 כוח סוס . לדעתי זה יותר משמעותי מסוג ההזרקה

אני לא בטוח שאתה קורא ומבין את מה שאני כותב בכלל כי באופן מובהק אין פה שום סתירה . הסיבה שכתבתי על העלאת נפח השמן זה לא בגלל רמת החומציות , הטענה היא שצריך להוציא את המילה חומציות מהלקסיקון כי אני לא מבין מאיפה היא מגיעה ולמה אתה חושב שהיא זו שגורמת לריאקציה הזו. השימוש שראיתי פה בפורום בחומציות מתייחס לנוזלי קירור. אני אנסה לתמצת את זה שוב - יש תגובה כימית עם חומרים שנמצאים בשמן בעקבות דילול שלו, התגובה מלווה באנרגיית חום וגורמת לפירוק הרצועה . בלי קשר לרמת ph או לחומציות השמן בכלל. יש חומרים שונים שמגיבים בלי קשר לרמת חומציות ולכן אין קשר למושג הזה . לכן , הריכוז של החומרים שעושים את התגובה הכימית בשילוב חום יהיה קטן יותר בכמות שמן גדולה יותר ולכן הרצועה תושפע פחות . ומה שאתה אומר על מוסך גבע וההבדל בין האטמוספרי למוגדש זה מחזק את מה שכתבתי קודם , הסיבה היא לא סוג ההזרקה של הדלק כפי שטענת .

אני סותר את עצמי ? אין שום סתירה בדברים שלי. הדברים שלך הם פשוט לא מדויקים ואתה מגיב בצורה לא עניינית. אני טענתי ועודני טוען שאין קשר ישיר ובלעדי בין רמת החומציות דהיינו ph לריאקציה של החומרים הכימיים המדוללים בשמן עם חומרי הגומי של הרצועה, ואתה מתעקש על כך שחומציות היא זו שגורמת לעניין. ההשוואה לגרסה האטמוספרית לא רלוונטית משתי סיבות : א. כפי שהגיב חבר הפורום אחריך גם היא מתפוררת ב. אין בהכרח קשר ישיר בין סוג ההזרקה של הדלק למידת התפוררות כפי שאתה טוען. המנוע הזה הוא מנוע מוגדש עם פליטת חום מוגברת, דבר שמשפיע מאוד על השמן והתכונות הכימיות שלו, כמו כן בגלל שהוא מוגדש, יחד עם האוויר נכנס יותר דלק שמדולל בשמן / תוצרי בערה בחלל הצילינדרים. ומכך שההשפעה על הרצועה גדולה יותר. לכן , כפי שכל תלמיד תיכון במגמת כימיה יכול לדעת, לא רמת הph הנמוכה היא זו שגורמת לתגובה כימית באופן ישיר ובלעדי אלא שילוב של תגובה בין תרכובות כימיות שונות בשילוב אנרגיית חום גבוהה שגורמת להתפרקות המולקולות ברצועה. לא מתייחס לדיון עם החבר פורום השני, אבל אלה העובדות, אם אתה לא מעוניין להחליף ידע משותף אני לא רואה טעם בדיון ואפשר לסכם שכל אחד יודע הכי טוב.

גם בהנחה ותוצרים אלה מעלים לאורך אלפי קמ את רמת החומציות של השמן מ6-7 ph ל 4-6 ph (החומציות של החומרים הללו), וגם בהנחה שאכן התוצרים האלה זה מה שגורם לאכילת הרצועה - ואני לא בטוח בכך בגלל שאלו תוצרי גז בעיקרם , לא רמת החומציות היא זו שהורסת את הרצועה מהסיבה שההבדל לא מאוד משמעותי בחומציות. מה שהורס את הרצועה זו תגובה כימית של החומרים ככל שהם נמצאים בריכוז גבוה יותר בשמן- וכדי שתתרחש התגובה הכימית הזו שגורמת לפירור ופירוק יש צורך בחום שמגיע מהמנוע כמו כל הליך כימי אחר כמו הכנת עוגה בתנור. בקצרה אם תשים את השמן ה"חומצי" כביכול על הרצועה לאורך זמן בלי חום המנוע זה לא ממש יגרום לפירוק שלה כי לא מתרחשת תגובה כימית משמעותית בשילוב חום בין החומרים שברצועה לאלה שבשמן, כלומר לא הph הנמוך עצמו הוא זה שמפורר את הגומי. העלאת נפח השמן במנועים בליטרים היתה מצמצמת את התופעה דרך ריכוז נמוך יותר של החומרים בשמן, אחד הליקויים בתכנון.

לא בטוח שחומציות היא המילה הנכונה לעניין הזה, הרי מדד PH מעיד על רמת החומציות אבל אני לא יודע אם רמת החומציות היא זו שבהכרח משפיעה לרעה על ההתפוררות, פה העניין הוא שהכימיקלים שבדלק מתערבבים בשמן ומגיבים כימית עם חומרי הרצועה וזו הסיבה שעדכנו את החומרים ממנה היא עשויה ב2021 לדעתי לכאלה שיגיבו פחות לתערובת הזו. בכל מקרה, לדעתי זה לא רק עניין של תערובת ענייה בתוואי בין עירוני, אלא גם זה שהשמן מגיע לטמפרטורה גבוהה של עבודה למשך זמן ממושך, מאפשרת אידוי ושריפה של שאריות חומרי הדלק בתוך השמן, לפחות לעומת רכב שנוסע עירונית למרחקים קצרים.

המנוע 1.7 דיזל של רנו ניסאן , מנוע אמין בסך הכל עם שרשרת טיימינג . דורש שמן בתקן של רנו והחלפות שמן תדירות כדי לשמור על הטורבו. הגיר גם כן אמין ברמה סבירה , בסך הכל הרכב הזה יחסית אמין בגרסת הדיזל. מקור השמועות על אי אמינות בניסאן נובעות מהשימוש במנועי 1.2 בנזין הלא אמינים של רנו ניסאן וגירים רציפים לא מוצלחים .

אם תחליף יזום לחלק חדש ותבדוק מים ותא מנוע פעם בשבוע שבועיים (אגב ממליצים לבדוק בתדירות דומה בכל רכב) אין מה לדאוג יותר מדי בעניין התרמוסטט . לעניין המצמדים , מדובר בגיר כפול מצמד ״רטוב״ שנמצא ברכבי רנו משמע המצמדים טבולים בשמן ומקוררים על ידו ומכך גם נשחקים פחות מהר . צריך לבדוק לפני קנייה אם יש בהם בעיה , אם לא אז הם יכולים להחזיק יפה בנהיגה נכונה , מחירם כן יקר להחלפה כשהם נשחקים . בכל מקרה בעניין התרמוסטט זה כן השנים הבעייתיות אז כן הייתי מחליף מראש כמו שאתה אומר .

רכב סביר לא נמכר בכמויות בגלל חוסר תחרותיות ושוק חלש למותג , אגב ירידת ערך יותר ממותגים אחרים. מעבר לזה המנוע אמין ברמה סבירה לפי מה שאומרים בחו״ל עד עכשיו בשנים שהמנוע הזה מיוצר . הגיר רציף אני לא מכיר אותו אבל צא מהנחה שצריך להחליף בו נוזל גיר . הרכב עצמו , מאובזר ברמה בינונית במה שצריך , עיצוב פנים מעט מיושן .

זה מעין גלגול של הXv , יותר קטן מהפורסטר ועושה אחלה עבודה מבחינת אבזור וכוח גם בשבילים וגם בכבישים רגילים , גודל דומה ליונדאי קונה וכדומה. פיגו 3008 הזו הייתי שוקל בגלל שאתה אומר ליסינג ואתה לא דואג לתחזוקה , הרכב עצמו מתקדם מאוד והמנוע גיר חדשים אבל אם אמינות זה שיקול עדיף לשקול את הסובארו

אני הייתי בוחר בפיגו 3008 או אחת הסובארו , האאוטלנדר גם סבירה . אם פרייבט אז סקודה אוקטביה 1.5

אישית הייתי בוחר בקורולה בתור סדאן היברידית ובקונה בתור רכב כביש שטח. נהגתי בכל הדגמים , באלנטרה לא אהבתי את המראה מגדילה ואת איכות החומרים , וגם יש בקונסולה המרכזית חתיכת פלסטיק שמפריעה למרווח רגליים של הנוסע . לטובה מציין את הנוחות נסיעה והמערכת הנעה שטובה משל הקורולה לטעמי. הקונה החדשה מעולה, אבל לא הכי חסכונית בדלק לעומת האיוניק והאלקטרה אם כי לא בפער והיא משלבת את שפת העיצוב החדשה של יונדאי עם המערכת ההיברידית המוצלחת של האיוניק והאלנטרה. הקורולה רכב שהוא בשל ואיכותי מספיק , מעט רועש אבל הנדסת אנוש מוצלחת וה״שעמום״ שלה הופך אותה במקרה הזה לשילוב של פשטות ואיכות . את הנירו לא מכיר מספיק טוב כדי להעיד , רק מישיבה באולם תצוגה לא התרשמתי במיוחד לעומת המתחרות מבחינת עיצוב פנים ואיכות חומרים.

אני נמצא בקבוצת הפייסבוק של בעלי זיקר , ושם אנשים שקנו את הרכב דווקא מתלוננים פה ושם על בולמים רכים מדי שמפריעים ליציבות בנהיגה מהירה ככה שהיא לא בהכרח הרבה יותר בשלה . הרכב ממוצב גבוה יותר וכנראה גם קצת יותר איכותי , אבל דווקא הייתי בוחר בלינק אנד קו משיקולי עיצוב ותמורה למחיר , הביקורות עליה טובות. הרי הם גם ככה חולקות ידע וטכנולוגיה בגלל עניין הקונצרן ושתי החברות מבוססות היטב .

אם קיימת אפשרות לעמדת טעינה, הלינק אנד קו יכולה להיות אופציה טובה בשבילך , יש אחריות ארוכה.

זה נכון שיש ברכבים חדשים ומודרנים הרבה מערכות אלקטרוניות שיכולות להתקלקל ולעלות הרבה במקרה של מרצדס, אבל לפי מה שאני מבין מדובר פה על אחזקה של שנים בודדות ולא 20 שנה - לכן כל עוד הרכב באחריות ומטופל בזמן אין סיבה לדאגה מזה שיתחילו להיהרס סתם חיישנים

ניתן לבצע לבד תביעה קטנה ללא עו"ד בליווי חוות דעת מומחה על הנזק שלא נגרם בידך. או כמובן להיעזר בעו"ד ולתבוע בבית משפט שלום על סמך הראיות שבידך והחוק. כמובן אין באמור לעיל כל ייעוץ משפטי. לגבי פנייה, יש באינטרנט טלפונים וכתובת מייל של אנשים מהיבואן הזה, אתה יכול לנסות את מזלך ולכתוב על מה שקרה עצמאית.

הטסלה כבר הבוקר נפתחה להזמנות עם מחיר גבוה יותר וטווח מוגדל (622 בגרסה LR)

1. תוכל לדרוש מהיבואן החלפה של הרכב/תיקון מלא ללא ירידת ערך של כל הליקויים באופן מושלם ולא פחות. ואם לא תיענה בצורה הולמת לאכוף זאת בבית משפט על פי החוק. 2. אפשרות שניה, לפנות לבכירי היבואן ולספר את הסיפור, יש מקרים שתתפלא בהם כמה מהר הבעיה נפתרת. וכמובן אפשר גם להחליף למוסך יבואן אחר.

האוסטרל אופציה מעניינת ומוצלחת ביחס למחיר , אין בה תא מטען חשמלי. לאחות ניסאן קשקאי בגרסה הבכירה יש אבזור דומה ותא מטען חשמלי אגב יש עליהן הרבה הנחות בגלל עודפי מלאי. הספורטאז מגיעה עם מנוע 1.6 טורבו וגיר דו מצמדי לא הכי מוצלח מבחינת התחממות בפקקים (אם התוואי בין עירוני זה יותר סביר), ובכללי הרכב לא ממש מתקדם עיצובית. אני מציע לך לבדוק את פולקסווגן טיגואן החדש- רכב איכותי ונוח. וגם את פולקסווגן id5 כאופציה חשמלית.

שוב אנשים פה עונים לך מניסיון מבוסס והכרה של הרכב והמנועים גירים הספציפיים ״לא מעט ציינו״ איפה ? מתי ? למה ? איזה שנים ? זה חלקיקי מידע שהם פשוט מטעים מעבר לזה שזה לא נכון גם במנועי הפורד שנחשבים לא אמינים ובטח לא מסתמכים על כתבות של מגזין. המנועים בין 14-16 סובלים בחלקם מאכילת שמן ומעבר לזה המנוע הזה מחזיק מאות אלפי ק״מ ויש לזה הוכחות בפורומים של בעלי רכבים בחול ובארץ . הגיר הוא גיר 8 הילוכים אוטומטי של אייסין היפנית גיר מאוד אמין. הטורבו הוא של חברה אמריקאית ומחזיק יפה בטיפולים בשמן איכותי גם ונניח שאתה מדבר על מנועי 2.0 של פורד וגירי powershift , אמנם יש להם הרבה יותר ״מחלות״ אבל הם לא נהרסים ב20k סתם ככה . על מנועי 2.4 אין מה לדבר בכלל הם אמינים יותר מכל המנועים שיש בדגמים החדשים שוב , לא מעודד קנייה של המותג במחירים כאלה אבל מתנגד לכל ייעוץ לא מבוסס .

אחזקה מעל הממוצע מבחינת חלפים וטיפולים , ביטוח ממוצע . הרכב מגיע בבנזין עם מנועי 2.0 סבירים (אם כי יש להם את הבעיות שלהם) ועם מנועי 1.8 שיש בהם בעיה של צריכת שמן מוגברת . בגרסת 1.8 הרכב מגיע עם גיר dsg בעל צמד מצמדים ״יבשים״ שנשחקים כל כמות ק״מ מסוימת , ומוח גיר רגיש. בגרסת 2.0 מגיע עם גיר בעל מצמדים ״רטובים״ שמחזיקים יותר מהיבשים הרכב עצמו - נוח ומאובזר , חזק ויציב.

זה לא תמיד נכון עובדתית. יש דגמים אמינים ושנים שבהם הדגמים פחות אמינים , בתקציב שלו אמנם אין את הדורות החדשים האמינים של 2015+ אבל נכנסים הדורות הישנים שהם אמינים ואת xc60 מנוע 3.0 שהוא זללן דלק אמיתי ויחסית אמין. דווקא אינפיניטי מגיעה עם מנועי מרצדס עם עלויות חלקים אסטרונומיות ויותר ״מחלות״ האחזקה של וולוו לא זולה ולא הייתי ממליץ לקנות אחת בתקציב של 40 אלף כמו שלא הייתי ממליץ על שום מותג יוקרה אחר אבל זה רחוק ממה שאתה מתאר בטח בהתבסס על ״הרכיב ההוא מה שמו״ שעלה 7 אלף לחבר.