Liviur

סבבה - בא ניקח גרף ברזולוציה יותר גבוהה: https://tradingeconomics.com/commodity/eggs-us חוץ מירידה נקודתית בספטמבר - זה לא ממש נכון מה שכתבת. ומחסור באמת בביצים לא קיים כרגע או היה קיים מעבר למאוד נקודתית (ימים בודדים - לפחות באיזור שלי - וגם אז היו מקומות שפשוט היו יקרים - אז גם קניתי קרטון ביצים אורגניות בנגיד 2-3 דולר יותר למשך שבועיים שלושה) לטעון שכל זה קשור לטראמפ זה על גבול ההזיה - הבעיה התחילה בדיוק לפני המעבר של הנשיאות… לזכרוני - בתחילת ינואר טראמפ עדיין לא היה הנשיא.

לשימוש הזה -> הכי יעיל Gemini דרך Google sheets. עדיין -> לשים חזרה עיצוב נראה לי דיי מינורי. מודל חינמי ? אתה יכול לבקש ממנו במפורש להשתמש אך ורק במידע במסמך. PDF בכלליות זה אחלה פורמט להדפסה , פורמט גרוע מאוד למשוך ולשים בתוכו מידע.

הנקודה שלי היא שהתמונה הזו לא מייצגת ממש שום דבר אין מחסור בביצים והכל חזר למחירים הרגילים. בנתיים המחירים יציבים ושום דבר לא השתנה מהותית לא למעלה ולא למטה.

הבולמים המקוריים אז היו ממש גמורים. הkw האלו הם בערך המינימום שהייתי חושב לשים על רכב - אבל בהחלט הם לא do it all מוצלחים. זאת אומרת שעם הכיוונון לנוחות איבדת את רוב הביצועים מעל המקור.

זה דבר והיפוכו. לא נקלתי בקוילאובר בחיי שיותר נח מאשר בולם מקורי תקין. (חוץ מנגיד רכב אחד - היתה לי מיאטה Mazdaspeed מקורית שהגיע עם בילשטיינים מקוריים נוראיים ושם אפילו שדרוג לסט קוילאוברים שיפר את העניין , אבל ברכב הממוצע זה לא המצב) גש לאחת הסדנאות הגדולות שעובדות עם יבואני חלקים (או בעצמה כמו פיטסופ - שעובדים / מייבאים בילשטיין, אייבך , הרבה סוגי ג׳אנטים מושבים וכו) ותבקש אופציות ותחזור לפה.

ממתי התמונה ? אני מקווה שאנחנו לא מדברים על השבועיים שלושה שהיתה שפעת עופות וזה מה שגרם לזה ואח״כ למחירים להשתולל. כי מחסור בביצים או עליית מחירים אין בינתיים.

אולי אבל: אז זה בלבל אותי

אבא שלי כבר עבד בתחום אז ב87 הוא ידע להשקיע יותר ולקנות AT286 עם 1 מגה זיכרון ודיסק קשיח של 20 מגה בזמן שלרוב היו XT עם דיסקטים בלבד....

כוהלים / כויילים -> אני משאר שאתה מתכוון לIgnition coil ? אם כן -> אין לך מה לגעת פה - אתה לא תשיג שום שיפור. זה חלק שמחליפים כשהוא לא תקין או כשצריך הצתה יותר טובה / מהירה כשהרכב מ א ו ד משופר. ב99% מהרכבים המשופרים אפילו זה לא יעשה שום הבדל כלשהו (ואולי יצור בעיות - התנגדות שונה , התנהגות שונה וכו) מול המחשב רכב. קווילאוברים - > אתה מסתכל על הכיוון הלא נכון לדעתי. אתה שם קוילאוברים כשאתה רוצה לשנות את ההתנהגות ויכול לכייל אותה יותר טוב מהמקור בשביל שינוי גדול. לא להתנהג קצת שונה. עכשיו - בא נדבר תכלס. מה אתה מנסה לעשות ? לחזק קצת זה נחמד אבל לא ריאלי - הדבר היחיד שהייתי עושה זה הייתי מחפש אם יש פילטר inbox עם זרימת אוויר יותר טובה - אולי יתן קצת רעש , אולי יתן 1-2 כ״ס. יותר מזה - אתה זורק כסף לפח עם מעט מאוד תמורה (ובוא - אתה לא הולך לעשות החלפת מנוע למשהו שיזוז / פרוייקט טורבו בעשרות אלפי שקלים עם חוקיות מפוקפקת). אתה רוצה לקבל התנהגות יותר טובה בכביש? זה הסדר: 0. קורס נהיגה מתקדמת. 1. צמיגים יותר טובים ויותר ספורטיביים (חפש גם איזה מידות מותר לך עם הרכב כרגע) 2. אם המערכת מתלים מקורית - מעבר מהיר לוודא שהכל שלם , במצב טוב ובמקום (גומיות , תושבות בולמים , משולשים וכו) 3. הגעת לפה ועדיין יש לך חשק להתעסק ? תבדוק קפיצי הנמכה - אם אחת החברות הגדולות עושות לרכב שלך שתומכות בעבודה עם הבולמים המקוריים (אייבך לדוגמא שיש להם יבואן בארץ) או אם יש סט בולם + קפיץ מאחת החברות (בילשטיין שגם להם יש יבואן רשמי בארץ)

זו אחת מהויזות E שצוינו. מה שנראה לך זה שהם משלמים 30% ״קופון״ - אבל בפועל זה הרבה יותר גרוע. משלמים להם ג ר ו ע (שיסתכלו בLevels.fyi אם הם בחברות גדולות - מהמר שבפועל הם מכניסים לכיס פחות מחצי מעובד ישיר) , אין מניות , אין הטבות של החברה (כי הם לא המעסיקים שלך - אז גם כל עניין הביטוחים , הפרשות לפנסיה וכו - הם לא מקבלים) והם האוכלוסיה הראשונה שנפגעת בקיצוצים / שינויים + תלויים במעסיק בין לבין. (הם עובדי קבלן לכל דבר) ובנוסף - אם הין להם את התוכניות בקאפ - זה לא מוביל לשום ויזה קבועה או גרין קארד. נגמר ? הולכים. היו לי כמה וכמה חברים שלקחו את הpath הזה - אף אחד מהם לא בארה״ב יותר. 0 עגול. אף אחד מהם לא הרוויח יותר מ150 ברוטו לשנה - הרוב לא עברו את ה100 (שזה פחות ממשכורת של בוגר בחברות הגדולות. לא להתרגש - זה לא הרבה כסף במיוחד באיזור מחיה יקר). בקיצור - ממליץ מ א ו ד להימנע. תיקון קטן -> לחברה עצמה לא תהיה בעיה. אתה לא חלק מההגשה. רק כדי שיהיה ברור. אם אתה מומחה טכני לענייני החברה או מנהל בכיר (לא צריך סופר דירקטור סיניור VP אח של המנכ״ל - אבל כנראה רמה אחת מעל ראש צוות) - אז: 1. אם לחברה אין אף הגשות של L1 או בודדות - יכול לקחת חודשים בודדים 2. אם לחברה יש blanket petition (כלומר אישור עקרוני מארה״ב להוציא ויזות L) - אז זה יכול לקחת פחות מחודש. אפשר גם הפוך - HQ בישראל , סניף / חברה בת בארה״ב - מה שחשוב זה הקשר הפיננסי בין 2 הגופים. לחברות יותר קטנות נטל ההוכחה הוא יותר גדול אגב. נכון לגדולות - בדיוק כתבתי במקביל והתייחסתי לזה. לחברות שיש blanket - ראיתי את זה קורה תוך שבועיים אפילו.

פה התחילה הטעות שלך - במיוחד אם זה במודל החינמי. יש לזה עדיין עקומת למידה וזו בדיוק הנקודה - אם אתה סתם מאכיל אותו בפרומפטים בלי להבין - זה לא עוזר הרבה. זה בדיוק מה שדיברתי עליו בלדעת להעריך את התוצרים. יכול להיות שהיית במרחק קטן מזה שהכל ירוץ כמו שצריך ויכול להיות שלא קרוב. בכ״א - עדיין - הטיפ שלי - תוריד Cursor. אתה משתמש בכלי הלא נכון. או שגם במקביל תשפר את ההתנהלות ואת היכולת לתת שירות יותר טוב של הבינוניים.

קשור בזה שהוא יכול לחפש עבודה אחרת (לדוגמא בחברה שהוא מסתכל עליה כרגע) אם יש לה סניף ישראלי ולתכנן משהו שיקח כמה שנים אבל יוביל בצורה ריאלית למעבר. אם הוא מצפה מעכשיו לעכשיו אתה צודק. אם הוא מבין (או יבין) שלפעמים זה תהליך וצריך תכנון - אז אני

חדשה ? אכן L1 יש יותר פיקוח אבל לא השתנה המון.

מסתכל עולמית - לא רואה טרנד כזה. התנאי קבלה לתואר וכמות העובדים בהייטק מספרים סיפור אחר. יש לך / פה reality distortion field בנושא. ממש לא כולם בהייטק. זה בא והולך בגלים. איך היה ב2021 ? (לפחות בארה״ב היה טירוף העסקות ותחרות על עובדים שהקפיצה את השוק במשכורות משמעותית , ועכשיו הפוך.) בדיקות ידניות בירידה כבר הרבה זמן. (ויש חברות שלמות שאין להן QA ידני כבר שנים או צוותים קטנים לפעמים אפילו לא מועסקים ישירות. עבדתי בתחום - לדעתי מי ששם צריך לדאוג בכלליות - עוד לפני AI) אוטומציה - אולי תהיה ירידה כלשהיא - אבל זה דומה לפיתוח פרופר - מי שידע להשתמש בכלים כמו שצריך יתקדם ויהיה סופרסטאר ומי שלא שיקרא את זה למה.

יש מעט מאוד דרכונים שמשנים מבחינת הגירה לארה״ב. זה בערך מסתכם באוסטרלי , מקסיקני וקנדי (פלוס מינוס). דרכונים אירופאים ואחרים לא נותנים שום דבר. מיותר - השאלה הראשונה בכל שאלון שתמלא למשרה בארה״ב היא האם יש לך אישור עבודה / האם אתה אזרח אמריקאי. אם המשרה היא לא מראש מיועדת לגיוס מחוץ לארה״ב - אין סיכוי שתמשיך אפילו שלב אחד קטנטן קדימה. לרוב אפילו לא אותם מגייסים מתעסקים בזה אלא צוות גיוס נפרד / ביעוץ עם מומחים פנימיים. הויזת עבודה עצמה לא הופכת לגרין קארד. זה הליך נפרד לגמרי. הדיון של ״האם הוא מוביל לגרין קארד״ הוא לא נכון - יש ויזות Dual intent שאפשר לחדש תוך כדי המתנה לגרין קארד ויש כאלו שהן לא והציפיה היא שלא תעבור להיות תושב קבע. החברות האלו בעיקר עוסקות ביעוץ אחרי שיש דרך. אולי יכוונו בקטנה אבל הן לא הכיוון. ולעניינינו לשאלה האמיתית קודם כל צריך להבין את סוגי הויזות לארה״ב שיכולים להוביל למה שאתה מדבר עליו. נתחיל מזה שרוב ההוצאות הויזות הן תהליכים שהמעסיק מקיים. עצמאית אתה לא חלק מהתהליך. 1. הויזה הנפוצה ביותר נקראת H1B וזו ויזת עבודה. ההגשות הן עד אפריל (פספסת) עם תחילת עבודה בספטמבר / אוקטובר. לויזה יש דרישות דיי קשיחות של ניסיון , שכר מקומי , הוכחה שניסו לגייס מקומית וכו אבל כל זה בקטנה. הבעיה האמיתית היא שיש כ״כ הרבה הגשות עד שהיא הפכה בעשור האחרון להגרלה שכרגע עם סיכויים של פחות מ20 אחוז לזכרוני לזכות בויזה. בגלל זה (מה שהופך אותה לדרך מאוד לא אמינה לגייס עובדים יחסית למאמץ) - המון חברות פשוט לא מתעסקות איתה יותר. בנוסף הטיימינג שלך כרגע גם אם תתחיל לעבוד על הכל , יש לך תואר בתחום + ניסיון והכל מדהים -> תחילת עבודה עוד שנה וחצי כמעט. בקיצור - לא ריאלי. 2. ויזת מעבר פנימית -> 2 קטגוריות של L1A - מנהל בכיר , L1B מומחה טכני לענייני החברה. זו ויזה הרבה יותר פשוטה להוצאה , אין מגבלות זמן , כמות ועם הגשה פרימיום -> אפשר לסגור את כל הויזה תוך חודש חודשיים. א ב ל -> מכיוון שזו ויזת מעבר פנימית - אתה צריך להיות עובד של החברה המגישה מעל שנה בסניף מחוץ לארה״ב (סניף / חברה בת וכו) בנוסף לעוד כל מני תנאים. בנוסף יש לה חסרון שהיא לא מאפשרת מעבר (כלומר אם מפטרים אותך -> תקפל את הדברים ותחזור לאיפה שבאת) יחד עם זאת - זו אחת האופציות היותר ריאליות -> אם יש לחברה סניף והם באמת מסכימים להעביר אותך. 3. ויזות סטודנט + OPT. במיוחד יעיל ללימוד תואר שני בארה״ב ואח״כ מקבלים אישור עבודה לאחר התואר. עם תואר שני זה גם שם אותך בקטגוריה טובה של H1B והרבה מעסיקים מוכנים להתעסק עם זה אחרי שהעסיקו אותך בארה״ב. זו דרך יקרה מאוד וקשה מאוד אבל יחסית מוצלחת. 4. ויזות E - יש 2 קטגוריות -> משקיע -> אתה מקים עסק ומעסיק אמריקאים - וכל עוד העסק קיים - אתה יכול לחדש את הויזה (לא עסק קש , על באמת , שמגלגל הרבה כסף). והשניה Trade של חברה עם קשרי סחר בארה״ב - זו כבר קטגוריה של חברות גולגולות שמהו חותך עליך קופון כלכלי רציני (עשרות אלפי דולרים בשנה בקלות) ואתה עובד בעצם כקבלן בלי אפשרות לעבור לחברה. 2 הויזות הנ״ל לא מובילות לגרין קארד בעצמן והן לא Dual intent -> רוב מי שראיתי שהגיע עליהן אחרי כמה שנים התקפל / קופל חזרה לישראל. 5. ויזות O1 -> מומחים עולמיים בתחומם , אמנים בעלי שם עולמי / יחודיים וNIW (אנשים שיש אינטרס מדיני שיהיו בארה״ב). זו קטגוריה מ א ו ד קשה וספציפית -> אם אתה חושב שאתה נופל לאחת מהתתי קטגוריות בה - תתיעץ עם עו״ד. זה עלול לצאת יקר אבל ריאלי (ויש קטגורית גרין קארד מקבילה). אני מכיר אישית כמה אנשים בכל מני קטגוריות שקיבלו ויזות כאלו ותחזקו אותן (מומחים טכנים , אומנים בכל מני. תחומים וכן - מומחים בעלי ידע הנדסי שעובדים עבור הממשלה בארה״ב) - זה לא קל ולא זול. וכמובן -> ויזות נישואין ואירוסין (מזל טוב , פחות האיזור שאני מכיר) אחרי שקראת את החפירה הזו - הדרך הכי ריאלית לישראלי לעבור לארה״ב ובסופו של דבר להגיע לתושבות זה כנראה ויזות L - לעבוד מחוץ לארה״ב בחברה עם סניפים בארה״ב ובסוף לקבל ויזה כתוצאה ממעבר פנימי.

מייל פנימי של הceo של fiverr שהוא פרסם לקרא וליישם - ולא לחשוב שזה משהו של ״הייטקס״ וזה לא יגע בשאר: https://x.com/michakaufman/status/1909610844008161380

נראה לי שלא אם כבר יש ה מ ו ן מקצועות שיושפעו - בעיקר כאלו שבהן יש הרבה בקשות פשוטות ותקופת הכשרה קצרה וקל להבין אם התוצר נכון או לא. תיוג מידע , שירות לקוחות לדוגמא אלו 2 דברים שמצטמצמים עם מודלים איכותיים דיי מהר (הראשון - ערכנו אצלינו כבר כמה בדיקות של תיגוג מידע / חלוקה לקטגוריות וראינו פנימית שזו שמבוססת על מודלים גדולים עבדה באותה איכות / יותר טוב מהרבה אנשים בזול…) ויש עוד המון תחומים.

ברור. אבל אתה מפספס שוב ושוב את הנקודה שציינתי. (ואני אוסיף עוד שתיים שאתה גם מפספס) לכל החברות שאתה מדבר עליהן יש אוסף תוכניות עתידיות ודברים שלא נעשים כי הן עלו המון מבחינת זמן וכח אדם. ברגע שהגדלת את היכולות של כל הצוות פיתוח שלהם - הם יתחילו לממש אותן. אתה מסתכל על זה בתור - אנחנו יכולים לעשות אותו הדבר עם פחות אנשים. חברות שרוצות לצמוח - ברגע שהן יכולות לעשות יותר עם אותם אנשים - יעשו יותר ויבנו מנגנוני צמיחה חדשים. זה שוק מאוד תחרותי לצמיחה. אלו לא חברות lifestyle של מימוש רווחים בטווח קצר. דבר שני - כל המוצרים ישתפרו -> מכך שהתחרות ואיכות התוצרים והכמות שלהן תצטרך לגדול כדי להישאר תחרותיים. אם מחר פולקסווגן תפתח גולף עם 800 כס וטווח של אלף קילומטר - ותמכור אותה במחיר של משפחתית רגילה - בגלל קפיצה טכנולוגית ועלויות יצור נמוכות - שאר השוק פשוט יתעלם וימשיך כהרגלו או שכולם יכנסו למרוץ מטורף להשלים את הפער ? דבר אחרון -> זה לא מחליף מפתחים ולא הופך אותם גם לפי 10 יותר פרודוקטיביים. הייתי אומר שלמפתח מנוסה זה יגדיל את התפוקה שלו ב20-30% (שזה ה מ ו ן) אבל צריך להיות מפתח מנוסה מלכתחילה. הדרך לשם לא התקצרה מהותית - למעשה אחד החששות הגדולים זה לגבי הדור הבא שישתמש בזה בתור קביים במקום בתור כלי ולא יצור את הלמידה שלהם. (מי שלא ילמד ויתפתח - יהיה במקום בעייתי אגב) כל זה נשים בצד גם שזה סט חדש של אפליקציות ומודלים שצריכים משהו שיפתח אותן (שוק חדש שנפתח) ושהעלויות של זה גם לא נמוכות (ובכן , נמוכות יחסית לשכר של בן אדם - אבל לא negligible - בין הסט כלים שיש לי בעבודה כרגע לדוגמא אנחנו כנראה מדברים על כמה מאות דולרים בחודש במצטבר לראש. אני מדבר על מודלים וכלים של עבודה באמת - לא דמו לא רציני או לשחק עם המודלים בחינם. תסתכל על הכלים שציינתי באתרים שלהם לתמחורים לenterprise / teams) בקיצור - זה יותר מורכב וזה כמו לקבל כלי שהוא קפיצת מדרגה מטורפת - כן, אבל צריך עדיין את בעל המקצוע שיתפעל אותו והשוק של התוצרים שלו כל הזמן גדל ותחרותי בטירוף. (חלק מזה גם נובע מהעולם של תוכנה ואיך שהוא גדל ותחרותי מול עולמות של מוצרים פיזיים - מה שייצר את כל עניין החברות הזנק ואיך שהן ומשקיעים מתנהלים) עוד אנקדוטה לגבי זה והצורך בכח אדם איכותי. כבר מעל עשור אתה יכול להעסיק בתיאוריה צוותים מדהימים במקומות זולים בעולם. למעשה חלק מהאוניברסיטאות הכי נחשבות למדעי מחשב בעולם קיימות במקומות כאלו (הודו , רוסיה ואוקראינה , רומניה , קנדה - כולם עם כח עבודה יותר זול מארה״ב וגם מישראל) וכמה corporate greed בפני עצמו אם היה מוגבל בדרך שאתה חושב עליה - היה מעביר מלפני שנים את כל העבודה לשם וסוגר את כל המשרדים במדינות היקרות נכון ? אבל זה לא קרה. חלק ממה שמניתי למעלה זה הסיבה (ויש מפתחים מ ע ו ל י ם במדינות האלו ובוגרים מעולים - חלק גדול מאוד מרוויח משכורות עתק יחסית למדינות האלו במקור והחלק השני מתגלגל לארה״ב בסוף) זה שוק מאוד מעניין שמתנהג וגדל בצורה מאוד אגרסיבית. (וההתנהלות האגרסיבית הזו משנה בצורה מהירה מאוד את כל אורך החיים שלנו והתפתחויות טכנולוגיות) (אני גם נראה לי עם כמה שאני כותב צריך להשתמש יותר בGemini לנקודות שלי 😂 יוצא ארוך)

כי זה כבר מיושם תראה מה כתבתי הודעה אחת למעלה. פשוט כמו כל כלי - זה שזה אפשרי - לא אומר שזה פשוט. נקודות קפיצה אחורה זה פיצ׳ר יחסית חדש אבל קיים בcursor מצב agent שיכול בעצמו ליצור revision control ולנהל את זה ואפילו התממשקות ישירות עם GitHub בעזרת שרת mcp קיימת בצורה רשמית ברמה מאוד גבוהה. העניין הוא שהשוני בין הפרוייקטים וצורות העבודה דורש להכווין את הכלי ברמה מסוימת ולתת לו הגדרות מסוימות. ד״א - אחד מהדברים שאפשר לעשות עם הכלים האלו - זה פשוט לבקש הוראות איך לעשות את כל ההגדרות האלו ולבקש מהם לעשות אותן (רק לפני כמה שבועות באחת השיחות עם אחד המנהלים שלי - הוא רצה להריץ איזשהו קוד באחד הפרוייקטים שלנו לדוגמא והיו חסרות לו כמה הגדרות והרשאות - והדרך הכי פשוטה שהוא פתר את זה זה פשוט לשאול את cursor מה חסר לדעתו לפי ההרצה דרך הread me של הפרוייקט והצאט בדק והגדיר איתו ביחד את מה שהיה חסר….) שאר הדברים שחסרים או לא חלקים - זה עניין של זמן. א ב ל - מי שכאמור לא יכול להכווין או להעריך ולשנות את התוצרים של זה - זה כמו שיתנו (מכיוון שנגריות כבר עלו) נגריה מלאה בכלי עבודה וסרטוטים וכמה עובדים שלא יודעים כלום -> ואתה בתור המנהל תגיד להם - תבנו לי מטבח. בסופו של דבר יצא משהו … אבל לא בטוח שהמשהו שאתה רוצה

יש בcursor הנוכחי כבר check points להחזיר אחורה את השיחה והמצב קבצים. במצב agent עם סט חוקים נכון הם גם יכולות לעשות commitעם ולנהל גירסאות אבל כאמור - צריך לדעת מה לבקש ולהעריך את התוצרים אחרת כל זה לא שווה כלום. דרך אגב windsurf מסקרן מאוד עם זה שהם טוענים שהוא לא צריך שיוסיפו לו קונטקסט מתוך הפרוייקט / לחפש בזמן query בקוד אלא שהוא מכיל את כולו. מסקרן מה הם באמת עושים.

אם לא תשחק בשום דבר של הקונסולה לפני - אין שום דבר. קנה אולי כמה ימים מראש כדי לפתוח משתמש , להריץ עדכונים , להטעין את השלט וכו

מחזק - בדור השני - הרכב מאוד מאוזן בין שימוש יומיומי לבין פעם ב... לעלות על מסלול.

הנקודה שלי היא שלמשחקים של רוקסטאר - בכלליות עדיף לא לחכות לגירסת מחשב ולשקול לקנות אפילו PS5 משומש לזה.

תשמע לרוקסטאר (וללא מעט חברות יש track record בעייתי אם אתה שחקן PC דוגמאות? המשחק GTA5 יצא בספטמבר 2013 לקונסולות , ואפריל 2015 למחשב - כנ״ל סאן אנדראס (מעל שנה) , 4 יצא חצי שנה Red dead redemption 2 יצא ב2018 למחשב ושנה וחודש אח״כ לקונסולות , הראשון (שהיה משחק מופת) אף פעם לא יצא. הייתי אומר שאם אתה רוצה לשחק בזה מוקדם - אתה רוצה PS5 כנראה ולא משנה איזה מחשב יש לך. קשה לי לראות אותם עושים משהו אחרת. אין להם סיבה (כי את הכסף הגדול על הכנסות ממשחקים עושים על קונסולות. נו טוב ומובייל) ואגב - אם אתה מודאג מאיך זה יראה: https://www.pcgamer.com/games/grand-theft-auto/the-new-gta-6-trailer-draws-on-base-ps5-footage/ לפי רוקסטאר (והחדשות הנ״ל היו בכמה מקומות) - הטריילר כלל גם הרבה גיימפליי ורץ על יחידת פיתוח של PS5 (רגיל - אפילו לא פרו!) אני לא מתכוון לחכות ל2027 (לפי ההשארה בכתבה מעל) בשביל שיראה יותר טוב - Day one purchase על הPS5 pro שלי ללא ספק.

לא הבנת את זה: יש הרבה מוצרים / הרחבות למוצרים שעכשיו לא עושים כי הכמות כח אדם שצריכים כדי להקים אותם לא משתלמת. זה מה שמשתנה מהר. וזו לא הפעם הראשונה שזה משתנה. סט הבעיות שאפשר לפתור בזמן סביר ועלות סבירה מצטמצם. דברים שפעם מנהל מוצר היה מוריד מהשולחן שלו אחרי הערכה ראשונית של כמה זמן ומאמץ זה יקח -> הופך פתאום לאפשרי. זה קורה כל כמה שנים עם כלים חדשים , ספריות חדשות ויכולות פלטפורמה חדשה - הפעם הקפיצה הנוכחית היא ביכולת לפתור בעיות יותר מורכבות יותר מהר - אבל זה לא שונה מאוד מהותית ממעברים שקרו הרבה פעמים כבר. אם אתה חושב שלחברות אין מגירה של דברים שהן רוצות לעשות אתה אגב לא בכיוון. בגדולות יש ממש ליינאפ של איפה להיות ב5-10 שנים הקרובות (עם רמות פירוט כאלו ואחרות) שעובדים עליהן קבוע. דוגמא מעולה - מאוד מייצג את הפער בין ציפיות למציאות של איך משתמשים בכלים האלו.