אני דווקא לא מאשים את החברה במקרה הזה.
אני מאשים ישירות את הממשלה לדורותיה בניצול והרס החברה שלנו בלי לתת תמורה.
בהתחלה לכולם הייתה אידיאולוגיה שבה המדינה היא משהו קדוש שדרוש לנו בשביל לשרוד, והיו הרבה אנשים שהיו מוכנים לתת את החיים שלהם בשביל האידיאל של מדינה יהודית.
כיום זה כבר לא ככה. כיום אנשים חושבים על עצמם וחושבים על העתיד, והמדינה רק דופקת אותו לכולם.
בעוד שבמדינות אחרות הממשלה עוזרת לאנשים ונותנת להם הזדמנויות, כאן רק מעלים את המיסים, נותנים דוחות סתם, נותנים קנסות על מים, לחם, בריאות וכל מה שהוא בסיסי לחיים.
עלי זה מאוד משפיע ברמה האישית.
אני מציית לחוקים על הכביש למשל משתי סיבות:
1) אני מכבד את החברה שבה אני חי, בלי קשר לסוג החברה שהיא. אם אני חי בארה"ב, אני אפעל לפי החוקים שלהם בגלל כבוד למקום.
2) אני מפחד שיתפסו אותי.
הלוואי והייתי יכול להוסיף "3) כי אני מכבד את סמכות המדינה".
אבל אני ממש לא יכול להוסיף את זה כבר, כי המדינה לא עושה שום דבר למען האזרחים ואני מרגיש עשוק לגמרי על ידה.
אין לי כבר ביטחון אישי כי אין יד חזקה נגד פושעים והם לא מפחדים מאף אחד.
אני משלם המון מיסים אם אני עובד.
אני משלם למדינה קנס גם אם אני לא עובד.
אני צריך לסבול בשקט כשמישהו עובר על החוק רק כי "כולם עושים את זה, אז תשתוק".
אני רואה התדרדרות של החברה הישראלית ומשבר קיומי.
אני גם לא לבד. מהמון שיחות שלי עם אנשים, יש הרבה שחולקים אתי את הדעה הזו.
כיום אנשים מעדיפים לנסוע לחו"ל ולגור שם, והמדינה היא לא קדושה.
כל עוד יש לנו ממשלה עם אינטרסים מנוגדים לאלו של העם, המשבר הזה רק יחמיר.