בן אדם יכול לשים כובע משתי סיבות.
1) כי נוח לו.
2) כי הוא רוצה להראות שהוא מזדהה עם תרבות מסוימת או עם מערכת ערכים קבוצתית מסוימת.
מאחר והאפשרות הראשונה לא ממש סבירה וגם לא מעניינת, נתייחס לשניה.
הכובע כסמל סטטוס בקרב כמה תתי-תרבויות של עולם הרכב, מסמל דברים שונים, אבל הוא מאפשר לחברים באותה קבוצה לזהות אחד את השני.
הבהרה: אני לא מדבר על כל הקבוצות, אלא יותר על קבוצות מסוימות.
חלקינו נקרא להם ערסים וחלקנו נתעלם מהם, אבל אלו קבוצות קיימות וזו תרבות קיימת, כמו כל התרבויות המוטוריות כאן בתוך הפורום (אני חוקר את הנושא כבר 3 שנים).
הם לא רואים את ההתנהגות שלהם בצורה שלילית, ולמרות שאני לא רוצה להיכנס לויכוחים אתניים שונים (בין השאר כי זה לא עניין אתני, אלא עניין של תרבות נרכשת ולא ביולוגית), אני יכול לתאר כמה מהאלמנטים התרבותיים שלהם בלי שום בעיה.
- הראשון הוא מן הסתם האלמנט של "אני פה, תראו אותי, אני מגניב!".
הם חייבים להחצין את עצמם כל הזמן כי אם לא, לא רואים אותם. בגלל זה הם חותכים אנשים בכביש, מעלים את הטורים גבוה מאוד בלי צורך כלשהו (גם בעמידה), נוסעים עם מוזיקה בפול ווליום וחלון פתוח.
-האלמנט השני הוא זה של ההידבקות לסמלים קבוצתיים.
בשביל חלק מהם, הונדה סיוויק הוא סמל מפתח של התרבות. לא משנה באמת כמה טוב האוטו, מה שחשוב זה שיש לך את זה ואתה יכול להגיד את זה בגאווה רבה. אותו דבר זה הכובע. אתה חייב את הכובע כי זו המוסכמה החברתית של הקבוצה. לכל אחד זה יכול לסמל משהו שונה, אבל הכובע הוא פריט חובה. בלעדיו אתה עוד מישהו שנוסע ברכב משפחתי.
-האלמנט השלישי הוא המחתרתיות.
החברים בקבוצות האלו נהנים ממחתרתיות ואוהבים להיות מקופחים.
הם תמיד ידברו על איך שהמנאייאק (משטרה) דופקים אותם ותמיד מחפשים איך לעשות להם בעיות.
הם חיים בפחד מהחוק, אבל כשתופסים אותם הם נחשבים לגיבורים בתוך הקבוצה.
יש עוד הרבה מה להגיד עליהם אבל אני אחסוך את זה להיום.
מה שכן צריך לציין היא את העובדה שתת-התרבות הזו חוצה תרבויות אחרות ומצליחה להגיע להרבה אנשים בלי קשר למוצא שלהם. למשל אפשר לראות הרבה ערבים מתנהגים ככה, אבל גם יהודים מזרחיים ואפילו רוסים (VOLK?) שמזדהים עם הערכים של "הונדה זה הכי טוב, הונדה זה אלוהים".
עריכה:
התרבות שלהם היא אנטי-ממסדית ושל קיפוח, אז רוב האנשים שחולקים אותה הם לא מהסוג הכי משכיל שיש, ולא רואים את העולם כמו אנשים רגילים.
הם נלחמים תמיד בסביבה שלהם ולא יודעים מתי להפסיק להילחם כי הם לא מכירים משהו אחר.
במילים אחרות, חלק גדול מאוד מהם הם טמבלים