blavie

ל clutch - אתה מתלונן ומתלונן על כך שלא עושים מספיק כדי לשלב את החרדים בצבא. או שלא מנסים באמת. כמוך גם fazer ועוד כמה. הבעייה היא שמרוב שאתם עסוקים בלרדוף אחרי הציפור שעדיין על העץ (שירות שוויוני יחסית בין חרדי לחילוני), אתם שוכחים לגמרי מהציפור שכבר יש לכם ביד. להזכירכם, עד לפני שנים מספר לא היה חרדי אחד בצבא. וזה לא היה לפני כ"כ הרבה שנים. זה שהיום יש יותר מאחד, הרבה יותר, זה אומר שכן עושים מאמצים לשלב אותם. ויותר מכך, זה גם אומר שהמאמצים האלה מצליחים. לאט ובטוח, אבל מצליחים. ואשאל אותך שאלה אמיתית - אתה אומר שהחרדים לא עושים שום מאמץ להתמזג עם הסביבה שלהם. עשית פעם נסיון "להתחבר" לחרדי? או שתמיד יצאת מנקודת מחשבה שהם אלו שאמורים לבוא ולרדוף אחריך? שוב, כמו שאמרתי קודם לכן, אם כל אחד מאיתנו ישב על העץ שלו לא נגיע לשום מקום. אולי תנסה לדבר עם אחד מהחרדים ביחידה \ בבסיס שלך? תנסה ללמוד להכיר אותו? מבטיח לך מנסיון, רובם ככולם אנשים נפלאים, זה שהם מתלבשים ומתנהגים קצת שונה זו לא סיבה להירתע מהם. ziv - מה שאתה מתאר, מצב של כפייה על מגזר מסויים להצטרף למסגרת מסויימת, מבלי התחשבות בצרכיו כהוא זה - מצב כזה הוא סוג של דיקטטורה. מי שלא יתכופף ויתאים את עצמו לרוח השלטון יזרק לכלבים. בעצם, זו בדיוק דיקטטורה, לא סוג של. מעצם היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית, היא מחוייבת לכבד את כל אזרחיה. אם "מעקצץ" לך שמתחשבים בחרדים זו בעייה שלך, תלמד לקבל את העובדה שיש להם זכויות בדיוק כמוך. אמנם יש להם גם חובות, וזה שחלק גדול מהם לא ממלא כיום חלק מאותן זכויות לא נותן לך צידוק לזרוק אותם לכלבים. באותה מידה יכולת להגיד שאתה נגד שילוב אתיופים בצבא כשהם עלו לארץ. מה ההבדל? גם הם באותה תקופת העלייה הראשונית נהנו מהזכויות יותר מהחובות כמו בכל עלייה אחרת, וגם כדי לשלב אותם נדרשה אפליה מתקנת. בדיוק ההפך, זה מטיל עליך אחריות גדולה יותר, לגרום להם למלא את אותם חובות. אפשר לשבת ולהמשיך לתדלק את רגשות התסכול והכעס שיש לך כלפיהם מבלי להתקדם לשום מקום כי אני יושב על העץ שלי, ואפשר להיות בוגר ולהחליט להיות זה ששם את עצמו בצד ומנסה למצוא פתרון, כדי להביא לטובת כולם בתמונה הגדולה ובטווח הארוך. אני מעדיף את הגישה השנייה, כי אני חושב שהגישה הראשונה, זו שאתה מצדד בה כנראה, היא קצרת רואים ולא לוקחת בחשבון את הנזקים העצומים שזה עושה למדינת ישראל בטווח הארוך.

כמה הערות - אתה צריך להבין שכל זה הוא תהליך שלוקח זמן, והרבה ממנו. אם הממשלה לא "תתקפל" בהתחלה כמו שאתה בוחר לקרוא לזה,סביר להניח שזה לעולם לא יקרה. הדוגמה של החיילים והמסוק לא מייצגת חרדים, ולא דתיים. הדת לא אומרת לך להתפלפל אם מותר לך לעלות למסוק או לא כי מטיסה אותו בת הזוג השני כשאתה נמצא במצב בו יכולה להישקף לך סכנת חיים, ולו הקטנה ביותר. זה חלק מאותו מיעוט קיצוני, או כמה פרטים בודדים מתוך ה"רוב" - שדעותיו הושפעו מדעותיו של הקיצוני באמצעות כלים של לחץ חברתי וכדומה. בשום מצב בכל אופן, זו אינה מה שהיהדות הייתה מיעצת לעשות במצב כזה - אלא בדיוק ההפך. אי לכך, זו לא דוגמה שמייצגת שום דבר בדיון שלנו - כבר הסכמנו שכל אותו מיעוט קיצוני, או לצורך העניין כל מי שמושפע באופן אקטיבי מדעותיו, הוא אינו רלוונטי לדיון שלנו. זו בדיוק התופעה ששילוב החרדים בצבא באה למגר. זו שבגללה חילוני ואישה נראים לחרדי כמו חוצנים, וזו שבגללה הם נראים כך בעיניך. בעצם כך שאתה אומר שההשקעה בהם צריכה להיות שווה להשקעה באחרים אתה מפספס את כל הרעיון של אפליה מתקנת. כל הרעיון של אפליה מתקנת אומר שנשקיע בהם יותר, כי הם צריכים לעבור קשיים ומחסומים גדולים יותר, כדי להשתלב במסגרת הזו מאשר חילוני ממוצע. אפלייה מתקנת לחייל בודד זה דירה ומשכורת גבוהה יותר, סיוע ברכישת מזון וכדומה. לחרדי זה אומר משכורת גבוהה יותר, מידור מסויים ברמת ההגיון בין נשים לגברים ועוד שניים או שלושה דברים מהותיים. ברגע שאתה אומר שכולם צריכים לקבל את אותם דברים, אתה מוותר על החרדי, ועל האתיופי, ועל הרוסי שרק עכשיו עלה מברית המועצות לשעבר. וגם על החייל הבודד, ואת לקוי הלמידה. כל אחד מהם, צריך אפליה מתקנת משלו, וצריך לקבל יחס פרטני מהמערכת. עד, שכל אותם "תת-חלקים" בעם מבחינה חברתית יתמזגו בהצלחה לכדי זרם גדול אחד. רב-גווני, אבל זרם חברתי אחד. ואז, אתה כבר לא צריך לתת להם אפליה מתקנת. בהתחלה העולים ממרוקו קיבלו סלי קליטה. אתה רואה מרוקאי שנהנה היום מסל קליטה? למה? כי עבר קצת זמן, והם כבר לא מרוקאים עולים חדשים, אלא ישראלים לכל דבר. כך זה גם כאן, בתחילה אתה צריך להשקיע הרבה יחסית כדי לגייס את החרדים כי הם יהיו עוף מוזר בתוך המערכת שיהיה לו קשה למצוא את עצמו ולהסתדר. לאט לאט, ככל שזו תהפוך לנורמה חברתית בחברה החרדית, גם גיל הגיוס יהפוך שם למוקדם יותר, ואף סביר להניח כי אפילו יהיו חרדים שידחו את מסלול חייהם החרדי למען שירות צבאי ואחרכך יתחתנו ויולידו ילדים.. (אותו סגנון חיים שאתה טוען שכבר פסח מן העולם, ואני מזמין אותך לצאת לכל קהילה יהודית אורטודוקסית הדוקה ברחבי העולם ולראות אותו חי ובועט.... למען הסר הספק דיברתי על סדרי עולם חברתיים בהקשר שמאז ומתמיד בעם היהודי היה נהוג כי ההוואי סבב סביב התא המשפחתי, ומתוך כך זו הייתה המשימה הראשונה של כל גבר צעיר, אי לכך לאורך כל הדורות התחתנו והביאו ילדים בגיל צעיר יחסית, מתוך רצון לבנות את אותו תא משפחתי והתפישה כי הוא חשוב יותר מדברים אחרים) ברגע שזה יהיה מקובל מבחינת הנורמה החברתית, הדברים יוכלו להתקדם בכיוונים שעליהם אתה מדבר. אבל קודם כל, כמו שאמרתי, אנחנו צריכים לעשות את המאמץ הראשוני כדי לגרום לזה לקרות.

תתחדש! יצא מהמם אגב, אני מרשה לעצמי "להזמין" תמונה של הרכב באותו פוזה בדיוק שבה הוא חונה בתמונה השנייה, באותו מקום אם זה אפשרי, רק בתוספת השדרוג של האנג'ל. זו תמונה ממש יפה, והיא תהיה יפה עוד יותר אם ישתדרגו שם הפנסים

במידה ותחליט לשלם להם 450 שקלים בחודש ותמנע מהם את הזכות לעבוד - אז כן, לשרת בצבא כשיש לך ילד ואישה זו משימה בלתי אפשרית. אתה רוצה שהם יתגייסו? אתה צריך לגרום לכך שזה יהיה אפשרי.

אז אתה מכיר בעצם העובדה שקיים כאן עמק השווה ( עובדה, שכשהדתי הוא דתי ולא פנאט וקיים ביניכם כבוד הדדי כמו שכתבת לא תהיה ביניכם שום בעייה). אבל אתה לא מוכן להתקדם כלפי אותו עמק השווה, אתה רוצה שיבואו עד אליך. במידה ולחברים הדתיים מהיחידה שלך היה ילד, היית בעד לשחרר אותם מהצבא כי פתאום לא מגיע להם להיות חלק ממנו מתוך היותם בסטטוס הורה בנוסף להיותם חיילים? אז אתה אומר, כל מי שלא בן 18, רווק שלא יתגייס. אם הם לא יתיישרו ויתאימו את עצמם למסגרת הגיוס שמתאימה לי אז הם יכולים ללכת לעאזזל. מסגרת הגיוס שמתאימה לאורח ו"מסלול" חייו של חילוני לא תתאים גם לחרדי אם לא נעשה בה את השינויים הנדרשים. אז בעצם, אתה רוצה להמשיך לשבת על העץ, לא לפתור את הבעייה. אם נרצה לפתור את הבעייה, נגיע למסגרת בה הצבא מכיל בצורה שוויונית את כל פלחי האוכלוסיה שמרכיבים אותו. גם אותך כחילוני, גם את החרדי, גם את האתיופי וגם את האישה. להזכירך, עד שנים מספר לא היו טייסות קרב, ולא כתוצאה משיקולי דת ואינטרסים חרדיים. קצונה זה לא מסלול שהיה נגיש בצורה שוויונית לבני העדה האתיופית מאז ומתמיד, וכן הלאה וכן הלאה. כל אחת מהבעיות הללו פתרו בדרך המתאימה לה. בשביל שהחרדים יוכלו להיות חלק מהצבא, צריך לתת לרובם משכורת גבוהה יותר, כי הם נשואים והורים לילד או יותר. אתה רוצה שהם יהיו בצבא? אין מה לעשות. אם אתה תגיד שיש לך שמץ של תקווה שהם יפסיקו להביא ילדים לעולם או להתחתן בגיל "מוקדם" כדי להתגייס לצבא אתה חולם. לא הולכים להשתנות כאן סדרי עולם חברתיים שקיימים יותר מ 2000 שנים בגלל חוק כזה או אחר שיחוקקו בכנסת. (ואני כותב במרכאות כי להשקפתינו זה מוקדם, הם חיים במסגרת חברתית אחרת ובשבילם זה רגיל, ואין לנו זכות לכפות עליהם את דעתינו והעדפותינו כל עוד שהם לא פוגעים באף אחד וצריך להעמיד אותם על מקומם בשל כך) כמו שכבר כתבו כאן, עדיף למדינה להוציא 30,000 שקל על חייל, כדי שבהמשך הדרך יהפוך להיות אזרח מן המניין במדינת ישראל, מאשר להשאיר אותו מחוץ למעגל הגיוס כדי "לחסוך" את אותם 30,000 שקלים, ולקבל "עלוקה" כלכלית שנסמכת על שירותי הסעד והרווחה, מגדילה את מעגל העוני והאבטלה, ומעבר לכך- הנזק הכי חמור, זה שיש כאן מבחינה חברתית קרע בעם כתוצאה מכך שחלק משרתים בצבא וחלק לא. בגלל שלא חווים את החיכוך אחד בשני, כשנמצאים ביחד באותו כור היתוך שנקרא צבא. ובגלל שזה יוצר תחושות תסכול אצל אחד, בגלל שהוא שירת והשני לא. ובגלל שזה מתדלק את תחושת הניתוק ואי השייכות אצל הצד השני,מאפשר לה להתקיים. בקיצור, לזה שחלק מהעם לא משתתף בצבא יש רק מינוסים, אין פלוס אחד. מתוך כך, עלינו לעשות את כל שנדרש, כדי להביא למצב בו הנורמה החברתית במדינת ישראל תהיה שגם חלק גדול מהאוכלוסיה החרדית מתגייס לצהל. לא רק חלק גדול מהחילונים. ואז, בראשונה כולם ירגישו שהם תורמים את חלקם בצורה שווה ליצור שנקרא מדינת ישראל. והרבה יותר חשוב מכך, בסופו של דבר הם יהפכו לאזרחים יצרניים במלוא מובן המילה - בעיני שווה לשים בשביל זה גם 50,000 פר חייל במשך 10 שנים אם זה אומר שבסופו של אותו עשור מדינת ישראל תהיה באותו מצב, בו רובם של החרדים יוכלו לומר כי סיימו שירות צבאי במקום כזה או אחר.

ומה חשבתם, שניתן לפתור את הבעייה הזו בין-לילה? המגמה הכללית היא, לשלב אותם בחברה כך שבטווח הארוך, הם יעלו פחות למדינה ע"י כך שיהיו יצרניים וישתתפו במעגל התעסוקה. הצעד הראשון בכיוון הזה, הוא שירות צבאי. אז החלטנו שהם צריכים להתגייס, ואנחנו צריכים למצוא פתרון לזה. חשבתם שמבלי העדפה מתקנת משמעותית הצבא באמת היה מצליח לגרום לחרדי אחד לדרוך בבקו"ם? אז אפשר לשבת על עץ גבוה ולהגיד עד שהחרדים משרתים בדיוק כמוני אין לי על מה לדבר איתם. מה שיקרה, זה שנמשיך לשבת על העץ, והם ימשיכו לשבת במקומם, וימשיך להיות קרע בעם ישראל שאף אחד לא מרוויח ממנו שום דבר. אז מתנהגים בצורה ריאליסטית, קודם כל גורמים לכך שתודעתית זה יהיה מקובל בנורמות החברתיות החרדיות להתגייס לצבא. הרבה פעמים הם נתקלים בקשיים גדולים מצד התא החברתי שהם חיים בו, ורק מצד זה הרבה מהם היו זונחים את הרעיון של לשרת בצבא גם במידה והיו מעוניינים בו לכאורה. אין כאן פתרון קסם, זו פשרה, ומטבעה היא דורשת מאיתנו לעשות הקרבה מסויימת. אז ההקרבה הראשונית מצד המדינה היא אותו ארגז כלים של אפלייה מתקנת, כדי לעשות את בואם של החרדים לצבא אפשרי בכלל. כשיעבור הזמן, ותרד החומה התודעתית שקיימת כלפי שירות צבאי, זו שאומרת שאחד שמתגייס הוא סוג ב'. אותה גישה, אומרת את אותו הדבר גם על זה שהולך לעבוד. ותדעו לכם, שהיא המיעוט בציבור החרדי - אך כמו תמיד, המיעוט הקיצוני מצליח להשפיע יותר מהרוב המנוגד אליו מעצם היותו פגרמטי ו"צעקני". אז שורה תחתונה, כרגע נותנים משכורת טובה למי שבוחר להתגייס, ונותנים לו תנאים נוחים מאוד מאוד, כי לולא אותם "הנחות", הוא לא היה מסוגל לעשות את הצעד הזה - להתמודד עם כל הקשיים החברתיים שזה יגרום לו לעבור זה קשה מספיק, אם "נערים" עליו גם קשיים כלכליים, ונכניס אותו למצבים שהוא רואה כבעייתיים (להיות כפוף למפקדת לדוגמא) סביר להניח שהחרדי הממוצע לא יצליח לעמוד במשימה, כתוצאה מכך הוא לא יהיה חלק מהמעגל היצרני, ואז הוא יעלה למדינה יותר כסף בטווח הארוך = שוב הפסדנו, שני הצדדים. לאט לאט, לאחר שהסטיגמה הרעה בציבור החרדי תתמוסס, לגייס בגיל 18 את מי שלא התחתן עדיין או באמת יושב ולומד תורה כל היום זו לא תהיה מילה גסה. (וסליחה, אתם לא יכולים לכפות על מישהו אם להתחתן לפני או אחרי הצבא, יש המון אנשים שעושים את הבחירה הזו בלי קשר לדת, יש לי חבר שהתחתן לפני הצבא וכעת הוא משרת כחייל בשירות סדיר, כשהוא נשוי עם ילד. תגידו לצבא לא לממן גם לו משכורת?) ומכיוון שמעניין אותנו רק הפן הכלכלי, אולי לא נגייס גם את כל החיילים שבסופו של דבר יבקשו סיוע כלכלי מקצינת ת"ש, כי זה עולה כסף. ולא נגייס מתנדבים, ולא אף פלח אוכלוסיה שמצריך התייחסות מיוחדת. מעבר לתפקיד הצבא כמגן מדינת ישראל, הוא גם דבק חברתי שמאחד את כל חלקי העם הזה ויש לו תפקיד חברתי חשוב מאוד. לכן, צריך לשאוף שכולם יתגייסו, יש כאלו שצריך להשקיע קצת יותר כדי "לדוג" אותם למערכת ויש כאלו שקצת פחות, חשבתם שאת החרדים יצליחו לדוג בין לילה? אבל זה צעד, מבטיח לכם שיבוא יום שכל חרדי שלא באמת יושב ולומד תורה על בסיס תורתו-אומנותו אמיתי, יתגייס לצבא. וזיו, אם אתה חושב שאנחנו לא מרוויחים כלום מה"השקעה" בהם, אתה לא מבין איך החברה והכלכלה עובדת במדינה (שלנו, ובכל מדינה לצורך העניין). ולכל אלו ש"קראו" דברים - אני מכיר כמה וכמה חרד"לים שהתגייסו לנחל החרדי. כולם שרתו בערך באותו מסלול בו שירתו, וישרתו חלק מה"חרדים פרופר" כביכול, לובשי השחורים, אלו שדיברתם עליהם כאן. עשו אחלה שירות קרבי במשך שנה וחצי. אז נכון זה לא שלוש שנים, אבל להגיד שבשנה וחצי הזו הם לא עושים כלום זו בסה"כ אמירה והכללה ריקה מתוכן.

חזק ביותר nitch איך אני עושה את זה?

לכל מי שמעוניין לצפות, מומלץ ב hd כמובן - http://www.youtube.com/watch?gl=RU&feature=share&v=jqxENMKaeCU קרדיט על הלינק למשתמש נחמד שפרסם את זה בפורום רכב כללי?

וואוו.

http://www.google.co.il/search?hl=iw&client=safari&rls=en&q=candy+wholesale&oq=candy+wholesal&aq=1&aqi=g2&aql=&gs_sm=1&gs_upl=10516l10819l0l13217l2l2l0l0l0l0l133l263l0.2l2l0&gs_l=serp.1.1.0l2.10516l10819l0l13217l2l2l0l0l0l0l133l263l0j2l2l0.frgbld. סיטונאי ממתקים, תהנה בחיפוש...

חברים, אתם חייבים, אבל חייבים לראות את זה!

רק עכשיו נפל לי האסימון לגבי מה ש nitch כתב דע לך, שאמנם לא העבירו את הייצור "קומפלט" לסין, אבל סגרו המון פסי ייצור ופטרו המון עובדים. אז הסינים, ניצחו לצערנו גם הפעם...

http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-55d3236a34c2631018.htm&sCh=86806603e7478110&pId=1792181790 הייתי שמח לצפות בזה, ובקריינות של משה איבגי עוד יותר נחמד יש למישהו מושג באילו סינמטקים זה ישודר ברחבי הארץ מלבד בפסטיבל אקולנוע של העמותה ש"הביאה" את הסרט ארצה ודאגה לתרגומו? ובלי קשר, יצא למישהו כאן לראות את הסרט? נראה לי מדהים ומזעזע בו זמנית לפי הטריילר, צילומים עוצרי נשימה שממחישים איך הנזק שאנחנו עושים מתבטא בפועל, ממש מתחשק לי לראות את זה בקולנוע - המסך שיש לי בבית לעולם לא יוכל לספק את אותו wow מן הסתם.

כתבתי שגם אני התייאשתי משיטת הבחירות, ועכשיו ערכתי, ואני גם מצטרף לדעה שאומרת שעלינו לשנות את השיטה הזו מבחוץ, ואז כשתהיה שיטה חדשה לפעול בה מבפנים, כדי לשנות את המצב. לא מכיוונים של אנארכיה אלא בדרכי נועם, אך עד שלא תשתנה שיטת הבחירה שום דבר לא יוכל לזוז כאן לטובה בצורה משמעותית לצערי.

edan אם אתה מעוניין אני גר בדימונה, העיר האחרונה לפני אילת אם אתה לא נוסע דרך הכבישים של מצפה רמון וכדומה... אשמח להיפגש איתך כשאתה חולף על פני העיר, במידה ושמת לעצמך מטרה כזו יש ממש 4 דקות מהכניסה לדימונה שוק נבטי עתיק שבהחלט חוויה לבקר בו בפעם הראשונה. ניתן גם לעצור שם במשך רבע שעה לכוס קפה וסיבוב קטן והילד יתרשם מאוד מהחוויה ומהמקום (באמת יוצא דופן, אשמח להרחיב). זו לא תהיה טרחה בכלל להראות לך איפה זה - יכולה להיות אחלה אטרקציה למעבר על הדרך. מה גם שאתה עזרת לי פעם, אם אתה זוכר מסרת לי בנדיבות מוטות מייצבים של 106 ראלי לפני איזה 3 או 4 שנים אז אשמח שזה יהיה בבחינת החזרת טובה אם נראה לך שהילד שלך אוהב טבע והוא יאהב את זה...

nitch גם אתה מתגורר כרגע בהונג-קונג? (סתם שאלה כי אמרת כאן)

לא יודע איפה נתקלת במושג fish, אני דווקא נכנסתי לליבו של מי שפגשתי, העובדה שאני מישראל גרמה להם אם כבר להתלהב ממני יותר ולא פחות לעשות הכללות זה אף פעם לא נכון, זה שנתקלת באחד או שניים שחושבים \ מתנהגים כך זה לא אומר דבר. אם דיברת על ילדיהם ה"אמריקאים" של הישראלים שנולדו בארץ והיגרו לשם, כנ"ל. מה שיקבע אם אותו ילד יתחבב על החברה זה אותו הילד, לא ארץ המוצא של אבא שלו. במיוחד כשזו סיטואציה כזו, בה אין יותר מדי קשיים מנטליים (לבן לזוג הורים שמחליט לנסות את מזלו ולהגר לארץ מברית המועצות יהיה יותר קשה לדוגמה, כי הקיטוב בין המנטליות הרוסית למנטליות הישראלית גדול יותר מהמרחק בין ישראלי לאמריקאי, איך לכך הוא גם יהיה מרוחק יותר מהסטנדרטיים החברתיים כתוצאה מהחינוך שקיבל ועוד כל מיני סיבות והשלכות). בקשר לאנטישמיות בצרפת - עצוב, מאוד, מאוד. מסכנים אותם ילדים תמימים שנרצחו ככה, לך תדע איזה מסלולי חיים נקטעו כאן, לאן יכלו להגיע ואחרי איזה חלומות הם היו רודפים. אין לזה תירוץ בשום מקום, לא כשזה בישראל ולא כשזה בצרפת, ואני באמת לא מבין איך זה קשור לשרשור הקודם של רוני, בו דיברנו על ישראל מול חו"ל בהקשר כלכלי בכלל. אמנם לקראת הסוף זה גלש קצת לפסים האלו, אבל להשתמש בפיגוע שכזה כדי "להוכיח" נקודה כביכול, של הנה - אמרנו לכם שיותר טוב כאן, כי שם רוצחים אותנו בגלל יהדותינו, זה ממש לא במקום גם לדעתי. יש בזה זילות מסויימת כלפי הקורבנות (לא שאני אומר שעשית את זה בכוונה חו"ח) - כי עצם העלאת המקרה הזה, כדוגמה בדיון ההוא, חוטאת עם הקורבנות בכך שהיא מוציאה את הסיבה שלשמה הם חיו שם מהקשרה. זו הייתה שליחות קצובת זמן בשביל אותה משפחה, בסיומה הם תכננו לשוב לישראל ולהתחיל כאן את החיים - אחרי שהרגישו שתרמו את שלהם בקהילה היהודית בצרפת בה הבעל גדל והתחנך. אלו אנשים, היו להם חיים ומשפחות ואנשים שאהבו אותם. להשתמש בהם כדוגמה כדי להמחיש משהו, כשהדם עדיין לא התייבש מהמדרכה, זה לא הכי תקין בעולם.

על טעם ועל ריח...

לא צריך לעקוב, פשוט להתמקם בצומת שקרובה למקבילה של רמת החייל בתל אביב אצליהם או משהו בסגנון. לך לאיזור בו יש ריכוז של מקומות עבודה עם שכר גבוה יחסית ועובדים בפלח גילאים צעיר ותקבל חנייה שמכילה רכב ספורט או שניים (ויכול להיות שזה עוד יותר פשוט, אולי אפילו בשכונה מן המניין נמצאות מכוניות כאלה בשפע לך תדע, לא מכיר את הונג קונג ולא את האיזור בו edan מתגורר, זה לא סיפור בכל מקרה). התמונות מדהימות דרך אגב, צלם כשרוני ודוגמניות מהממות

sperial, תקרא שוב את התגובה של עצמך, אך הפעם קח את זה בחשבון - מתוך מה שכתבת ואני מסכים איתך ב 100%, יוצא, שחברות התרופות מתנהלות לפי חליל כלכלי נטו (אנשי עסקים אמרנו?), ומתוך כך, הבחירה שלהם במושאי מחקר ובתרופות לפיתוח, היא ברוב הפעמים לא ע"פ פוטנציאל תועלת לאנושות, או ע"פ סבירות גבוהה להצלחה של המחקר, אלא במושאי מחקר ובתרופות שעתידות להניב את הרווחים הגדולים ביותר. בגלל זה קיימות מחלות "יתומות" שאף אחד אפילו לא מנסה לפתח להם תרופה. כי עלויות הפיתוח, הייצור והשיווק הם אסטרונומיות כמו שאמרת, וכשמדובר באחוזים בודדים מהאוכלוסיה (ועוד כשאתה לוקח בחשבון שלא 100% מהם הם לקוחות פוטנציאלים, לא אצל כולם התרופה תעבוד כי אין דבר אבסולוטי) אז פשוט זורקים אותם לכלבים כביכול, כי זה לא משתלם כלכלית. בגלל זה יש חוקרים עם תרופות בפיתוח ומחקרים, שנתקלים בחומות ברזל שמפילות להם כל סיכוי אפשרי להצליח בעניין - מהסיבה שהמחקר שלהם, זה שאמור להציל אנשים, מתנגש לפעמים עם אותם אינטרסים כלכליים. יש מחלות שמגלגלות לחברות התרופות בילארדי דולרים בשנה, אתה חושב שכל אותם אנשי עסקים, ישמחו אם פתאום כל הלקוחות שלהם יבריאו ותעלם להם ההכנסה בין רגע? בשורה התחתונה אתה צודק, לא כולם כאלה ויש גם מלאכים שנותרו תודה לאל. אך עדיין, קיימים בעלי כוח רבים מאוד, עם אינטרסים רבים מאוד, שמושכים הכל לכיוון שלהם בצורה הכי טובה שהם מכירים - בצורה הקפיטליסטית. אתה רוצה לעשות כסף? תביא פרופסור, butter him up כמו שאומרים, תן לו לעשות מחקר (אובייקטיבי לגמרי! בדומה לסקרי שביעות רצון לקוחות \ כל סקר אחר, שממומן בצורה אובייקטיבית לגמרי ע"י מושא הסקר עצמו ), תפתח תרופה, תעשה כנסים, תזמין רופאים, תן לפרופסור להרצות וללמד את כולם כמה תרופה x היא תרופה מופלאה, והם כולם ישאו את עיניהם בפליאה ובקשב מוחלט ויקבלו את דבריו של הפרופסור המכובד. רק לצערינו, הם לא לוקחים בחשבון באותו מעמד, ואינם יודעים ויכולים לקחת בחשבון, את כל מה שהוביל לעצם אותה הרצאה, כמו שאמרת, אם דעתו מוטת במעט זה משפיע על אופן הטיפול של הרבה חולים במטופלים שלהם. ואז מה קרה לפי הלוגיקה הקטנה כאן? לחברת התרופות היה אינטרס כלכלי, היא דחפה את השוק בכיוון הזה, וזה השפיע באופן ישיר על אופן הטיפול בחולים. משתמע מכך, שבמידה והייתה תרופה x, שיכולה לרפא את מחלה y, שכיום מניבה 1,000,000,000,000,000$ בשנה או לא יודע כמה כסף לאיזו חברת תרופות אמריקאית, כשאותה חברה משווקת כיום תרופה שמרסנת את המחלה, אך לא יכולה לרפא אותה. זה מחזור הכנסה שנתי של 1,000,000,000,000,000$ ממוצר אחד! אתה חושב שהם לא ירו למחקרים ולפיתוח של אותה תרופה בברכיים על ידי שימצאו בקלות יתרה כמה פרופסורים שיחליטו פתאום לכתוב כמה מחקרים שיאירו את העניין באור שלילי ו "יוכיחו" שקיימת הסתברות גבוהה לתופעות לוואי \ תמותה \ כל דבר אחר במחקרים שהם ערכו בעצמם \ ע"פ דעתם המלומדת? (והלא מוטה!!! חס וחלילה!!!) או להבדיל לרפד כמה כיסים ב fda? אז ככה הם קונים את השוק, ע"י זה שהם מממנים להם את העתים והמחברות, אבל גם את הכנסים ואת הניסויים ואת הכל בשורה התחתונה. אז אם ענק תרופות רוצה להאדיר תרופה מסויימת, מתוך אינטרסים כלכליים שלו כחברה גם כשלפעמים זה בא על חשבון דברים אחרים, הוא יכול לעשות את זה. ויותר מזה, הוא כבר עושה את זה. אמנם נכון, מתחילים להגביל מתנות ממשיות, בעוד שבעבר הייתה 0 מודעות לנושא. אבל גדול - עדיין, מי שמממן את הכנס, שאליו הרופא הולך לרענן את הידע הרפואי שלו כביכול, ולשמוע הרצאות מרחיבות דעת מפרופסורים בעלי שם עולמי, הן חברות התרופות הגדולות. אתה חושב שאותו פרופסור, כשייתייחס לדרכי טיפול בקרוהן בהרצאתו לצורך העניין, שהיא מחלה גסטרולוגית (במערכת העיכול), ידבר רעות על תרופה שמיוצרת ע"י חברת התרופות שהזמינה אותו להרצות שם? או להבדיל יציג אותה כפחותה מתרופה אחרת? אולי כשהוא מוזמן באופן חד פעמי הוא יצמד ליושרתו המקצועית. פעם, פעמיים. לא כשכל שבועיים שלושה מזמינים אותו "לנאום" בקצה אחר של העולם ויוצא שהוא רואה את הגלובוס על חשבון הברון. ואז הגסטרולוגית שלי, שראתה את אותה הרצאה מלאת התלהבות, של אותו פרופסור אובייקטיבי לחלוטין, חוזרת לארץ כשהיא בטוחה שאותה תרופה היא הטיפול הטוב ביותר שהרפואה מציאה כיום לקרוהן, שהוא משנה חיים. אז היא מציעה אותו לכל, או לפחות לרוב המטופלים הקיימים \ החדשים - ולא באופן רע, היא באמת בטוחה כרגע שזה הטיפול הכי טוב. לפעמים זה באמת הטיפול הכי טוב, לפעמים מכרו לה הצגה שלמה כדי לרפד למישהו את הכיס. בקיצור, לא הכל תמים כמו שהוא נראה - תמיד זה ככה כשיש בתמונה פוליטיקאים ובעלי אינטרסים... זו צורת ההתנהלות האגואיסטית ביותר לדעתי, אבל אי אפשר להתלונן על כך - לקפיטליזם יש שני צדדים כמו לכל מטבע וזה הצד הרע שבו. לארקו - את כל התגובה שלך ואת כוונתך אנסה להכניס למשפט אחד - "ולא יבין השבע לליבו של הרעב" הוא יכול לנסות להבין, להבין באמת הוא אף פעם לא יצליח - וטוב כך, שישאר כך תמיד בעזרת השם. אדם בריא לא יכול להבין מה ההשלכות של התמודדות יום יומית רציפה עם מחלה שהיא בבחינת קיטבג על הגב. אמנם - הם צודקים, ואתה חייב להתבגר בקטע הזה ולהבין שזהו זה, תפוס את עצמך ותמשיך הלאה כביכול. תחשוב על זה ככה - כמו שבצבא בטירונות קרבית כל החיילים נאלצים לזחול בבוץ ובח*א, וקשה לכולם, יש חייל אחד שנותן לזיעה, לקושי ולכאבים לשבור לו את הרוח - וכתוצאה מזה הוא זוחל לאט יותר, ויורדות לו דמעות כי כואב לו והוא לא בטוח שהוא יעמוד בזה ויצליח לזחול עד הסוף וכן הלאה... ויש חייל אחד, שנותן לכל אותם קשיים לדרבן אותו - הוא עושה בדיוק ההפך, לוקח את הקושי הזה, צוחק וצועק שירי יחידה, וצומח ממנו. בשבילו, הקושי הוא לא מגרעה בפועל אלא יתרון כי כתוצאה ממנו הוא זוחל מהר יותר, ויש לו הרבה יותר תעצומות נפש. תסתכל על החיים כטירונות, ותלמד את עצמך להיות חייל מהסוג השני. כוח נפשי שאנחנו מבזבזים על "לבכות" כביכול על המצב, זה כוח נפשי שאנחנו לא מתעלים לכיוונים של החלמה והבראה. וזה לא רק על לבכות, כי שנינו עברנו מזמן את שלב הדמעות וקיבלנו את "הגזירה" כביכול. אך עדיין, כל עוד שיש לך צביטה קטנה בלב לגבי זה, זה מושך אותך אחורה. כמו מישהו שמנסה לשחות בתחרות אולימפית עם חולצה. בחיים אין זמן לבזבז על חלב שנשפך, מנסיון אני אומר לך את זה. המחלה שלך היא מצב נתון, אם תתבעס ותכעס עליה היא לא תעלב ותברח. אנחנו צריכים ללמוד לקבל את המצב ולהשלים איתו, ברמה שזה יהפוך תודעתית להיות חלק אינטגרלי ממני, שאני שמח בו כשם שאני שמח בעובדה שיש בי תכונה איכותית כזו או אחרת. זו מתנה, לכל דבר. אתה חושב שאדם בריא, "שבע" כמו שהגדרתי, כזה שלא יבין לעולם את מה שאתה מנסה להסביר להם כאן - אין בעיות משלו? ברוך השם הבריאות שלו תקינה ושישאר כך לעולמים, אבל מי אמר שצרות של אהבה פחות מורטות עצבים? או מצב סוציו אקונומי קשה? אתה יודע איזה סרט זה להילחם על האפשרות להכניס פת לחם לפה? כשלהורה חס ושלום אין אוכל להכניס לפיות ילדיו? ויש הרבה אנשים במצב הזה. יכול להיות הרבה יותר גרוע מקרוהן, וגם מסכרת, מבטיח לך... בקיצור, לכל אחד יש את הסרטים שלו, בשורה התחתונה אם נתעצבן על המצב הוא לא ישתפר, אם נתפוס יוזמה ונשפר אותו לעומת זאת, התמונה תהיה אחרת לגמרי. זה שהחלטת לעשות את הצעד הראשון ולהקשיב לגוף שלך ולשאיפות החיים שלך, במקום לקבל את מה שהרופאים נותנים ולהגיד אמן מבלי לערער תודעתית בשום דבר זה כבר טוב, הצעד הבא זה להשלים עם המצב, רק ככה תוכל לצאת ממנו. וזה שאתה כותב שזה קשה וזה ככה וזה ככה זה מראה לי שאתה עדיין חייל מהסוג הראשון כביכול, כזה שנותן לקושי להאט אותו, אפילו אם רק בטיפה. ----- וגם אני מצטער אם הטון נשמע תקיף מעט בטעות כלפי אחד משניכם, במידה וכן זה בוודאי לא היה בכוונה תחילה ------

אתה צודק לדעתי רק במצב בו אותו זוג צעיר אינו מביא ילדים לעולם עד אותה השתפרות פלאים במצבו. במידה והם מביאים ילד לעולם מתישהו במהלך אותם "צעדים ראשונים", זה יקבור להם כל סיכוי לחסכון.

השאלה היא, למה הפער בין אלו שכן יכולים, לבין אלו שלא, כל כך גדול? יש קוטביות דיי גדולה מהבחינה הזו, זה או שאתה נאבק על כל שקל כדי לסיים את החודש בלי להזדקק לעוד הלוואות או להגדיל עוד יותר את המינוס, או שאתה לא צריך לחשוב על הדברים האלו בכלל כי אתה "מסודר". מעמד הביניים כמעט נמחק, הוא כמו קרחון, רוב רובו נמצא מתחת לפני הים (או קו העוני \ הישרדות במקרה שלנו).

במקרים חריגים כן מאשרים לחולי סכרת. יהיה קצת יותר קשה להוציא את הרשיון, אך בעזרת המלצה טובה מרופא מומחה אין סיבה שהתהליך לא יצלח. (שוב, בהנחה שבאמת המצב מתועד, וכמו שהוא אמר הוא עבר טיפולים רבים ולא הצליח למצוא אחד שעוזר לו משמעותית). לא כל אחד שמעדיף ג'ויינט על פני מזרק אינסולין כי בשבועות הראשונים זה יגרום לו לצחקק יקבל אישור, לכאלו שכבר מיצו את האופציות הטיפוליות ה"סטנדרטיות" לעומת זאת, יש סיכויים גדולים בהרבה.

אשמח אם תפרסם את התזה כך שאוכל לרפרף בה להנאתי

למען הגילוי הנאות וכפי שכבר כתבתי כאן, אני חולה קרוהן, אך הפעם עם תוספת - אני מטופל בקנאביס רפואי, כבר קרוב לשמונה חודשים, והטיפול הזה, מעבר לכך שהוציא אותי מהתקף קשה מאוד של המחלה, עוזר לי לחזור לחיים נורמליים. אשמח לדבר איתך בשביל לשתף אותך בחוויות אישיות ולענות על שאלות שיש לך כך שיופגו החששות שיש לך בעניין, אוכל לומר בפה מלא שרוב הדברים שהציבור יודע על הצמח הזה כ"ידע כללי", אותם דברים שגורמים לך לחשוש, מבוססים על הרבה מידע מוטה, מוטעה ומטעה. במידה ויש סיכוי שהטיפול הזה יכול לעזור לך כשם שהוא עזר ועוזר לי ברוך השם, חבל לפספס אפשרות כזו, במידה וזה יכול לעזור לך כמובן. במידה וניסית ולא עזר לשיפור מצבך הרפואי, תפסיק את הטיפול כשם שמפסיקים טיפול בכל תרופה אחרת שמוכיחה את עצמה כלא יעילה למטופל.