טוב, אז לצערי הארוע לא ממש התחיל בזמן ולכן נאצלתי לעזוב טרם סיומו, ולהלן חוויותיי המצומצמות:
ראשית, היה ארוח מכובד ונעים, וגם היה נעים לפגוש איזה שלושה אנשים שני מכיר (ישה, פאבל וקינן).
שנית, לגבי הרכבים שהצלחתי להתרשם מהם (סטאטית; לא היתה נהיגה) והמידע שנמסר טרם שנאלצתי לעזוב-
איוניק חשמלית: מגניבה, זה בטוח. תא המנוע מגניב ביותר גם כן (סליחה שאין תמונות). נעימה מבפנים, אבל לא מתאימה לכל מי שצריך להוביל משהו בתא המטען. זו "מחלה" ידועה ברכבים חשמליים, זה ברור, אבל עדיין נקודת תורפה. גם קניות מהסופר לשבוע אני לא בטוח שנכנסות שם. חשוב לציין, אבל, שהמצב יותר טוב מאשר היה למשל ברנו פלואנס החשמלית, סתם כקנה מידה (לא היה אבטיח שאינו פרוס).
סונטה הייבריד: או, שאלה טובה. הרכב נמכר היטב ביחס לסגמנט שהולך ונעלם, וציפיתי להתרשם ממנו. בפועל, אני חושב שדי קל להבחין - גם ללא סמלים - אם אתם יושבים ברכב קוריאני או "גרמני" בסגמנט הזה, לא יעזור כמה הקוריאנים ישתדלו. תמיד העדפתי את הסונטה או ה- i40 על הקיה המקבילות, ואני חושב שההעדפה הזו תמשיך גם עכשיו, אבל פאסאט היא לא. ובטח לא אאודי. היא גם לא מתומחרת כך, זה ידוע. אני מניח, אגב, שמאחר שרוב הרכבים שאני רואה מהסונטה נושאים מדבקה כזו או אחרת ועל מספר הרכב מופיע "אוויס", "שלמה", או חבר אחר, הרי שממילא לציי הרכב היא כנראה עוד יותר זולה באופן משמעותי. התחושה הלא-אפויה מגיעה למשל מהרדיו המקומי שמותקן שם ונראה כמו התקנת roadstar מחליף צבעים ברכבי ה- 205 של הצבא משנות ה- 90, רק כמובן במסך גדול יותר. גם יתר הכפתורים נראים כאילו הם שייכים לעשורים קודמים. הם כנראה ישרדו טוב, אבל בעין הם לא נראים טוב.
טוסון - לצערי היו שם לתצוגה רק 2.0 ולא 1.6T, והם היו נעולים כאשר ניגשתי אליהם (מוזר...).
I30 חדשה - עכשיו זה נהיה מעניין. אינני יודע אם לבסוף איפשרו לעיתונאים להיכנס לרכב אם לאו, אני לפחות לא הספקתי. הרכב נראה מבחוץ, ובכן, כמו גולף. אבל בכך אין תימה משום שהם מצהירים שהכוונה היתה להביס את הגולף. לא נוכל לדעת עד שנשב אם באמת גם בעיצוב הפנים הצליח להם (יותר מאשר בסונטה נניח), אבל מבחינת אבזור - שאפו גדול, וגם מבחינת המחיר.
אביזרי בטיחות - מעניין מאוד, רשימה מקיפה מאוד, ונתונים מרשימים ביותר על יעילות המערכת, אשר באה לידי ביטוי בהפתחה של מעל ל- 50% (חלק ב- 63% וחלק ב- 70%!!!) של צריכת חלקי חילוף אופייניים לתאונות פגוש. לא פחות ממדהים בעיני. מה שכן, זה קצת ממחיש שה"רפורמה" בתחום הוזלת חלקי החילוף פחות משמעותית מהרפורמה הדרושה בתמחור הרכבים בידי היבואן, משום שאני לא מאמין שיבואנים אחרים (צ'מפיון, למשל, אבל גם סמלת) לא יכולים להעמיס את אותו ציוד בטיחות על הרכב שלהם, ועדיין להרוויח. המקרה של קיה ספורטאז ויונדאי בכללותו - צריך להוות סמן ימני לכלל התעשיה. בנוסף, האחריות הארוכה שניתנת על ידי יונדאי, ל- 5 או 7 שנים, היא גם קלף מנצח לדעתי. זה אומר שאפילו היד השלישית עשויה לחסות בצל האחריות הרשמית של היבואן, ואם נשווה את זה לשנתיים של סקודה...
אני למשל, מקווה לנסות את ה- I30 החדשה, וגם את ה- N כשתגיע.